17/06/2024
"תכתבי את הסיפור שלי, זה בטח יעזור לאחרות"
היא אמרה לי בפגישה האחרונה שלנו.
ביקשתי שתכתוב לי סיכום בכמה משפטים כדי שאועל לצרף גם את המילים שלה לכאן, כי הסיפור שלה מעורר השראה.
"אני בת 49 באתי לקרן מבולבלת מאוד, בלי יכולת להבין מי אני, מה השתבש אצלי בחודשים אחרונים, למה פתאום כל מה שעבד והניע אותי נפסק. הרגשתי אבודה וחסרת כוחות....
עכשיו אני מרגישה מלאת כוחות ואנרגיה, יש לי סדרי עדיפויות, יעדים, דרכי הפעולה והכל נמצא ביומן."
אין פלא שבתקופה מאתגרת וקשוחה כמו זו שאנחנו נמצאים בה היום,
בכל מתבלבל.
כשמרינה שלחה לי הודעה קצת הופתעתי. אני מכירה אותה כבר לא מעט שנים, ותמיד הערצתי אותה על האישה שהיא, על השינויים שהיא הביאה וממשיכה להביא לחיים שלה, על האנרגיות הגבוהות שהיא מביאה איתה לכל מקום, החיוך הקבוע והחיוביות, על ההשראה שהיא.
חשוב לי שתדעו מי זאת מרינה -
אמא ל 3 בנים מהממים ומיוחדים, בת זוג תומכת ומקסימה לרופא במשרה מלאה, עבשדת בעצמה בבית החולים האנגלי בנצרת במשרה מלאה, בתוך זה מצליחה לרוץ מרתונים, לשמור על אורח חיים בריא, ולהיות השראה לסובבים אותה.
"בואי נקבע פגישת זום שבה נראה אם אני המאמנת שמתאימה לך" עניתי לה, כדי לבדוק אם אני מסוגלת לענות על הציפיות של האישה - השראה שהיא.
תמיד חששתי לעבוד עם אנשים שהם "יותר ממני" -
אם זה מבחינת תארים (העבודה עם דוקטורים ופרופסורים הפחידה אותי בהתחלה!),
אם זה מבחינת כסף (תמיד הרגשתי פחות מאנשים מאוד עשירים וזה קצת הפחיד אותי, מסתבר שגם לאנשים שיש להם כסף בלי סוף יש בדיוק אותן צרות כמו לכולנו 😉),
ואם מבחינת סטטוס (מנהלים בכירים בחברות - אין לי את הניסיון שלהם, אז למה הם צריכים אותי?? כמו שהזכרתי קודם - מסתבר שלכולנו יש אותן צרות, וכשמסתכלים על זה בעין פשוטה, הכל פשוט 🙂).
אז למדתי לעשות פגישת היכרות קצרה, כדי לבדוק שאני באמת בסדר, ושאני אדע להדריך אותם למצוא את עצמם. להגיע למה שהם באמת רוצים, וככה עשיתי גם איתה.
לשיטתי - יש 4 רבדים שאחראים על האיזון שלנו:
1. הביטחון הקיומי- לנהל את תחושות השליטה וחוסר השליטה בזמן, הכסף, וחוסר הוודאות הקיים בארץ ובעולם.
2. תחושת שייכות - כל אחד צריך להרגיש אהוב, ראוי ושייך.
3. בהירות פנימית - כל אחד צריך להבין מה הערכים שלו, ומה האמונות שלו. אלו הם המניעים לפעולה, והתוקעים אותך במקום.
4. מערכות יחסים טובות ומיטיבית - התקשורת שלנו עם עצמינו, והחוצה.
כשרק אחד מהם (בטח ובטח כשיותר מאחד) יוצא מאיזון - אנחנו נמצאים בתחושת תקיעות, בדידות או תסכול, ולפעמים גם חרדות.
אנחנו נכנסים ללופ של מחשבות, רגשות, פעולות שלא עובדות לנו, ומרגישים אבודים.
כדי לצאת מהלופ - תקיעות, בדידות או תסכול, אנחנו צריכים קפטן לספינה שהיא אנחנו, שינווט אותה לחוף מבטחים.
לרוב- אנשים בטוחים שהקפטן הזה הוא מישהו חיצוני - מנטור, מאמן, יועץ, בן / בת הזוג / המנהלים בעבודה וכו', אבל האמת היא אחרת.
הקפטן הזה הוא תמיד אנחנו. אנחנו אולי צריכים עזרה קטנה, מיקוד, אבל הקפטן הוא תמיד אתם.
ב 3 המפגשים הראשונים עם מרינה, הכל היה סוער!
כמה סוערים היו המים שלה. בגישה שלי - כדי להגשים ולצמוח - חייבים לפני הכל להגיע לאיזון. אי אפשר לנווט ספינה במים סוערים.
היא קפצה מנושא לנושא, מתוכנית לתוכנית, חיפשה את התשובות בחוץ במשך תקופה. בשלב מסויים באימון עשיתי משהו שאני לא עושה בד"כ, וביקשתי ממנה להפסיק ללכת להרצאות של מנטורים, ולעצור רגע עם הוובינארים, כדי שהיא תוכל לראות ולשמוע את עצמה בתוך הסערה הזאת.
העבודה עם מרינה אומנם היתה "רק" 10 מפגשים, אבל היא היתה "עבודת שורשים" כלומר - החזרתי את עצמי לשורשים כדי ללכת איתה צעד צעד בדרך חזרה לעצמה:
1. הביטחון הפיסי - לעזור לה להבין מה בשליטה שלה ומה לא, ולנהל את זה נכון.
2. תחושת שייכות - לעזור למרינה להרגיש ראויה, שייכת ואהובה - בדיוק כמו שמגיע לה.
3. בהירות פנימית - לעזור לה להבין מה הערכים שלה. מה האמונות שלה. למה הדברים לא עובדים לה, ומה הדברים שיניעו אותה לפעולה לא משנה מה.
4. מערכות יחסים טובות ומיטיבית - לעזור לה לקבל שיתוף פעולה מהסיבה שלה בדיוק כמו שהיא רוצה.
הסיפור של מרינה הוא בערך הסיפור של כמעט כל מי שמגיעים אליי.
תקיעות שגורמת לתסכול, חיפוש תשובות בחוץ, תסכול, וחוזר חלילה.
היא הגיעה כרוח סערה, ויצאה פורחת. הכי מרגש זה לראות את זה קורה לי מול העיניים.
לראות מפגישה לפגישה אישה רגועה יותר, מפוקסת יותר, ובסופו של תהליך - אישה שיודעת מה הכי חשוב לה בחיים, ואיך לגרום לזה לקרות.
"תכתבי את הסיפור שלי" הוא משפט השראה.
זאת מרינה. תמיד תחפש איך לעזור לאחרים,
אפילו כשהיא פותחת את הלב שלה על השולחן.
תודה שבטחת לי ללכת איתך את המסע שלך אהובה.
מרינה גרוזמן
