Adi barill Communications עדי באריל תקשורת

07/11/2024

מה קורה כשחברה מחליטה לגבות תשלום על קפה ותה במשרד?

#אינטל גילתה את התשובה במהירות: גל של ביקורות, פוסטים זועמים, וממים עוקצניים. למרות הצורך בקיצוצים, קהילת ההייטק והעובדים ראו במהלך פגיעה בתנאים הבסיסיים.

אלה הלקחים המרכזיים שעולים מהארועים:

1. חשיבה לטווח הארוך: מיתוג מעסיק הוא השקעה מתמשכת. גם בתקופות קשות, חשוב לזכור את העתיד והיום שאחרי.

2. יועצי תקשורת ומשאבי אנוש בשולחן ההחלטות: שילוב יועצים מקומיים בקבלת החלטות יכול למנוע טעויות בתקשורת ובהבנת ההקשר המקומי.

3. שקיפות ותמיכה בעובדים: שינוי דרמטי ללא שקיפות ושיתוף פעולה יוצר תחושת ניכור. עדיף לשתף ולהציג את השיקולים בצורה מכבדת.

4. הבנת התרבות המקומית: תנאים שנראים קטנים כמו קפה חינם יכולים להיות סמל לרוחב הלב של החברה ולנכונות לתמוך בעובדים גם בזמנים קשים.

5. אינטל חזרה בה, אבל האירוע מזכיר לכולנו: אפילו שינוי קטן, כמו כוס קפה, יכול להשפיע על מיתוג החברה בעיני העובדים, הסביבה והעובדים
הפוטנציאליים.

קיראו את המאמר המלא כאן ⬇️

5 סיבות לכך שסטארטאפים ישראליים שמוכרים בחו"ל עושים שיווק ויחסי ציבור גם בארץ. המאמר סוקר את הסיבות וההזדמנויות הכרוכות בכך

28/03/2024

גם אתם תמיד תהיתם איך כותבים את השם שלי ביפנית? אז ככה...

מתוך תרגום הספר שאני שותפה להוצאתו Fall In Love With the Problem, Not the Solution - Uri Levine, שנכתב על ידי מייסד waze, אורי לוין.
זו השפה הרביעית בה הספר מופיע (עד כה פורסם באנגלית, ספרדית ופורטוגזית)

21/02/2024

אתמול הצגתי בפני דירקטוריון של חברה ציבורית והיתה לי חווייה יוצאת דופן, שעד עכשיו אני עדיין מעבדת אותה.

כל שקופית או אמירה שלי עוררו שיחה. בין הדירקטורים.ות, וגם בשאלות שהופנו אלי.

הרגיש כאילו יכולנו להעביר יום שלם רק בדיון על נושאי שיווק, יחסי ציבור ואיך ניתן למנף את המדיה החברתית כדי להצמיח את המותג שלהם - נושא המצגת. אבל אני הייתי הרצאה אחת מבין 3 (למזלי, האחרונה, כך שיכולנו מעט להאריך), והיתה לי רק שעה.

אני חייבת להודות שהופתעתי. לא הייתי מוכנה לזה, ומצאתי עצמי מקשיבה, או עונה, חלק ניכר מהזמן. יש לי כמה לקחים מהארוע (תקראו בלינקדאין שלי), אבל זה המרכזי: אם הקהל עירני ומעורב, זה כנראה דבר טוב, גם אם לא הצלחת להציג כל התכנים או השקפים שתכננת. תזרמו 😊

(תעברו ללינקדאין שלי לרשימת המסקנות המלאה. לינק בתגובות).

ותודה לג'קי סטרומינגר מ-השתלמותי, שארגנה את יום העיון לדירקטורים, ובחרה בי להציג בו.

29/06/2022

ידעתם שהקורונה הביאה לגידול בהיקף ההונאות בחשבונות הפיננסיים שלנו? מתחזים מתקשרים לאנשים ומשכנעים אותם להעביר בעצמם כסף מהחשבון שלהם לחשבון אחר ויותר לא ייראו אותו. חברת BioCatch יודעת לזהות אם מי שמבצע את ההעברה הוא בעל החשבון או מתחזה' ואפילו אם אדם ביצע פעולה כשהוא מקבל הוראות ממישהו בטלפון. כל זה באמצעות טכנולוגיה שנקראת ביומטריקה התנהגותית. זה מדהים לשמוע על האיומים וכל הדרך בה מזהים את העבריינים. תוכלו לקרוא על כך ב- TheMarker Online Limor Zilber

22/03/2022

שמחנו לעזור לעמותת צעד קדימה בחשיפה למגרש החדש שחנכו בשיתוף עירית ראשל"צ, בו יכולים ילדים עם מוגבלויות ללמוד על זהירות בדרכים. מדובר במיומנויות קריטיות לעצמאות שלהם, שהיא ערך ומטרה חשובה ביותר בהדרכה שהם מקבלים במסגרת העמותה
Limor Zilber Tamar Lifsh*tz Ady Barill

20/03/2022

האם הגיוני שרובוטים יגרמו לנו לחוש דחייה חברתית, ואיך זה יכול להשפיע על אינטראקציות שלנו עם אנשים? ד"ר הדס אראל, ראש תחום רובוטים חברתיים במעבדה לחדשנות במדיה באוניברסיטת רייכמן, מציגה את המחקר בנושא במדור הדיגיטל של YNET
https://www.ynet.co.il/digital/technology/article/rkzzbcgg5
Hadas Erel Oren Zuckerman Limor Zilber אוניברסיטת רייכמן – הבינתחומי הרצליה

03/02/2022

מה עובדים באמת רוצים? האם מה שהם רוצים הוא מסיבות ופינוקים? Calcalist כלכליסט מציפים את השאלה שעולה, בצדק, לאור ההווי שהתפתח בחברות ההייטק בשנתיים האחרונות עם מסיבות ראוותניות, ותנאים מפליגים, איפה עובר הגבול והאם זה מה שהעובדים באמת מחפשים?
מנכ"ל ביוקאץ' (BioCatch), חברה עם טכנולוגיה סופר מתקדמת, שמטרתה למנוע הונאות פיננסיות ברשת, מספק את משנתו בנושא בכתבה (שבתגובות).
התמונה מתוך הכתבה
Limor Zilber

02/02/2022

*אם תתבצע עלית מחירים, 67% מהציבור תומכים באופן מוחלט ביציאה למחאה מאורגנת וחרם צרכני, ואילו 25% תומכים במידה מסוימת במחאה כזו* כך לפי סקר שערכו ד"ר דנה טבת, מומחית בהתנהגות צרכנים, בית ספר אריסון למינהל עסקים , אוניברסיטת רייכמן ופאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all.
רוב מכריע בציבור (82%) סבור כי לא לגיטימי להעלות מחירים, על אף שחלה התייקרות בעלויות חומרי הגלם וההובלה. האם אנחנו בדרך למחאה חברתית? לינק לכתבה בגלובס, בתגובות
אוניברסיטת רייכמן – הבינתחומי הרצליה Danna Tevet

20/01/2022

כיצד נזהה #משברתקשורתי ברשתות ונמנע את התלקחותו?
הזמר הקנדי דייב קארול טס לפני כעשור להופעה בנברסקה עם חברת התעופה יונייטד. כשעלה לטיסה ראה מהחלון את הסבלים משליכים את המזוודות לתא המטען. כשנחת, גילה שהגיטרה המיוחדת שלו נשברה. שנה שלמה התכתב עם החברה ולא הצליח לקבל פיצוי. אז הוא עשה מה שהוא יודע הכי טוב, כתב שיר על המקרה, והעלה אותו ליוטיוב. מאז ועד היום הגיע הסרטון ליותר מ-20 מיליון צפיות. החברה שילמה לו פיצוי נכבד, אבל הנזק שנגרם לה היה הרבה יותר כבד: היא תיזכר לשנים ארוכות כחברה ששוברת גיטרות. אז נכון, לא כל פוסט שלילי על חברה הוא משבר תקשורתי, אולם חשוב להיות עירניים ולהגיב במהירות כדי למנוע הידרדרות של הארוע.
במאמר של Ady Barill שהתפרסם הערב בבית ספר לניהול של גלובס - Globes, מופיעת רשימת הסימנים המעידים למשבר אמיתי, והפעולות הנדרשות למנוע אותו:
1. התלקחות ברשת: ריבוי שיתופים, תגובות ולייקים, או כשהמקרה נפוץ לרשתות חברתיות נוספות
2. עליית המדרגה: התרחבות החשיפה לסיקור בעיתונות הממוסדת. עדיף שבשלב זה הארוע יהיה פתור מול הלקוח, כך שיוצג ארוע מאוזן והתגובה שלכם תעסוק בפתרון
3. איומים: על בכירים בארגון או איום בחרם
4. תגובות: של אישי ציבור וארגונים שונים לארוע
Limor Zilber #ניהולמשברים

29/12/2021

אורי לוין, יזם עם שני יוניקורנים מאחוריו - waze ו-Moovit - ואחרים עוד בעבודה... מתארח באחת הקהילות המוצלחות של עולם היזמות Startup for Startup. אז אם רציתם לשאול אותו על יזמות, יש לכם הזדמנות לעשות זאת בשעות הקרובות בסשן

19/12/2021

"מחקר שנערך בהרווארד מצא שעובדים חושבים ש-83% מהפגישות ביומן שלהם הן לא יעילות". מפתיע? כנראה שלא, השאלה מה עושים, איך מצמצמים את כמות הפגישות המיותרות ואת אלה שיישארו, הופכים ליעילות יותר?
"אם מנהלים יתחילו לחשוב על כמה עולה שעת עבודה של כל אחד מהאנשים שנמצאים בחדר אולי זה יצמצם משמעותית את מספר המוזמנים", אומרת ד"ר דנה פרג, ראשת תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים בבית ספר לפסיכולוגיה באונ' רייכמן בכתבתה של Maayan Manela ב- Calcalist כלכליסט
Ady Barill
https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/hjs5cyuqy

גל ההתפטרויות, השפעות הקורונה והשחיקה שחוו רוב העובדים גורמים לחשיבה מחודשת על סדרי העבודה הקיימים. אחד הדברים שארגונים מנסים לשנות הוא פגישות העבודה, שידועות כגוז....

12/12/2021

סיטואציה מדהימה. דמות בסדרה עלילתית ולא דוקומנטרית הולכת לעולמה אחרי אימון אונלייני והמנייה של החברה שבאמצעותה בוצע האימון צוללת. טעות שיווקית ותקשורתית גדולה מצד החברה, שכנראה בטחה בתסריטאים יותר משהיתה צריכה.
אם באמת לא ידעו מראש את העלילה, לא ברור איך איפשרו שימוש במותג.
זו הזדמנות להציע כללי זהירות לגבי מתן אפשרות לשימוש במותג שלכם על ידי גורם שלישי. אלה השאלות שחייבות להישאל:
1. מה הנושא/עלילה של הסרט? מה השימוש שייעשה במותג?
2. מי עוד מופיע? האם יש מותגים נוספים?
3. דירשו לאשר את השימוש במותג - לפני ואחרי ההטמעה שלו
גם אם מדובר בשימוש בלוגו להזמנה לארוע, כנס, וכיוב', אתם מאשרים את המופע שלו ומוודאים שאין שום אפשרות לפגיעה במוניטין שלכם

https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/798688
Ady Barill

מיליוני אנשים ברחבי העולם צפו היום בפרק הראשון בעונה החדשה של "סקס והעיר הגדולה" - איך זה קשור לירידה של המניה? הדמות האהובה של מיסטר ביג קיבלה התקף לב לאחר אימון על הל...

12/12/2021

הסימביוזה בין האקדמיה לתעשייה אמורה להיות ברורה מאליה. האקדמיה אחראית על קידום המדע והמחקר, וזה אמור לשמש אותנו בחיי היומיום. לכן טבעי ביותר שבעלי תארים מתקדמים ישתלבו בתעשייה וישתמשו בידע שלהם לקידום פיתוחים מדעיים, טכנולוגיים, ואחרים.
לכן הכתבה של Maayan Manela ב- Calcalist כלכליסט המאירה את בחירתם של בעלי דוקטורט בתפקידים בתעשייה, כל כך חשובה. זה לא ויתור ולא רק עניין כלכלי (החיים באקדמיה לא רעים, בסהכ).
שירה מינץ, עם דוקטורט בביואינפורמטיקה, המנהלת את מחלקת הדאטה סיינס ב-BioCatch, חברה העוסקת במניעת הונאות פיננסיות באמצעות ביומטריקה התנהגותית, שיתפה בבחירתה ושרטטה את ההבדלים בין העבודה במעבדה לבין מחקר בתעשייה בכתבה בנושא
https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/h1qh4kkqk
Ady Barill

הביקוש בהייטק לחוקרים בעלי תארים מתקדמים גדל, ורבים מהם בוחרים לזנוח את הקריירה האקדמית, להצטרף לתעשייה, ליהנות ממשכורות גבוהות ומאופציות, ולחלום על הנפקה. עם זאת גם...

15/11/2021

גם אתם עומדים בפקקים אינסופיים ותוהים מתי הבעיה הזו תיפתר? אורי לוין, יזם, מייסד ווייז, מפרק את הבעיה לגורמים ומציע להגדיר רחובות שישמשו *רק* לתחבורה ציבורית. ידעתם ש-50 אנשים ברכבים פרטיים יתפסו קילומטר של דרך, בשעה שאם נכניס אותם לאוטובוס אחד הם יתפסו 30-40 מטר בלבד מהדרך? אז איך מעבירים את כולנו לתחבורה ציבורית בעיר?
קיראו בטור הדעה ב- Calcalist כלכליסט Uri Levine

22/09/2021

שיחות הוידאו תופסות נתח משמעותי מזמננו. כעת מתחילים להתפרסם מחקרים לפיהם נראה כי המצב החדש לא רק שאינו משפר את המצב עבור נשים, אלא עשוי להנציח את הפערים בין המגדרים. עוד על כך בכתבה בנושא ב Calcalist כלכליסט
https://bit.ly/2YOV8Ga

העבודה ההיברידית שמאפשרת יותר גמישות ואיזון בין בית לעבודה, שיחות הווידאו בהן כל המשתתפים נמצאים באותה 'משבצת', והמעבר למדידת תפוקות על פני שעות עבודה היו אמורים להי...

19/07/2021

יש מדינות שכבר אוסרות על השימוש בכלי פלסטיק ויש מדינות שעדיין מכורות להם.
🇮🇱 ישראל היא אחת מהן:
⭕הציבור בישראל השתמש בכ-60,000 טון של כלים חד-פעמיים בשנה❗
⭕ב-15 השנים האחרונות השימוש בכלים חד-פעמיים עלה פי 2 ותקופת הקורונה רק החמירה את המצב❗
⭕בישראל נוצרת מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק מסוגים שונים - מעל 100 ק"ג לאדם❗
אז נכון שמתוכם הכלים החד-פעמיים הם "רק" 7% אך הם עדיין מהווים מטרד משמעותי.
לכן המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר מקדמים תוכנית למיסוי הכלים החד-פעמיים:
✅המודל: "המזהם-משלם" (הסטודנטים שלנו לומדים את זה).
✅המטרה: הפחתת שימוש בכלים חד-פעמיים בכ-41% 😮
האם מיסוי של כלים חד-פעמיים באמת יגרום להפחתת הצריכה?
ד"ר שירי צמח שמיר כבר ענתה על השאלה לפני שבועיים בכתבה המ-ר-ת-ק-ת של Shani Ashkenazi בעיתון גלובס - Globes 🤩🌍💪
קישור לכתבה: https://bit.ly/3xLwd2N
Shiri Zemah Shamir

01/04/2021

איך מנהלים נכון ישיבות מרחוק? למרות הרושם שהקורונה מאחורינו וחוזרים לשיגרה. זה עוד רחוק, והמון דברים יעברו לאונליין. אם פעם עלינו על מטוס בשביל פגישה אחת, או נסענו לפגישות עם לקוחות בעיר אחרת, בעידן הפוסט קורונה, החיים שלנו ישתנו ונעשה עוד המון דברים מרחוק.
עוד על זה, בסרטון בהגשת Ady Barill במסגרת פרויקט "בית ספר לניהול" של גלובס שעלה היום, ומסביר איך לנהל ישיבות עבודה אפקטיביות. וכן, זה כולל ישיבות היברידיות, שזה באמת הולך להיות הסיוט שלנו
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001365333 גלובס - Globes Talia Aloni

21/03/2021

ידעתם שיש קשר בין רמת האינדיבידואליזם של מדינות לבין רמות התחלואה והתמותה בהן מקורונה, ולכן כנראה שמדיניות אחת זהה לא בהכרח מתאימה לכל המדינות?
ושאנשים לא אוהבים שצופים בהם כשהם מתלבטים מה לבחור (מזל שהבחירות מאחורי פרגוד...). ד"ר יוסי מערבי וד"ר יונת צוובנר מ המרכז הבינתחומי הרצליה - IDC Herzliya מככבים הבוקר בדה מרקר וכלכליסט עם מחקריהם המרתקים