הקואופרטיב - תוכן • שיווק דיגיטלי • סדנאות

הטיפ שלי לבוקר הזה? אל תצפו מעצמכם לכתוב פוסט יצירתי, מהמם, מניע לפעולה, מתוקתק ומלא ערך, אם כל מה שיש לכם בראש זה הרים של קללות-בשלוש-השפות-שאתם-מכירים שמוקדשות לחות׳ים לנוכח ההשכמה בשתיים וחצי בלילה. אמן ייתקע להם בעין ג׳חנון שרוף. #הקואופרטיב #תוכןלעסקים #סושיאל #שיווקדיגיטלי #רשתותחברתיות #כתיבהשיווקית

"אנחנו זן נדיר ציפור משונה״ קורין אלאל ז״ל 1955-2024

☜ ״היי עדי, שמעתי עלייך דברים טובים וראיתי את הפרסומים שלך. אני אשמח להתייעץ איתך לגבי השיווק הדיגיטלי שלי״. ☚ ״איזה כיף ששמעת עלי דברים טובים! אני מקיימת פגישות ייעוץ פרונטליות או בזום, מה שנוח לך. לפני שאנחנו נפגשות אבקש ממך קישורים לערוצי הסושיאל שלך כדי לעשות הכנה מראש. אני אשלח לך בצורה מסודרת פרטים על איך בדיוק מתבצע הייעוץ, כמה זמן, עלות והכל, סבבה?״ ☜ ״אה, לא הבנת אותי. אני רק רוצה להתייעץ איתך ככה, לפני שאני מחליטה אם לקחת אותך. אני יכולה לשלוח לך את האינסטגרם והפייסבוק שלי ותגידי לי מה דעתך ומה אני יכולה לעשות יותר טוב ומה חסר לי שם? יש לי גם כמה דברים שכתבתי ואני לא בטוחה אם כדאי לי לפרסם אותם, אולי בבלוג, אולי בפייסבוק, אני לא בטוחה. גם את זה אני רוצה לשלוח לך, שתראי ותגידי מה דעתך.״ מה אומרים, מכובדיי, חבריי, עוקביי ואנשים יפים באופן גלובאלי? איך הייתם עונים? #הקואופרטיב #כתיבהשיווקית #תוכןלעסקים #עסקיםבישראל #סושיאל #שיווקדיגיטלי

כשמדברים על גיבורים בישראל 2024, מדברים על מילואימניקים, על חיילים, על בני הזוג והמשפחות שנרתמים, על מלאנת׳לפים מתנדבים שאחראים לפעילויות רווחה, תרומות והושטת יד למפונים בפרט ולכל מי שזקוק בכלל, על צוותי הרפואה שעובדים מסביב לשעון, על מרכזי השיקום שעולים על גדותיהם, על מאמות שמבשלות, על נהגים שמסיעים מכל מקום לכל מקום, על אמנים שמפרפרים ברחבי הארץ כדי לשמח רגע לפני שנכנסים או אחרי שיוצאים… הרשימה ארוכה כל כך ומלאה באנשים שרק שומעים כמה הם עושים, ומיד מתחשק להוריד בפניהם את הכובע. וואו. …אבל יודעים מה? בכולנו יש איזה גיבור שמקנן עמוק בפנים. אחרי השנה שעברנו ועדיין עוברים, אני דפנטלי מאמינה שיש בתוך כל אחד ואחת מאיתנו איזה גיבור שמנווט את ספינת האם שהיא אנחנו. ׳סתכלו על עצמכם! אתם קמים בוקר בוקר, למרות שעצוב לנו, מפחיד לנו, קשה לנו וכואב כל כך, מגדלים את הילדים שלנו הכי טוב שאנחנו מצליחים, מכינים כריכים בבוקר, קונים חולצת בית ספר לבנה במקום ההיא שכבר שכחה שפעם היתה כזו, מסיעים לחוג, מחזירים מהחוג, לומדים יחד למבחן, מתווכחים על סידור החדר ועל ריקון המדיח, משלמים חשבונות, מוציאים את הכלב, עושים קניות, שואבים את השטיח, שומרים על קשר עם החברים, מחייכים לשכנה מלמעלה, מתקשרים להורים לשאול מה שלומם, דוא

קמתי סקרנית: איפה עולים לכם הרעיונות הכי שווים לפוסטים, מהלכים שיווקים וכיו״ב? כתבו לי בתגובות. סקרנית כבר אמרתי? #הקואופרטיב #כתיבהשיווקית #תוכןלעסקים #עסקיםקטנים #סושיאל #שיווקדיגיטלי

בימינו, זה לא רק שהדשא של השכן ירוק יותר, זה שהסושיאל שלו מתוקתק, שהתוכן שלו מוצלח יותר ושאיכשהו, למרות ה-כ-ל, נראה שתמיד יש לו השראה בארגזים שמוחבאים טוב טוב. איך שומרים על היצירתיות בימים כל כך קשים? איך מגייסים את היצירתיות שלנו למרות שאנחנו טרודים, על אף שהסטרס נוסק וכשהגוף כואב לנו כי בלב כבר אין מקום? מבלי להתחכם - ההשראה נמצאת סביבנו, בכל רגע, בכל מקום, בכל דבר. תראו את המילואימניקים הגיבורים, את הפרויקטים הקהילתיים, ׳סתכלו על החנויות הישנות ברחובות העיר, תוכניות הבישול בטלויזיה, קומדיית כריסמס שראינו ותמיד כיף לחזור אליה, כלבים שדורשים ליטוף, עננים בצורות… רוצים לדעת מה אני עושה כשנדרשת לחיצה על כפתור ההשראה? 😁 מציקה לילדים שלי עם דיבור באנגלית במבטא בריטי 👩‍💻 גולשת באתר ״ויקיפדיה - היום בהיסטוריה״ 🥘 קופצת למטבח כדי להכין משהו - פשטידת פסטה, בולונז, אורז מוקפץ, פנקייקים… הכל הולך! 🧳 מקציבה לעצמי 10 דקות של בהייה בטיקטוק וספיגת מציאות חלופית, הזויה, משעשעת, טרנדית 👶 מבקרת באזור הזכרונות שפייסבוק מקפיץ ומשתכשכת בקצת נוסטלגיה 🐕 טיול קצר עם הכלבה וצילום פרחים ופרפרים מתחת לבניין עדיין מרגישים תקועים? שרירי היצירתיות וה״מה לכתוב״ שלכם תפוסים ולא זורמים איתכם? מזמינה אתכם להצטר

זה יום כזה של מלא פוסטים של סליחה ומחילה ואופס. אממה, אני מהאסכולה של ״תתנצלו-בזמן-אמת-כשפישלתם״... אני חושבת שאפח׳ד מאיתנו לא חף מחטאים או מטעויות. כולנו פגענו או העלבנו פעם-פעמיים (או 138... אתם יודעים איזה אנשים אתם 😜), רק שהשנה זה מרגיש שהסליחה מבעבעת לנו בבטן ובראש ובכל מקום אחר שיש בו בעבוע פוטנציאלי. מדינה בהמתנה ל-101 חטופים שכבר מזמןןןן היו צריכים להיות כאן, בציפייה לשובם של כל החיילים והמילואימניקים למשפחותיהם שמוטרפות מדאגה ועייפות מלהיות עורף חזק, ברצון עז להרגיש שהופה, מתחיל כאן תהליך של ריפוי, של שיקום, של בנייה והחלמה. ואנחנו מוכנים להתנצל בפני כל מי שצריך כדי שזה יתאפשר, לרדת על הברכיים ולהתחנן למחילה, רק שנקבל את השגרה-הלא-מספיק-מוערכת-שלנו חזרה. ברמה האישית - אני מתנצלת בפני עצמי שאני לא תמיד מקשיבה לעיניים שלי כשהן מתחילות לרצד אחרי שעות ארוכות מול המחשב שמזמן לא עשיתי מסיכה לשיער שאין לי תמיד סבלנות להקשיב לעצמי עד הסוף אז אני מזרזת אותי במחשבות שאני מחמירה עם עצמי שאני סוחבת על גבי כמה אישיוז שטרם השכלתי לפתור ושלפעמים אני קצת חשופה מדי, קצת רגישה מדי ולא מספיק נהנתנית. נראה לי שמספיק לכיפור אחד, לא? סליחה ממני והלוואי שאיכשהו באמת שערי שמיים פתוחים עכשיו ושמישהו, איפשהו, שומ

אני יודעת שזה לא ה-היילייט של היום. עם כאב הלב שמלווה אותנו כבר עוד-שניה-ורבע-שנה, קשה למצוא מקום לעוד דברים שמכאיבים לנו… אבל אי אפשר להתעלם מדבר כזה והחלטתי שעל אף שיכולתי לכתוב על לפחות 18 דברים אחרים היום, אני הולכת על זה ברבאק. אתמול פורסמה ידיעה על מנדי (מנדל) בולטון ז״ל, בן 12 מכפר חב״ד. הוא הגיע למסיבת בר מצווה כי רצה לחגוג עם שאר הילדים, אבל שם צחקו עליו, השפילו אותו וסילקו אותו מהמקום. הוא ישב בחוץ על ספסל, בכה את נשמתו וכשקם להתהלך על הדשא - לקה בליבו. מה אני רוצה מהחיים שלכם עם הסיפור הטרגי הזה בימים הקשים הללו? שכל אחד ואחת מאיתנו, הורה ולא הורה, נשוי ורווק, גרוש וחייזר, דתי וחילוני, שמאלני וימני, אוהב פיצה או חובב המבורגרים, הייטקיסט וטנקיסט - כולנו, אבל כווווולנו (!) צריכים לחשוב טוב טוב על מנדי ועל ההתנהגות שהובילה ילד בן 12 לקרוס. המילים שנאמרו לו, הלעג, תחושת הלבד ואי היכולת להכיל את כל הגועל נפש שספג, הובילה לסיום הכי עצוב שיש. רגע, מתקנת את עצמי. סיום עצוב יותר יהיה אם נמשיך לחיות את חיינו כאילו מנדי מעולם לא היה כאן והצטרף לאי אלו נערים ונערות שעברו טרור חברתי שסיים את חייהם. לא פחות מזה. המילים שיוצאות לנו מהפה, מהמקלדת ואפילו משפת בגוף - הכל נראה, נספר ונחשב. אנחנו חייבים לזכור את זה, לח

זמן להיחשף (ולא כמו שאתם חושבים). לפני כארבעה וחצי חודשים קרתה הפציעה שלי בתאילנד, זו שהביאה איתה לא רק כאבים ומגבלות בכל הקשור להליכה שלי, ליכולות הפיזיות שלי, לתנועה שלי, אלא גם לאגו. מודה. פתאום אני צריכה לבקש עזרה ולא מעט ממנה! בהתחלה זה היה הכי קשוח. אם אפשר לשים לי בבקשה כיסא במקלחת, להוריד לי סיר מלמעלה, לשים כיסא בר ליד השיש כדי שאוכל להכין אוכל, לקחת את הצלחת עבורי לשולחן כי השיווי משקל מחורבן, להרים את מה שנופל לי (כי מנסה לעשות דברים שלא כ״כ הולכים עם שיווי משקל מחורבן), להתנצל שיכולה להיפגש בזום ולא בבית הקפה המגניב שמובילות אליו מדרגות, לבקש עזרה עם 1001 דברים שמי בכלל שם לב קודם לכן למה הם מצריכים ממני… הקיצר. עבר זמן, למדתי לנוע אחרת, לאלתר וכן, גם לבקש עזרה. השבוע דחקתי בי בעצמי בקטע אחר והחלטתי להגיע לאנשהו מבלי לבחור בעיקוף הארוך שאין בו מדרגות כלל. יש מצב שאשכרה דיברתי אל עצמי בדרך לשם מרוב שהמנטרות שמלמלתי לעצמי בראש היו רמבו-של-חיזוקים, כאלה שלא בהכרח יודעים להישאר בראש וחייבים לשמוע את עצמם בקול רם. עמדתי שם בראש המדרגות, לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לעצמי בשקט ״אני עושה את זה״. אתם יודעים מה? באמת עשיתי את זה. עשרים דקות אחרי זה הגעתי למספרה עייפה ברמות אחרות, מזיעה במקומות שהשתיקה יפ

ב-7.9.2020 פרסמו באתר TheMarker את הדבר הבא: ״משרד הבריאות הודיע היום (שני) כי נוסעים לחו"ל הנדרשים להציג בדיקת קורונה בארץ היעד, יוכלו להיבדק - עד 72 שעות טרום הטיסה - בבתי החולים ברחבי הארץ ובעלות שלא תעלה על 297 שקל לבדיקה. הנוסעים יציגו כרטיס טיסה ודרכון בתוקף בהגיעם לבדיקה, ויקבלו את תוצאות הבדיקה בשפה האנגלית.״ היינו מוכנים לשלם 297 ₪ על פאקינג בדיקת קורונה שבלעדיה לא נוכל לטוס לחו״ל. אתם קולטים את זה?! עכשיו זה הרגע שבו אני מספרת לכם שבאותה עלות בדיוק תוכלו לקנות לעצמכם מקום בקבוצת הכתיבה של חודש אוקטובר שמציעה ליווי סושיאל בקבוצת ווטסאפ של לא יותר מ-12 משתתפים, שמהר מאוד יהפכו לשותפים שלכם לדרך מגניבה, פרודוקטיבית ומסקרנת למדי. תמורת הסכום המהפכני הזה תקבלו ממני שלוש משימות כתיבה כל שבוע, משוב פרטני על כל תוכן לפני שיפורסם ברשתות החברתיות, טיפים של דינוזאורית בתחום ומלא רוח גבית, שיווקית, תומכת ומחויכת. אל תעשו פרצוף ותגידו ״ע——ד אוקטובר, מי יודע מה יהיה?״ וכל מיני כאלה. העסקים שלכם יזדקקו לשיווק טוב, אותנטי, מגוון ומסקרן גם אז, ההשראה שלכם תצטרך לקבל בעיטה בת#%@! כשתוותרו לעצמכם ושריר הכתיבה שלכם ישמח לאימון הבריא והמקדם שאני מכינה עבורו. שלחו לי הודעה או כתבו בתגובות ״יש לי 297 ₪ בשבילך!!!״ ונתקדם מ

אולי כשאנחנו רואים מישהי שרזתה, לא נגיד לה ״וואו, נשאר ממך חצי! איך ירדת ככה במשקל?!״ אלא ״את נראית מעולה היום״, כי וואלה, המשקל שלה הוא לא נחלת הכלל. ואולי ב-1 בספטמבר כשהילדים יחזרו למסגרות, לא ישאלו אותם ״נו, איפה טיילתם בחופש?״ אלא ״ספרו איזה מעשה טוב עשיתם בחודשי הקיץ״ - כי לא לכולם היתה היכולת הכלכלית לטוס ולתייר בכיף. ואולי כשאנחנו פוגשים מישהו שהסטרס משתלט עליו לנוכח מה שקרה הבוקר ובכלל, לא נגיד לו ״נו, זה לא חדש, מה אתה רוצה? ככה זה בישראל״, אלא נלך על ״אני כאן אם תרצה לשתף אותי״ או ״תודה, לא מובן מאליו שאתה מספר לי״. יש לנו מלאנת׳לפים אפשרויות להשתמש במילים שלנו. הבחירה היא שלנו ויש לה השלכות. זה נכון בשיווק ובחיים עצמם גם יחד. תבחרו מילים טובות, בגישה טובה ויעלה הסיכוי שתמגנטו אליכם אנשים טובים. טוב? 💗 #הקואופרטיב #כתיבהשיווקית #תוכן #תוכןלעסקים #סדנתכתיבה #סושיאל

הבטחתם לעצמכם שאיך שנגמר החופש הגדול, זהו. אין תירוצים. אין התחמקויות. אין ויתורים. אין. מה עוד אין? חשק לכתוב… זמן לחפש רעיונות מקוריים… דרייב לעשייה… השראה… עתיד, תקווה, חלום… 😁 אז צ׳מעו, טוב שהגעתם לכאן. אלי, לפוסט הזה ממש, ברגע הספציפי הזה. ✧ מקומות אחרונים לקבוצת הכתיבה הווטסאפית של חודש ספטמבר! ✧ ״תגידי, עדי, מה קורה שם בקבוצה? מה כוללת הפעילות?״ נחמד ששאלתם. בשורה התחתונה - מטרת הקבוצה היא ללוות פעילות שיווקית שמבוססת על כתיבה אותנטית, מגוונת ומניעה לפעולה. זו דרך מעולה להיות פעילים בסושיאל במהלך כ-----ל החודש, לגוון את הכתיבה שלנו, לרענן את המסרים שלנו ולדייק את הוייבים שנרצה להעביר לקוראים ולקהל היעד שלנו. איך זה נראה? ✧ שלוש משימות כתיבה בשבוע (בימים קבועים) ✧ הכוונה לכתיבה שיווקית אותנטית ✧ הצעות פרקטיות לתכנון התוכן ברשתות החברתיות ✧ טיפים מקצועיים שמבוססים על שנים רבות של ניסיון פרקטי והדרכתי ✧ הנעה חכמה ורצויה לפעולה ✧ משוב פרטני על כל תוכן שעולה בקבוצה ✧ רוח גבית (ולפעמים גם בעיטה קטנה בת#@! אם נדרשת) ועוד! רוצים לדעת כמה עולה ולהיות מופתעים? לשאול משהו? להצטרף? שלחו לי הודעה או הגיבו ״כןןןןן״. #הקואופרטיב #כתיבהשיווקית #תוכןלעסקים #עסקיםקטנים #סדנתכתיבה #קבוצתכתיבה