מקשיב למוזיקה בקטע כמעט אובססיבי מגיל 3.
הייתי מהילדים האלה שיושבים להקליט שירים מהרדיו וחולמים שיתנו להם לשים את המוזיקה במסיבות מקלט עם הפלורוסנט אולטרה סגול, אורגן אורות וטייפ דאבל קאסט.
את הדיסק הראשון שלי קניתי יום אחרי הבר מצווה מהמתנות שקיבלתי, ומאותו רגע את כל הכסף שהיה לי הוצאתי על זה. הייתי לוקח אוטובוס לירושלים, מגיע לגן העדן שלי- חנות ״התו השמיני״, ושעתיים אחרי יוצא משם עם שקית מפוצצ
ת ברכישות חדשות.
הסקרנות הזאת הובילה אותי לאינספור ז׳אנרים, מקומות בעולם ותקופות בהיסטוריה. כל מה שטוב נכנס, בלי קשר אם הוא גבוה או נמוך, איכותי או טראשי, ורצוי שיהיה בשפה רחוקה ולא מוכרת.
החלום ההוא מהמקלט הוגשם בפעם הראשונה במסיבת ההשקה של ״קפה גיברלטר״, באוגוסט 2011. קפה גיברלטר התחיל בתור בלוג מוזיקה שהקמתי כי חשבתי שוואלה, יש לי מלא מוזיקה ורעיונות ששווה לחלוק עם העולם. מהר מאוד זה הפך לדבר המרכזי בחיים שלי, ולהרבה יותר מבלוג.
התחלתי לתקלט בלי לדעת איך מפעילים פלטת דיג׳יי, אבל עם לא מעט חומרים שאף אחד פה לא שמע לפני כן. עם הזמן והניסיון למדתי למקסס בין שירים, לבנות סט מוזיקלי עם התחלה-אמצע-סוף ואת הדבר הכי חשוב- לקרוא את הקהל שמולי.
בשנים האחרונות זכיתי לתקלט באינספור אירועים שונים ומשונים. נתקלתי בכל קהל אפשרי- מסטודנטים בניו יורק ועד דודות קווקזיות בבית שמש, מרצי המרתון בירושלים ועד ערבים היפסטרים ביפו, ממוזיקאים אניני טעם ועד ילדים בני 15 שבאים להתקרחן.
וגם הרבה חתונות. עם זוגות מכל המינים והסוגים, העדות והגילאים. לכל זוג שמגיע אלי אני משתדל לתת טיפול צמוד וחליפה שתפורה לפי מידותיו, לפי הטעם שלו ושל האורחים שלו.
אני יודע לתקלט את להיטי המיינסטרים המעודכנים, אבל ההתמחות והרפרטואר מגיעים מהשכונה שלנו- מתימן ועד יוון, ממרוקו ועד הבלקן, מטורקיה ועד איראן. אה, וגם מה שנקרא ״מוזיקת עולם״ עם נגיעות עכשוויות, אלקטרוניות, היפ הופיות והיפסטריות למיניהן. חוץ מזה גם מאוד אוהב היפ הופ ודאנסהול, אפרו-פופ, רגאטון ושות׳.
בקיצור, אם נשמע לכם מגניב השילוב בין סטטיק ומייג׳ור לייזר, חאלד ודדי יאנקי, ננסי עג׳רם ועומר אדם, שפתיים ומשפחת אלייב - הגעתם למקום הנכון!