שיקום הנגב המערבי - לא רק סמכות, גם מחויבות!
כדי לשקם את הנגב המערבי ולעמוד באתגרים המורכבים, דרושים יעדים ברורים וממשלה יעילה שמחויבת לפעול למענם.
השבוע השתתפנו בדיוני ועדת המשנה של ועדת הכלכלה על חוק התקומה, שנועד להסדיר את סמכויות מנהלת תקומה – הגוף המוביל את שיקום עוטף עזה.
העובדה שמנהלת תקומה מתכללת את השיקום, אינה פוטרת את משרדי הממשלה ממחויבותם לחבל הארץ. להפך, יש להבטיח קשר הדוק ומחייב בין הממשלה למנהלת ולחבל תקומה.
בדיונים הדגשנו שסעיפי החוק צריכים לחייב את הממשלה לפעול למען המשימה הלאומית הזו, ולא להסתפק בהענקת סמכות בלבד.
שמחנו לגלות שאנו שותפים לעמדותיהם של יו"ר הוועדה, אלון שוסטר – תושב החבל בעצמו, ראשי הרשויות ונציגי החברה האזרחית שהשתתפו בדיון.
אנו ממתינים להתקדמות, נמשיך לעדכן!
מודל ה"ספירלה" יחבר את השירות הציבורי לשוק העבודה המודרני.
תנודתיות, אתגר, עניין, גיוון ומיצוי פוטנציאל - אלו הן הציפיות משוק העבודה המודרני, של עובדים ומעסיקים כאחד. הגיע הזמן שגם השירות הציבורי יתאים עצמו לעידן הנוכחי. לשם כך, יש לקצוב את כלל התפקידים בשירות המדינה, לא רק בסגל הבכיר, בזמן מוגבל - ולהקים מערכת לשימור וניוד העובדים הטובים והמתאימים לתפקיד הבא בקריירה שלהם בשירות המדינה.
מנגנון קדנציות לצד מנגנון רוטציות יאפשר את תנועת "הספירלה" בשירות הציבורי, ובנוסף, יהווה נקודת זמן מובנית, בה יכולה המערכת להיפרד מעובדים בעלי תפוקות נמוכות.
עו"ד רבקי דב"ש, מנהלת מיזם "מעשה ידינו - מפת הדרכים לשיקום השירות הציבורי" במרכז להעצמת האזרח, מסבירה את הרציונל בהמלצה, ואת החשיבות בשימור וטיפוח כוח אדם איכותי בשירות המדינה.
עידו פיק על חשיבות ניידות העובדים בשירות הציבורי
מבין העובדים בשירות המדינה, 72% נמצאים מעל 5 שנים באותו תפקיד, כשמחציתם מעל 10 שנים! הביצועים שלהם, על פי דו״ח מוביליות תעסוקתית בשירות המדינה 2020, נמצאים במגמת ירידה החל מהשנה הרביעית.
כיצד זה מסתדר ומה ניתן לעשות?!
מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עידו פיק, התארח בפודקאסט "דעה לא פופולרית" של ברק הרשקוביץ, ושם את הזרקור על חשיבות ניידות העובדים בשירות הציבורי - והצורך האקוטי ביצירת מנגנון רוטציות לכלל עובדי המדינה, כמהלך משלים למנגנון הקדנציות, שחל כיום על נושאי משרה בכירה בלבד.
Barak Sh. Herscowitz
לפרק המלא:
ספוטיפיי - https://spti.fi/DLP27
אפל פודקאסט - https://apple.co/3OUejVI
יוטיוב - https://ggl.link/DLP27
אל תדברו על הכסף, תראו לנו תוצאות
כשהמדינה מספרת לכם שהיא תקצבה במיליוני שקלים מהלך ממשלתי, זה לא אומר הרבה, השאלה האמיתית היא מה התוצאה שהשיגה המדינה באמצעות הכסף שלנו. מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עידו פיק, הרחיב על הנושא הזה ואחרים כשהתארח בפודקאסט "דעה לא פופולרית" של ברק הרשקוביץ.
לפרק המלא:
ספוטיפיי - https://spti.fi/DLP27
אפל פודקאסט - https://apple.co/3OUejVI
יוטיוב - https://ggl.link/DLP27
Barak Sh. Herscowitz
למה לא לקחת דוגמה מאיפה שעובד?
מהו מודל החשבים הכלליים? בכל משרד ממשלתי יש חשב כללי, עובד של משרד האוצר, שמתמנה מראש לתפקיד לקדנציה קצובה, ובסיומה מועבר - כאיש האוצר - לעבוד במשרד ממשלתי אחר.
עו"ד רבקי דב"ש, מנהלת מיזם "מעשה ידינו" במרכז להעצמת האזרח, משתפת בתובנותיה על אפקטיביות המודל ומפרטת מדוע כדאי להשתמש בעקרונותיו בכלל שירות המדינה.
כיום, המדינה קוצבת את משך כהונת בכירי השירות הציבורי, במטרה למנוע שחיקה וחוסר יעילות מחד, ומאידך, כדי לרענן ולשמר ניידות וגמישות ארגונית בקרב הניהול הבכיר של המדינה. אולם יש בעיה אקוטית: אין כיום מנגנון שיבטיח את שימור העובדים הטובים במערכת בסיום הקדנציה - וכך, שנים של ידע, ניסיון מקצועי וזיכרון ארגוני הולכים לאיבוד, ואיכות השירות הציבורי שלנו, נפגעת.
במסגרת תכנית "מעשה ידנו", בחן הצוות המומחים שלנו את הנושא והמליץ שעל מנת למשוך לשירות הציבורי עובדים איכותיים שירצו להישאר בו, יש להרחיב את הגבלת הקדנציות גם לדרגי הביניים, אולם כדי לשמר את העובדים הטובים, על המערכת הציבורית לייצר מנגנון רוטציות, לצד הרחבת מנגנון הקדנציות. מנגנון רוטציות יאפשר לשמר באופן אקטיבי את העובדים הטובים במערכת, תוך התחדשות, ריענון ויצירת אופק מקצועי להמשך מסלול הקריירה, ולהיפרד מעו
העובדה שאזור מפרץ חיפה מטווח כמעט מדי יום מלבנון, מבהירה שוב עד כמה האזור קריטי: אפשר להניח שההתקפות מכוונות לא רק לנמל ולאוכלוסייה, אלא גם לתעשייה הפטרוכימית ומפעלי הזיקוק, שמהווים פצצה מתקתקת.
ומה שמושך את הטילים, מרחיק את האנשים: על פי סקר של המועצה הלאומית לכלכלה (באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית) מ־2019, 75% מהמשיבים שאינם תושבי חיפה והקריות העידו שהתעשייה הפטרוכימית במפרץ מקטינה את הכדאיות לעבור לגור בחיפה - והרוב (58%) השיבו שהדבר מקטין אפילו את הכדאיות לעבוד בעיר. ובמקום שמפרץ חיפה יהפוך להיות המטרופולין של הצפון, הוא בית לתעשייה מזהמת.
הממשלות קיבלו לאורך השנים החלטות שונות בנושא, ומבקר המדינה הקדיש לכך דו"חות מפורטים, אבל הדברים לא זזו. ולכן קיבלה הממשלה במרץ 2022 את החלטה 1231: "אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה": במקום התעשייה הפטרוכימית - פיתוח המטרופלין, חיבור אורבני חדש בין "גוש חיפה" ל"גוש קריות" עם הקמת מעל 100,000 יחידות דיור, תשתיות הרכבת ישודרגו, עם הכפלה, חשמול ומנהור, שיקרבו את מפרץ חיפה למרכז הארץ. לאורך נחל הקישון יוקם פארק מטרופוליני עצום, הגדול פי 1.5 מפארק הירקון, שישרת את כל תושבי הצפון.
שני צירי פעולה עיקריים נבחרו בהחלטה: הראשון הוא פרויקטים כלכליים משמעותיים שיעודדו מאזן הגירה חי
אזור עדיפות לאומית
אזור עדיפות לאומית הוא אזור גיאוגרפי שהממשלה החליטה לסייע לו בפיתוח כלכלי, חברתי וקהילתי. ההכרזה על איזור עדיפות לאומית, על פי קריטריונים כמו רמות פריפריאליות, היעדר פיתוח תשתיות, שיעור אבטלה וחולשה כלכלית, אתגרים חברתיים ומדדי איכות חיים נמוכים, מאפשרת להקצות לו משאבים ותמריצים לצורך חיזוק תשתיות, עידוד תעסוקה, שיפור השירותים הציבוריים, יצירת מנועי צמיחה כלכליים ועוד.
ההכרזה על אזור עדיפות לאומית היא רק הצעד הראשון בדרך לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים ושיפור איכות החיים של התושבים. הצלחת השינוי באזורים אלה תלויה ביכולת היישום והתכלול של כלל הגורמים המעורבים בביצוע המדיניות: משרדי הממשלה, השלטון המקומי, עסקים פרטיים, התושבים והקהילה.
כפי שהוצג בדו"ח המוניטור שפירסמנו בשבוע שעבר בנושא יישומה החלקי בלבד של החלטת הממשלה לחיזוק העיר בית שמש, למשל, מאירה את חשיבות יצירת מנגנון ממשלתי מובנה לתכלול, סנכרון, פיקוח ובקרה בין כלל הגורמים המעורבים באזור המוכרז כבעל עדיפות לאומית.
לד"וח המוניטור על בית שמש >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001493455&fbclid=IwY2xjawGhgFZleHRuA2FlbQIxMAABHavc2rrRKB8e-wpQNgV5YqHHeTAZTCC3jneo_HIXiTCRHvUL6ST8xqzuCQ_aem_P10RswA6YEM3WCziaeLxuw
שיקום השירות הציבורי הוא תנאי הכרחי בדרך לשיקום המדינה, האזינו>>
שיקום מדינת ישראל עובר דרך מינוי נציב שירות מדינה מקצועי. ביום ראשון התראיין מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עידו פיק, בתוכנית החזית הכלכלית בגלי צה"ל, עם סמי פרץ >>>