הוצאת הספרים - מכון בן גוריון

26/11/2024

המלצות חמות הן מצרך נדרש בימים קרירים.

אז לפניכם, המלצה חמה על ספרה החדש של חן בר יצחק 'מרחב מעורב' בבלוג פינת רחוב - בלוג עירוני חיפאי

לפרטים ורכישת עותק מודפס
https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?275

המלצת קריאה (על חיפה כמובן) לשבת.

השבוע קיבלתי מתנה נהדרת בדואר, הספר ''מרחב מעורב, חיפה בספרות העברית'' שכתבה חן בר-יצחק בהוצאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. מטרת הספר או המחקר שבו היא לשאול כיצד מצטיירת חיפה בספרות העברית?

הרבה נכתב על חיפה לאורך השנים, יצירות קאנוניות של טובי הסופרים וגם יצירות מוכרות פחות, כולם יצרו דימויים שונים של העיר ושל תושביה ואורחות חייהם, אולם מחקר שמנסה לראות את כלל היצירות ''מלמעלה'' ולבחון מה הצטייר מתוכן ומה הקשר אל העיר ''האמיתית'' טרם נעשה על עירנו. על תל אביב וירושלים הדבר נבדק ונבחן אולם על חיפה זה מחקר ראשון מסוגו (כתבתי כאן בהרחבה בעבר על ספרה המופתי של נילי שרף גולד, "חיפה אהובתי" אולם היריעה בו מצומצמת יותר מזו של הספר המתואר).

בר-יצחק כותבת את מה שאני מעלה על הכתב כאן לאורך השנים, שהמרחב שלנו אוצר בתוכו אפשרויות שאינן קיימות במרחבים אחרים מבחינת השילוב של עיר וטבע, השילוב הרב תרבותי והריבוד ההיסטורי. אלו הולידו לטענת בר-יצחק מרחב מעורב עמוק ומשמעותי יותר ממה שאנו נוטים לחשוב עם תודעה מקומית משותפת והפיכת העיר לסמן הזדהות משותף.

הייחוד החיפאי הוליד לטענת בר-יצחק אפשרות לרקום עלילות שלא היו יכולות להרקם במרחבים אחרים בארץ והעלילות שנטוו בה שימשו את יוצריהן כדי להגיד אמירה על החברה הישראלית: חיפה כעיר ייחודית בנוף המקומי, מיקרוקוסמוס של החברה המאפשרת בחינת סוגיות הנוגעות לחברה בכללותה. המבט בספרות החיפאית מציע מבט אחר על החברה בארץ ואף מציע אפשרויות קידום אחרות המבוססות על המודל העירוני.

אני רק בראשית הקריאה אולם נדמה לי שההתבוננות הספרותית שהספר מציע על העיר המבוססת על המרכיבים אותם אנו מזכירים כאן: רחובות וסמטאות, בתים ואנשים, שכונות ומקומות, כל אלו ייצרו מסע עירוני הנע בען הכתוב לבין המרחב ואני ממש מחכה להתעמק (רק שהילדים והאזעקות יאפשרו…).

21/11/2024

שמחיםות לבשר על ספר חדש –
"מרחב מעורב: חיפה בספרות העברית" מאת חן בר־יצחק.

איך מדמיינים עיר וכיצד כותבים עליה? מה בין העיר הכתובה לעיר הממשית, ומה אפשר ללמוד מן הספרות הענפה שנכתבה על חיפה?
סופרים וסופרות כתבו על חיפה הדמיונית ועל זו הבנויה, זו שנמצאת על רכס הר ונושקת לים, שברחובותיה נשמעות שפות שונות, הגונזת היסטוריה ייחודית ומזמנת למשוטטים בה מרחבים בנויים ומרחבי טבע. מאז אלטנוילנד של בנימין זאב הרצל, שראה בחיפה עיר עתיד דמיונית, אוטופיה, ועד ימינו אלה העיר לובשת ופושטת צורה בספרות, מגיבה לשינויים המתחוללים בעיר הממשית ובה בעת יוצרת אותם, ומזמינה חשיבה על מקורותיה, על ההווה שלה ועל עתידה האפשרי.

למידע נוסף בקרו באתר שלנו: https://did.li/j6YCN

לרכישת עותק מודפס באתר "ספרות עכשיו": https://did.li/KI5lC

05/11/2024

29 שנים עברו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, 'מרטיר מחנה השלום'.
כיצד הונצח וכיצד עוצב זיכרונו? לצד פרקטיקות הנצחה עממיות, כמו מדבקות 'שלום חבר' שהודפסו אז באלפים והוצמדו למכוניות (מוכר?), וכמו כתובות הגרפיטי שנרשמו בכיכר רבין, התקיימו גם טקסים, אך גם אלה העידו על ערעור הממלכתיות: טקס אחד התקיים בהר הרצל, ואחר – בכיכר רבין. אחד – בתאריך העברי של הרצח, והאחר – בתאריך הלועזי (!). כך או כך, במרכזם עמד בעיקר הרצח ולא הדברים שאמר ועשה רבין.

'הפרטת הזהות הישראלית בעשורים האחרונים הביאה בהכרח גם להפרטת השכול, ההנצחה והזיכרון. כל מחנה ומתיו, כל קבוצה והנצחתה. ... האחריות על סדר היום, על הערכים הלאומיים ועל האתוס הקולקטיבי עברה מהממלכה לאזרחים', כך כתב דוד אוחנה במבוא לספרו של מיכאל פייגה, 'על דעת המקום' (עמ' 33).

מאמרו של מיכאל פייגה 'יצחק רבין: הנצחתו והנצחת הנצחתו' תקף וחשוב גם כיום, שנים אחרי שנכתב, וכמאמרים רבים אחרים בספר 'על דעת המקום', הוא מאפשר לנו להבין טוב יותר את המתחולל כאן ועכשיו.

למידע על הספר:

על דעת המקום: מחוזות זיכרון ישראליים הוא עדות להיקף מחקריו של הסוציולוג מיכאל פייגה במרחב ובזמן, ולעומק ניתוחיו. מחקריו, הנפרשים על פני המפה - או המפות - של מדינת ישרא....

03/11/2024

לפני כשבועיים הלך לעולמו פרופ' יהודה באואר, היסטוריון דגול, חוקר השואה וחתן פרס ישראל להיסטוריה של עם ישראל (1998), שספרו המרתק הרהורים על השואה ראה אור בהוצאתנו בשיתוף יד ושם בשנת 2008.

'אני יודע שזה לא מקובל שבר מינן יישא הספד על עצמו', כתב באואר בהספד שכתב על עצמו בהומור שהיה אופייני לו. 'זאת ארצי, אותה לא הייתי עוזב ...', סיכם בסוף ההספד, והוסיף: 'נכונה הקלישאה השחוקה: אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו עם אחר, אם כי הוא מזופת מאוד. ... אם להיוולד לתוך קבוצה אתנית כלשהיא, עדיף להיוולד יהודי. זה עם מרתק, מעצבן, דוחה, מלהיב, זוועתי, נפלא. ... אני כן מאמין שאפשר לתקן, ולו במעט, אפילו את היהודים, אפילו את העולם – ולו טיפה. אז כאמור, השתדלו', וחתם: 'סליחה על ההספד הארוך הזה, אני מבטיח לכם שלא אכתוב עוד אחד. ... כדאי לחייך, אפילו לצחוק, כל עוד יכולים'.

יהי זכרו ברוך.

מקורות והפניות בתגובות הראשונות.

29/10/2024

ביקשנו ממחברי וממחברות ספרים שראו אור בהוצאתנו להמליץ על ספר שקראו או על יצירת מוזיקה שאהבו, לאו דווקא על המלחמה או על אסון אוקטובר. פשוט אחד שאהבו. מדי פעם נביא את המלצותיהם, והפעם - המלצתו של פרופ' מוטי רגב.

מוטי רגב הוא סוציולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. מתמחה בחקר התרבות והאמנות, ובעיקר בתחום המוזיקה הפופולרית. הוא התארח במהלך השנים כחוקר באוניברסיטאות שונות בעולם. ספרו של פרופ' מוטי רגב 'כשהגיטרה מנסרת שיר געגועים, גיטרות חשמליות ומזרחיות בפופ-רוק הישראלי' - ראה אור בסדרה 'ישראלים', המשותפת להוצאת הספרים של מכון בן גוריון וללמדא של האוניברסיטה הפתוחה.
לרכישת ספרו המרתק וקישורים לאלבומי המוזיקה שהמליץ עליהם - היכנסו לתגובות.

#בןגוריון #המלצה #מוזיקה

27/10/2024

'מִתּוֹךְ צַלֶּקֶת וָאדִי מְפֻחָם יִפְרְחוּ הַחֲצָבִים' (ישראל נטע, 'האלכסון של אמש', הקיבוץ המאוחד)

הנה אנו כאן, כמעט שנה אחרי. המלחמה נמשכת, הצללים מעמיקים אחיזתם בנו אך הסתיו שוב החל משיר רמזים על שבילינו, השמש יוקדת מעט פחות וגשם ראשון כבר פיזר פה ושם את אדמתנו. היום הולך ומתקצר ושוב תשרי בפתח. ימי אבל וזיכרון, חג ומועד מתערבבים זה בזה, בוחשים בלבנו.
ובכל זאת, בסדקים הצרים שמותירים לנו האירועים, בשבועות הבאים ננסה לעצור קמעא, לנשום, אולי אפילו לקרוא.

ביקשנו ממחברי ספרים שראו אור בהוצאתנו להמליץ על ספר שקראו או על יצירת מוזיקה שאהבו, לאו דווקא על המלחמה או על אסון אוקטובר. פשוט אחד שאהבו. כך ננסה לעורר את חדוות הקריאה הכבויה ומדי פעם נביא את המלצותיהם. והשבוע, המלצתו של פרופ' מעוז עזריהו.

מעוז עזריהו הוא גאוגרף תרבותי, פרופסור מן המניין בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, מכהן כראש מוסד הרצל לחקר הציונות. מחקריו מתמקדים בפוליטיקה של שיום רחובות, תהליכי הנצחה בישראל ובגרמניה, היסטוריה תרבותית של תל אביב ודימוייה בתרבות הישראלית.
שלושה מספריו של פרופ' מעוז עזריהו- "שבויה בדימויה", תל-אביב העיר האמיתית" ו"פולחני מדינה", ראו אור בהוצאת הספרים של מכון בן גוריון.
לפרטים וקישורים לרכישת עותק קשיח או דיגיטאלי של ספריו, הכנסו לתגובות.

11/10/2024

שבועות ספורים לאחר שבעה באוקטובר 2023 הציבה הספרייה הלאומית בשעריה את 'קיר הזיכרון לנרצחים ולחללים'– מיצג הנצחה ובו תמונותיהם, שמותיהם וגילם של אזרחים שנרצחו ושל חללי צה"ל שנפלו בשבת השחורה ולאחריה. המיצג פרוס על פני 20 מטר ונישא לגובה של 3.5 מטר ומוקרן על מסך ענק בקומת הכניסה בבניין הספרייה החדש בירושלים, והוא חלק ממיזם התיעוד הלאומי וההתגייסות להנצחה. 'השורה ארוכה-ארוכה', כדברי חיים גורי, היא מוסיפה ומתארכת, ושמות חדשים נוספים למיצג.

לפרטים נוספים

שבועות ספורים לאחר ה-7 באוקטובר 2023, הציבה הספרייה הלאומית בשעריה את "קיר הזיכרון לנרצחים ולחללים״ – מיצג הנצחה עם תמונותיהם ושמותיהם של האזרחים שנרצחו וחללי צה"ל שנפ...

10/10/2024

מוזיאון אנו העם היהודי (שנקרא בעבר בית התפוצות), מזמין את הציבור הרחב לתערוכה חדשה, 'שבעה באוקטובר', העוסקת בתגובתה של התרבות הישראלית למלחמה. בתערוכה מוצגות עבודות אמנות ומיצב תיעודי, והיא מלווה בפלייליסט של מוזיקה ישראלית - פסקול התקופה.
התערוכה 'שבעה באוקטובר' משקפת את תמונת המצב כיום ואת פרץ היצירה שהתעורר בחברה הישראלית מתחילת המלחמה. בתערוכה מוצגות עבודות של עשרים וחמישה אמנים ואמניות. אחדים מהם נרצחו בשבעה באוקטובר או נהרגו במלחמה. בין האמנים המציגים תושבי הדרום אשר הם ובני משפחותיהם חוו במעגל ראשון ושני את האובדן, החורבן וכאב המלחמה.

האמנים והאמניות המציגים בתערוכה: שי אזולאי, אודליה אלחנני, אייל אסולין, רז בן עמי, סופי ברזון מקאי, שירה גלזרמן, יוסף ז'וזן דדון, שיראל הורוויץ, ענבר היימן ז"ל, יונתן חצור ז"ל, ד"ר זיוה ילין, מרים כבסה, צביקה לחמן, חיים מאור, רועי עידן ז"ל, אורן פישר, אבישי פלטק, עמית קבסה, אביתר (תרי) קיפניס ז"ל, עירית רגב, ניל וקארין רומנו, שירלי שור, ליאור שטיינר, דינה שנהב, קרן שפילשר

לפרטים נוספים: https://www.anumuseum.org.il/he/october_seventh/

בתמונה, יצירתם של גיל וקארין רומנו 'בארי 7.10.2023'.

09/10/2024

השיר 'עכשיו תעצמו את העיניים' מאת אליעז כהן, ו'תקווה' מאת גלי עציון, הם שני שירים מתוך 'הנני' - אסופות השירים מבית 'משיב רוח' ומקח"ר צה"ל.

עוד בשבוע הראשון לאירועי השבת השחורה חברו יחדיו מפקדת קצין חינוך ראשי וכתב העת לשירה 'משיב רוח' ופרסמו קול קורא לשירה בימי מלחמה. בתוך ימים מספר נענו לקריאה מאות כותבים וכותבות ממגוון מקומות וזהויות, ומאז – עד היום. כעשרה שירים ראו אור באסופה – ראשונה מתוך תשע שפורסמו עד כה, יועדה לשירים שנכתבו מתוך ובסמוך לאירועי השביעי באוקטובר. האסופה השנייה יוחדה כולה לשירי חיילות וחיילים, חלקם הגדול לוחמים, ובשלישית שלובים שירים מן העורף ומן החזית.

כל תשע האסופות נמצאות באתר משיב הרוח וכולן זמינות להורדה.
https://mashiv.org.il/here-i-am/

06/10/2024

29/09/2024

"מהותיים ולעיתים "כבדים..." זה לגמריי אנחנו 😉

עם כל ההתרחשויות של סוף השבוע האחרון, האם כולנו זוכרים שבסוף השבוע הקרוב נחגוג את השנה העברית החדשה?
*מבצע ישראלים: 3 ב-120 ש"ח בלבד!* זאת הזדמנות נפלאה למי שעדיין לא רכש מתנה לעצמו, וכדאי להזדרז כי המבצע מסתיים מחרתיים... 😇

סדרת ישראלים המשותפת ללמדא עיון ולהוצאת הספרים - מכון בן גוריון
עוסקת בנושאים מהותיים ולעיתים "כבדים" שבלב ההוויה הישראלית העכשווית בצורה מזמינה וקלה לקריאה, ונועדה לגשר בין המחקר האקדמי לבין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב.

לכל ספרוני הסדרה >> בסטורי ובתגובות 📚

25/09/2024

היום הוא יום השנה ה-24 לפטירתו של יהודה עמיחי, מגדולי משורריה של ישראל, שחיוניותה של שירתו הולכת ומעמיקה ותוקפה לא כהה כלל וכלל.
היטיב לתאר את שירתו חוקר הספרות בועז ערפלי במאמר שפורסם בכתב העת שלנו "עיונים" בשנת 1995. שירתו של עמיחי, כתב ערפלי, היא "הומניסטית על פי פשוטו של המושג, על פי גרעינו, לא משום שהיא מקיימת זיקה עם מכלול ערכים נעלה המיוצג בכותרת 'הומניזם', אלא משום שבמרכז הערכי שלה, עומדים 'האנשים', חייהם, אושרם, סבלם, אהבתם", ואנחנו לא יכולים שלא להסכים אתו.

#יהודהעמיחי #שירהעברית
מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute

21/08/2024

בימים אלה מוצגות שתי תערוכות בגלריה 'גאולה' לאמנות ישראלית.

'נפש חיה' תערכוה של אמני מילואים, המציגות יצירות מלפני ואחרי השירות, המעניקות פרספקטיבה רחבה על השנה שעברנו, במקביל לנקודת מבט ממוקדת יותר, של נפש אחת, הנמצאת עכשיו בחזית הזמן.

'לשם ובחזרה' מציגה עבודות של חיילי וחיילות מילואים שנוצרו במלחמה האחרונה. העשייה האמנותית משמשת את החיילים והחיילות לעיבוד פנימי של החוויות הפוגשות אותם.ן.

ב-2 בספטמבר בשעה 20:00 ינעל את התערוכות אדם צחי בערב בשם 'טראומה הופכת לאמנות' עם השקת ספרו 'להביט במאכלת', שיצא בעיתוי מצמרר זמן קצר לפני שבעה באוקטובר. הספר עוסק בייצוג הלם קרב בקולנוע התיעודי בישראל.

לפרטים אודות הספר ולרכישתו כנסו לאתר ההוצאה: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?263

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב גלריה גאולה המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע ספרים רבותי ספרים בגלצ כאן תרבות פוסט טראומה, קבוצת תמיכה והעצמה אישית. סוכן תרבות בטיפולנט - Betipulnet The Van Leer Jerusalem Institute - מכון ון ליר בירושלים

תמונות מהתערוכה באדיבות הגלריה

19/08/2024

Call For Papers: Thirty years since the Assassination of Yitzhak Rabin: Impact on Israeli Politics, Culture, Society Israel Studies (IUP)
In November of 1995, at the end of a rally in support of the Oslo Accords and the peace initiatives advanced by the government of Yitzhak Rabin, the Israeli prime minister was gunned down by Yigal Amir, an activist who considered Rabin a traitor to the State of Israel, to the Jewish People, and to the Land of Israel. That moment was a critical turning point in the history of Israel.

Israel Studies invites scholars in all disciplines involved in the study of Israel to submit proposals for original, unpublished articles for a special issue examining the legacy and impact of the assassination of Yitzhak Rabin.

Article should be submitted by March 15 2025 at: https://scholarworks.iu.edu/iupjournals/index.php/israelstudies/about/submissions.

For further details please read the calling paper below.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון The Woodman-Scheller Israel Studies International Program, BGRI אורן קלמן Noa Ravinsky Raichel European Association of Israel Studies The Ruderman Program for American Jewish Studies Indiana University רשת מדעי הרוח והחברה Humanities and Social Sciences Network IL

19/08/2024

***כדאי להזדרז: מבצע 3 ספרי #ישראלים ב120 ש"ח מסתיים מחר!***

"אי של שוויון", ספרו של ד"ר אמין ח'לף, בוחן את מידת מימושו של חזון בתי הספר המשותפים ליהודים ולערבים מאז ייסדה עמותת "יד ביד" לחינוך דו-לשוני את בית הספר הראשון ב- 1998.

הספר דן בשאלה האם המסגרות הללו תורמות לשלום ושוויון או שמא עוצמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני הופכת גם את המרחב הבית ספרי המשותף לזירה של עימות או משקפות את המתח של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ח'לף מסיק כי למרות האתגרים והפערים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, החינוך המשותף מצליח לייצר השפעות חיוביות, אם כי מוגבלות, על החברה הישראלית.

פרטים נוספים, בתגובות ⬇️

הוצאת הספרים - מכון בן גוריון

08/08/2024

ה-8 באוגוסט, הוא תאריך הולדתו הלועזי של גדול הסופרים העבריים בעת החדשה, ש"י עגנון. תקצר היריעה מלתאר את תרומתו לתחומים כה רבים הנוגעים למדינת ישראל, לאזרחיה לעם היהודי ולתפוצות בכלל.

בחרנו להאיר את תרומתו ל'תפילה לשלום המדינה' שחוברה בשלהי תש"ח (1948). תפילה זו נאמרת מדי שבת וחג בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם ובמשך שנים רבות התנהל ויכוח נוקב בשאלה מה היה חלקם של הרבנים הראשיים לישראל ושל עגנון בנוסח התפילה.

בכתב העת 'עיונים' כרך 38, תמצאו את מאמרו של פרופ' יוסף עופר 'הרב הרצוג, ש"י עגנון והתפילה לשלום המדינה' בו טוען עופר כי דף מודפס במכונת כתיבה, שלא נדון במחקר עד אז, הוא הטיוטה ששלח הרב הרצוג לעגנון כמצע לחיבור התפילה, והוא שמסייע לקבוע במדויק את חלקו של עגנון בנוסח התפילה.

סקרנים? כנסו למאמר באתר ההוצאה: https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/38.aspx

כתב העת 'עיונים', החוגג 40 גיליונות, מגיש לקוראיו מחקרים על התהליכים שעיצבו את ישראל המודרנית ועל שורשיהם בחברה היהודית והלא יהודית מסוף המאה ה-19 בתחומים מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גאוגרפיה, מגדר ועוד.​​

לאתר כתב העת ולהגשת מאמרים לשיפוט:
https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/default.aspx

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב The Woodman-Scheller Israel Studies International Program, BGRI המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע ספרים רבותי ספרים בגלצ כאן תרבות אורן קלמן Noa Ravinsky Raichel Smadar Rothmann אוהבי עגנון קבוצת חובבי היסטוריה נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של "הארץ" סופרים, משוררים וכותבים בישראל

קרדיט: ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית Dan Hadani Collection, The Pritzker Family National Photography Collection, The National Library of Israel

30/07/2024

את סדרת 'ישראלים' שאנו מוציאים לאור בשיתוף עם למדא - ספרי האוניברסיטה הפתוחה כולכם כבר מכירים.

עד סוף אוגוסט יש לכם הזדמנות מצוינת לרכוש שלושה ספרים מהסדרה ב-120 ש"ח בלבד. לא כדאי להחמיץ!

במציאות כל כך מורכבת, בה אנו מתמודדים עם לא מעט סוגיות בדבר זהותנו הישראלית, ספרוני הסדרה מאפשרים לנו להכיר מזוויות שונות ורחבות את הדנ"א של הישראליות ואת הייחודיות שלו.

בסדרה תמצאו נושאים מהותיים ולעיתים "כבדים" שנמצאים בלב ההוויה הישראלית העכשווית, בצורה מזמינה וקלה לקריאה כדי לגשר בין המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, ובין העניין שלכם, הקוראים, לבחון ולהבין אותנו, הישראלים, כיחידים וכקולקטיב.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון The Woodman-Scheller Israel Studies International Program, BGRI מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע ספרים רבותי ספרים בגלצ כאן תרבות ידיעות ספרים שאוהבים מעריב אונליין Maariv Online המלצות אמיתיות על ספרים תולעת ספרים ספרים רבותיי ספרים 📚

לידיעת הסטודנטים והסטודנטיות: החזרת ערכות לימוד,ספרים ועזרים בהשאלה מתבצעת במרכז הלוגיסטי בקמפוס רעננה (קומה 2-)