המרכז להעצמת האזרח

המרכז להעצמת האזרח אנחנו כאן על מנת לסייע לממשל שלנו לעבוד טוב יותר. עבורנו

המרכז להעצמת האזרח היא עמותה הפועלת משנת 2003. על מנת שהממשל שלנו יעבוד אך ורק בשבילנו ויעשה זאת בצורה היעילה ביותר.

מה אנחנו עושים/ות??

אנחנו פועלים בכלים מגוונים לקדם שיפורים בשיטת הממשל, לזהות ולאבחן כשלים וחסמים מערכתיים. מפתחים ידע מחקרי כלי מעקב אחר יישום החלטות ומדיניות

אנחנו עושים גם שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים המסייעים בהגברת האחריותיות (accountability) מצד מקבלי ההחלטות ומשרתי ה

ציבור. כלים אלה נועדו להגביר את ההיכרות והמעורבות האזרחית בתחומי העשייה של המגזר הציבורי, ולסייע בהגברת יחסי האמון שבין מערכות הממשל לבין ציבור האזרחים.

מוזמנים/ות לקרוא עלינו עוד כאן:
https://www.ceci.org.il/.

16/01/2025

שיקום הנגב המערבי - לא רק סמכות, גם מחויבות!

כדי לשקם את הנגב המערבי ולעמוד באתגרים המורכבים, דרושים יעדים ברורים וממשלה יעילה שמחויבת לפעול למענם.

השבוע השתתפנו בדיוני ועדת המשנה של ועדת הכלכלה על חוק התקומה, שנועד להסדיר את סמכויות מנהלת תקומה – הגוף המוביל את שיקום עוטף עזה.

העובדה שמנהלת תקומה מתכללת את השיקום, אינה פוטרת את משרדי הממשלה ממחויבותם לחבל הארץ. להפך, יש להבטיח קשר הדוק ומחייב בין הממשלה למנהלת ולחבל תקומה.

בדיונים הדגשנו שסעיפי החוק צריכים לחייב את הממשלה לפעול למען המשימה הלאומית הזו, ולא להסתפק בהענקת סמכות בלבד.

שמחנו לגלות שאנו שותפים לעמדותיהם של יו"ר הוועדה, אלון שוסטר – תושב החבל בעצמו, ראשי הרשויות ונציגי החברה האזרחית שהשתתפו בדיון.

אנו ממתינים להתקדמות, נמשיך לעדכן!

אז איך הקשר עם הציבור?חברי הכנסת מקבלים תקציב שנתי של 110 אלף שקלים, המיועד לכסות הוצאות שונות הנדרשות למילוי תפקידו ולמ...
13/01/2025

אז איך הקשר עם הציבור?

חברי הכנסת מקבלים תקציב שנתי של 110 אלף שקלים, המיועד לכסות הוצאות שונות הנדרשות למילוי תפקידו ולמען שמירה על קשר עם ציבור בוחריו. לאחרונה עלו בציבור סימני שאלה סביב הסעיף התקציבי הזה, בעקבות ידיעות על חברי כנסת שהשתמשו בתקציב כדי לממן רכישות בויקטוריה'ס סיקרט, זארה או תספורות.

התקציב מוקצה מתוקף החלטה של ועדת הכנסת, על פי הסמכות המוענקת לה בחוק, לפיה זכאי כל ח"כ ל"תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית" בסך של כ-110 אלף שקלים. במטרה לכסות הוצאות הדרושות לו למילוי תפקידו ולמען שמירה על קשר עם ציבור בוחריו. התקציב משתנה לכל ח"כ על פי פרמטרים שונים כמו ותק.

התקצב מיועד להוצאות כמו בניית אתר אינטרנט, שכירת לשכה זמנית, פעילות ברשתות החברתיות, ייעוץ מקצועי, שכר טרחת עו"ד או כנסים מקצועיים. ניתן להשתמש בתקציב גם להוצאות עקיפות כמו כיבוד קל, ציוד משרדי וציוד אלקטרוני, מתנות במסגרת נסיעות לחו"ל או ביקורי משלחות ותשלום חשבון טלפון וחשבון אינטרנט.

לידיעה המלאה בגלובס >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001499216

מהי ריבית בנק ישראל?לא, זו לא "ריבית הפריים" שאנו מכירים כבסיס לפעילות האשראי של הבנקים, למרות שריבית הפריים נגזרת ממנה....
07/01/2025

מהי ריבית בנק ישראל?

לא, זו לא "ריבית הפריים" שאנו מכירים כבסיס לפעילות האשראי של הבנקים, למרות שריבית הפריים נגזרת ממנה. בבנק ישראל מופקדים כספים של הבנקים המסחריים, והם מקבלים עליהם ריבית. גובה הריבית שהבנק יקבל מבנק ישראל נקבע במכרז: בנק ישראל מציע למערכת הבנקאות להפקיד סכום מסויים לטווח קצר, מבצע על הסכום הזה מכרז, הבנקים המסחריים ניגשים למכרז - ומי שזוכה רשאי להפקיד בבנק ישראל סכום כסף, תמורת ריבית.

גובה הריבית נקבע במכרז, אבל היעד של בנק ישראל כשהוא עורך מכרז היא לכוון לריבית שתהיה קבועה ככל האפשר ל"ריבית בנק ישראל" - ריבית שנקבעת 8 פעמים בשנה בהחלטה של הוועדה המוניטרית. הריבית הזו של הבנק המרכזי מחלחלת למשק, מאחר והיא מהווה את "מחיר הכסף" של הבנק המסחרי, ועל פיו הוא יכול לקבוע, בין היתר, את גובה הריבית לאשראי שהוא נותן לציבור. ריבית הפריים, אותו בסיס שעליו מתומחרות הלוואות, פקדונות או משיכת היתר שלנו נקבעה על ידי הבנקים ב-1.5 נקודות אחוז מעל ריבית בנק ישראל.

ריבית בנק ישראל היא הכלי המרכזי של בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים, שכן רמות הריביות במשק משפיעות על היקף ההוצאות והחיסכון, ובעקבותיהן - על המחירים.

למאמר המלא בגלובס >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001498564

האם נישאר אומת הסטארטאפ? העתיד הטכנולוגי של ישראל בסימן שאלה עקב הדמוגרפיה, והתוכניות של הממשלה זוכות להצלחה מוגבלת. מדי...
06/01/2025

האם נישאר אומת הסטארטאפ?

העתיד הטכנולוגי של ישראל בסימן שאלה עקב הדמוגרפיה, והתוכניות של הממשלה זוכות להצלחה מוגבלת.

מדינת ישראל והכלכלה שלה תלויות מאוד בהייטק. זהו הענף עם התוצר הגדול ביותר במשק, 22%, והוא מהווה כמחצית מסך הייצוא הישראלי. 14% מכוח העבודה הישראלי מועסקים בענף.

הבעיה אינה רק בכך שענף אחד מהווה את המרכיב העיקרי, הקטר, של המשק, אלא גם בכך שקבוצות משמעותיות מאוד בדמוגרפיה הישראלת סובלות מתת ייצוג קיצוני בו: אחוז החרדים בענף הוא 3% (נשים - 2%, גברים - 1%), הערבים 1.5% (גברים - 1%, נשים - 0.5%). מבין 95.5% הנותרים, שני שליש הם גברים יהודיים לא חרדים, ושליש נשים לא חרדיות.

שתי קבוצות האוכלוסיה הללו שלא נוטלות חלק בענף צפויות להיות רוב האוכלוסיה בישראל ב-2065, מה שאומר שאם לא נצליח להגדיל את ייצוגן בענף, כבר לא נוכל להישאר אומת הסטארטאפ. ואכן, ממשלות ישראל השונות מנסות לשלב אוכלוסיות מגוונות בהייטק. ההחלטה הראשונה התקבלה ב-2012, ומאז התקבלו החלטות נוספות ב-2015, 2017, 2020 וב-2021. למרות הישגים מסויימים, הפערים בין האוכלוסיות לא הצטמצמו בקצב שיספיק לשמר את עוצמתה של תעשיית ההייטק.

אחד הנושאים הבולטים בחוסר הטיפול בהם הוא הכשרת מורים במקצועות הרלוונטיים, במיוחד מורים לאנגלית. לפי דו"ח מבקר המדינה מיולי 2024, נמצאו פערים גדולים ברמת האנגלית בין אשכולות סוציו אקונומיים. המשמעות היא שנקודת הכשל המרכזית - איכות המורים ומספרם - כלל לא קיבלה התייחסות. לא זו אף זו, משרד החינוך צמצם במידה רבה את המשימות שהתקבלו בתוכנית האב לשיפור לימודי האנגלית שנהגתה ב־2017, ללא כל החלטה פורמלית ותחקור.

עוד על החלטות הממשלה בנוגע לשילוב אוכלוסיות בהייטק והחסמים למימושן, במדור המוניטור באתר גלובס >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001498450

"איפה המדינה?"איך פועל המנגנון הממשלתי ואיך מתקנים אותו?המרכז להעצמת האזרח עוקב למעלה מעשור אחר יישום החלטות הממשלה. אחר...
02/01/2025

"איפה המדינה?"
איך פועל המנגנון הממשלתי ואיך מתקנים אותו?

המרכז להעצמת האזרח עוקב למעלה מעשור אחר יישום החלטות הממשלה.

אחרי השבעה באוקטובר, כשהתברר חוסר היעילות של המערכת הממשלתית ועלתה השאלה איך ניתן יהיה להשתקם בצפון, בדרום ובכל המדינה, הציג המרכז להעצמת האזרח את תכנית "מעשה ידינו", הכוללת שורת המלצות לשיקום המנגנון הממשלתי.

מאז אנו דואגים להפיץ את הבשורה.

בשבוע שעבר קיימנו הרצאה מול עשרות חניכים וחניכות של המכינה הקדם צבאית המעורבת "נחשון - המדרשה הישראלית למנהיגות חברתית", בשדרות. החניכים שמעו על הדרך בה פועלים מנגנוני המדינה, מהם המאפשרים והחסמים למימוש החלטות הממשלה השונות וכיצד ניתן וצריך לשפר או לשקם אותם.

מעוניינים להזמין הרצאה כזו גם אליכם?
השאירו את פרטיכם כאן >>> https://lp.vp4.me/1f84

מהו נציב שירות המדינה, ומדוע כל כך קריטי לאייש את התפקיד בהקדם?החל מהשבוע, מדור המשרוקית של גלובס, בשיתוף המרכז להעצמת ה...
30/12/2024

מהו נציב שירות המדינה, ומדוע כל כך קריטי לאייש את התפקיד בהקדם?

החל מהשבוע, מדור המשרוקית של גלובס, בשיתוף המרכז להעצמת האזרח, ינגיש בכל שבוע מושגים מקצועיים מעולמות הממשל, המדיניות והכלכלה, בשפת העם.

נציב שירות המדינה:

הנציב עומד בראש היחידה המופקדת על תחומי המינהל ומשאבי האנוש בשירות הציבורי. מה שקרוי במגזר העסקי, Head of HR. בדומה למגזר העסקי, מדובר באחד התפקידים החשובים ביותר בשירות הציבורי, הנושא באחריות מלאה על כל תהליכי הגיוס ומיון עובדים חדשים, קביעת תנאי סף מקצועיים לתפקידים שונים, הכשרות מקצועיות, הכרעה בקידום ופיטורי עובדים, טיפול בסוגיות משמעת וקידום גיוון וייצוג הולם בשירות המדינה.

נציב שירות המדינה הקודם, פרופ' דניאל הרשקוביץ, סיים את תפקידו החודש, וכיום התפקיד אינו מאויש. דיון בעתירות בנושא יתקיים בבג"ץ במהלך חודש ינואר הקרוב.

בנציבות שירות המדינה מועסקים למעלה מ-300 עובדים, והיא מתוקצבת ב-137 מיליוני שקלים לשנת 2025. הנציבות מנהלת ואחראית בסך הכל על כ-88,000 עובדי שירות המדינה, והשפעתה על תפקודה היעיל של הממשלה הינה קריטית, זאת בשל התלות המוחלטת של משרדי הממשלה בנציבות, בכל הקשור להון האנושי. השארת הנציבות ללא נציב עלולה לעכב תהליכים מקצועיים קריטיים במשרדי הממשלה השונים, כפי שזיהינו בעבר, במעקב דוחות המוניטור לאורך השנים.

איכות השירות שאנו מקבלים ממשרדי הממשלה היא פועל יוצא של איכות ההון האנושי במנגנון והדרך בה הוא מנוהל. האטרקטיביות של השוק הפרטי לעובדים טובים ומוצלחים מחייבת את שירות המדינה להתקדם, להתגמש ולהתאים עצמו לעולם העבודה הדינמי והמודרני של המאה ה-21.

ההכרח באיוש התפקיד באופן מיידי באיש או אשת מקצוע מוכשרים עם יכולות ביצוע גבוהות - קריטי מאי פעם לאיכות השירות הציבורי שלנו.

למדור המשרוקית המלא בגלובס >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001498029

26/12/2024

מודל ה"ספירלה" יחבר את השירות הציבורי לשוק העבודה המודרני.

תנודתיות, אתגר, עניין, גיוון ומיצוי פוטנציאל - אלו הן הציפיות משוק העבודה המודרני, של עובדים ומעסיקים כאחד. הגיע הזמן שגם השירות הציבורי יתאים עצמו לעידן הנוכחי. לשם כך, יש לקצוב את כלל התפקידים בשירות המדינה, לא רק בסגל הבכיר, בזמן מוגבל - ולהקים מערכת לשימור וניוד העובדים הטובים והמתאימים לתפקיד הבא בקריירה שלהם בשירות המדינה.

מנגנון קדנציות לצד מנגנון רוטציות יאפשר את תנועת "הספירלה" בשירות הציבורי, ובנוסף, יהווה נקודת זמן מובנית, בה יכולה המערכת להיפרד מעובדים בעלי תפוקות נמוכות.

עו"ד רבקי דב"ש, מנהלת מיזם "מעשה ידינו - מפת הדרכים לשיקום השירות הציבורי" במרכז להעצמת האזרח, מסבירה את הרציונל בהמלצה, ואת החשיבות בשימור וטיפוח כוח אדם איכותי בשירות המדינה.

ההכרעה מתקרבת - מה יהיה על המאבק בתופעת הזנות? החוק שהפך צריכת זנות לעבירה פלילית עתיד לפקוע בחודש יולי הקרוב. השאלה הנש...
23/12/2024

ההכרעה מתקרבת - מה יהיה על המאבק בתופעת הזנות?

החוק שהפך צריכת זנות לעבירה פלילית עתיד לפקוע בחודש יולי הקרוב. השאלה הנשאלת כרגע היא האם בדיונים על הארכת תוקפו, יעצבו חוק חדש שיתן מענה לפערים שנותרו בין כוונות החוק לבין המציאות בשטח. יש צורך חיוני בהגברת האכיפה, כמו גם הסברה מתאימה שתגיע לאוכלוסיות הרלוונטיות, ולהרחיב את המענים שלא קיימים עבור העוסקות בזנות. חידוש החוק חייב לבוא עם החלטת ממשלה נלווית המספקת את התשתית והפתרונות לצמצום התופעה, וסיוע ותמיכה ביציאה ממעגל הזנות.

העיסוק בזנות גובה מחיר כבד מכל המעורבים בו: העובדות בזנות (מעל 95% מהעובדים בזנות הן נשים, לכן מכאן ואילך נשתמש בלשון נקבה) נכנסות לתחום בגיל 13-14, ולתופעה קשר הדוק להתעללות מינית בגילאי הילדות, מעמד חברתי וכלכלי נמוך וחיים ברחוב. הנכנסות למעגל הזנות מתקשות מאוד לצאת ממנו - הקשיים החברתיים, הכלכליים והנפשיים מונעים השתלבות בקהילה ובעבודה.

עד כמה המדינה מוכנה להושיט יד לעוסקות בזנות? בינואר 2019 החליטה הממשלה ליישם את המלצות הצוות הבינמשרדי לצמצום צריכת הזנות, במקביל לחוק איסור צריכת הזנות. ההמלצות כללו צעדים של שיקום וטיפול לעוסקות בזנות, וחינוך והסברה לציבור. תוכנית העבודה שאושרה כללה קרוב ל-40 פרוייקטים שונים כמו סדנאות טיפוליות לצרכני זנות, מרכזי יום והוסטלים טיפוליים, שיפור סל השיקום, הכשרות מקצועיות ועוד.

האחריות על ביצוע ההחלטה התחלקה בין ארבעה גופים שונים: משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. כללית, ההחלטה זכתה לשיעורי יישום גבוהים יחסית: בחנו 36 סעיפים אופרטיביים, מהם יושמו באופן מלא 23 (64%), 8 יושמו חלקית (22%) ורק 5 (14%) לא יושמו כלל. האם זה אומר שהטיפול של המדינה בנושא הצליח?

כן ולא. כלומר, חלקית - ובהחלט לא מספיק.

עוד על מה הצליח ומה שעוד צריך לעשות - במדור המוניטור באתר גלובס >>>
(דוח המוניטור בנושא הטיפול בזנות נערך בשיתוף שדולת הנשים)
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001497221
שדולת הנשים בישראל

18/12/2024

מבין העובדים בשירות המדינה, 72% נמצאים מעל 5 שנים באותו תפקיד, כשמחציתם מעל 10 שנים! הביצועים שלהם, על פי דו״ח מוביליות תעסוקתית בשירות המדינה 2020, נמצאים במגמת ירידה החל מהשנה הרביעית.

כיצד זה מסתדר ומה ניתן לעשות?!

מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עידו פיק, התארח בפודקאסט "דעה לא פופולרית" של ברק הרשקוביץ, ושם את הזרקור על חשיבות ניידות העובדים בשירות הציבורי - והצורך האקוטי ביצירת מנגנון רוטציות לכלל עובדי המדינה, כמהלך משלים למנגנון הקדנציות, שחל כיום על נושאי משרה בכירה בלבד.
Barak Sh. Herscowitz

לפרק המלא:
ספוטיפיי - https://spti.fi/DLP27
אפל פודקאסט - https://apple.co/3OUejVI
יוטיוב - https://ggl.link/DLP27

16/12/2024

אל תדברו על הכסף, תראו לנו תוצאות

כשהמדינה מספרת לכם שהיא תקצבה במיליוני שקלים מהלך ממשלתי, זה לא אומר הרבה, השאלה האמיתית היא מה התוצאה שהשיגה המדינה באמצעות הכסף שלנו. מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עידו פיק, הרחיב על הנושא הזה ואחרים כשהתארח בפודקאסט "דעה לא פופולרית" של ברק הרשקוביץ.

לפרק המלא:
ספוטיפיי - https://spti.fi/DLP27
אפל פודקאסט - https://apple.co/3OUejVI
יוטיוב - https://ggl.link/DLP27
Barak Sh. Herscowitz

12/12/2024

למה לא לקחת דוגמה מאיפה שעובד?

מהו מודל החשבים הכלליים? בכל משרד ממשלתי יש חשב כללי, עובד של משרד האוצר, שמתמנה מראש לתפקיד לקדנציה קצובה, ובסיומה מועבר - כאיש האוצר - לעבוד במשרד ממשלתי אחר.

עו"ד רבקי דב"ש, מנהלת מיזם "מעשה ידינו" במרכז להעצמת האזרח, משתפת בתובנותיה על אפקטיביות המודל ומפרטת מדוע כדאי להשתמש בעקרונותיו בכלל שירות המדינה.

כיום, המדינה קוצבת את משך כהונת בכירי השירות הציבורי, במטרה למנוע שחיקה וחוסר יעילות מחד, ומאידך, כדי לרענן ולשמר ניידות וגמישות ארגונית בקרב הניהול הבכיר של המדינה. אולם יש בעיה אקוטית: אין כיום מנגנון שיבטיח את שימור העובדים הטובים במערכת בסיום הקדנציה - וכך, שנים של ידע, ניסיון מקצועי וזיכרון ארגוני הולכים לאיבוד, ואיכות השירות הציבורי שלנו, נפגעת.

במסגרת תכנית "מעשה ידנו", בחן הצוות המומחים שלנו את הנושא והמליץ שעל מנת למשוך לשירות הציבורי עובדים איכותיים שירצו להישאר בו, יש להרחיב את הגבלת הקדנציות גם לדרגי הביניים, אולם כדי לשמר את העובדים הטובים, על המערכת הציבורית לייצר מנגנון רוטציות, לצד הרחבת מנגנון הקדנציות. מנגנון רוטציות יאפשר לשמר באופן אקטיבי את העובדים הטובים במערכת, תוך התחדשות, ריענון ויצירת אופק מקצועי להמשך מסלול הקריירה, ולהיפרד מעובדים שחוקים ופחות יעילים.

מה שטוב ונכון לחשבים הכלליים, טוב גם לשאר עובדי הממשלה.

לפני מס' שבועות אישרה הממשלה החלטה הקוצבת את כהונת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ל-7 שנים. בפועל, מדובר ביישום החלטות מ...
09/12/2024

לפני מס' שבועות אישרה הממשלה החלטה הקוצבת את כהונת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ל-7 שנים. בפועל, מדובר ביישום החלטות ממשלה קודמות שראשיתן בשנת 2009. התפיסה שצריך לקצוב כהונתם של בכירים, מבקשת לקדם את ריענון השורות, לעודד חדשנות למנוע חוסר יעילות או, במקרים חריגים, סיאוב של מי שמכהן בתפקיד זמן ממושך.

במסמך המדיניות שכתבנו במסגרת תכנית "מעשה ידנו" לחיזוק השירות הציבורי, אנו מעודדים קציבת משרות במספר שנים (קדנציות) בכלל השירות הציבורי, ולא רק בדרג הבכיר. מהלך שכזה יש בו כדי להוביל לארגון עם מוביליות רבה יותר בין העובדים, כפי שמתאים לשוק העבודה במאה ה-21.

אבל, לצד הקדנציות, חשוב לדאוג למנגנון של רוטציות – מנגנון המבצע הצבה מחודשת של העובדים המסורים, בעלי הידע והניסיון, בתפקידים חדשים במערכת. ללא מנגנון מוצלח של רוטציות ש"רודף", באופן אקטיבי, אחר העובדים הטובים והמצטיינים (כמו שרודפים אחריהם בשוק הפרטי) ומציע להם משרות חדשות ומאתגרות, נישאר רק עם מנגנון עזיבה קבוע של עובדים, ללא סינון אמיתי המשמר את הטובים ונפרד ממי שפחות מתאימים לשירות הציבורי.

למסמך המדיניות המלא בנושא "קדנציות-רוטציות" --- >
http://bit.ly/4g6ncYd

על חשיבות הקשר בין דרג נבחר ודרג מקצועי  במהלך חודשי המלחמה הראשונים, ניטר המרכז להעצמת האזרח את עבודת משרדי הממשלה ובדק...
05/12/2024

על חשיבות הקשר בין דרג נבחר ודרג מקצועי

במהלך חודשי המלחמה הראשונים, ניטר המרכז להעצמת האזרח את עבודת משרדי הממשלה ובדק את יישומם של לקחים ממלחמות העבר. התברר כי איכותו וחשיבותו של הדרג המקצועי המבצע במשרדי הממשלה משפיע על תפקוד אותו משרד במצבי חירום, כמו גם איכות הקשר ותקינות יחסי העבודה השוטפים בין הדרג המקצועי לדרג הנבחר.

בשבוע שעבר הגשנו לבכירי משרד הרווחה את אוגדן דו"חות המלחמה של פרוייקט המוניטור. בפרוץ המלחמה התמודד משרד הרווחה עם הצורך האקוטי להפעיל את כל מערך הרווחה באופן נרחב. מטה המשרד הפעיל באופן מיידי את כלל המחלקות לשירותים חברתיים וארגוני המגזר השלישי באופן ראוי לשבח.

במהלך אותם השבועות הראשונים המלצנו למשרד הרווחה להקים "מערך מילואים חברתי", שיסדיר את אופן ההפעלה בחירום של העובדים הסוציאליים. המשרד אימץ את ההחלטה ופעל במהירות להקמת מערך מילואים חברתי, המאפשר למשרד יכולת הפעלה בחירום עם שליטה ובקרה, כמו גם הכשרה מקצועית בימי שגרה ומנגנון תגמול כספי למטפלי המערך בעת הפעלתו בשעת הצורך.

משרד הרווחה צריך לשמש כמגדלור ומודל לחיקוי עבור משרדי הממשלה בכל הנוגע ליחסי העבודה בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי - יחסים ענייניים המאפשרים שירות ציבורי יעיל ואיכותי לכלל האזרחים.

בתמונה, מימין לשמאל: עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, יעקב מרגי, שר הרווחה, וינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה.

לאוגדן דו"חות המלחמה של פרוייקט המוניטור >>>
https://www.ceci.org.il/monitor/harvotbarzel_allreports/

"בשנה האחרונה, המרכז להעצמת האזרח שבו אני משמשת חוקרת בחן את נושא הקדנציות בשירות המדינה. הצוות הבוחן המליץ להגדיל את הי...
02/12/2024

"בשנה האחרונה, המרכז להעצמת האזרח שבו אני משמשת חוקרת בחן את נושא הקדנציות בשירות המדינה. הצוות הבוחן המליץ להגדיל את היקף המשרות בקדנציות הכוללות כיום את הסגל הבכיר המוביל בלבד, שהיועצים המשפטיים הם חלק ממנו. הצוות המליץ להפוך את השירות למובילי באמצעות הטמעת תפיסה של קדנציות ורוטציות. כלומר, קציבת זמן השהייה בתפקיד אחד לצד יצירת מנגנון הפועל באופן אקטיבי לשימור העובדים הטובים והאיכותיים, תוך שילובם בתפקיד נוסף בשירות הציבורי. מנגנון זה אמור למפות מראש את העובדים לקראת פרישה, כמו גם את המשרות הקיימות, ולפעול באופן אקטיבי כדי להתאים משרה לבעל תפקיד".

לטור המלא של עו"ד רבקי דב"ש, מנהלת מיזם "מעשה ידינו" במרכז להעצמת האזרח, שפורסם במעריב >>> https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/article-1150557

השבוע הסתיימה ההכשרה המרוכזת ל-33 תחקירני המוניטור החדשים, שיצטרפו ל-7 התחקירנים מאוניברסיטת תל אביב שממשיכים לשנה שניה....
27/11/2024

השבוע הסתיימה ההכשרה המרוכזת ל-33 תחקירני המוניטור החדשים, שיצטרפו ל-7 התחקירנים מאוניברסיטת תל אביב שממשיכים לשנה שניה. בחודשים הקרובים ייחקרו 26 החלטות ממשלה בנושאי שיקום מהמלחמה, שיפור המנגנון הממשלתי ודיגיטציה, רווחה, מענים לאוכלוסיות מיוחדות ומיעוטים, שוויון מגדרי, תעסוקה והון אנושי, פיתוח כלכלי, אקלים, דיור, תשתיות תקשורת, בריאות והשכלה.

מתוך 40 התחקירנים שיפעלו השנה תחת הליווי המקצועי של צוות המרכז להעצמת האזרח, 13 מגיעים ממכללת תל חי שבצפון, והם יתמקדו בהחלטת העל הגדולה של שיקום הצפון. כל התחקירים יפורסמו לציבור, יישלחו למקבלי ההחלטות הרלוונטיים ויפורסמו באתר המרכז להעצמת האזרח, ובמדור המוניטור הקבוע בעיתון גלובס.

25/11/2024

העובדה שאזור מפרץ חיפה מטווח כמעט מדי יום מלבנון, מבהירה שוב עד כמה האזור קריטי: אפשר להניח שההתקפות מכוונות לא רק לנמל ולאוכלוסייה, אלא גם לתעשייה הפטרוכימית ומפעלי הזיקוק, שמהווים פצצה מתקתקת.

ומה שמושך את הטילים, מרחיק את האנשים: על פי סקר של המועצה הלאומית לכלכלה (באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית) מ־2019, 75% מהמשיבים שאינם תושבי חיפה והקריות העידו שהתעשייה הפטרוכימית במפרץ מקטינה את הכדאיות לעבור לגור בחיפה - והרוב (58%) השיבו שהדבר מקטין אפילו את הכדאיות לעבוד בעיר. ובמקום שמפרץ חיפה יהפוך להיות המטרופולין של הצפון, הוא בית לתעשייה מזהמת.

הממשלות קיבלו לאורך השנים החלטות שונות בנושא, ומבקר המדינה הקדיש לכך דו"חות מפורטים, אבל הדברים לא זזו. ולכן קיבלה הממשלה במרץ 2022 את החלטה 1231: "אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה": במקום התעשייה הפטרוכימית - פיתוח המטרופלין, חיבור אורבני חדש בין "גוש חיפה" ל"גוש קריות" עם הקמת מעל 100,000 יחידות דיור, תשתיות הרכבת ישודרגו, עם הכפלה, חשמול ומנהור, שיקרבו את מפרץ חיפה למרכז הארץ. לאורך נחל הקישון יוקם פארק מטרופוליני עצום, הגדול פי 1.5 מפארק הירקון, שישרת את כל תושבי הצפון.

שני צירי פעולה עיקריים נבחרו בהחלטה: הראשון הוא פרויקטים כלכליים משמעותיים שיעודדו מאזן הגירה חיובי לחיפה; השני הוא ביצוע היערכות מתאימה של משק האנרגיה שתביא להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית באופן שיבטיח רציפות תפקודית, כאסטרטגיה שתהפוך אזור עם תעשייה כבדה לאזור המשלב מגורים, תעסוקה, תעשייה נקייה ושטחים ירוקים.

חשוב לומר, לטובת יישום החלטת הממשלה הוקמה מנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, התנהלות המנהלת ממחישה את החשיבות בתכלול וראייה אסטרטגית, קבלת החלטות על פי עבודת מטה ושיקוף סטטוס יישום של ההחלטה.

קיימים אתגרים רבים ליישום ההחלטה - אך יישומה הוא צעד הכרחי לשיקום הצפון.

למידע נוסף, סטטוס יישום ההחלטה, קראו את מדור "המוניטור" בגלובס >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001494719

השבוע קיימנו במרכז להעצמת האזרח מפגש התנעה להכשרת הסטודנטים, מקבלי המלגה שלנו, שהצטרפו השנה למיזם המוניטור. עם סיום הכשר...
19/11/2024

השבוע קיימנו במרכז להעצמת האזרח מפגש התנעה להכשרת הסטודנטים, מקבלי המלגה שלנו, שהצטרפו השנה למיזם המוניטור. עם סיום הכשרתם יבצעו הסטודנטים, ממכללת תל-חי, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה, את מחקרי המוניטור, הבוחן לעומק את מנגנון המדינה וממפה את החסמים ואת המאפשרים במימוש המדיניות הממשלתית.

דו"חות מיזם המוניטור, הפועל כבר עשור, מופקים על ידי התחקירנים בליווי מקצועי של מומחי המרכז להעצמת האזרח, מופצים למשרדי הממשלה הרלוונטים, לכלל הגורמים המקצועיים ולציבור הרחב במדור קבוע בעיתון גלובס.

אנחנו מאחלים לסטודנטים שלנו שנת הנאה בעשייתם, למידה משמעותית, התמקצעות, השפעה רחבה וסיפוק רב. הצלחתכם - הצלחת החברה הישראלית.

מסירים חסמים, מטפחים מאפשריםבשבוע שעבר הרצתה סמנ"כלית מדיניות וממשל במרכז להעצמת האזרח, מיכל בן-משה סטרומזה בפני סגל מנה...
17/11/2024

מסירים חסמים, מטפחים מאפשרים

בשבוע שעבר הרצתה סמנ"כלית מדיניות וממשל במרכז להעצמת האזרח, מיכל בן-משה סטרומזה בפני סגל מנהלי התוכניות של ארגון ג'וינט אלכ"א, מיסודו של הג'וינט, הפועל למקסם את יכולת המערכות הציבוריות בישראל לספק שירותים חברתיים לתושבי מדינת ישראל באופן יעיל ומועיל.

מיכל בן-משה סטרומזה סיפרה על פעילות מיזם המוניטור של המרכז, על הנתונים הנאספים ועל תוכנית "מעשה ידינו" המיועדת לשקם את השירות הציבורי במדינת ישראל, כחלק מהשיח המשותף עם ארגונים הפועלים למען המטרה החשובה של שיפור השירות הציבורי.
הג'וינט - The Joint

Address

ג'ורג' וייז 40
Tel Aviv
69080

Opening Hours

Monday 08:30 - 16:30
Tuesday 08:30 - 16:30
Wednesday 08:30 - 16:30
Thursday 08:30 - 16:30
Sunday 08:30 - 16:30

Telephone

03-6438979

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when המרכז להעצמת האזרח posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to המרכז להעצמת האזרח:

Videos

Share

Our Story

המרכז להעצמת האזרח הוא עמותה הפועלת לקידום יכולות הביצוע של הממשל בישראל ולהגברת האפקטיביות של המגזר הציבורי. המרכז, שהוקם בשנת 2003, פעל בעבר לשינוי שיטת הממשל וקידום היציבות השלטונית, וכיום הוא מתמקד בשיפור תהליכי יישום המדיניות, ותפקודה של הרשות המבצעת במימוש והובלת שינויים לטובת הציבור. המרכז פועל בכלים מגוונים על מנת לזהות ולאבחן כשלים וחסמים מערכתיים בתחום יישום המדיניות ולהציע פתרונות שיסייעו בשיפור עבודת הממשל ובהשגת תוצאות המשפרות את איכות החיים של אזרחי ישראל. המרכז פועל הן באמצעים של פיתוח ידע מחקרי ואקדמי, הן בכלי פיקוח ומעקב הלכה למעשה אחר תהליכי יישום החלטות ציבוריות, והן בהובלת שיח ציבורי, תקשורתי ופוליטי לטובת העמדת הנושא במוקד סדר היום. פעולות אלו מסייעות ביצירת תשתית ידע רחבה, אמפירית ואינטגרטיבית להבנת תהליכי ממשל בישראל והדרכים לשפרם. בנוסף, פועל המרכז להעמדת כלים טכנולוגיים מתקדמים וחדשניים המסייעים בהגברת האחריותיות (accountability) מצד מקבלי ההחלטות ומשרתי הציבור. כלים אלה נועדו להגביר את ההיכרות והמעורבות האזרחית בתחומי העשייה של המגזר הציבורי, ולסייע בהגברת יחסי האמון שבין מערכות הממשל לבין ציבור האזרחים.