11/01/2025
היזם האוטיסט כבש את עולם האופניים החשמליים!
לסטוֹרם סוֹנדוֹרס יש בית במאליבּוּ, על חוף הים בקליפורניה, שיגרת גלישת גלים יומית ומיזם מימון המונים לוהט.
היזם הוותיק גייס תוך חודש למעלה מ-3.6 מיליון דולרים כדי לייצר אופניים חשמליים עם תג מחיר סביר, אבל כאשר ישב לא מזמן עם אורחים בסלון שלו, המשקיף אל האוקיינוס האטלנטי, הוא בהה לכיוון הים ונע בעצבנות. "זה האספרגר", אמר. "ממש לא נוח לי לדבר על עצמי".
סונדורס, עם שיזוף של גולש גלים ושיער בלונדיני ארוך של נער חופים, היה בן 38 כאשר אובחן כאוטיסט. הוא גדל בלטביה, ועוד לפני שהיה בן 3 ההורים שלו הבחינו שיש בו משהו מיוחד ומוזר. כשגדל, זה התבטא בהתבודדות ויצירתיות. סונדורס התקשה ללכת לבית הספר ולשחק עם ילדים אחרים. הוא התבודד ונעשה אובססיבי לנגרוּת. את התיכון הוא סיים בגיל 14, ואז הלך ללמוד פיסול במכללה לאמנות.
בתחילת שנות ה-20 לחייו, הוא כבר גר בשיקגו בארצות הברית ובנה דגמי עץ של צעצועים עבור חברות מפורסמות כגון מאטֶל, פישר-פרייס ומקדונלדס. תוך זמן קצר כבר היתה לו חברת צעצועים משלו, ששיווקה מכוניות, מטוסים ומסוקים עם שלט רחוק.
ההצלחה העסקית לא הפכה אותו למאושר. "הייתי אומלל", הוא אמר והעביר את אצבעותיו הארוכות והעדינות בשערו. "הרגשתי חרדה בין אנשים. לא יכולתי ליצור קשר עין. תמיד הרגשתי שאני פשוט לא שייך".
בסופו של דבר, בת הזוג שלו התעקשה שיפנה לעזרה, אחרי סדרה של התפרצויות זעם שסונדורס קורא להן "תגובות ברמה 10 לגירויים ברמה 2". לקח למאבחן פחות מ-30 דקות להגיע לאבחנה. בעבר סונדורס היה אצל מאבחנים אחרים, שרשמו לו תרופות נגד דכאון. אף אחד מהם לא זיהה שהוא אוטיסט.
אבל חברים ותיקים שלו לא התפלאו כאשר הוא אובחן. "הוא תמיד היה מאוד ממוקד במטרה - כמו רכבת משא", אמר טוד האנון, שעבד עם סונדורס במשך יותר מ-20 שנה. "היו לו התנהגויות מוזרות. הוא היה יכול לצאת פתאום מהחדר. הוא היה אומר דברים לא במקום. אנשים היו אומרים, 'הבחור הזה הרבה יותר מדי מתוח' ".
"תסמונת אספרגר - שהוצאה ממגדיר האבחנות הפסיכיאטריות בשנת 2013 ומוגדרת כיום כאוטיזם קל - כוללת בדרך כלל קשיים בתקשורת ובהתנהלות חברתית, לעתים קרובות בצירוף התנהגויות נוקשות או חזרתיות. לעתים קרובות לא מאבחנים אותה עד גיל הבגרות, בעיקר אצל אנשים יצירתיים המתפקדים היטב - במיוחד אצל אנשים בגיל של סונדורס או מבוגרים ממנו", אמרה ד"ר סוזן בּוּקהָיימֶר, מומחית לאוטיזם המנהלת את המרכז לחקר מוגבלויות שכליות והתפתחותיות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. "אנשים קראו להם 'מוזרים' או 'חנונים' ", אמרה בוקהיימר, "ואם מישהו הוא כשרוני או מילולי, אולי בכלל לא יאבחנו אותו".
עבור סונדורס, האבחנה הייתה גאולה. "זו הייתה כזו הקלה", אמר. "כמעצב, היה חשוב לי להבין את התהליך. התחלתי לקרוא ספרים בנושא וחשבתי לעצמי, 'הֶי! גנבתם את סיפור חיי!' אבל הבנתי גם שהאבחנה יכולה לשנות את החיים שלי לגמרי".
אחר כך הוא פנה לטיפולים. הוא התאמן ביצירת קשר עין ובהאזנה לשאלות, ולמד בהדרגה איך להרגיש בנוח במחיצת אנשים אחרים. "זה מה שהפך את מיזם האופניים החשמליים לאפשרי", אמר. "אחרת", אמר והצביע על האורחים שישבו סביבו, "לא הייתי מסוגל לעשות את זה. לא הייתי מסוגל שיהיו אצלי בבית אורחים וישאלו שאלות. אני אוהב להיות ברקע. אני לא רוצה שמישהו ידע מי אני".
על פי נתוני החברה שסייעה לסונדורס במסע גיוס מימון ההמונים, החברה שלו כבר מכרה 6,000 זוגות אופניים - הכול באינטרנט, על בסיס אב-טיפוס וכמה רכיבות ניסיון שהיו פתוחות לקהל הרחב - ומסע הגיוס שלה היה מסע הגיוס השלישי הכי מצליח בהיסטוריה של אתר מימון ההמונים אינדיגוגו.
על פי תנאי מסע הגיוס, המשתתפים יכלו לבחור בין האפשרות "הזמן עכשיו ושלם אחר כך", לבין תשלום מלא מראש. "רובם בחרו לשלם הכול מראש", אמר סונדורס. המשתתפים הראשונים שילמו $499 עבור כל זוג אופני חוף צבעוניים רחבי צמיגים. משתתפים שהצטרפו מאוחר יותר שילמו $599.
בכל מיקרה, זה הרבה פחות מהמחיר של מרבית האופניים החשמליים, שלעתים קרובות עולים $2500 או יותר, וגם פחות ממחצית מהמחיר של אותן האופניים לאחר סיום מסע הגיוס, שהוא $1,299, פלוס $200 דמי משלוח בתוך ארצות הברית.
מיזם האופניים התחיל בצורה מקרית. סונדורס, שמכר את חברת הצעצועים שלו ובילה את זמנו בגלישת גלים, התחיל להתעניין באופניים חשמליים אחרי שנפצע בברך. ביום קיץ אחד הוא ראה אצל חבר שלו אופניים חשמליים רחבי צמיגים והתאהב בהם, אבל הם עלו $4,000 - הרבה יותר ממה שהוא היה מוכן לשלם עבור אופניים.
אז הוא תכנן בעצמו אופניים חשמליים שיש בהם רק מה שחייב להיות - מסגרת, הילוך יחיד, מעצורים וסוללה - וחתם חוזי ייצור עם חברות בטיוואן וסין. התוצאה היא אופניים השוקלים 55 ליברות (25 קילוגרמים), מגיעים למהירות 20 מיילים לשעה (32 קילומטרים לשעה) ובעלי טווח נסיעה של 50 מיילים (80 קילומטרים) בין טעינות.
האופניים החשמליים הכריחו את סונדורס להתפרסם, בניגוד לרצונו. "הוא לא רצה להימצא באור הזרקורים", אמר כריסטופר אולניק, מנהל החברה שסייעה לו במסע גיוס מימון ההמונים. "אבל עכשיו הוא מוכרח לדבר עם אנשים". סונדורס מסכים אתו וקורא למסע הגיוס "היציאה מהארון שלי".
כחלק מהתהליך, זמן קצר לאחר האבחנה, סונדורס סיפר עליה להוריו. אביו היה המום ואמו בכתה. "היא הרגישה שאם הם היו יודעים, זה היה קל בהרבה לכולם. כי לא היה להם קל לגדל ילד כמוני", אמר סונדורס. האבחנה והטיפולים לא הפכו את סונדורס לפחות אוטיסט. ("זו עבודה יומיומית", הוא אמר. "חייבים להתאמץ. חייבים להישאר נוכחים"). הוא עדיין מעדיף לגלוש לבדו על הגלים ולמרות שיש לו מכונית גדולה הוא מתקשה מאוד לנהוג בין מכוניות נוספות. "בשביל מישהו עם אספרגר", הוא אומר, "הרבה דברים קורים מסביב".
אבל עכשיו, כשהשתחרר מחיים שבהם התקשה להסביר את המוזרויות שלו - לעצמו, לחברים שלו ולבנות הזוג שלו - הוא מתלבט אם שיתוף הסיפור שלו יעזור לאנשים נוספים הנמצאים במצב דומה.
בוקהיימר מאמינה שזה יעזור. מרבית המטופלים החדשים שלה הם מבוגרים ששמעו או קראו משהו על אספרגר או אוטיזם והחליטו לפנות אליה ביוזמתם. הם נוהגים להגיד לה, " 'אני יודע שמשהו אצלי לא בסדר', אבל אני לא יודע מה' ". כמעט כולם הם אכן אוטיסטים. "עבור אנשים שהרגישו מוזרים או שונים כל החיים שלהם, קבלת האבחנה וההבנה שהם לא היחידים יכולה לשנות את החיים לטובה", אמרה בוקהיימר.
הידע הזה איפשר לסונדורס, לראשונה בחייו, להרגיש נוח בשיחה עם זרים. כיום הוא מדבר באופן קבוע עם לקוחות הרוצים לקחת את האופניים החשמליים שלו לרכיבות ניסיון. "זה כאילו שנולדתי מחדש", אמר. "אני כבר לא חי בתוך הכלא של המחשבות שלי".
מגזין פייסבוקי המסקר את החדשות הכי חמות בתחומי הדיסלקסיה, הפרעות הקשב, האספרגר, האוטיזם, האנרגיה הירוקה ועוד.
