משפט ועסקים - Law & Business, 8 Ha'Universita Street, Herzliya (2025)

02/02/2025

״השינוי החשיבתי... מסמן פרק חדש בעולם הפטנטים, שמבוסס על השינויים העמוקים שיחולו בעלויות המחקר והפיתוח בעידן הבינה המלאכותית הממציאה – במיוחד לנוכח הפוטנציאל לגידול במספר האמצאות – וערעור התועלות החברתיות שבמתן הפטנט במתכונתו הנוכחית״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרם של עו״ד דן בומבך, בוגר תואר שני במשפטים ותלמיד מחקר, אוניברסיטת תל אביב, ועו״ד יצחק בומבך, תלמיד לתואר שני במשפטים, אוניברסיטת הרווארד – "האם עידן הבינה המלאכותית מבשר שינוי תאורטי בהצדקת דיני הפטנטים?".

במאמרם, דנים דן בומבך ויצחק בומבך בהשפעת מערכות מבוססות בינה מלאכותית על דיני הפטנטים. השניים מציעים מעבר מתפיסת "התמריץ להמציא", המעודדת פיתוח אמצאות, לתפיסת "התמריץ למסחר", שמטרתה לעודד ממציאים להפוך אמצאות למוצרים מסחריים בעלי ערך לחברה. נוסף לכך, הם מעלים תרחיש עתידי שבו ירידת עלויות הפיתוח עשויה להוביל לוויתור על הגנת פטנטים ולמעבר למודל כלכלי מבוסס שוק תחרותי. עוד מציע המאמר כלי חדשני למחוקק – "ארגז חול תמריצי", שנועד להתאים את דיני הפטנטים להתפתחויות הטכנולוגיות.

מאמרם של דן בומבך ויצחק בומבך מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך לא בהמשך שנת 2025.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2025/02/02/vol31-bombach-bombach

23/01/2025

"באופן מפתיע, אף שהכלכלה ההתנהגותית קנתה לה מקום של כבוד בשיח האקדמי, ובכלל זה בעולם המשפט, ואף שתחום אחריותו החברתית של המגזר העסקי ותהליך קבלת ההחלטות במסגרתו סובבים סביב סוגיות הנמצאות בליבת עיסוקה של הכלכלה ההתנהגותית, קולה של זו כמעט לא נשמע במישרין ובאופן שיטתי בדיון הער בנושא ובניתוחם של דיני החברות...״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של פרופ׳ עלי בוקשפן, מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים ומנהל אקדמי וכללי של מרכז אריסון ל־ESG בבית ספר אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן – ״הוגנוּת תאגידית ומטרת החברה בראי הכלכלה ההתנהגותית״.

פרופ' בוקשפן בוחן ומנתח במאמרו את השיח ההולך ומתגבר בשנים האחרונות סביב מטרת החברה ואחריותה כלפי מחזיקי העניין – המוכרת גם בראשי התיבות ESG (Environmental, Social and Governance) – בראי התאוריה של הכלכלה ההתנהגותית. פרופ' בוקשפן מציע במאמרו זווית חדשה להבנת השינויים במגזר העסקי, שמבקשת להחליף את התפיסה הכלכלית המסורתית בכלים מעולמה של הכלכלה ההתנהגותית, לטובת בחינה של המצב המשפטי הרצוי. הוא מדגים את נוכחותו הבולטת של עקרון ההוגנוּת, הן בתופעות במגזר העסקי והן במשפט, ומדגיש את חשיבות שילובו בתוך פונקציית המטרה של החברה. כך, התזה המרכזית שלו קוראת להטמיע את רעיון ההוגנוּת במתכונת של ״תחולה ישירה״ בתוך דיני החברות, כחלק בלתי נפרד משיקול דעתם של נושאי המשרה. המטרה היא שעקרון ההוגנוּת ימסגר את עניינם של מחזיקי העניין וישמש כמצפן לפעילות החברה.

מאמרו של פרופ' בוקשפן מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים כחלק מכרך כט.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2025/01/23/vol29-bukspan/

21/01/2025

״הרשימה תטען כי אף שיש לברך על הטלת אחריות על בכרי לפרסום לשון הרע ועל חיובו בפיצוי הנפגע, הניתוח בפסק הדין הוביל לשתי מסקנות שעלולות להוביל להשלכות קשות על דיני האחריות ללשון הרע מבחינה מערכתית וכן על נתבעים בפועל ובכוח״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרה של ד"ר מיכל לביא, עמיתת מחקר בכירה במרכז הדר ז'בוטינסקי לחקר בין־תחומי של שוקי הון, משברים וטכנולוגיה.

ד"ר לביא מבקרת במאמרה שתי קביעות בפסק הדין בעניין בכרי. הקביעה הראשונה היא כי עוולת לשון הרע היא עוולה אשר נמשכת מההקרנה הראשונה ועד ימינו, בשל העובדה שעותקים של הסרט, מושא פסק הדין, היו נגישים לציבור החל בשנת הפרסום, אף שלא הייתה הקרנה רציפה של הסרט, ואף שעד לפסק הדין של בית המשפט המחוזי לא ניתנו כלל צו החרמה או צו מניעה. הקביעה השנייה שתעמוד לביקורת היא כי המפרסם המקורי של לשון הרע יכול להיות אחראי גם לפרסומים חוזרים נוספים של הסרט שהועלו למדיה דיגיטלית על ידי צדדים שלישיים, אף שלא הוא פרסם אותם ואף שזהות הגורם שהעלה אותם אינה ידועה.

עוד טוענת ד"ר לביא כי הקביעות האלה הן למעשה חקיקה שיפוטית, שמשמעותה הטלת חובות חדשות על נתבעי לשון הרע בפועל ובכוח לנטר ולנקות את פרסומיהם של צדדים שלישיים שחזרו באופן עצמאי על הדברים מהמרחב הנגיש לכלל, ומפורמטים של הפרסום במדיה דיגיטלית. קביעות אלה מרחיקות לכת ויובילו להרחבה לא מידתית של האחריות. לשמירת שמו הטוב של האדם ולמניעת פגיעה נצחית במוניטין שלו יש חשיבות רבה, אולם כנגדן עומדות הזכות לחופש ביטוי והחשיבות של מניעת אפקט מצנן לא מידתי שיוביל להרתעת יתר. הטלת חובה על המפרסם המקורי להסיר פרסומים חוזרים שהועלו על ידי צדדים שלישיים יוצרת למעשה אחריות נצחית. לשיטתה, תוצאה זו פוגעת באיזון שבבסיס דיני לשון הרע, ובמאמר היא מציעה פתרונות אחרים שיובילו לאיזון ראוי.

מאמרה של ד"ר לביא מתפרסם כעת באתר כתב העת "משפט ועסקים", וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך לא בהמשך
שנת 2025.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2025/01/21/vol31-lavi

16/01/2025

"הבנה של כוח הצבעה אינה יכולה להתמצות בבחינת שיעורי ההחזקה במניות או בזכויות הצבעה, אלא מחייבת גם בחינה של מערך הקשרים בין הדירקטורים. זאת ועוד, אף בהינתן שתי חברות עם אותו תמהיל של כוח הצבעה פורמלי, ייתכן גם ייתכן שהכוח האפקטיבי בגופים המחליטים בהן יתפלג באופן שונה לחלוטין, ושהקואליציות הדומיננטיות שיפעלו במסגרתם יהיו שונות".

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של ד"ר אייל סולגניק, חבר סגל בבית ספר אריסון למנהל עסקים - אוניברסיטת רייכמן – "על משחקי כוח וכללי הצבעה".

ד"ר סולגניק מנתח במאמרו – על בסיס כלים מתורת המשחקים השיתופיים – את כוחם האפקטיבי של דירקטורים ובעלי מניות כמקבלי החלטות. הנחת המוצא לניתוח היא שהבנת יכולתם לכוון את החברה בפועל היא משימה הדורשת כלים ייחודיים ומגוונים. עוד הוא עוסק בהתפלגות הכוח המתבטאת במנגנוני הכרעה, אשר על אף שנוהגים להגדירם כעניין טכני בלבד, הם עשויים לרכז לעמדתו את הכוח בידיים "דיקטטוריות".

מאמרו של ד"ר סולגניק מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך ל בהמשך שנת 2025, בכרך ייעודי שעוסק בנושא רוב, מיעוט וכללי הכרעה.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>>
https://runilawreview.org/2025/01/16/vol30-sulganik

17/12/2024

"מיטב המוחות של המין האנושי טרם פיתחו שיטה לזיהוי האמת העובדתית בכל עניין והקשר, ולפיכך גם גישה זהירה אינה מבטיחה הצלחה. סכנת היוהרה ובטחון השווא היא לעולם ממשית, בין כאשר השופט פתר את האתגר לבדו ובין כאשר הוא נשען על הפתרון החקיקתי. הכישלון הקונקרטי נותר נסתר מעין המערכת ומעין השופט".

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של ד"ר אסף הרדוף, מרצה בכיר למשפט פלילי, הפקולטה למשפטים, המכללה האקדמית צפת – "חופש הוכחה נגד כבלי הוכחה – כשלים ומהמורות בדרך לדיוק העובדתי במשפט".

ד"ר הרדוף בוחן במאמרו את היחס הקיים בדיני הראיות בין חופש ההוכחה לכבלי ההוכחה, כשתי גישות להגעה לממצאים עובדתיים מדויקים במערכת המשפט. הוא סוקר את שלושת שלבי ההוכחה, בהם איסוף ראיות, הצגתן בבית המשפט ועיבודן לקראת הכרעה עובדתית בתיק, ומבקר את חופש ההוכחה הקיצוני, לדבריו, הקיים בישראל בשל מחסור בפיתוח חקיקתי של דיני הראיות. עוד הוא טוען, בין היתר, כי במשפט הישראלי קיימים כשלים במישורי הפעולה שבדיני הראיות, וכי דינים אלה אינם מסוגלים להסדיר את ההיסק השיפוטי משום שבית המשפט עצמו הוא זה שמיישמם.

מאמרו של ד"ר אסף הרדוף מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך לא בשנת 2025.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>>
https://runilawreview.org/2024/12/17/vol31-harduf/

10/12/2024

ביום ראשון (8.12.2024) ביקרנו במשרד עורכי הדין ״מיתר״.
שוחחנו עם עו"ד נועם מזרחי, עו"ד מיכאל אפרת והמתמחה רועי גלוגאו, בוגרי מערכת כתב העת, שהציגו בפנינו את המשרד, שיתפו בחוויותיהם, חלקו תובנות והעניקו לנו כלים משמעותיים לתקופת הראיונות וההתמחות.
תודה רבה על האירוח, ונתראה בשבוע הראיונות!

28/11/2024

ביום שלישי (26.11.2024) ביקרנו במשרד עורכי הדין Gornitzky & Co.
זכינו לשמוע הרצאה מרתקת מעו״ד עופר צור, ראש תחום ליטיגציה במשרד.
כמו כן, שוחחנו עם עו״ד יפתח פרבר ועו״ד אלכס פלדשר, שותפים במשרד, ועם שירה לוינסון וגל מאור, מתמחות ובוגרות מערכת כתב העת ״משפט ועסקים״, שהציגו בפנינו את המשרד והעניקו לנו כלים פרקטיים לתקופת הראיונות וההתמחות.
תודה רבה על האירוח, ונתראה בשבוע הראיונות!

17/11/2024

״ההכרה בפיצוי על פי הסתברות צריכה להיות מסויגת בסייגים שונים, אשר לא כולם באו לידי ביטוי באותו דיון נוסף בפרשת מלול, באשר להגברת סיכון, ויותר משני עשורים קודם לכן בפרשת פאתח, באשר לפגיעה בסיכוי״
אנו שמחים לפרסם את מאמרם של פרופ' בנימין שמואלי, הפקולטה למשפטים ודקן הסטודנטים, אוניברסיטת בר-אילן, ועדן כהן, תלמיד לתואר שלישי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן – "פיצוי על פי הסתברות? כן, אבל...".
שמואלי וכהן סוקרים את שתי ההלכות המרכזיות בדוקטרינת פיצוי על פי הסתברות: הלכת פאתח והלכת מלול. הם מדגישים את הצורך להכיר בדוקטרינה, על שני חלקיה, אך בצורה מתוחמת, ומציגים את הקשיים והחסמים השונים שלה. המחברים קוראים במאמרם לבתי המשפט ולמחוקק להתחשב בקשיים ובחסמים האמורים בהפעלתה של הדוקטרינה.
מאמרם של שמואלי וכהן מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לראות אור בדפוס בהמשך שנת 2024 בכרך ל.
לקריאת המאמר >>> https://runilawreview.org/2024/11/17/vol30-shmueli-cohen

20/10/2024

"בעוד שהספרות המשפטית שעסקה במנגנונים החלופיים ליישוב סכסוכים הדגישה בעיקר שמדובר בהליכים יעילים וגמישים, מטרתו המרכזית של המאמר היא להפנות זרקור אל האפשרויות הקיימות בהליכי פשרה ובוררות להשגת חלופה של ׳צדק אחר׳, אשר מאתגר את ׳הצדק הרגיל׳ שמושג בהתדיינות המשפטית הרגילה".

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של פרופ' יובל סיני, בית הספר למשפטים וראש רשות המחקר, המכללה האקדמית נתניה – "כללי הכרעה בבוררות ובפשרה: חלופה לגישה של 'המנצח לוקח הכל'".

סיני טוען במאמרו כי ההכרעה בבית המשפט היא דיכוטומית בדרך כלל וניתנת לטובת הצד שיש לו זכויות עדיפות, טענות משפטיות מוצקות יותר וראיות משכנעות יותר מאשר לחברו. בשל כך, הוא בוחן את המנגנונים החלופיים ליישוב סכסוכים, ובעיקר את אלה הכוללים הפעלת סמכות שיפוטית, דוגמת הבוררות והפשרה. סיני טוען כי בהליכים האלה טמון פוטנציאל רב לפלורליזם משפטי, ולהכרה הולכת וגוברת בתפיסות שנותנות משקל רב ליישוב הסכסוך ולהגעה להסכמות והכרעות פה־אחד, ולא להכרעות רוב ולהעדפה גורפת של עמדתו של בעל הדין שאמור לזכות על פי הדין המהותי. הפנמה של הפוטנציאל הרב הטמון בהליכים אלו והגברת השימוש בהם עשויות להעשיר את "ארגז הכלים" השיפוטי הישראלי ולהתאימו לצרכים המשתנים ולהשקפות שונות של "צדק".

מאמרו של סיני מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך ל בנושא כללי הכרעה בהמשך שנת 2024.
לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2024/10/20/vol30-sinai/

29/09/2024

"כלל 'הראשון בזמן' יוצר תמריץ למהר ולהגיש לבית המשפט בקשה לתביעה, גם כאשר זו אינה מבוססת עדיין כדבעי. בתוך כך הוא מסרבל את ההליכים השיפוטיים, ומאלץ את בתי המשפט לקבל החלטות שאינן מיטביות מבחינתם של בעלי המניות והחברה".

אנו שמחים לפרסם את מאמרם של ד"ר אסף אקשטיין, מרצה בכיר לדיני תאגידים וניירות ערך, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, עו"ד נועם זמיר, שותף במשרד ש. הורוביץ ושות' ועו"ד גל קלנר, משרד ש. הורוביץ ושות' – "המרוץ לתחתית – על כללי ההכרעה בין תובענות ייצוגיות או תביעות נגזרות מתחרות".

אקשטיין, זמיר וקלנר מבקרים במאמרם את הכלל הקרוי "הראשון בזמן" אשר עוצב בפסיקה התאגידית בישראל. הכלל משמש להכרעה בין הליכי תובענות ייצוגיות או תביעות נגזרות מתחרות שהוגשו בנוגע לפרשה מסוימת שבה נגרם נזק לחברה או לבעלי מניותיה, ומעניק עדיפות מכרעת לגורם שהגיש ראשון את ההליכים. הם גורסים, בין היתר, כי הכלל מדכא את התמריץ להגשת תביעות איכותיות על ידי תובעים פוטנציאליים, ובהם גופים מוסדיים שניחנים בכשירות גבוהה להובלת ההליכים בצורה טובה ושיש בכוחם למקסם את התועלת לקבוצת בעלי המניות או לחברה.

מאמרם של אקשטיין, זמיר וקלנר מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים - Law & Business, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך כט בהמשך שנת 2024.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2024/09/29/vol29-eckstein-zamir-kelner/

18/09/2024

"ייתכנו מקרים שבהם תיפול טעות שיטתית בהכרעתו של בית המשפט עקב ההיצמדות לכלל המסורתי. טעות שיטתית זו עלולה לשנות באופן לא ראוי את מערך התמריצים של המשתתפים בפעילות... בעוד חלק מן הפתרונות היצירתיים בפסיקה מולידים תוצאה יעילה למראית עין, מנקודת ראות אקס אנטה עלול להיווצר עיוות תמריצים״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרם של טל אלמקיס, בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B.), תואר שני במשפטים (LL.M.) ותואר שני בממשל (M.A.), בית ספר הארי רדזינר למשפטים - אוניברסיטת רייכמן ובית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה - אוניברסיטת רייכמן, ופרופ' אסף יעקב, בית ספר הארי רדזינר למשפטים - אוניברסיטת רייכמן – "סיבתיות עמומה – הרחבה מתבקשת או אימפריאליזם סיבתי?".

אלמקיס ויעקב בוחנים את השילוב של כללי האחריות היחסית במשפט הישראלי במצבים של סיבתיות עמומה, ומתמקדים בשני כלים משפטיים מרכזיים: חריג ההטיה הנשנית ודוקטרינת אובדן סיכויי החלמה. המחברים טוענים כי יישום אחיד של הכללים האלו במצבי אחריות שונים אינו נכון בהכרח, ועלול לגרום לעיוות תמריצים כאשר הצדדים הרלוונטיים עלולים להימנע מלקחת אמצעי זהירות נדרשים.

המאמר מצביע על כך שחריג ההטיה הנשנית, שנתפס כפתרון אחיד לכלל מאזן ההסתברויות, עלול לפספס את הדקויות החשובות בהקשרים שונים של משטרי אחריות. בניגוד לגישה הגורסת להחיל את כללי האחריות היחסית באופן רחב וללא הבחנה, המחברים מציעים כי ההרחבה עשויה להיות מוצדקת רק בעוולות כוונה, בשל אופיין המיוחד והרצון לקדם שיקולי צדק והרתעה.

מאמרם של אלמקיס ויעקב מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים - Law & Business, וצפוי לראות אור בדפוס בכרך מיוחד בנושא רוב, מיעוט וכללי הכרעה.

לקריאת המאמר >>> www.runilawreview.org/2024/09/18/elmakiess-jacob.

27/08/2024

אנו שמחים להציג את מערכת כתב העת ״משפט ועסקים״ לשנת תשפ״ה.
בהזדמנות זו נבקש להודות לחברי מערכת תשפ״ד על עבודתם המקצועית והמסורה.
מאחלים שנה טובה, והצלחה רבה לחברי המערכת הנכנסת.

05/08/2024

היום (5.8.2024) נפרדנו ממערכת כתב העת לשנת תשפ"ד באירוע סיום מרגש במיוחד. האירוע כלל שיחה מרתקת עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), עו״ד אביטל סומפולינסקי, ששיתפה אותנו על אודות אתגריה של מחלקת ייעוץ וחקיקה ציבורי-חוקתי. תודה רבה על האירוח.
בהמשך, ביקרנו ביד ושם לסיור מעניין וחשוב שהתמקד, בין היתר, באתגרים המשפטיים סביב השואה ובעקבותיה.

אנו רוצים להודות למערכת כתב העת על שנה מדהימה, ולאחל בהצלחה למערכת הנכנסת!

14/07/2024

"התנ"ך היה חביב על השופט מישאל חשין למן שחר נעוריו ועד יומו האחרון. כפי שהעיד הוא עצמו, וכפי שמעידה יצירתו: הוא בתנ"ך, והתנ"ך – בו. אהבה זו לא מן ההפקר באה לו, אלא הייתה 'תבנית נוף מולדתו', מורשת בית אביו השופט שניאור זלמן חשין, אשר ראה בתנ"ך את 'ספר־הספרים של המשפטן'".

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט – "התנ"ך – ספר הספרים של המשפטן?! על האב, הבן, רוח הקודש ומקום התנ"ך בעולמו־אולמו של בית המשפט".

הכהן מבקש במאמרו להתחקות אחר זיקתם של השופטים לבית חשין לתנ"ך ולעולמו ולבחון את השימוש הרחב שעשו בו הן לביסוס הלכות משפט, הן לעיטור פסקי דיניהם ומאמריהם. שילוב המקרא בפסיקתם של השופטים לבית חשין מהווה מופת לכתיבה משפטית עשירה ומקור ספרותי משובב נפש. בחינת דרך הילוכם ועשייתם בנתיבות המקרא מלמדת שלצד ראייתו כמקור, אחד מני רבים, ליצירת הלכות משפט, הם ראו בשימוש בו גם ערך תרבותי, חינוכי, לשוני וספרותי. כלומר, יש בו גם כדי להאיר את דרכו של השופט בקבלת ההכרעה השיפוטית.

מאמרו של הכהן מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים - Law & Business, וצפוי לראות אור בדפוס בכרך כו אשר מוקדש לזכרו של השופט מישאל חשין ז"ל.

לקריאת המאמר >>> https://runilawreview.org/2024/07/14/vol26-hacohen

16/06/2024

״מטרתו של מאמר זה היא להיות מדריך מלא וממצה לנושא של 'פזיזות כלפי התוצאה' בדיני העונשין של ישראל. עד היום אין בישראל מאמר שמסכם באופן ממצה את כל הדינים והסוגיות העולים במסגרת נושא זה; ובספרים על משפט פלילי הנושא נדון רק בקצרה, ובאופן שאינו מקיף את כל הסוגיות הרלוונטיות לנושא זה. מאמר זה בא להשלים חֶסר זה. המאמר יעסוק גם ביסודות התאורטיים של נושא זה וגם בדינים הספציפיים הרלוונטיים לו״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של ד״ר יצחק קוגלר, מרצה בכיר בגמלאות, מופקד על הקתדרה למשפט פלילי ע"ש איבן ק' ראנד, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים – ״פזיזות כלפי התוצאה בדיני עונשין״.

המאמר עוסק בסוגיה שטרם זכתה בכתיבה ממצה ומקיפה והיא הפזיזות כלפי התוצאה. לאחר דיון מבואי בנושא היסוד הנפשי בכללותו, קוגלר מתמקד בנושא של מחשבה פלילית ביחס לתוצאות שבהגדרת העברה. ביחס למחשבה הפלילית קוגלר מסביר כיצד ברוב עברות התוצאה שבהן נדרשת מחשבה פלילית לצורך הרשעה, מספיקה קלות דעת במישור הרצוני, תוך התייחסות לשיקולים של הרתעה ואשמה. שאלת האשמה הקיימת במצב של פזיזות כלפי התוצאה מוצגת באופן מובחן, ומוסבר כי אפילו קיימת קלות דעת בלבד, עדיין העושה בחר לסכן את האינטרס המוגן ולכן הוא אשם. נוסף על כך קוגלר טוען כי די בכך שהעושה צפה את האפשרות שהתוצאה תיגרם, אף אם בדרגת הסתברות נמוכה מאוד, כדי לקיים מצב של פזיזות כלפי התוצאה. עוד הוא מסביר כי הדרישה של פזיזות כלפי התוצאה טומנת בחובה דרישה שהעושה יִצפּה את האפשרות שמעשהו יגרום להתרחשות התוצאה. במאמר נטען כי הדיון בצפיית התהליך של גרימת התוצאה צריך להיעשות במסגרת היסוד העובדתי תחת הנושא של "קשר סיבתי משפטי", ולא במסגרת היסוד הנפשי של העברה. חלקו האחרון של המאמר מעניק בחינה ייחודית לנושא של סיכון סביר. ההיתר ליטול סיכון סביר חל גם במקרים שבהם אדם נתקל בסיכון קונקרטי שמפתיע אותו. אולם, למרות ההתייחסות בספרות לדוקטרינת הסיכון הסביר כעוסקת בשקלול התועלת אל מול הנזק, קוגלר טוען במאמר היא כי קיימים שיקולים נוספים שרצוי להביאם בחשבון.

מאמרו של קוגלר מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים - Law & Business וצפוי לראות אור בדפוס בכרך כט.

לקריאת המאמר באתר https://runilawreview.org/2024/06/16/vol29-kugler/

29/05/2024

"אם נודה באמת, הנהיגה ברכב לא השתנתה הרבה בדורות האחרונים. אומנם, הרכבים כיום בטוחים ונוחים יותר מאלה של סבא וסבתא שלנו, אך רוב התכונות הבולטות ברכב נותרו כשהיו: העיצוב הבסיסי, מודל הבעלות והביטוח, המהירות ואף העלות. השינויים המתרגשים עלינו עם הפיתוחים הטכנולוגיים בעשורים האחרונים, ובייחוד ההתקדמות בפיתוח רכבים אוטונומיים (autonomous vehicles), טומנים בחובם הבטחה לפריצת דרך באופן שבו רוב בני האדם מתניידים ממקום למקום במאה האחרונה."

אנו שמחים לפרסם את מאמרם של פרופ' גיא זיידמן וד"ר אביב גאון, חוקרים בבית ספר הארי רדזינר למשפטים - אוניברסיטת רייכמן – "עתיד הנהיגה האנושית".

זיידמן וגאון מבקשים במאמרם ללמוד על עתיד הנהיגה האנושית מתוך הנחה כי בעוד כמה שנים ייהפכו רכבים אוטונומיים למודל תחבורה מן השורה, ולבחון את ההשלכות של העתיד בהקשר הזה בפן המשפטי, הן בהסתכלות על הרכבים, ויתרה מכך בהסתכלות עלינו כנהגים. במאמרם, זיידמן וגאון בוחנים את היתרונות והחסרונות של הנהיגה האנושית, ומנסים לענות על השאלה אם המכוניות האוטונומיות עשויות להציב חלופה ראויה ובטוחה יותר.

מאמרם של זיידמן וגאון מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים - Law & Business, וצפוי לראות אור בדפוס בכרך כט.

לקריאת המאמר >>>

https://runilawreview.org/2024/05/29/vol29-seidman-gaon/

24/04/2024

״בין שלל האתגרים שנושא החיסכון לפנסיה מזמֵן, העוסקים בתחום מוטרדים מהאפשרות הנרחבת שקיימת לחוסכים למשוך את כספי פיצויי הפיטורים שנאגרים כחלק מן החיסכון הפנסיוני. משיכת כספי הפיצויים (אשר נעשית לעיתים, כנראה, למטרות שחורגות מייעודם המקורי) עלולה להביא לידי פגיעה גדולה בחיסכון לגיל פרישה... ניתן לראות בפגיעה של החוסכים בחיסכון לגיל פרישה פגיעה עצמית באוטונומיה של האני העתידי שלהם, שמניעתה מצדיקה הטלת הגבלות עליהם בהווה״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של ענבל תמיר, בוגר במשפטים בהצטיינות ומוסמך בפילוסופיה בהצטיינות יתרה, אוניברסיטת תל אביב, אשר מתמחה במערך ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים – ״פנסיה, פיצויי פיטורים והאוטונומיה של האני העתידי״.

תמיר במאמרו מספק מסגרת תאורטית במטרה להבהיר מדוע סוגיה מוכרת בתחום החיסכון לפנסיה – האפשרות הנרחבת שקיימת לחוסכים למשוך את כספי פיצויי הפיטורים, תוך פגיעה בחיסכון שלהם לגיל פרישה – היא בעיה קשה ומטרידה, וכיצד ניתן להצדיק הטלת הגבלות בחוק על אפשרותם של החוסכים לעשות כן. תמיר טוען כי עד כה לא הוצג הסבר מספק שמבהיר מדוע אכן מדובר במצב בעייתי שמצדיק הטלת הגבלות על פרטים, חרף עיסוק נרחב בנושא מצד גורמים בתחום והצעות חוזרות לשינוי המצב החוקי הקיים. לפי ההסבר שמציע תמיר, ניתן לראות בפגיעה של החוסכים בחיסכון לגיל פרישה פגיעה עצמית באוטונומיה של האני העתידי שלהם, שמניעתה מצדיקה הטלת הגבלות עליהם בהווה. טיעון זה מסתמך על טיעון קיים בספרות המשפטית והפילוסופית שלפיו כבוד לאוטונומיה מוכרח לקפל בתוכו התחשבות באוטונומיה של האני העתידי, דהיינו, באפשרות לא רק "לכתוב סיפור חיים" אלא גם "לכתוב אותו מחדש" בעתיד. לפי טיעון זה, פעולות מסוימות שמגבילות את האוטונומיה של האני העתידי באופן מוגזם הן פעולות שמוצדק להגביל. תמיר טוען שניתן להבין את החיסכון לגיל פרישה כמכשיר מעצים אוטונומיה עבור האני העתידי (תוך התחשבות מסוימת באוטונומיה של האני הנוכחי), ולכן את הפגיעה העצמית בחיסכון לפרישה ניתן להבין כאיום על האוטונומיה של האני העתידי. לאור הטענה שבקריאה זו, שלפיה תכליתו העיקרית של מכשיר החיסכון הפנסיוני היא דאגה לעתיד, תמיר טוען כי ביחס לפעולות שנעשות במסגרת מכשיר זה מוצדק לתת עדיפות מסוימת לאני העתידי על האני הנוכחי.

מאמרו של תמיר מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים - Law & Business וצפוי לראות אור בדפוס בכרך כט.

לקריאת המאמר באתר https://runilawreview.org/2024/04/24/vol29-tamir/

26/03/2024

"טבעי לחשוב שיש להימנע ככל הניתן מענישה קולקטיבית. לכאורה הדברים ברורים, שהרי אין כל היגיון והצדקה להטיל סנקציה על מי שאינו קשור בקשר ישיר או עקיף למעשה אסור שביצע חברו. לעמדה זו ניתן ביטוי בבית המשפט העליון, בדין הבינלאומי, ואף הוגשה הצעת חוק איסור אלימות בספורט."

אנו שמחים לפרסם את רשימתו של הוד פויכטונגר (Hod Feuchtwanger), סטודנט לתואר ראשון במשפטים (LL.B.) ותואר ראשון במנהל עסקים (B.A.) באוניברסיטת רייכמן - Reichman University – "האם גם לקהל מגיע כרטיס אדום? הרחקת קהל בספורט כמקרה מבחן לענישה קולקטיבית במשפט הפרטי בכללותו".

פויכטונגר סוקר ברשימתו כיצד הדין הישראלי מתיר שימוש בענישה קולקטיבית במגוון תחומים ומבקש להציג את היעילות בשימוש בענישה קולקטיבית בייחוד בדין הפרטי. עוד הוא טוען כי ביכולתה של ענישה מסוג זה לתרום להכוונת התנהגות ראויה כמצופה מנורמות משפטיות, ויתרה מכך לתרום לשיפור הסולידריות בתוך הקבוצה עצמה. על כן, מבקש פויכטונגר לבחון את אפשרות השימוש בענישה הקולקטיבית, מתוך תפיסה שבנסיבות מסוימות כלי זה עשוי להיות יעיל ולהתברר דווקא ככלי ראוי ואף צודק, ומציג טיעוניו באמצעות מקרה בוחן בעניין הפועל תל־אביב.

לקריאת הרשימה באתר משפט ועסקים - Law & Business >>>

https://runilawreview.org/2024/03/26/feuchtwanger

משפט ועסקים - Law & Business