18/08/2024
25 שנים לפטירתו של חנוך לוין ונראה שדמותו עדיין מסתורית.
מולי מלצר מאיר את לוין דרך עיני העורך שהיה לו במשך שנים רבות:
" ובכל זאת, משהו בכל העניין הזה לא נותן לנו מנוחה, מין פרפור בבטן שמאיים לטפס לנו אל הגרון.
האם זה הולך לצאת בדמות ציחקוק לא־נשלט, מעורב בחלחלה קלה, או להישאר שם בַּתחתית כגוש מעיק,
שמכביד על הנשימה?
לְמה הוא מתכוון כשהוא מראה לנו את כל זה – יכול להיות שכל ה"שָם" הזה שעל הבמה נמצא גם פֹּה, אצלנו, בִּפנים, רק שלא כל־כך קל לנו לעכל את זה?
מה בדיוק הוא מוציא מאיתנו, הלוין הזה, מאיזו מַדמֵנת מעמקים בקרבנו
הוא שולף את התחושות המביכות האלה שלנו – על אחרים? על עצמנו? –
את כל הדברים האיומים והלא־נעימים האלה שמקננים לנו בקרָבַיים,
כל אותם דברים שכבר חשבנו שלא נצטרך להביט להם בַּפּנים?
כמו אצל כל יוצר גדול, גם אצל חנוך לוין יש הרבה דרכים לנסות ולהסביר את כוחה של היצירה שלו, את מה שעושה אותה ליצירה גדולה. מה שתקראו כאן – זו הדרך שלי. בעשרים־וכמה השָנים שעברו מאז מותו של לוין אנחנו עדים לפריצה גדולה של התיאטרון שלו לשפות ולתרבויות רבות.
הדברים שאביא כאן עשויים, אני מקווה, להסביר במידה מסוימת את ההצלחה האוניברסלית הזאת, ואולי גם להאיר היבטים מסוימים ביצירה של לוין שלא נחקרו עד היום. לעיתים נדמה לי שאנחנו, הקהל הישראלי של באי־תיאטרון וקוראי־ספר, עדיין לא קלטנו את כל היקפה וכל עומקה של התופעה ששמה חנוך לוין.
אולי תהיה בספר הזה הזמנה להיכרות קצת יותר אינטימית עם העולם שלו."
#חנוךלוין
ידיעות ספרים שאוהבים