13/07/2022
מרגש מאוד
סיפורם של אלפרד ולוסי דרייפוס הוא סיפור על אהבה מצילת חיים, כזו שמנצחת אי-צדק, רשע ואנטישמיות. סיפור על אהבת אמת עזה וחזקה, שגדלה ברגעי השפל הקשים ביותר, כדי לנצח את כל המכשולים שעמדו בדרכה.
כאשר הקצין הצרפתי אלפרד דרייפוס נעצר ונשפט בעוון בגידה, הוא היה גבר צעיר בן שלושים וחמש, איש משפחה הנשוי ללוסי הצעירה, רק בת 24, ואב לילדים קטנים.
עם מעצרו הועמדה בפניו האפשרות לבחור ב"דרך המכובדת" להתמודדות עם כליאתו – אקדח רבולבר (Revolver) טעון הונח בתאו בכדי שייקח את חייו בעצמו.
להפתעתם הגמורה של סוהריו, סירב דרייפוס להשתמש באקדח והמשיך לטעון לחפותו. אחד הסיבות המרכזיות לכך שנאבק על כבודו, חפותו וחייו היה הקשר האמיץ והאוהב עם אישתו לוסי.
לאחר הרשעתו, במשך כל השנים בהם היה כלוא בתנאים מחפירים באי השדים, דאגה לוסי בעקשות וללא הפסק לרווחתו ולתנאיו. היא החליטה להשקיע את כל מרצה בשיפור תנאי חייו בעלה-אהובה ובמקביל דאגה לשלוח לו מכתבים בקביעות ובו עדכנה את דרייפוס במצב ילדיהם המשותפים, במאמציו הבלתי נלאים של אחיו לזכותו וכמובן, הציעה לו מילות עידוד וחמלה. היא נאבקה לשלוח לו מזון ואף ספרי קריאה, כדי לדאוג לצרכיו הפיזיים והנפשיים.
דרייפוס עצמו שלח ללוסי מכתבי אהבה ממקום כלאו: "אני מחבק אותך אלף פעמים, אני אוהב אותך ומעריץ אותך, לוסי יקירתי". כתב לה. "מתי אוכל לנשק אותך, ולמצוא באהבתך העמוקה את הכוח שנחוץ לי על מנת להגיע אל סוף דרך הייסורים הנוראה הזו? נשקי לכולם בשמי, נשיקות ליקירנו, אני מנשק אותך כפי שאני אוהב אותך". גם לוסי שלחה לו מכתבי אהבה ועידוד, ששמרו על שפיותו ואפשרו לו לעבור את התקופה הקשה בכלא.
אלפרד דרייפוס קיבל חנינה לאחר שנאלץ להודות באשמה, אך המשיך לטעון לחפותו, וב-12 ביולי 1906, היום לפני 116 שנים, זוכה לחלוטין מכל ההאשמות שהוטלו עליו. הוא זכה לחיות כמעט 30 שנה נוספות עם אשתו האהובה ומשפחתו והלך לעולמו ב-12 ביולי שנת 1935, בדיוק 29 שנה לאחר שזכה בחנינה נשיאותית ויצא לחופשי.
לוסי עצמה שרדה את השואה ונפטרה עשור אחריו. היא נקברה לצד בעלה בבית הקברות מונפרנאס.
בשנת 1975 החליטה ז'אן דרייפוס-לוי, בתם של לוסי ואלפרד, להעביר חלק מהארכיון המשפחתי לספרייה הלאומית. היא עשתה זאת מתוך רגש של קרבה ואהדה למדינת ישראל ולעם היהודי ודאגה שהמכתבים האישיים והמרגשים ביותר של המשפחה (העוסקים בפרשת דרייפוס) יועברו לספרייה הלאומית.
בתגובה הראשונה תוכלו לקרוא עוד על מאבקה ההירואי של לוסי לשחרורו של בעלה ולראות את הדרכים היצירתיות בהם דאגה לשלומו ורווחתו הנפשית והפיזית אל מול מערכת הכלא הקשה.
****
בצילום: אלפרד ולוסי דרייפוס בזקנתם. מתוך ארכיון דרייפוס בספרייה הלאומית