הייתי חייב לשתף אתכם בחוכמה המדהימה הזאת שאני לא יודע מאיפה זה בא לו הוא כנראה גאון גדול.
איך מגדירים את הפ'אנק?
או כמו שמרצדס בנד היו אומרים: בואי ונגדיר לך ת'פאנק
בעיניי לפחות זה הפרצוף החמוץ שאתה מקבל ממוזיקאי אחר כשאתה מביא משהו שמצליח להזיז אותך בצורה מוזרה אבל טובה. גרוב שסוחב טיפה אחורה, סאונד חללי, תנועת נדנוד ראש שאפשר להמשיך לנצח ובעיקר זה הפאן.
יש קשר חזק לג'אז, יש מקום לאלתורים, יש בזה קשיחות ועדינות בו זמנית.
שילוב מוצלח כזה של 'גם וגם' הוא פרינס. מהגדולים ביותר בכל הזמנים לדעתי.
ז'אנר שכל הזמן עובר שינויים כי ההגדרות מותאמות לכלים וליצירה העצומה שתמיד מתחברת לתחושה הזו של אותו פרצוף חמוץ.
מנגן פה על קטע ג'י פאנק שהפקתי כרגע.
הג'י פאנק הוא שילוב של אלמנטים של היפ הופ עם התחושה החמוצה כמו תופים אלקטרוניים מסוג ספציפי וגם כנראה שיהיה על זה ראפר. בינתיים קחו סולו סינטי.
השאלה היא לא האם לסמפל או לא. השאלה היא איך לסמפל.
ביטוי באמצעות סימפול יכול להחזיר שירים ישנים לתודעה ולתת להם דווקא במה מעולה לחזור להצלחה נוספת. סימפול הוא לקחת דגימה מסויימת ולהשתמש בה ביצירה חדשה אך לקחת משהו מהצבע של היצירה המקורית. יש פעמים בהן הדגימה היא האלמנט המוביל את אנרגיית השיר ויש פעמים בהן ניתן להשתמש בדגימות לתמוך ברעיון חדש לגמרי כשהן רק צבע בתוך אנרגיה שונה מהמקור. כמו פה למשל.
עדיין אין מערכת תמלוגים מסודרת שיכולה לתמוך באופן ראוי ביצירות האמנים המקוריים ולכן השיטה היא לכאורה טאבו. אך צריך לדעת איך לסמפל בכבוד בלי להישען יותר מדיי על יצירה. במידה ואנחנו מחפשים צבע שמרגיש כמו חידוש אז רצוי ואפשר גם לסמפל את היצירות שלנו. יש הפקות כאלו שבוצעו במיוחד בסגנון ישן כדי להפוך במיוחד לדגימה בשיר חדש.
נ.ב הרבה שכבות בהפקה הזו הוקלטו בלייב או סונטזו ואחכ עברו חיתוכים ועיבודים שונים כדי להרגיש כמו דגימה אם בשיטות של הורדת איכות באופן מכוון.
יש עניין של התאמה אישית ביצירה שלי, גם אם אני לוקח משהו חיצוני אני מוסיף לו או מעוות אותו בכל מיני דרכים כדי להרחיק אותו מהמקור.
בסוף מה שהכי חשוב זה האם היצירה היא מרגשת את היוצר והאם היא נשמעת לו טוב.
כל השאר התהליך מעבר מורכב משיטות ושאלות שאנ
סינטזה ואלתור. אי שם בשנות התשעים מישהו אמר לזמרת יוצרת ביורק שהמוזיקה האלקטרונית היא ללא נשמה, כתשובה ביורק ענתה לו שאנחנו מכניסים את הנשמה לתוך המוזיקה. כי אלו הם כלים וההבעה שלנו היא מה שמחייה את היצירה.
סינטזה ועיצוב סאונד מול אלתור נגינה זה כמו שילוב בין דיג'יי לקלידן, שאני אישית לא זה ולא זה (לפחות לדעתי).
מצד אחד אתה מנגן תווים ורצוי שתהיה מיומן גם הנגינה וגם בתיאוריה ובכל טעם רחב ביצירות שונות.
ומצד שני אתה מסובב כפתורים ומשחק בפרמטרים רבים ומרחבים של זמן.
למזלי זהו הסינט הראשון שרכשתי אז אנחנו כבר מכירים 10 שנים והוא מלא באפשרויות מיוחדות. אני חושב שאף סינט אחר לא נשמע ככה אבל גם חשוב לזכור שכל אומן הוא ייחודי והידיים שלו והנשמה שלו הם רק שלו.
נ.ב. זה גם יהיה שיר חדש
כל פרויקט הוא אתגר חדש. כשאנחנו נכנסים לאולפן לעבוד ולחקור את עומקי הרגש שלנו כדי לספר את הסיפור המיוחד של אותה יצירה, לפעמים אנחנו צריכים להתמודד עם המצב הנפשי שמלווה את החוויה אליה אנחנו מנסים לצלול.
חלק גדול מהעבודה הוא לתת מקום ליצירה להיות תהליך של ריפוי אך גם מקום בטוח להתבונן מהצד ולאפשר לשיח בריא סביב החוויה שמניעה את היצירה.
מהניסיון האישי שלי גם כמפיק וגם כאמן, לפעמים יש ימי עבודה שבהם החיבור כל כך חזק לחוויה שקשה לעבוד בלי להגיע לרגשות מאוד עמוקים. לפעמים לבכות ולפרוק. אבל גם זה מה שעושה את היצירה חיה ונושמת. בעיניי אם אתם יוצרים שיר שלא גורם לכם להתלהב או להתרגש, אתם לא מביאים את עצמכם באמת לידי ביטוי. אז איפה כל הקסם?
האם רעיונות הם כמו ילדים? מה אתם חושבים? למי רעיונות שייכים?
כשאתם יוצרים שיר הוא עובר שלבים בהתפתחות שלו. הוא מתלבש מתוך ארון החוויות שלכם, הרגשות והמחשבות. הוא ניזון מתוך מיומנויות הביטוי שלכם והטכניקה. (או של אנשי המקצוע עליהם אתם סומכים עם החזון שלכם).
וכאשר השיר יוצא לעולם הוא עטוף בהילה של הנשמה שלכם. בתמצית של ההגדרה הכי גבוהה שלכם.
לכן חשוב לתת לו להתפתח באופן הכי איכותי לפני שאתם שולחים אותו החוצה לסטרימינג ולמדיה. וכמו ילד, אתם לא יכולים לדעת בדיוק לאן העתיד יוביל אז לתת לכל תהליך בדרך את המקום הראוי להשקיע עד הסוף.
תשתפו אותי מה דעתכם בתגובות ❤️
הפעם עוד בנושא כתיבת שירים: יש לכם את החופש להמשיך לפתח את הרעיון עוד ועוד, לא משנה באיזה שלב אתם נמצאים.
זה בעצם אחד היתרונות הגדולים של יצירת המוזיקה הדיגיטלית - ניתן בקלות לשנות צעדים ולקבל החלטות מורכבות בלי לשלם מחיר שמקבע את התהליך למסלול חד כיווני.
כמובן יש לקחת בחשבון שאנחנו צריכים להיות מוכנים קבלת החלטות ולא להתלבט יותר מדי - לדעת מה הביצוע הכי טוב שלי ולקבל שלפעמים זה לא מושלם ולא צריך להיות. ואם זאת כמובן שניתן לתקן. אבל אי אפשר לזייף רגשות.
נלקח מתוך הרצאה מעולה של מכללת BPM שאני מאוד ממליץ לכם לצפות בתוכן שלהם ♥️ כבוגר המכללה גם ממליץ לכם ללמוד שם. מי שמעוניין בייעוץ לקראת לימודים יכול לכתוב לי פה
המוזיקה ברקע - קטע חדש שלי מתוך הפרוייקט Pulse Palette
אז לפני הכל, איך כותבים שיר?
נתחיל עצתו הפשוטה והחשובה ביותר של המורה הכי גדול בעולם בתחום כתיבת השירים - יש לכם רשות לכתוב 'גרוע' כי הזבל האורגני הוא הדשן הכי טוב לצמיחה של משהו מופלא באמת.
תזכרו ש90 אחוז מהסה"כ שתכתבו לא יהיה טוב כמו ה10 אחוז האיכותי ביותר שלכם.
אז תתחילו לכתוב ללא גבולות.
שיר לא צריך להיות מושלם כשהוא גולמי. הוא גודל כיצור חי ומתפתח לפי כמה שתשקיעו בו. וכמה ידע יש לכם מול כמה רגש, מול כמה יכולות הבעה. כתיבת שירים היא כמו קסמים, צריך להיות לך הרבה טריקים וניסיון. אז עכשיו זה הזמן להתחיל ❤️
שיר ברקע - יצירה שלי מתוך הפרוייקט Pulse Palette
#מוזיקה #כתיבהיוצרת #שירים
