אמהות של לוחמים,
תראו מה הבנים שלנו עוברים.
לא יודעת אם זה טוב שאני רואה זאת,
אבל, כעת לא יכולה להרגע.!
בבקשה תחתמו על עצומה שיעשו שיקול נוסף,
בכובד ראש
לא לסכן חיילים עד כמה שניתן!!
ברור לי שהמלחמה תגבה מחיר ועדיין,
אם אפשר להימנע מלהיכנס לבניינים שלמים,
זו מלכודת מוות ☠️⛔️
שתהיה עבודה אווירית, אש מהאוויר ומתומ”ת כדי שכמה שפחות חיילים ייפגעו.
אנחנו שומעים על הרוגים ומשפחות שחרב עליהן עולמן ועוד
לא מדברים על הפצועים 🥲כמה פצועים,
חודש טוב כבר ודי🙌🏻✡️🇮🇱
חודש טוב ומבורך
טבת,
לשון:
להיטיב.
טבת נחשב אחד משלושת הירחים הקשים(תמוז,אב וטבת)
דווקא,
האור של חנוכה,
מכין אותנו לעבודת הניגודים של החודש הזה,
הקוטביות מחדדת,
שדוקא בתוך החושך הכי גדול טמון האור הכי גדול, דוקא בשיאם של ימות החורף מתחילה צמיחה נסתרת של המחזור הבא בטבע כולו.
בחודש דרמטי זה מתגלה האמת,
באור גדול,
חודש נחשב עם מידת הדין,
מרובה בו הנוקשות, קפדנות, שיפוט שיכולים לייצר כוחות הרסניים.
ולכן חשוב לנקוט משנה זהירות,
בשיפוט, בעיקר *ע׳,איבר הראייה.
האופן שאנו מתבוננים, מפרשים ומעבדים ויזואלית את מה שמחוץ לנו.
ולעשות מאמץ גדול למצוא את הטוב והמיטיב.
להפך את כל הבא עלינו מדין לחסד.
“תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם”,
הלוואי שנשכיל לראות את הנקודה הטובה שנמצאת בזולת בעין טובה,
עין יפה, עין משפיעה,
לכוונה טובה ומיטיבה עם האחר.
אדם,
מתבונן מתוכו,
ואם מצוי בו טוב,
יידע למצוא ולהשליך אור וטוב על סביבתו.
חודש טוב
חג שמח🌟
סיגל🙌🏻🔯✡️✨
*הסבר ארוך הקשור לספר יצירה
לסמלי כוח האותיות
לא מכירה אף אחד בישראל ,
שהיה מעמיד בסכנה אף לא חטוף אחד ויחיד .
לאלו שמספידים את המלחמה,
שמסכמים שהכל נגמר בצורה רופסת וכנועה,
אל תמהרו להסיק מסקנות.
השגנו מטרה עילאית שאולי נראית ״רגשנית״ ומציגה אותנו כרכרוכים,
אז אני גאה להיות חלק מהעם הזה.
נדיב רחום הלב,אנושי שמתרגש עם כל
חטוף ששב הביתה כאילו היה ילדו שלו.
כרגע המטרה היא החזרת החטופים מבלי לסכן אף אחד( לא רוצה לחשוב על תעמולת הנבלות שהיו עוד מוציאים ל😢 חטופים כי פעלנו)
המלחמה לא נגמרה ולא תיגמר.
לא,אין לי מקורות באמ״ן!
היתה הפסקה,
הפסקה היא לא הפסד או כניעה.
הרווחנו את הילדים האנשים שהופקרו והיו בשבי אצל חלאות פסיכופתים!
כל ילד,איש ואישה שחזרו הם עולם ומלואו.
זה מה שהופך אותנו ליהודים, וייחודיים.
העולם יבין שטעה,
יבינו, שהתחלנו לחמול על עצמנו
לא על האוייב💪.
המלחמה תמשיך אבל לפני כן נשיב את בנינו,
בנותינו, ואנשינו.
כבר ניצחנו,
ועוד נמשיך
עד הסוף,
ולפני נשיב בנים ובנות הביתה.
אל תמהרו לשפוט,
יש לי, לנו, לכם, ילדים בחזית,בגבול ובעזה.
הם דרוכים במסירות לעשות הכל אבל הכל,
כדי להכניע את האוייב,
והוא יוכרע ויוכנע.
בשורות טובות🙌🏻🔯
בזכותן🙌🏻
בזכות נשים,אימהות ,גיבורות 💪❤️
הסתכלתי על החבילות,
דומעת מהתרגשות
חושבת על האמא המהממת הזו שטרחה,עטפה,
במסירות והשקעה…
מעניין אם בכלל עצמה עין…
שפינקה את הבנים ושלחה חבילות של אוכל.
בתוך מיליון משימות, ובית וילדים ואזעקות ומתח היא חשבה לפנק את הבנים,לשלוח קצת ❤️אהבה בקופסא
❤️🙌🏻
איך היא עטפה את מגשי האוכל ❤️
הכל מריח אהבה
ריח של בית 🏡
עוגות,
מאפי בשר,כיסונים
פירות
מגבות שהריחו ממרכך כביסה…ועוד פתק קטן שאיחל איחולים 🙌🏻
המלחמה הזו עוד יותר הוכיחה לי
מה הסוד שלנו.
אנחנו עם אדיר ,
בלתי מנוצח -בזכות עוצמתן של הנשים .
נשים ואימהות חזקות אמיצות 💪❤️
אשר בקירבנו
🙌🏻
לביאות,
לוחמות,
חדות,
עוצמתיות,
חכמות,
אמיצות,
אינטואיטיביות,
אימהות ששלחו בעלים בנים לוחמים לחזית,
שנשארות לבד,
שומרות על הבית,על הגחלת
על המורל,
שלא מסגירות את הפחד והחרדה בה הן שרויות ,
שלא עוצמות עין מדאגה,
שמתפללות יום וליל שיחזרו בשלום,
שממשיכות לתמוך בלילה והיופי.
לחבק,
להתנדב ולתרום,
לשהות בבית עם תינוקות,ילדים ששומרות בעורף כמו לביאות💪
ועוטפות באהבה ובמסירות גם
חיילים אחרים.
נשים שהן הכוח המצמיח,
שבזכות ליבן והשראתן אנחנו מנצחים כל יום עוד
הן הגיבורות האמיתיות,
הן עטרת ראשינו,
הן החוסן שלנו❤️
ושבו
אי הוודאות ,
העמימות מייסרת יותר ,
מכל אמת שתתגלה.
״תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה. ״ ( משלי )
אמרו לנו שתקווה חשובה…
שציפייה -למשהו תוביל אותנו אליו…
אם נחסר , נצפה ,נקווה ,נגשים…
כל חסך משמעותי ,נושא תפילה.
כל אחד ,צועק את חסרונו, מייחל
זועק תפילתו-
לעולם ,
לאלוהים ,
לעצמו.
במצבים מסוימים ##הציפיות רעות …
כשהן ממושכות אפילו לחולי.
כשלא נדע להגדיר את החסר ,
ורק נצפה ״לטוב״ עמום…
הרי ,
שגם
שיתמלא החסר,
לא נחוש שמולא או ששבענו.
ואם נתאווה לדבר ״תלוש״
שלא ניתן שיתקיים…
נישאר מורעבים ״למוות״.
טיפ :
תגדירו ציפיות בלו״ז מסויים.
אם הגדרנו ,ולא קרה זמן ממושך ,
אולי נבדוק , שמא כבר קרה ?!!
או שמא לא יקרה ,
וכדאי להגדיר אחרת.
ציפייה -תוחלת ממושכת מחלה
מחלישה
שוחקת
מותירה אותנו תלושים בין שמים לארץ בציפייה ש…
ובנתיים חידלון.
תשמחו ,כשתצפו למה שניתן לצפות.
שבוע טוב
סיגל❤️
##מערך ציפיות בדרך להגדרת מטרות יעדים ,הוא תהליך נכון.
כדי ,להתקדם אנחנו בונים מערך ציפיות.
ויחד עם זאת ,ציפייה לא ריאלית ,
כמוה כהימנעות ,
ולפעמים היא מצג של חרדה.
בכדי לא לפעול ,לא להחליט אנחנו בוחרים בציפיות שהן פנטזיות,
שלעולם לא יתגשמו
מה הרווח שלנו ?
אנחנו מפחדים לזוז ,לעשות שינוי ,
להודות ששינוי הרב
תתנו ,תפארו ותזוכו .
❤️❤️❤️❤️
עצמאות 🦋
נולדנו אליה.
היום ה-20 לספירת העומר
"יסוד שבתפארת"
לתת בלי לייצר סמביוזה / תלות.*
נתינה טובה מפארת,
״משחררת״,
לא כובלת…
מעניקה עצמאות
נתינה טובה מייצרת שפע שווה לכולם
עצמאות.
הלוואי ,
שתהיו עוצמתיים ועצמאים
במדינת העצמאות
מדינה שתעודד עוצמה ועצמאים ,
עצמאות היא לפני הכל הגדרה נפשית, פסיכולוגית ,
תפיסתית.
זוהי חירותי
זוהי עצמאותי
חג שמח עם שלי
סיגל❤️
*נתינה טובה
לא הופכת להקרבה ,
גם לא
מותירה את מושא
הנתינה
תלותי, או
״אסיר תודה״.
איך זה שנתתם לו
לא נשאר ״בצילכם״
האם הוא צמח מכך?
לתת
מבלי להטביע , להציף
גם לא ״להאביס״ , “לפטם” עד
לשיתוק וקיפאון .
חשוב שהשימוש בשפע
שהגיע מתוכי
ימשוך את האחר-למדרגה השווה לי
איך מעשי החסד לא "קיבעו" והותירו אותו
בעמדת הנזקק -פושט היד.
ככל ״שגדלים״,
הכנפיים גדלות.
מוטת הכנפיים
גדלה,
נדרש
מרחב גדול…
כדי לדאות,
לעוף,
גבוה ורחוק
יותר.
לצופיות ולאלבטרוס
סופש נעים❤️
סיגל
היא חיפשה גבר 🤴שיסגוד לה...
שיהפוך אותה למלכה👸
היא היתה נסיכת הגאות
והשפל.
למצער אסתר*( המלכה האישה הפשוטה)
התעוררה מאוחר מדי,
לגלות שמי ״שמבין״ בסגידה,
מדבר את שפת העריצות,
לא את שפת האהבה.
הוא
המליך🤴
את עצמו,
סגד לעצמו,
הוא שרומם אותה, אך הוא גם זה שהשפיל .
סוד היום ה-21.
ספירת
״מלכות שבתפארת״
מלכות היא לא סגידה ,
גינוני ארמון,כתר ובדולח,עריצות…
מלכות היא בתוכינו.
היכל המלוכה -שעריו בליבכם❤️.
מלכות היא מצב תודעתי בו האדם מושל בעצמו,ביצריו.
גדלות המוחין מעל סערת הלב.
היום ה-21
עוסק באבחנה בין
אהבת אמת- האהבה הפשוטה לבין סגידה והערצה .
כשעסקינן בהערצה,
בסגידה
מדובר באובססיה
סוג של חולי .
שם ינוע הקשר בין
אידאליזציה לדה-ואלואציה .
בין להפוך את מושא האהבה למלך , מיתוס
אגדה ,
לבין ״השחרתו״ בתחושת זילזול עקב אכזבה ממנו.
להרים מישהו גבוה- להעריץ אותו ולהשפיל זה היינו הך !
הכיצד?
כשאנחנו מעריצים,
אנחנו לא באמת
״רואים״ את הנערץ.
אנחנו ״משליכים״ עליו,
בוחרים מה לראות בו.
אנחנו משועבדים
לפיקציה,
לדמות
שהמצאנו ורצינו לראות בו.
כשלא יעמוד בציפייה,
תהפוך הסגידה
לסלידה .
בין הנערץ למעריץ
לעולם לא,
תתקיים מערכת יחסים בריאה.
מה קורה כשסופרמן או וונדרוומן
מתרסקים נפשית או מאבדים עבודה ונופלים כלכלית?
האם
