02/01/2022
הי חברים ברוכים הבאים! הינה אנחנו אחרי הרבה זמן שלא כתבתנו..אז עברנו שלב מוייב של מטיילים לתהליך רילוקיישן בפורטוגל! אפשר להגיד לנו מזל טוב, ממש מתרגשים לרשום את הפוסט ולשתף.
אם תשאלו אותנו: תכננתם את זה מראש? כמה זמן לפני נערתכם? למה דווקא פורטוגל? אתם לא רוצים כבר לחזור לארץ? למה פשוט לא להמשיך לטייל? קשה או קל לכם? אז סביר להניח שלא תהיה לנו בדיוק תשובה אחת מדוייקת, יחד עם זאת שנינו מסכימים שאנחנו בתהליך חיובי ומחזק ומה שאנחנו כן יודעים שנשמח לכתוב את המסע שלנו במדיה החברתית, ובעמוד זה שפתחתנו ממש לא מזמן כדי לתת מעצמנו עוד קצת.
אז מי שהגיע עד לכאן אנחנו רוצים להגיד קודם כל תודה!
ממש כיף לדעת שיש אנשים שמתחברים לכתיבה שלנו ולמה ומי שאנחנו, אז נעבור לנושא של הפוסט והוא ציפיות. בחרנו להשתמש במילה קצת מוגזמת כי זה מה שהמקום הזה גרם לנו להרגיש, במובן החיובי כמובן, להגזים זאת לא מילה גסה כלל וכלל.
בעולם שלנו ובמדינת ישארל בפרט מסלול החיים מאד ברור: בית ספר, צבא, טיול נחמד, עבודה, לימודים, קריירה, חתונה, משפחה וכולי.. שלא נדבר על כך שסדר העדיפויות הוא משפחה, חברים, שכנים, קולגות ועוד. בניהם צריך לתפוס איזה מומנט או שתיים של באמת להתחבר לעצמנו ולהבין מה הייעוד שלנו בעולם הזה, או פשוט להתחבר לנפש שלנו. אנחנו זכינו להתחתן בתקופת הקורונה, שלא תהיה אי הבנה אין לנו שום סימפטיה למחלה, אבל כפי שאנחנו יודעים שום דבר לא קורה סתם.
תקופת הקורונה הובילה להמון שינויים בעולם בין אם בחיים האישיים, חיי העבודה ועוד, יצא לנו להשכיר את הדירה הראשונה שלנו בתקופה של סגר וחוסר וודאות.
ואז החלטנו לעשות צעד אמיץ ולצאת למסע הגדול, מסע שהתחיל ולא רוצים בכלל שייגמר. יכול להיות שזה היה בגלל כל הלחץ מסביב, או פשוט מומנט נכון בדרך להגשים חלום.
והינה אנחנו כאן! כותבים את הפסוט שלנו מליסבון, עיר הבירה של פורטוגל. עברנו מסלול ארוך בין שלושה חודשים עד שמצאנו את המקום שלנו להישאר, חצינו את חופי ספרד: מברצלונה, טרגונה, ולנסיה עד למדריד.
נסענו באוטובוס כ-9 שעות עד שהגענו לליסבון, ממנה הגענו לעוד יעדים בפורוטוגל: פורטו, קוימברה, פונדאו, קוסטה דה קפריקה ועוד. מוגזם? יש מצב... בסוף חזרנו לכאן. ופה מצאנו את מבוקשינו: עבודה, מגז אוויר טוב, אנשים חמים ונחמדים, וויב צעיר, מקומות עבודה, שכר דירה נמוך, תחבורה מצוינת, אוכל טוב, נופים וחופים ועוד... יחד עם זאת עברנו עד כה תהליכי בירוקרטיה מול הגופים השונים בפורטוגל שעליהם נרחיב בהמשך.
אז הציפיות שלנו מעצמנו שנמשיך להגזים עם החלומות שלנו, עם השאיפות והרצונות שלנו כי רק ככה משיגים לא חצי ולא בערך. קראנו ספר של יובל אברמוביץ שאמר: ״חלומות צריך לצעוק״ וכאן במקום שאנחנו לא מכירים, אנשים זרים ותרבות אחרת הלכנו וצעקנו את החלומות שלנו ברחובות פורטוגל. כל אחד צריך לעבור תהליך בחיים שלו, ושלנו נפתח כאן. אז אפשר להגיד שאנחנו מרגישים כאן די בבית. אז תודה לך פורטוגל שגם את מוגזמנת אלינו בכל המובנים, נראה לנו שזה סיפור אהבה. אז אנחנו שמחים מכל הסיטואציה ובכלל שאתם הקוראים הגעתם עד לפה, וכמובן נשמח לשמוע מכם!
בהמשך לפוסט באינסטגרם.. אז ברור שאנחנו לא היחידים שעשו או רוצים לעשות מעבר כזה או אחר במהלך חייהם ולכן פתרתנו קהילה בפייסבוק, שם נוכל לשאול אחד את השני שאלות ענייניות.
אז שווה לעקוב גם כאן וגם להתחבר לקהילה, בקשו את הקישור בפרטי.
יאלה חברים,
שאו ברכה והצלחה
שנת 2022 מטריפה
ופרגנו בלייק או תגובה🕺🏻💃🏽
אוהבים- The ZinKers