פודקאסט על המשמעות

Home
Israel
Mevasseret Ziyyon
פודקאסט על המשמעות

בפודקאסט "על המשמעות", אנו שואפים ליצור שיח חדש ועמוק ע?
(17)

01/06/2024

יותר מאלף האזנות כל שעה, מרגש כמה השפעה, וזה רק ביוטיוב, ובזכות המתנדבים שנותנים את זמנם ומרצם

רוצים לעזור גם?
הצטרפו להתנדב בשלל תחומים https://chat.whatsapp.com/IF0Ls26FQFLGAqQVrWPWOQ

01/06/2024

וזו ההשפעה על החיים של אנשים.

תחשבו שיש 30,000 כאלה ביממה

01/06/2024

ב TIKTOK אנו משפיעים דווקא על התל אביבים! מעל 70% מהצופים מת"א

והמון (400,000) צופים יחודיים החודש, לא איזה אובססיבי אחד שהסתכל על 1000 סרטונים

ואתם בקיבוץ תובל - יש בו בערך 20 משפחות, אבל אתם 5 % מהצופים - מה נסגר? תשלחו איזו הודעה שנכיר :)

01/06/2024

המינוי סופי, אבל בין אם נפעל להפחתת ההגבלות השונות על חופש הביטוי, ובין אם לא, ככל הנראה הטכנולוגיה החדשה של האינטרנט וה OTT דרכה רובנו צופים בטלוויזיה כיום - תגרום לכך שיהיה יותר חופש ביטוי, יותר יצירה, יותר עצמאות ופחות רגולציה.

במהלך התפקיד אנסה לפעול להגברת חופש הביטוי, ולמתן דעות לכלל הגורמים בחברה הישראלית, ככתוב בחוק.

אבל החדשות הטובות באמת הן - שעוד כמה שנים ואפילו עוד כמה חודשים - יהיה הרבה יותר חופש

העלות של שידורי הטלוויזיה והרדיו (עליהן ממונה המועצה) תפחת, כך שגם יזמים קטנים יחסית יוכלו להקים ערוץ תקשורת או רדיו עצמאי.

כך יהיה לנו יותר פלורליזם.

בנימה אופטימית זו - לעבודה

12/05/2024

עם ערן אפרת, איש עסקים שהביא לארץ פריטים צבאיים בעשרות מיליונים, תוך שימוש בכישוריו של איש עסקים ממולח, אבל לא הצליח לייבא לארץ דגים טריים כדי להוריד את יוקר המחייה.

דיברנו על הבירוקרטיה והמערכות המסואבות - ומה הקשר של זה להבטחת קיומנו וגורל המדינה.

עולה עכשיו למנויים שלנו, בעל המשמעות פלוס.

תודה לשותפים שמאפשרים את העשייה הגדולה שלנו, רק בזכותכם אפשר להשפיע על החברה הישראלית ולמנוע את האסונות הבאים הנובעים מרעיונות מסוכנים.

Eran Efrat

01/05/2024

עם שמעון אור, דודו של החטוף אבינתן אור

דיברנו על העסקה המסתמנת ח"ו

ותודה לתומכים שלנו שרק בזכותם זה אפשרי

22/04/2024

הודעת דובר צה"ל "הרמטכ״ל הודה לאלוף אהרון חליוה על עשייתו לאורך 38 שנות שירות בצה״ל, במהלכן תרם רבות כלוחם ומפקד לבטחון המדינה"

תודה על שהיית המג"ד של שלושת החטופים בהר דב.

תודה על שהעדפת לשבת בבארים במקום ללמוד ספרות צבאית מקצועית

תודה על שהשפטת חניכים בבה"ד 1 במקום לענות להם על השאלות.

וציטוט לסיום - "אני משוכנע שאם הייתי מתעניין בספרות צבאית אודות קרבות עבר ותורות לחימה זה היה נשמע הרבה יותר רציני, מה לעשות שזה לא אני", אהרן חליוה, בשנת 2000

אין ספק שצריך לתת לאוויל שלא מוכן ללמוד את המקצוע שלו, להתקדם להיות מח"ט, מפקד בה"ד 1, מאו"ג 98, ראש אט"ל, ראש אמ"ץ וראש אמ"ן.

אבל העיקר שהוא מכיר את רל נדל.

06/04/2024

קראתי השבת בפעם ה3 את ספרו החשוב של ארז תדמור,

בבסיס הספר יש אופטימיות גדולה שהמחנה הלאומי יבין שעליו להשקיע גם בזירה החוץ פרלמנטרית כדי ליישם את המדיניות שלו.

אך נראה שמאז שפורסם ב2017 הימין עוד לא הבין את העסק, ועדיין רוב ארגוני הימין מסתמכים על תרומות מחו"ל.

ועכשיו כשקהלת צמצמו פעילות באופן דרסטי, זו הזדמנות כמעט אחרונה להבין זאת, ולהתחיל לתמוך בארגוני החברה האזרחית של הימין, ובתקשורת חופשית.

ממליץ בחום על הספר, ואערוך שיחה שניה עליו בפודקאסט עם ארז, בהמשך לשיחה שקיימנו לפני 3 שנים - מה השנה מאז.

לתמיכה בפודקאסט ובתקשורת חופשית בתגובות

08/03/2024

תודה תודה תודה

זכינו בשתי קטגוריות בתחרות, באחת מקום 1(!) ובשניה שני.

כשהתחלתי את "על המשמעות" ב-2019, ממש לא היה לי ברור שזה "טרנד". העולם מסביב רצה הכל מייד ואמל"ק. אני רציתי הזדמנות להעמיק. חיפשתי שותפים לשיחה, אפילו כזו שלא מסכימים בסופה. לא צריך להיות פרופסור כדי להינות משיחה אינטלקטואלית. היא יכולה להיות בעברית ובגובה העיניים. גם למי שאין לו זמן או לא רוצה לקרוא מרקוזה, פוקו ודרידה, מותר לחשוב על מדיניות ציבורית, היסטוריה וזהות.

לא מובן מאליו שבשנה שבה כמעט קרענו את עצמנו לגזרים, "על המשמעות" אירח גם את ח"כ עו"ד שמחה רוטמן וגם את שופט העליון אליקים רובינשטיין / פרופ' יניב רוזנאי – וייצר חוויה שמשכה אלפי מאזינים.

ל"על המשמעות" יש היום מעל 500 פרקים. הפודקאסט לא יכול היה להתקיים ללא תמיכתם העקבית של המנויים והמתנדבים שמוכנים להשקיע בנו. הזכייה הזאת היא שלכם.

10/01/2024

#489 ח"כ שמחה רוטמן - לא "מלוא כל הארץ משפט"

יו״ר ועדת החוקה וחה״כ שמחה רוטמן בפודקסאט ״על המשמעות״ עם תמיר דורטל:
בפרק זה, חה״כ שמחה רוטמן נוגע בהרחבה בטווח שבין דין מלחמה לדין הפלילי, מסביר מדוע המשפט הפלילי אינו מתאים לטיפול בטרור, אומר כי על תיקון מערכת המשפט קיים קונצנזוס ציבורי וניתן לעשות זאת בהסכמה ומדגיש - לא ״מלוא כל הארץ משפט״.
כמו כן דיברנו על הקואליציה הרחבה, הרפורמה המשפטית, בית המשפט בהאג והמינוי של אהרן ברק ותקציב 2024 שאמור להגדיל את ההוצאה הבטחונית ולהתמודד במקביל עם הירידה בהשקעות בישראל לאור הסיכון הבטחוני.
00:00-01:15 - הקדמה וסקירה כללית של הנושאים המרכזיים
01:15-12:30 - דין מלחמה מול דין פלילי: הסבר על ההבדלים והחשיבות
12:30-24:45 - למה המשפט הפלילי לא מתאים לטיפול בטרור?
24:45-35:15 - קונצנזוס ציבורי על תיקון מערכת המשפט
35:15-46:30 - "לא מלא כל הארץ משפט" - על הגבולות של המשפט
46:30-56:45 - קואליציה רחבה ואתגרי יישום הרפורמה המשפטית
56:45-67:00 - בית המשפט בהאג והמשפט הבינלאומי
67:00-77:15 - מינוי אהרן ברק והשפעתו על מערכת המשפט
77:15-87:30 - תקציב 2024: ההשקעה הבטחונית וההשלכות הכלכליות
87:30-97:45 - הירידה בהשקעות והסיכון הבטחוני
97:45-103:00 - סיכום חלק 1: דין מלחמה, טרור ומשפט פלילי
103:00-108:15 - סיכום חלק 2: קונצנזוס ציבורי והשפעתו על המערכת המשפטית
108:15-113:30 - סיכום חלק 3: תקציב 2024 והאתגרים הבטחוניים והכלכליים
113:30-60:00 - שאלות ותשובות עם חה"כ שמחה רוטמן

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14265543

09/01/2024

#488 פרופ' אהוד מנור - סדרה היסטורית - ההצהרה והבגידה: מהצהרת בלפור לספר הלבן - פרק שלישי 3/7

ב-1917 סוף נתנו הבריטים לציונים את מה שהרצל ייחל לו כבר מ-1897. והנה חלפו שוב פעם 20 שנה, וב-1937 הציעו הבריטים תכנית חלוקה לפיה היהודים היו אמורים להסתפק בכמה אלפי ק"מ מרובעים של אדמת ארץ ישראל, כ-20% בלבד מארץ ישראל המנדטורית, כלומר כאחוזים בודדים מהמפה שהציגו הציונים ב-1919, בתמיכת הבריטים, לפיה ארץ ישראל מתחילה בליטאני, ממשיכה מזרחה עד מעבר להרי הגלעד מואב וכן הלאה, בואכה לים סוף ובחזרה לאורך הקו הבינלאומי של 1906 עד לרפיח.

פרק זה יתאר שני תהליכים רלבנטיים: האחד - כיצד ומדוע הבריטים נסוגו ממדיניות הבית הלאומי שלהם, זו שבכלל איפשרה להם לקבל את כתב המנדט מ'חבר הלאומים',

והשני - כיצד הגיבו הציונים לתהליך הנסיגה הבריטי הזה, שאלה שהתשובות עליה הן למעשה ההתארגנויות הפוליטיות המוכרות מצד אחד בשם 'מפא"י' - מפלגה שהוקמה ב-1930 - ו'הרויזיוניסטים', תנועה שהוקמה על ידי ז'בוטינסקי בתגובה לספר הלבן הראשון, של 1922, הפחות מוכר והחמור ביותר מנקודת מבט ציונית".

00:00 - 05:00: "מבוא: הפרק המכריע בהיסטוריה הציונית - 1917 ומעברה"
05:00 - 09:30: "הבטחת בלפור והמשמעות שלה לציונות"
09:30 - 14:00: "שנת 1937 - השינוי במדיניות הבריטית והשפעתה"
14:00 - 18:30: "התנגדות ציונית לתכנית החלוקה: ראשיתו של סכסוך"
18:30 - 23:00: "מפא"י והרוויזיוניסטים: התמודדות פוליטית ואידאולוגית"
23:00 - 27:30: "ניתוח המציאות: הבריטים, המנדט והציונות"
27:30 - 32:00: "ז'בוטינסקי והתגובה הציונית לספר הלבן של 1922"
32:00 - 36:30: "ספר הלבן של 1937: נקודת מפנה במאבק הציוני"
36:30 - 41:00: "הציונות בפני בחירה: תמיכה או התנגדות למדיניות הבריטית"
41:00 - 45:30: "מבט לעתיד: השלכות הסכסוך הציוני-בריטי על הדורות הבאים"
45:30 - 50:00: "סיכום: המורשת הפוליטית של התקופה והשפעתה על ישראל המודרנית"
50:00 - 55:00: "השאלות שנותרו: נסיגה בריטית, חלוקה והקמת מדינה"
55:00 - 01:00:00: "מחשבות לסיום: הבנת ההיסטוריה ומשמעותה להווה ולעתיד"

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14265324

08/01/2024

#486 תמיר דורטל - אנו מודיעים בזאת על מותה של הדמוקרטיה הישראלית - יהי זכרה ברוך

שיחה עם רועי יוזביץ בעקבות הפסיקה של בגץ

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14242945

07/01/2024

#485 פרופ' אהוד מנור - סדרה היסטורית - בין חרדים לרפורמים: סיפור ההתנגדות היהודית לציונות

תלישות מוחלטת ביחס למציאות (וזה היה גורלם של הטריטוריאליסטים, אותם ציונים-לשעבר שחיפשו טריטוריה שהיא לא ארץ-ישראל), הנה החרדים, שלפני 120 שנה התנגדו ברובם לתנועה הציונית, היום מהווים מרכיב חשוב בחברה הישראלית ועוד יותר בפוליטיקה שלה. ומה באשר לרפורמים? גם הם מהנמרצים במתנגדי הציונות. מה קרה להם? וכיצד הם מצאו את עצמם בקואליציה עם החרדים בהתנגדות לציונות? טוב, במקרה הזה, של הרפורמים, התשובה פשוטה למדי: אם ב-1885, הרבה לפני שהרצל אפילו ידע שהוא הולך להיות ציוני (ולא, לא דרייפוס הפך אותו לציוני, ממש לא!) הרפורמים הודיעו שאין דבר כזה "עם יהודי" ('מדינת אזרחיה', זוכרים?) הנה ב-1937 הם תיקנו את המצע שלהם והסכימו להכריז שבכל זאת יש דבר כזה עם יהודי. אבל אצל החרדים אין ספק ולא היה ספק שיש עם יהודי... אז מה הסיפור שם? במלה אחת: המודרניות. הציונות ראתה לנכון והיא עדיין רואה לנכון את אימוץ המודרניות על ידי היהודים כתנאי להצלחת הציונות. החרדים ממשיכים לראות במודרניות איום מהותי על העתיד של העם היהודי, והשינוי שחל בעמדתם כלפי המדינה הציונית, נובע בעיקר מסיבה אחת: הצלחתה של זו להכות שורש, בכלל ובפרט שבלעדי המדינה הזו קיומם שלהם מוטל בספק, והדברים ידועים. על כל זאת ועוד כפי שאומרים, בפרק הזה.
00:00 - 03:40: הקדמה: חשיבות ההיסטוריה בהבנת הציונות
03:40 - 09:55: הרעיון של "מדינת כל אזרחיה" והתנגדות לציונות
09:55 - 15:20: ניתוח התנגדויות לציונות מבחינה היסטורית
15:20 - 21:45: היהדות הרפורמית והחרדית נגד הציונות
21:45 - 27:10: השפעת המודרניות על ההתפתחות הציונית
27:10 - 32:35: פיתוח הציונות בהשוואה לתנועות לאומיות אחרות
32:35 - 38:00: תמיכה והתנגדות בינלאומית לציונות
38:00 - 43:25: משברים והצלחות בדרך למדינת ישראל
43:25 - 48:50: משבר המודרניות והחרדים בישראל המודרנית
48:50 - 54:15: המפנה ביחס למדינת ישראל בקרב החרדים והרפורמים
54:15 - 01:00:00: סיכום ומסקנות: העתיד של הציונות והיהדות

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14239587

05/01/2024

#487 פרופ' אהוד מנור - סדרה היסטורית - הסיפור האמיתי של מחתרת ניל"י ומלחמת העולם הראשונה - פרק שני 2/7

אז מי גרש את הבריטים? נו, ברור, האצ"ל. כל ילד (של האצ"ל) יודע את זה.
ואת הבריטים מי הביא לארץ? נו, ברור, מחתרת ניל"י. ומי היתה מחתרת ניל"י? חבורה קטנה מאד של יהודים, בראשם אהרון אהרונסון, איש מופלא שחי עם שותפיו למחתרת בזכרון-יעקב. טוב, אז את הבריטים ככל הנראה אף אחד לא "גירש", בוודאי לא מחתרת אצ"ל שמנתה ביום טוב 3000 איש, רובם ישבו בבית כי לא היה להם מספיק נשק שבכל מקרה לא יכול היה להכריע צבאית את 100 אלף חיילי הצבא הבריטי שישבו בארץ ישראל ב-1947. אבל אין ספק שמחתרת ניל"י, שכמעט לא עמד לרשותה נשק אלא בעיקר יכולת מודיעינית, תרמה תרומה משמעותית מאד להצלחת הבריטים לכבוש את ארץ-ישראל.
לימים אימצו אנשי אצ"ל את מחתרת ניל"י כחלק מהמורשת שלהם, מבלי שיש לכך הגיון הכרחי, להוציא עניין אחד - היריבות שלהם עם אנשי תנועת העבודה בכלל ועם מורשת ההגנה בפרט. מסתבר שכמו היום, ואם זה מנחם מישהו, גם בארצות אחרות, אנשים נוטים לריב על קרדיט, בעיקר של הצלחות או של ארועים שאם מתאמצים קצת ניתן להציגם כהצלחות (כמו "גרשנו את הבריטים"... ), וזה הרקע מצד אחד להתנכרות של תנועת העבודה לניל"י, שכן המחתרת הזו פעלה על דעת עצמה (ככה זה כשמסתתרים מהתורכים...) ובנוסף לכל התבססה על בני המושבות ולא על החלוצים של העלייה השניה, שתפסו עצמם כשאור שבעיסה, ואת דרכם לבניין הארץ כדרך הבלעדית... נשמע מוכר?
בדיוק כמו אנשי האצ"ל מאוחר יותר. מסתבר שהדם הרע המאפיין את השיח הישראלי בימינו, מקורו בין השאר בתקופה הרחוקה ההיא, תקופה קשה מכל בחינה, עד כדי כך שקשה לדמיין אותה בימינו הנוחים והבטוחים. מטרתו של פרק זה היא להרחיב מעט לגבי ההקשר ההיסטורי, להסביר מדוע צדקו אנשי ניל"י בהנחות היסוד שלהם וגם בפעולותיהם, וגם לתת תשובה מסויימת לשאלה, מדוע היתה מתיחות כה גדולה בין החלוצים הנזכרים של תנועת העבודה, לבין בני ובנות המושבות הראשונות. כן, מסתבר שעוד לפני שאלות בוערות כמו מה לעשות עם האלימות הכבושה של התורכים שהתעללו בארץ וביושביה, התנהל מאבק סמוי אך חשוב לא פחות, יהיו שיאמרו שהרבה יותר, בין הגישה הציונית של אנשי העליות הראשונות, לבין גישתם של ההנהגה שהלכה וצמחה מתוך חלוצי העלייה השניה".
00:00 - 05:30: "התחלה והקדמה: מי גרש את הבריטים מארץ ישראל?"
05:30 - 11:00: "מחתרת ניל"י: התרומה המודיעינית ששינתה את מהלך ההיסטוריה"
11:00 - 16:30: "קרב על ההיסטוריה: התפיסה הנפוצה נגד המציאות"
16:30 - 22:00: "הצלחת הבריטים בכיבוש ארץ-ישראל: תפקידה של מחתרת ניל"י"
22:00 - 27:30: "אצ"ל, ניל"י ותנועת העבודה: יריבות פוליטית ומאבק על קרדיט"
27:30 - 33:00: "המלחמה על הזיכרון: כיצד נכתבת ההיסטוריה הציונית"
33:00 - 38:30: "טיפול בעבר: תרומת הפעילות החשאית של ניל"י"
38:30 - 44:00: "המאבק הפנימי: חלוצים נגד בני המושבות"
44:00 - 49:30: "מבט לעבר ולעתיד: מה נותר ממורשת מחתרת ניל"י"
49:30 - 55:00: "סיכום: הגישה הציונית בין העליות - עימות והתמודדות"
55:00 - 01:00:00: "השפעה על החברה הישראלית המודרנית ומחשבה למחר"

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14248671

31/12/2023

#483 אריאל וייטמן - המלחמה היא הזמן לקיצוצים כואבים

בפרק מרתק של "פודקאסט על המשמעות", מארח תמיר דורטל את אריאל ויטמן, עורך מדור הדעות בגלובס ומנחה הפודקאסט "רוח מערבית". דורטל וויטמן דנים בנושאים חמים וקריטיים, החל מעלויות המלחמה במזרח התיכון, דרך מאבקי חברה ופוליטיקה, ועד לניתוח עמוק של מערכת הבחירות בארה"ב. השיחה מתמקדת בסוגיות של כלכלה, רווחה ובחירות, עם דגש על השלכותיהן על ישראל והעולם.
מסעו האישי והמקצועי של ויטמן מעניק לשיחה עומק ייחודי. החוויות שלו, החל מגידולו בברוקלין, דרך המאבקים האישיים ועד להצלחותיו המקצועיות, מעניקות פרספקטיבה ייחודית על עולמות התקשורת, הפוליטיקה והחברה בישראל. דורטל מדגיש את התמודדותו האישית של ויטמן עם ההתעוורות הפתאומית, שהפכה לחלק משמעותי מסיפורו והשפעתה על דרכו בעולם התקשורת.
בנושא עלויות המלחמה, דורטל וויטמן חוקרים את השלכות הכלכליות של המערכות במזרח התיכון, ודנים בשאלות כמו מי ישלם את המחיר ואיך ניתן להימנע מקטסטרופה כלכלית. הדיון מתרחב למערכת הרווחה בישראל, שבה דורטל וויטמן מביעים דאגה לעתידה ולתפקידה במאבק בטלנות וחוסר מעש.
השיחה עוברת לעולם הבחירות האמריקאיות, עם ניתוח מעמיק של האופן שבו ישראל משתלבת בתהליכים אלה. דורטל וויטמן מתמקדים בדמותו של דונלד טראמפ ומנתחים את הסיכויים שיימצא בכלא לפני יום הבחירות.
הפרק נוגע במגוון נושאים, משליחים אור על עולמות הפוליטיקה, התקשורת והחברה בישראל ובעולם. דורטל וויטמן מצליחים ליצור שיחה עמוקה ומשמעותית, המבוססת על ניסיונם הרב ותובנותיהם העמוקות.
00:00 - מבוא: תמיר דורטל מציג את אריאל ויטמן
04:15 - עלויות המלחמה: דיון במשמעויות הכלכליות
10:30 - מקורות המימון: חקר אפשרויות למימון
15:45 - הכרעות כלכליות: ניתוח סיכונים והשלכות
22:05 - מערכת הרווחה בישראל: ביקורת על התמרצת הטלנות
28:20 - תפקידה של המערכת הרווחה: דרישות לשינוי
34:35 - בחירות בארה"ב: ניתוח המערכת הבחירתית
40:50 - השפעת ישראל על הבחירות: ניתוח פוליטי
47:15 - דמותו של דונלד טראמפ: ניתוח והשלכות עתידיות
53:30 - סיכום ומחשבות על העתיד: תובנות סופיות
01:00:00 - סיום: מסקנות ותקוות לעתיד

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14217883

28/12/2023

#483 יאיר אנסבכר - עזה - איך לא מפספסים את שעת הכושר ההיסטורית?

המלחמה שנכפתה על ישראל ב- 7.10.23, חשפה מספר קונספציות בדרך המלחמה המודרנית הלאומית החדשה של ישראל (The new Israeli way of war) שאימצה מערכת הביטחון ומערכת קבלת ההחלטות בארבעים השנים האחרונות.
בראיון זה דיברנו עם יאיר אנסבכר בוגר יחידת מגלן ומשמש כיום יועץ במערכת הביטחון של ישראל.
אנסבכר זכה להשתתף כלוחם ביחידת הלוחמה בטרור של צה"ל בקרבות הבלימה והטיהור בדרום, ביום שבת ה- 7.10.23, נחרד לגלות שהמציאות הנוראה שממנה חשש ועליה התריע בספרו התממשה.
עם זאת, מרגע שנפתחה המלחמה, מאמין אנסבכר בכל מאודו שנתהפכו היוצרות ואלוקי ישראל כבר הקדים לנו רפואה למכה. מתוך ראיה זו, נכתב חלקו השני של הספר, העוסק במהלכים אשר צריכה ויכולה ישראל לעשות בכדי לנצח את אויביה ולצאת בתום המלחמה למציאות אזורית ועולמית חדשה ומתוקנת.
00:00-05:17 הקדמה והצגת ד"ר יאיר אנסבכר
05:17-12:43 סיבות ההפגנה מול בית ראש הממשלה
12:43-18:56 החשיבות האסטרטגית של עזה לישראל
18:56-24:22 הצבא בדרום והמציאות הטקטית
24:22-31:39 התמודדות החיילים עם האויב בעזה
31:39-37:54 חמאס והמחסות ההומניטריים
37:54-45:08 עמדתו של אנסבכר לגבי החטופים
45:08-50:25 השפעת אמריקה על הלחימה בעזה
50:25-56:37 נתניהו והשפעת אמריקה על המדיניות
56:37-01:02:49 תוכנית ההרתעה של אנסבכר - שלב 1
01:02:49-01:08:53 תוכנית ההרתעה של אנסבכר - שלב 2
01:08:53-01:14:15 תוכנית ההרתעה של אנסבכר - שלב 3
01:14:15-01:20:27 ההזדמנות ההיסטורית לישראל
01:20:27-01:23:00 סיכום ומחשבות סופיות

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14200436

27/12/2023

#482 נצ"מ אבי וייס - האזרח אשם כל עוד לא הוכחה חפותו

בפרק הזה של הפודקאסט, אנו נכנסים לעולם המורכב והבעייתי של הפרטיות, המעקב הטכנולוגי וחזקת החפות עם אבי וייס, ניצב משנה בדימוס ועיתונאי בעל ניסיון רב בתחום. וייס, המכיר את המערכת מבפנים, יספק לנו הצצה לכיצד משפיעות תלונות אנונימיות ושיטות מעקב כמו "עין הנץ" ו"פגסוס" על חיי האזרח הפרטי ועל המערכת המשפטית.
השיחה תתמקד בנושאים כמו חזקת החפות בעידן הדיגיטלי, השפעת הטכנולוגיה על פרטיות הפרט והמאבק לשמירה על זכויות האדם בעידן המודרני. וייס ישתף מנסיונו הרחב ויספר על האתגרים והדילמות שעומדות בפני עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואזרחים במאה ה-21.
זהו פרק חובה לכל מי שמעוניין להבין יותר על הקשר בין טכנולוגיה, חוק ומוסר, והשפעתם על חיינו היומיומיים. אל תחמיצו!

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14202957

25/12/2023

#481 מאירי פיניש - מורשת קרב הצלת כרם שלום - מוקדש לזכר ידידיה רזיאל הי"ד

היתה תקלה בהעלאה- העליתי קובץ מעודכן - למי שזה עדיין לא עובד לו - כדאי למחוק את המטמון של הניסיון האזנה הראשון
בפרק זה של הפודקאסט עם מאיר פיניש, חבר בכיתת הכוננות של כרם שלום, ישבנו לשיחה מרתקת על האירועים הדרמטיים בקיבוץ.
מאירי פיניש מספר על הרגעים הראשונים של המפגש עם המחבלים: מה הייתה תחושתך ברגעים הראשונים של האירוע? כיצד התמודדתם, חברי כיתת הכוננות, עם מצב חירום כה קיצוני?
מאירי מספר על ההחלטות המהירות שהיו עליו ועל חבריו לקבל, ועל התמודדותם עם המציאות האכזרית של קרב חדשני. מה הייתה אסטרטגיית הלחימה? כיצד התמודדתם עם האתגרים הלוגיסטיים והטקטיים?
במהלך השיחה, מאירי חושף את הדינמיקה בשדה הקרב ואת המאבק לשמירה על ביטחונם של תושבי הקיבוץ. האם היו רגעים של ספק או פחד? איך עברתם מהגנה פסיבית לפעולה פעילה?
הפרק מציע הצצה נדירה לקרב המתמשך של תושבי גבול עזה, מתוך נקודת מבט אישית וחווייתית של אחד ממי שעמדו בחזית.
קישור לתרומות לכיתת הכוננות של כרם שלום:
עמותת סאנשיין
ע"ר 580650059
חשבון 252329
בנק מזרחי טפחות 20
סניף מודיעין 521
או פה (לא מוכר למס הכנסה סעיף 46)
השימוש ב-PayBox חינם!
מחכים לך בקבוצת "התרמה לקיבוץ כרם שלום",
לחיצה להצטרפות לקבוצה:
https://payboxapp.page.link/J67t4gZNXxgdJ1xV7

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14198723

24/12/2023

#480 דן גפן - הפרוטקשן - מכת מדינה ופתרונה

בפרק זה, אנו נפגשים עם דן גפן, איש ציבור שכיהן בעבר כראש מטה של שר לביטחון הפנים. דן מביא את תובנותיו וניסיונו העשיר מהמאבק בתופעת הפרוטקשן - מסחר בהגנה באיום או בכפייה. בשיחתנו, הוא מתווה תוכנית מהפכנית שמטרתה לפגוע במוקד הכוח של ארגוני הפשע: הכיס.
דן מתאר כיצד עסקי פרוטקשן, המתנהלים לעיתים תחת מסווה של חברות שמירה חוקיות, מסחיטים כספים מבעלי עסקים, תוך שימוש באיומים ולחצים. הוא מסביר כי במקרים רבים, הנסחטים אף אינם מודעים למעורבותם בפשע, חושבים כי הם משלמים עבור שירותים חוקיים.
בפרק זה, גפן גם מתייחס לגישות השונות במאבק בפרוטקשן ומציע דרכים יצירתיות להתמודדות עם התופעה, תוך שהוא מתמקד בגורמים כלכליים ומנגנוני רגולציה. הוא מדבר על החשיבות של מדידת התופעה ופיתוח יחידות מיוחדות לאכיפה, שיש להם כלים מתאימים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים הנלווים לפרוטקשן.
הצטרפו אלינו לשיחה מעמיקה ומקצועית עם דן גפן, ותגלו את המאבק המורכב באחת מהתופעות המסוכנות והמורכבות בפלילים של המדינה.
נשמח לראותכם מאזינים ומעורבים בדיון! 🎧📻

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14191174

20/12/2023

#479 ד"ר רן ברץ - היומרה המסוכנת של הדרג "המקצועי"

בפרק זה של הפודקאסט, אנו נפגוש את רן ברץ, כותב המאמר "המיתוס המסוכן של 'הדרג המקצועי'", ונדון על הנושאים החשובים שהוא מעלה. במאמרו, ברץ חושף את הבעיות הטמונות בהתמקדות עיוורת במומחיות טכנוקרטית ובירוקרטיה בתוך מערכת המדינה, ומציג נקודת מבט קריטית על כיצד תפקודם של פקידים משפיע על הנהלת המדינה.
ברץ טוען כי שירות המדינה, שגדל על בסיס תפיסה המקדשת את המומחה המקצועי כמנהל מדיניות ציבורית אידיאלי, נתקל במציאות שבה המומחיות נכשלת, הניטרליות נעדרת והפקידים מנהלים את המדינה לפי חפציהם. משבר הקורונה הדגים במיוחד את התלות העצומה של הממשלה בבירוקרטיה הלא נבחרת.
במהלך הראיון, נדון בקריטיקה החריפה של ברץ על התהליכים שמתרחשים מאחורי הקלעים, בעיות השקיפות, חוסר המקצועיות, והעברת האחריות מהדרג הפוליטי לפקידותי. כמו כן, נעמיק בהשפעות הפוליטיות והחברתיות של רעיון ה"דרג המקצועי" ונבחן את הדרכים בהן כוחה של הבירוקרטיה צמח והשתנה לאורך השנים.
האם הבירוקרטיה היא פתרון או בעיה? ואיך ניתן לשמור על שירות ציבורי אפקטיבי תוך שמירה על ערכים דמוקרטיים? כל אלו ועוד בשיחה המרתקת והחשובה עם רן ברץ.

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14159592

19/12/2023

#478 הרב ד"ר אליהו זייני - בנפול אויבך אל תשמח? האם התורה אוסרת לשמוח על חורבן החמאס?

אחד המדרשים המפורסמים ביותר על קריעת ים סוף עוסק בדו-שיח שהתקיים בשמיים בין הקב"ה ומלאכיו. מלאכי השרת מבקשים לומר שירה לפני הקב"ה על ההצלה הגדולה, אולם הקב"ה פונה אליהם ואומר: "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני?".
ויכוח זה, בין הקב"ה והמלאכים, מעלה את השאלה האם על פי התורה: אסור לשמוח במפלת הרשעים והאויבים של עם ישראל?
בשביל להבין את הסוגיה הזאת שרלוונטית מאוד לימינו הזמנו את הרב אליהו זייני, ראש ישיבת ההסדר אור וישועה כדי לפרש את כוונת התורה במקרים האלה המתוארים בתורה.

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14160184

15/12/2023

#477 David Goldman - Why Israel will prevail - and the challenges ahead

Is modernity killing civilizations?
Why is the Muslim world in sharp decline?
What does that have to do with Judaism and what does it mean for Israel's war on Hamas?
What is the global politics Israel will have to navigate through?
In this episode I spoke with David Goldman, Asia Times' Spengler columnist, financial strategist and author of "How Civilizations Die (and Why Islam is Dying Too)" and more recently "You Will Be Assimilated: China's Plan to Sino-form the World".
A Washington Fellow at the Claremont Center Institute for the American Way of Life,
David talks us through allies, powers and the global trends surrounding the conflict in the middle east and society.

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14145487

13/12/2023

#476 אוריאל לין - הגנה עצמית בנשק היא זכות חוקתית

סוגיית הזכות לשאת נשק כמעט ואינה זוכה להתייחסות בשיח הפוליטי העכשווי בישראל, לא כל שכן בעת מערכות בחירות סוערות שבהן ההתגוששויות הפוליטיות הקטנוניות דוחקות דיונים בנושאים עקרוניים. מדיניות המשרד לביטחון פנים בשנים האחרונות, אשר
מטרתה

ל
הקל על אזרחי המדינה בהשגת רישיון לנשק, מעוררת מחאות בולטות והמון רעל תקשורתי.
נישול זכותם המוקנית של אזרחי המדינה לנשיאת נשק להגנה עצמית, שהוביל לסחיבת רגליים בהגדלת מספר האזרחים המחזיקים כלי נשק ברישיון, עבר בשלווה יחסית. דווקא מדינה ישראל, שנוסדה מתוך תודעה ציונית מפותחת של עצמאות והגנה עצמית,
שוללת מאזרחים שומרי חוק
את היכולת להחזיק ולשאת כלי נשק, ובכך דה-פקטו גוזרת עליהם תלות מוחלטת ברשויות המדינה בהגנה על חייהם, חיי יקיריהם, קהילתם ורכושם.
מדובר בנושא שנוי במחלוקת, שמושך בעיקר תשומת לב שלילית לאחר
מקרי

רצח

טרגיים דווקא בשל כך יש להעריך מאוד את החלטתו של עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר וח"כ מטעם הליכוד בכנסת ה-11 וה-12, המלמד סנגוריה על הזכות לשאת נשק וקורא לדור הצעיר לפתח תרבות הגנה עצמית.
למדינה יש מגבלות
דעתו של לין חריגה למדי בהתמודדותו הישירה עם המציאות הישראלית. כבר בתחילת השיחה ישראל מתוארת כ"מדינה למודת טרור", אשר מתמודדת באופן שוטף עם סכנות פיגועים וחטיפות. בשיחה מוזכרים מעשי טרור מהמזוויעים שידעה המדינה, כגון
הרצח
ב-2001 של שני הנערים מתקוע, אשר נסקלו באבנים ופניהם רוטשו על ידי פלסטינים. "היה קשה להתבונן ישירות אל תוך רוע צרוף חסר חמלה ככזה", אומר לין. הוא מסביר כי מעשים שכאלה גורמים לעתים קרובות לישראלים לטמון את הראש עמוק בחול ולהסתמך באופן עיוור ומוחלט על כוחות הביטחון, "אשר ברור שלעולם לא יוכלו לפרוש שמיכת הגנה שלמה ואמיתית בפני תקיפת פתע של טרור" .
אולם ללין אין אשליות: לעיתים קרובות מידי הצבא והמשטרה אינם מסוגלים לתת מענה מידי לאיומים בטחונים ופליליים שאורבים לאזרחי המדינה. כדוגמה לכך מתאר לין באריכות את
הפיגוע
בישיבת מרכז הרב בירושלים שבוצע ב-2008, ובו נרצחו שמונה בחורי ישיבה על-ידי מחבל ערבי ממזרח ירושלים. הכשלים הרבים שהתגלו בהתמודדות המשטרה עם האירוע, שהסתיים בהרג המחבל על-ידי אזרח וקצין בחופשה בעלי תושייה, גרמו אמנם ל"התערערות הביטחון של רבים מתושבי ישראל ביכולתה של המשטרה להגיב כיאות לפיגועי טרור קשים" (עמ' 18), אך לא העלו את סוגיית הזכות לשאת נשק אישי להגנה עצמית לראש סדר היום הציבורי. למרבה הצער, רק מעטים הפנימו את העובדה "שאי אפשר להתעלם ממרכיב ההגנה העצמית כחלק לא נפרד, הכרחי וחשוב ביצירת הגנה בפני הטרור הפלסטיני" (עמ' 20).
ישראל אינה המדינה היחידה בעולם שמתמודדת עם אירועי טרור רצחניים, ולין מבהיר היטב למאזינים שהטרור האסלאמי חוצה גבולות ומהווה כיום איום גלובאלי אשר מגיע "לפינות הנידחות ביותר של העולם" . בין הדוגמאות שמוזכרות מצוין
הפיגוע
שהתרחש ב-2013 בקניון "ווסטגייט" בניירובי בירת קניה, בו מחבלים סומליים לקחו את באי הקניון כבני ערובה, רצחו עשרות ופצעו מאות מהם. אירוע זה הכה את העולם בתדהמה, לאור העובדה שארבעה מחבלים בלבד השתלטו על קניון הומה אדם למשך ארבעה ימים תמימים, בהם טבחו באזרחים חפים מפשע ללא כל הפרעה. גם בקניה – לה חוקי נש

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14117344

10/12/2023

#474 הרב ד"ר אליהו זייני - למה חז"ל מפחדים מחג החנוכה?

בפרק המרתק הזה של הפודקאסט, אני שמח לארח את הרב ד"ר אליהו זייני, דמות מרכזית בתחום ההלכה והמחשבה היהודית, לשיחה על משמעות חג החנוכה. במוקד השיחה עומד מאמרו המעמיק של הרב זייני, שבו הוא חוקר את הממדים ההיסטוריים, ההלכתיים והסמליים של החג.
האם חג החנוכה הוא רק זיכרון לנס השמן? או שמא יש בו ממדים נוספים שמשקפים עמקים תרבותיים ורוחניים של עם ישראל כמו הניצחון צבאי? בשיחה נכנס לעומקם של הסיפורים והמסורות הקשורים לחנוכה, ונבחן את השפעתם על התרבות והחברה היהודית דרך הדורות.
הרב זייני יספר על המאבקים הפוליטיים והרוחניים שעמדו בבסיס המרד החשמונאי, ועל האופן שבו הסיפורים והמסורות של חנוכה משקפים את המאבק העמוק בין הזהות היהודית לתרבות היוונית השולטת. כיצד הסכסוך הזה מתגלם במנהגי החג ובמשמעותם?
מעבר לכך, נדון במשמעות האור והחושך בחג החנוכה, ובסמליות של הדלקת הנרות. מה מסמלת ההדלקה היומית וההוספת ההדרגתית של הנרות? וכיצד המנהגים הללו יוצרים חוויה רוחנית וקהילתית עמוקה?
צפו לשיחה מרתקת ומוארת על אחד החגים המרכזיים והאהובים ביותר בלוח השנה היהודי, עם אחד מהמומחים הבולטים בתחומו.

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14105533

07/12/2023

אלוף (במיל') גרשון הכהן - להתנחלויות תפקיד בטחוני ראשון במעלה

גרשון הכהן הוא קצין במילואים בדרגת אלוף אשר שירת במגוון תפקידים בכירים בצה"ל, ביניהם מפקד עוצבת געש, מפקד המכללות הצבאיות, מפקד הגיס הצפוני, מפקד קורס מפקדי אוגדות ומפקד הגיס המטכ"לי.
לאחר שחרורו שימש כחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ויו״ר הוועד המנהל של עמותת מומנטום. בשנת 2020 הצטרף לתנועת “הביטחוניסטים”, וב-2021 מונה לכהן כחבר בועדת בדיקה ממשלתית לעניין אסון נחל צפית.
הכהן הוא מחבר הספר “מה לאומי בביטחון הלאומי?” אשר בוחן מושגי יסוד בסוגיות הביטחון הלאומי ומתאר כיצד שיקולי הביטחון הלאומי מחויבים במהותם למסגרת מושגית נרחבת, אשר בליבתה נכללים גם ערכי יסוד, שאיפות לאומיות והשקפת עולם.
הכהן הוא בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה וספרות השוואתית, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב לשלושה ילדים.

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14098552

05/12/2023

#473 נגה ארבל - צריך רפורמה אם רוצים שועדת החקירה לא תגן על המערכת

את ועדת החקירה צריכים לנהל אנשים מחוץ למערכת, ולמול מצלמות.
המחדל המודיעיני בשמחת תורה, דומה להחריד לזה של יום כיפור 1973. ב-50 השנים שעברו מסקנות ועדת אגרנט מוסמסו וחוליי המערכת עליהם הצביעה הועדה רק החריפו. החלפת ההנהגה לא הועילה שכן הבעיה נעוצה במערכת הביטחון שעצמאותה גדולה מדי וכל עיסוק בה "מסווג" הרחק מביקורת ציבורית. עומק הכשלון מחייב מינוי של ועדת חקירה מסוג חדש, כזו המייצגת את הציבור, לא את החשיבה הקבוצתית שהובילה למחדל וקיום החקירה כולה לעיני המצלמות ללא תירוצי סיווג. הנזק שיגרם לביטחון המדינה מההסתרה גדול בהרבה מזה שיגרם מחשיפת מידע שרובו ככולו כבר קיים בתקשורת הישראלית והעולמית.
הלקח החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהכשלון הוא שמקומו של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות הוא חיוני ושסגירת הדלתיים פוגעת ביכולתנו לייצר ביטחון, צדק או סולידריות.
נגה ארבל היא חוקרת אסטרטגיה מדינית ולשעבר מעריכה בכירה במרכז למחקר מדיני של משרד החוץ.

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14077478

01/12/2023

#472 שלמה בשן - ממה מפחד צה"ל ביו"ש - מהערבים או מקצינים תקיפים?

בפרק זה של הפודקאסט, אנו מארחים את שלמה בשן, אשר מספר על חוויותיו ועדויות מקוממות מהתנהלות הפיקוד הבכיר ביהודה ושומרון במהלך תקופת המלחמה. במרכז הדיון עומדת השאלה המעוררת מחלוקת: האם פעולת הפיקוד בזמן מלחמה הייתה נכונה ומוצדקת, או שמא חריגה מהנורמות והעקרונות הצבאיים?
בשן חושף כיצד קצינים ולוחמים הודחו מתפקידם בעקבות חתירתם למגע מוגבר עם האויב, ומסביר את קונפליקט הערכים שבין ניהול מלחמה פעילה לבין שמירה על "שקט תעשייתי" באזור. הוא מציג דוגמאות מהשטח שמעידות על כך שהתערבות פעילה ונחושה יכולה להביא לירידה בפיגועים ולשיפור הביטחון, אך גם מצביע שלמקרה האבסורד פעולות כאלו נתקלות בהתנגדות הפיקוד הבכיר.
הדיון חושף את המאבק הפנימי בין עקרונות הלחימה לבין הנחיות הפיקוד העליון, ובוחן את השפעתם על מורל הלוחמים והמפקדים בשטח. דבריו של בשן מעלים שאלות קשות לגבי ניהול הלחימה, האחריות לקבלת החלטות קריטיות, והיחס המורכב בין ביטחון למדיניות.
בנוסף, הפרק מפרט את הטיפול באירועים חריגים בצה"ל ואת השיקולים המעורבים בהחלטות שנלקחות ברמה הפיקודית והמשמעתית. כל אלה מובילים לדיון עמוק ומרתק בנושאים של מנהיגות, אתיקה צבאית והשפעת הלחצים הפוליטיים והבינלאומיים על ניהול הלחימה.
שלמה בשן הוא מפקד פלוגה שהודח בעקבות חתירתו למגע בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה.
מיכאל שפרבר ותמיר דורטל ראיינו אותו בעקבות המקרה

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14054194

29/11/2023

#467 עו"ד דוד פטר - המלחמה בעזה ומשפט בינ"ל - שאלות ותשובות

החיבור המלא שחיבר דוד פטר על משפט בינלאומי - https://kohelet.org.il/publication/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14009638

28/11/2023

#471 רון גרליץ - שיח בין ימין ושמאל בצל המלחמה

https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14035945

27/11/2023

#470 אריאל אדמוני - קטאר - הפטרונית של אל-ג'זירה וחמאס

קטר היא נסיכות קטנה במפרץ הערבי שכל העולם למד להכיר, תמיכה בטרור, הבסיס האמריקאי, אירוח מונדיאל, תיווך בין מדינות ואל ג'זירה הן רק חלק מהסיבות שקנו לה תשומת לב בין-לאומית.
לכאורה זה נשמע סותר, אבל כל אחד מהאלמנטים האלו משרת את מטרת העל של קטר של השגת השפעה בזירה הבין-לאומית.
כדי להבין את נקודות התורפה של הנסיכות העשירה, חייבים להבין את מניעיה.
אריאל אדמוני הוא דוקטורנט ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן המתמחה בקטר ופרסם מאמרים אודותיה בבמות בין-לאומיות, דוגמת המכון לחקר המפרץ

לינק לפרק:
https://buzzsprout.com/278171/14017022

Address

ירושלים
Mevasseret Ziyyon
9789009

Website

http://www.buzzsprout.com/278171

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when פודקאסט על המשמעות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to פודקאסט על המשמעות:

Videos

כנס החירות 9 - שידור חי עם שר התקשרות שלמה קרעי

בימים שההטייה בתקשורת ניצבת בעין הסערה הפוליטית חשוב לזכור - תקשורת חופשית היא אחת מאבני היסוד הנדרשות לקיום של חברה חופשית ופלורליסטית. רועי כ"ץ בשיחה עם שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי - על מצב התקשורת והשינויים שהוא מתכוון להוביל במסגרת משרדו לשחרור הענף.

כנס החירות 9 - שידור חי מושב 3

פרופ' אפרים פודוקיסק בהרצאה על הליברליזם האסתטי: יופיה של האינדיבידואליות מהרנסנס עד לימינו. ההתגייסות המובהקת של המוסדות האקדמים בישראל לטובת המאבק בתוכנית החקיקה של הממשלה הנוכחית מעלה שאלות מהותיות על תפקידה של האקדמיה בחברה החופשית. האם החופש האקדמי צריך להיות מוחלט? מתי חייבת אקדמיה להתגייס למטרה פוליטית? ומה המשמעות של אקדמיה במימון המדינה לכל אלו? כדי לדון בשאלות אלו, עו"ד תמיר דורטל - בעל הפודקאסט "על המשמעות" יראיין את פרופ' אמיר שני ויונתן דובי, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון, שיחלקו עימו את רשמיהם ותובנותיהם מהתקופה הסוערת האחרונה.

שידור חי מכנס החירות - מושב ראשון

ברוכים הבאים לכנס החירות 9 מבית התנועה הליברלית החדשה ומרכז איין ראנד בישראל. הצטרפו אלינו ליום גדוש דיונים על מקומה של החירות האישית והכלכלית בעת הנוכחית ועל דרכים להגשמתה. הצטרפו יום גדוש תוכן ודוברים. במושב הראשון תיערך הרצאת הפתיחה על שם דניאל דורון ז״ל שייסד את "המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי" ופעל לאורך חייו לקידום החירות האישית והכלכלית בישראל פעילות שזיכתה אותו באות ׳אביר החירות׳ לשנת 2018. ערן בר-טל, עיתונאי, לשעבר העורך הכלכלי של ישראל היום ומיוזמי כנס החירות ישא דברים בהרצאה על שמו. מיד לאחר מכן מייסדי התנועה הליברלית החדשה יפגשו לשיחה על חזון התנועה, מקומה בחברה הישראלית ויעדים להמשך. מאז הוקמה התנועה הליברלית החדשה היא ניצבת בחזית העשייה למען חירות הפרט וחופש כלכלי בישראל. הצטרפו אלינו!

המאבק בין 2 הדתות

תמיר התארח אתמול באולפן הפתוח של ערוץ 20 , בין הית דיברנו על המאבק בין "שתי הדתות". מוזמנים לצפות ולהתחיל לעקוב אחרי הפודקאסט https://fb.watch/5UYLNZkzLe/