02/04/2022
"בכל שורה ושורה נוכחת החרדה העצומה לדאוג שכל פרוטה תהיה מוקצבת למה שחיוני בלבד, אין מקום למותרות. יכולתי להרגיש בכל נימי נפשי את כאבה ואכזבתה מעצמה שאינה מסוגלת להעניק לבתה את הכי טוב שהיא הייתה רוצה בשבילה."
הסוקרת איה אברהים על הספר ״עוזרת בית״. תקראו 👇
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=635546484216990&id=100032849335285
עוזרת בית / סטפני לנד
Maid / Stephanie Land, 2019
ז'אנר: פרוזה תרגום, ממואר
320 עמודים | הוצאה: 22 אותיות - הוצאה לאור | תרגום: עינבל מלכה | עריכת התרגום: מרים קוץ | שנת הוצאה בארץ 2022
Count your blessings!
כמה פעמים, כשהיינו ילדים, שרבבנו שפתיים כשביקשנו מהורינו שיקנו לנו משהו והם סירבו? כמה פעמים ניסינו להפעיל מניפולציות רגשיות ולהגיד שלאחרים יש ורק לנו אין? כמה פעמים חשנו צביטה בלב רק כי לא קיבלנו את מה שרצינו? מניחה שלא מעט.
תארו לעצמכם מה קשה עבור בחורה צעירה כמו סטפני שחלמה ללמוד באוניברסיטה כדי להיות סופרת, אבל אז הכירה בחור שאיתו התפתח רומן סוער ובסוף היא נכנסת להיריון. לא בלבד שהייתה בגיל 28, אלא שהיא מצאה את עצמה עומדת בפני דילמה רצינית.
באומץ רב, סטפני בוחרת לשמור את ההיריון ובכך סתמה את הגולל על חלומה ללמוד. עד מהרה, היא מוצאת את עצמה ואת התינוקת שלה חסרות בית.
לא היה מי שיעזור לה עם התינוקת.
לא היה מי שיעזור לה במגורים.
לא היה מי שיעזור לה עם כסף לאוכל.
היא הייתה היחידה שיכלה לעזור לעצמה.
סטפני מצאה את עצמה עובדת במשק בית, נאבקת על כל עובדה ועל כל משבצת בלו"ז, תוך פחד שמא מיכל הדלק לא יספיק לה להגיע לעבודה או לחזור ממנה בזמן כדי לאסוף את בתה.
זוכרת שבתור ילדה, היו תקופות שאמא הייתה מושיבה אותי ואת אחותי לשיחת "הידוק חגורות." היא שיתפה אותנו כשהיא ואבא היו לחוצים בכסף ושנצטרך לוותר על כמה דברים לתקופה הקרובה. היינו בגיל שהבנו את מה שהיא אומרת, אך כיצד סטפני יכלה להסביר משהו כזה לתינוקת שנולדה לתוך מצוקה מתמשכת שהיא המציאות היחידה אותה היא מכירה?
העוני מרחף כעננה שחורה מעל ראשה של סטפני והיא מתוודעת לתוכניות סיוע ממשלתיות. כל קופון או תלוש מזון, מלווה בכאב ובחרפה. חרפה בגלל שהיא חייבת אותם מצד כי אחרת לא יהיה לה במה להאכיל את בתה, וספיגת עלבונות מאזרחים זרים שעולבים בה על השימוש בתמיכה הממשלתית, שלטענתם הם מממנים בתור משלמי מיסים מצד שני.
סיפורה של סטפני פשוט מאוד מטלטל, מכמיר לב והנשמה זועקת אליה. זהו מסמך מרתק המובא בגוף ראשון מפיה של סטפני, אם יחידנית הנאבקת לשרוד יחד עם בתה. הכתיבה רוויית כאב בדיוק כשם שהיא רווית ביקורת נוקבת. בעידן של תרבות שפע, אנשים לעיתים שוכחים שלא לכולם התמזל המזל בחיים, שלא לכולם הייתה משענת ושלא לכולם הייתה כפית זהב בפה כשנולדו.
עצם היותו של אדם נסמך על עזרה ממשלתית, אינה מפשיטה אותו מצלם אנוש. אינה מקטינה אותו לכדי כלום ושום דבר ובוודאי שאינה מוחקת את כל כישוריו ומיומנויותיו. אדם שמגיע לשפל מסויים, ראוי להושטת יד כדי לשרוד מצד ולהתוות מסלול כדי להיחלץ מהמקום שאליו נקלע.
כאב לי לראות עד כמה סטפני ספגה השפלות, עד כמה שפטו אותה בגלל בגדיה ובגדי בתה. בכל שורה ושורה נוכחת החרדה העצומה לדאוג שכל פרוטה תהיה מוקצבת למה שחיוני בלבד, אין מקום למותרות. יכולתי להרגיש בכל נימי נפשי את כאבה ואכזבתה מעצמה שאינה מסוגלת להעניק לבתה את הכי טוב שהיא הייתה רוצה בשבילה. תחושת ההחמצה נוכח הלימודים שחלמה עליהם אף היא הייתה נוכחת וליוותה את הסיפור הזה לאורך כל פרקיו.
התעוררת בי הערצה עצומה לסטפני ולדרך החתחתים שעברה. הערצתי את נחישותה להתרומם למרות ובזכות הקשיים שנערמו בדרכה.
לאיש לא מגיע להיות שקוף תהיה משרתו אשר תהיה.
לאיש לא מגיע שידונו אותו לכף חובה מבלי לשמוע את סיפורו מפיו.
לאיש לא מגיע להרגיש מושפל רק כי מזלו לא שפר עליו.
מתחילת הספר ועד סופו, ראיתי את הוריי מול עיניי כמו בסרט נע. נזכרתי ברגעי השפל שהם חוו מבחינה כלכלית, נזכרתי עד כמה נאבקו כדי להבטיח את שכר לימודיי שלי ושל אחותי, לא שכחתי את שיחת ניהול התקציב החודשי שהיה באחריותנו לנהל כדי שיספיק לנסיעות הוצאות שוטפות במהלך הלימודים ומעל לכל, לא אשכח את הגאווה שהתנוצצה בעיניהם כשראו שהם ואנחנו, הצלחנו. הוקרתי, מוקירה ואוקיר אותם לעד ובטוחה שכל מי שיקרא ספר זה יזכור להעריך את הוריו ואת מה שיש לו בזכותם.
ספר שבלתי אפשרי שלא להתחבר אליו ועוד בידיעה שזהו סיפורה האישי של הסופרת. נגע בי וריגש אותי רבות ומזמינה אתכם לקרוא, להתרגש ולהודות על מה שיש.
יריית פתיחה נפלאה להוצאה החדשה. מחכה לראות מה תביאו לנו בעתיד. שאו ברכת הצלחה.
מוזמנים לעקוב אחר סקירותיי:
Aya's Reviews - הסקירות של איה
