יהי - כתב עת פואטי פוליטי

13/02/2025

חברים חברים, יהי דיומא #8 באוויר! האיש הכתום באמריקה מטלטל את המזה"ת, לוחמינו כבר עוברים כל גבול - גולשים משניר וחרמון אל אמנה ופרפר נהרות דמשק, כל המקום אשר תדרוך בו כף רגל החייל היהודי מזכיר לנו נשכחות, ואנו מזמינים אתכם לאחוז בעט ובשלח, במכחול ובתוכנת הציור המתקדמת, ולדמיין, לפרוץ את גבולות התודעה, אל ארץ ישראל השלמה - דרך האמנות. שלחו אלינו, שבועיים ימים מעכ-שיו, ט"ו בשבט שמח!
בשיתוף החברים המדליקים ב- כיבוש עכשיו.

20/01/2025

עדכון: היה מרתק. הקישור לצפייה כאן בתגובות

***

מרגש ביותר. הערב, גיליון האנגלית של 'יהי' במפגש וובינר בשיתוף מרכז בגין. עם צוות המערכת והמתרגמים של הגיליון. יהיה מ-ר-ת-ק, מוזמנים: https://us02web.zoom.us/j/88670114121

20/11/2024

אבל לאן הם הלכו הילדים, שהייתי איתם? הילד הפנימי, הילד הנצחי, הילד הממשי - ידידיה גזבר על אסופה חדשה בהוצאת קרן מנדל בנושא תרבות ילדים ישראלית בצל המלחמה

באלול האחרון ערכה קרן מנדל יום עיון אשר דן ב'תרבות ילדים ישראלית בצל מלחמה' (ובגרסאות אחרות הופיע – "לאחר ה-7.10"). כנס נאה לכל הדעות הכולל, באמת, הרבה מהאנשים והנשים הטוב...

11/10/2024

גמר חתימה טובה! שבויינו, אנחנו בדרך אליכם! התקווה איתנו, שובו אלינו, שובו אליי ואשובה, נתפלל לניצחון ולראותכם במהרה!

ישי שרקי אודות ישי שרקי יליד 2001, ירושלמי, בוגר הישיבה בעתניאל ושנה א’ באמנויות המסך בבצלאל. המשך קריאה כתבים נוספים תקוות חוט חטופים שבויים נעדריםחרבות ברזל

07/10/2024

את טורו השבועי ב'ידיעות אחרונות' לקראת שנה לטבח הקדיש עמית סגל Amit Segal לשיר מתוך 'יהי'. בתשעה באב התשפ"ג חודשיים ימים טרם ה-7.10 ערכנו אירוע לציון י"ט שנים לגירוש מחבל קטיף. משוררי כתב העת קראו מתוך גליוננו הרביעי, שהוקדש לנושא ה'התנתקות', והמבקרים סיירו בין יצירות התערוכה 'שברים' שעסקה בנושא זה (בגלריה גאולה שלנו). כל זאת נעשה בסיוע החשוב של מרכז קטיף. היו מי שקראו לנו באותם ימים לא רחוקים להרפות מכל העניין, או.קי אז העבירו נשים, אנשים, זקנים וטף מפה לשם, היה, נגמר, לא נעים, לא מעניין. מעט אח"כ קרה מה שקרה. עמית היה שם באותו ערב, ועל כך הוא כותב כאן
עמית סגל/ וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית

כשם שיום הכיפורים הוא כבר חמישים שנה זמנם של מוספי הזיכרון המיוחדים למלחמה, תשעה באב במגזר הדתי לאומי הוא כבר תשע-עשרה שנה יום הזיכרון לגוש קטיף. צווי הפינוי חולקו למחרת הצום, אבל כשם שהצום אינו נוכח במיוחד בחיים הציבוריים בישראל, כך גם היה גוש קטיף, אשתקד: נשכח מהעין ונשכח מהלב.

ב-2023 גוש קטיף כבר לא היה מקום פיזי אלא רק טיעון, טיעון במערכה הכבדה על הרפורמה המשפטית: מעשרים ואחד יישובים נותרו כמה קטעים בארכיון, מוזיאון קטן ופיראטי בירושלים ובעיקר זכר האכיפה הבררנית ביחס לחסימות כבישים. רוב הציבור סבר אז שהפינוי החד צדדי היה שגיאה, אבל רוב גדול בהרבה סבר שזו שגיאה מהסוג שכבר אין טעם לתקן. בקיצור, אירוע הזיכרון לגוש קטיף בתשעה באב בבית אורי צבי גרינברג היה הפרינג' של הפרינג'.

ואז הגיע יוחאי שלום חדד. לא זכרתי את שמו של המשורר הצנום הזה עד שחיפשתי בגוגל, אבל זכרתי – והוידאו מוכיח - שבאופן אינסטינקטיבי הלטתי את הפנים בידיים בזמן שהוא קרא את שירו מתוך כתב העת "יהי". הטקסט היה כל כך קיצוני, כל כך נחרץ, כל כך מטריד, ששומר נפשו ירחק מאירועים שבהם קוראים שירים כה הזויים כאלה. או אם לצטט מביקורת שירה לועגת ברשת: "חזיון נבואה עתידני, או פנטזיית אימים, או סתם שיר דרמטי".

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. לֹא חֲלוֹם, לֹא. בַּלָּהוֹת.
רוּחַ מְקֻוֶּנֶת תִּנְשֹׁף בְּמִפְרְשֵׂי הַצֹּרֶךְ
עוֹד נֶאֱסֹף אֶת הַחֶרְפָּה שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁאֶפְשָׁר
לְהִתְנַתֵּק מִשַּׁעֲרֵי עַזָּה הַמֻּלְחָמִים לִכְתֵפֵינוּ
הוא המשיך להזות בקול איטי ושקט
וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. הַפַּעַם לֹא נְדַמְיֵן שְׁמָמָה
נַחֲשֹׂף מֵאוֹת קְבָרִים זְעִירִים בַּחוֹל וּנְבַקֵּשׁ סְלִיחָה
מִתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא הֵבַנּוּ אֶת שְׂפַת בִּכְיָם
אַךְ יָדַעְנוּ לְהַקִּישׁ עַל גַּג בֵּיתָם.
הַתַּת מוּדָע הָאָפֵל הָרוֹבֵץ לְפִתְחֵנוּ
הַנִּכּוּר לֶאֱלֹהִים, לָאֶפְשָׁרוּת שֶׁמֵּעֵבֶר
לְכֶסֶף, לְעֵירֹם, לְמַחְשָׁבוֹת וְלִגְבוּלוֹת הָאָדָם.
הַכִּבּוּשׁ, רַק צְמִיג הַמַּעֲנִיק לְגוּרֵי פִּילִים יְתוֹמִים
תְּחוּשָׁה מְדֻמְיֶנֶת שֶׁל הוֹרִים אַרֻכֵּי חֵדֶק וִיכוֹלִים
וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. “בָּרְחוֹב אֵין קוֹל וְאֵין בּוֹעֵר” –
הַמִּנְהָרוֹת עֲפִיפוֹנֵי הָאֵשׁ וּבָלוֹנֵי הַתַּבְעֵרָה בִּקְּשׁוּ דָּבָר
עִיר גְּדוֹלָה לֵאלוֹהִים וְהַרְבֵּה רִבּוֹא אָדָם
שֶׁלֹּא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּמְמַלֵּא אֶת הַשֶּׁבֶר
בְּגִ’יהָאד אֶל נַפְשׂ אוֹ גִ’יהָאד אֶל חַרְבּ

עוד לפני הבית האחרון, הייתה בשיר הזה גרסא מעודכנת, פסיכולוגית-דתית, של הספד משה דיין על רועי רוטברג בנחל עוז, 67 שנה קודם לכן. הייתה שם ראיה מפוכחת של הצד השני. לא רק הקביעה הדיינית שהם שונאים אותנו, אלא הסבר מהפכני מדוע. בוודאי הייתה פה תשובה אמיתית יותר מהלגלוג השמאלני על המשיחיים שרוצים להתיישב בעזה, רהוטה יותר מהגמגום הימני כשנשאלים, אחרי עוד קינה על ההתנתקות, "אבל מה האלטרנטיבה שלכם, לכבוש שוב את עזה?".

ואז הגיע הבית הסוגר, מעביר הצמרמורת.

וְעַזָּה תִּכָּבֵשׁ בַּשֵּׁנִית. וְעֵינִי יֹרְדָה דִּמְעָה
עַל יַלְדֵי הַ”קָּזוּס בֶּלִי” הַיְּשֵׁנִים בְּחֵיק אִמָּם
בְּקִבּוּץ, מוֹשָׁב אוֹ עֲיָרָה
לֹא יוֹדְעִים שֶׁדָּמָם נִצְרָךְ כְּמַרְבַד אַרְגָּמָן –
כִּי נִמְלָא עָווֹן עַד הֵנָּה

זה היה חודשיים לפני שרוצחי חמאס פרצו ברימוני יד לבית משפחת סימן טוב בניר-עוז וירו בשחר וארבל בנות החמש וחצי ואז בעומר, אחיהן בן השנתיים. מה עשו באותו ליל תשעה באב אלין קאפשיטר בת השמונה ואחיה איתן בן הארבע? אולי עוד קראו סיפור במיטות, לפני השינה. בשמחת תורה הם נרצחו עם הוריהם בדרך הביתה מלילה בטבע. רק הסבא נשאר ממשפחה שלמה.

צריך כפר שלם לגדל ילד, וצריך מדינה שלמה כדי לגדל מפלצת. מיותר לומר שכל ההנהגה המדינית והביטחונית צריכה ללכת הביתה. אבל לאן נלך אנחנו, עשרה מיליון שישבו בבית וראו את זה קורה? כולנו, ששכחנו שהמרחק בין תל אביב ועזה קצר מזה שבין תל אביב וחיפה. (לבדוק) שהורגלנו לחשוב שחומות גבוהות לא עושות שכנים טובים, אלא פשוט מעלימות את השכנים. שלונדון וניו יורק (וריאד, ואבו דאבי) קרובות יותר מעזה. דור שלם שקע בהזיות והדחקה, ודור ילדיו שילם את המחיר: ילדי בארי, כפר עזה וניר עוז בשבעה באוקטובר, והילדים הגדולים יותר שנלחמים מאז בעזה. אבות אכלו בוסר ושיני בנים נאספו על ידי רשות העתיקות.

מאז המלחמה חדד פרסם שיר נוסף, תמצית ועדת החקירה לאסון חזוי מראש:

אַל תִּשְׁאֲלוּ אֶת קְצִינֵי הַצָּבָא הַטְּרוֹיָאנִי מַדּוּעַ טְרוֹיָה נָפְלָה
הֵם עֲדַיִן צְמוּדִים לְהַעֲרָכוֹת אָמָ”ן, מְכוּרִים לְ-8200
לִידִיעָה וַדָּאִית עַל סוּס עֵץ שֶׁיֻּשְׁאַר בְּחוֹף זָהֹב
וְלוֹחֲמִים בְּבִטְנוֹ שֶׁיָּגִיחוּ עִם עֶרֶב
סּוּס הָעֵץ הֻשְׁאַר עַל הַחוֹף, לֹא נָגוּעַ
אֲבָל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת-
״הַמִּלְחָמָה תַּמָּה״, ״חוֹמָה גְּדוֹלָה תָּגֵן״,
״לְהַפְקִיר אֶת הָעִיר לְתַנִּין הַכַּלְכָּלָה הַחָפְשִׁית הָעִוֵּר״-
הִתְגַּנְּבוּ לְתוֹכְכֵי הָעִיר
הֵם אַנְשֵׁי צָבָא,
הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהָבִין שֶׁסּוּס הָעֵץ הָיָה רַק מָשָׁל.
הַנִּמְשָׁל אָפֵל מִמֶּנּוּ

(מתוך הטור בידיעות אחרונות)

07/10/2024

לשבעה באוקטובר. ארנון איתיאל עם שיר השזור כולו חריזת "מה", מאימה ונחמה אל אדמה ונקמה, מענבר הנופלת ירויה עם תינוקהּ ברכבת הקלה ביפו, דרך טלי חטואל ובנותיה, הלינץ' ברמאללה ואל חריזת "זר", עם גלעד זר הי"ד ו"גזע גאון ונדיב ואכזר" מתוך שיר בית"ר

    לעילוי נשמתה של ענבר שגב ויגדר הי"ד     אֲנִיָּת עֲנִיָּה בַּת צִיּוֹן נָשַׁמָּה מָאַסְנוּ מַלְמֵל אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה טְרָשִׁים וּקְרָשִׁים מְכַסִּים אֶת דָּ....

02/10/2024

אל השורשים אנו שבים ביום הגדול הזה, סופה של שנה, ראשיתה של שנה. מן השורשים יונקים כוח וברכה אל כל אשר לפנינו. עם שירו העמוק של שאול, הנוגע בטבוחי בארי ובסיפור העלייה וההתיישבות נבקש לברך אתכם קוראינו, להמשך יצירה, לניצחון, להצלחת חיילינו, לשיבת השבויים, שלום ושגשוג בכל, שנה טובה ומתוקה

  חמישה דברים שאין רשאים לומר בשעה שקמים מהשבעה       א. מלים שסבא היה אומר אם היו לו [1]   הַצַּעַר הַגָּדוֹל עַל כָּךְ שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר לְךָ (יָא אִבְּנִי) אֶת ....

29/09/2024

אז השקנו את גיליוננו החמישי, גליון האנגלית. הגיליון באיכות ההדפסה הגבוהה ביותר מכל גליונותינו עד כה. יש כבר מאמרי ביקורת צפויים בעיתונות הספרותית שמעבר לים ולנו נותר לספר שהיה ערב השקה מ-ר-ת-ק. דובר על מצבם המורכב של כותבים יהודים בתפוצות בעולם הספרותי שאחרי ה-7 באוקטובר ועל החשיבות דווקא עכשיו של יצירה יהודית וישראלית גאה.
מודים למשתתפים המעניינים כל כך, פרופ' Michael Weingrad ו- Batnadiv הכרמי לצד אלחי סלומון שערכו את הגיליון, Yisrael Medad וחמדה אידל בריכוז המערכת, האורחים הנכבדים Jeffrey Saks Sarah Rindner Blum Deborah Greniman Geffen Margalit Knaani שרה ששון, ג'ו שוורץ, צביה מרגליות בקטע ספוקן ו- Heichal Salomon בשירה ופסנתר.
הקלטת הערב המלאה כאן בתגובות + קישור לרכישת הגיליון.
We've launched our fifth issue, the English issue. This issue has the highest print quality of all our issues so far. There are already anticipated review articles in overseas literary press, and we're left to tell you that it was a fascinating launch event. There was discussion about the complex situation of Jewish writers in the diaspora in the literary world after October 7th, and about the importance, especially now, of proud Jewish and Israeli creation.
We thank the very interesting participants, Prof. Michael Weingrad and Batnadiv HaKarmi alongside Elhai Salomon who edited the issue, Yisrael Medad and Hemda Idel in coordinating the editorial staff, the distinguished guests Jeffrey Saks, Sarah Rindner Blum, Deborah Greniman, Geffen Margalit Knaani, Sarah Sasson, Joe Schwartz, Tzvia Margaliot in a spoken piece, and Heichal Salomon in singing and piano playing.
The full recording of the evening is here in the comments + a link to purchase the issue.

17/09/2024

שימו לב - הארכת דד-ליין, 5 ימים נוספים. עד ראש השנה. עד ראש השנה ספרים נכתבים נפתחים, עד ראש השנה בואו להציל את האחרית. האחרית שלנו, המיוסרת, המייללת, הנוהמת, המאנה להינחם, המבקשת להשיב את הבנים לגבולם. לנצח, להיגאל, כל האור הזה.
אפשר לשלוח אפילו יצירות וידאו, מחזות ותסריטים, הצעה לקטע מחול, אנחנו נדע מה לעשות עם זה. למשלוח יצירות היכנסו לאתר יהי ודרך התפריטים שם. בהצלחה.

02/09/2024

הירש 💔 Hersh

קולאז' של אמן הפופ-ארט היהודי-מקסיקני אלחנדרו גלאט. היצירה עשויה כולה חומרים שנאספו אתמול מרחובות ירושלים. מה שהיה לאלחנדרו לומר על העבודה:

HERSH GOLDBERG POLIN 🇮🇱🎗️Z”L Yesterday, we woke up to the devastating news that our beloved Hersh Goldberg-Polin was found dead in Gaza, after being kidnapped on October 7th. This artwork is dedicated to his memory, featuring symbols that reflect his legacy. The dove represents the freedom he sought, while the heart shows the deep love we have for him. His name, boldly placed at the center, will forever be remembered by generations. The yellow ribbon symbolizes hope and resilience, and the image of Hersh is surrounded by icons that celebrate his spirit and the fight for justice. Yesterday, I attended his ceremony where hundreds of people gathered in Jerusalem to celebrate his life and bid him farewell from this world. All the materials in this collage were found on the streets of Jerusalem, adding a deeper connection to the place he loved. **We Love You, Hersh. You will always be a hero to us. Fly High.** Am Israel Jai, Alejandro 🇮🇱

לעבודות נוספות בנושא מלחמות חרבות ברזל היכנסו: https://www.yehee.co.il/

15/08/2024

שימו לב: הדד-ליין למשלוח יצירות הוארך בחמישה ימים, עד לתאריך כ"ז אלול 30.9 בחצות. בהצלחה!

*****

כי אחרית הימים זה כאן. זה עכשיו. ומחר. וב-יום שאחרי. אולי אנחנו רק בהתחלה.
הגענו אל הקצה, ומעבר לו. עכשיו הזמן לנוע, כל המנועים קדימה. הפעם לא יתפסונו בלתי מוכנים. נקדים אמנות למכה.
צבא שיש לו מדינה, וגיליון שיש לו אתר www.yehee.co.il שיודע להציג כל מדיום אמנותי עם קישורים ישירים מתוך הגיליון. גיליון שיש לו גם פסטיבל. פסטיבל יהי 03 - אחרית הימים, יז'-יח' כסלו התשפ"ה 18-19.12.24 STD. יש בית לכל סוגי החומרים. שַ-גֵר.
עם איזו מערכת אנו יוצאים לדרך! הרכש החדש והמשופשף Yonatan Levy היושב על הגה המילים והפרפורמנס. הרכש הישן והמשתבח בדמות אמני יהי; מרים וילנר רוקמת האוונגרד ואמנית הקומיקס האסכטולוגי, Porat Salomon החולש על גיזרת האמנות היהודית לכל רחבי הגלובוס ואחיו, עורך ראשי, א.ח (אלחי) סלומון, המשורר שמכר את נשמתו לפוליטרוקים של יצירה לאומית חדשה.
וכמה מילות השראה לסיום:
גאולה, ארמגדון, אפוקליפסה, המלחמה השלישית, הבית השלישי, משיח, שיעבוד מלכויות, פצצות הגרעין ואור הרעיון, התגלות, אין סוף, כולם נקבצו באו לך למלחמת גוג ומגוג בהר מגידו, סין ורוסיה, איראן וגרמניה, הברית הצפון אמריקנית ובן גביר בהר הבית. ירושלים. ירושלים ירושלים ירושלים. בינה מלאכותית כתבה את הטקסט הזה. היא לא כתבה את הטקסט הזה. יושבים שבעה באוקטובר. מתוך כל היישובים עולה עשן. קטורת. עם של גיבורי על. אני, אתה ואורי צבי, אילון מאסק, מאדים, איכות הסביבה, נמות אך לא נתגייס, בנגלדש, פייסבוק, רב ערוצי, היחידה הרב ממדית, הרב קוק, נבואה, כמיהה, רצון, אנחה, תפילה יכולה לאחוז בכל זה כמו קצה הענן במקום בו הוא קשור אל האוהל, המוות כבר כאן והוא חלק מהחיים, אפריקה הו מה עם אפריקה, אקסום, איריס חיים, מכיר, הגלעד, המנשה, נהר הפרת ומעבר לו, שלום, מפגש מלא, מגדל בבל - הפעם בכיוון ההפוך, נמר וגדי ואהבה רבה, ארץ ישראל שולחת ידיים, קדושה אני מבקש, תיקון.
להגשה היכנסו לאתר יהי, שאלות - אפשר כאן ונשמח להשיב

11/08/2024

גיליון חדש - יהי 05 - והפעם: באנגלית!
A new Yehee issue, and this time - in English!
Hebrew followed by english:
אמני יהי, עוקבי יהי, קהל אהוב שלנו - אתם יודעים ש, כמו כל גיליון קודם של יהי, ב"ה אין גיליון שאיננו יהלום, שאיננו נצרך, חיוני, מְחַדֵש. בימים אלה, של ערפל קְרָב, של אנטישמיות מתפרצת, אנו זוכרים את נחיצותו של הקול היהודי והלאומי הגאה, גם - ואולי בעיקר - בתרבות. הקשר עם העולם היהודי הרחב בתפוצות (ובארץ, הקהל דובר האנגלית) וגם עם קהילות וקולות ברחבי הגלובוס המחפשים אחר סְפֵירה של יצירה שורשית, לאומית, קונסטרוקטיבית, זהו וקטור חדש וחשוב של כתב העת. יְמַנֵי העולם התאחדו!
מתכבדים להזמינכם להשקת גליון 05 של כתב העת 'יהי'. גליון זה מציג מבחר מן היצירות שפורסמו בגיליונות הקודמים ותורגמו עכשיו לאנגלית. היצירות בגיליון משקפות מגוון רחב של נושאים וסגנונות שהתפרסמו ב'יהי', לצד אמנות ישראלית משובחת.
בואו ליריית הפתיחה של הסצנה הבינלאומית של 'יהי', קישור לאתר יהי באנגלית וכן להרשמה לאירוע - בתגובות
Yehee - the English Version!
This special English issue of Yehee showcases the variety of Israel's literary and artistic voices to an English-speaking audience. Founded in 2019, the journal presents a wide spectrum of Israeli perspectives, emphasizing rootedness in the land, national consciousness and Jewish tradition, particularly from groups and individuals marginalized from the current mainstream. It includes poems from Yehee's previous four volumes, reflecting a broad range of topics and styles as well as art and graphics. The issue aims to highlight Israeli society's fullness and complexity, to challenge simplistic narratives, and to provide a platform for voices often overlooked in contemporary Israeli literary discourse.
RSVP - in comments

08/08/2024

ימים של בין מְצָרִים עכשיו. עשרה חודשים של מְצָרִים והסוף טרם נראה. פורת סלומון חוזר אל "פְּסָגוֹת הַוּוֹלְיוּם", אל השבת השחורה, אל רגע ההיוודעות
דימוי מלווה: פורת סלומון > צילום אחרון לפני 7.10, 2024, עפרונות צבעוניים וטוש על נייר

  בַּשֵּׁרוּתִים עַל מוֹשַׁב הָאַסְלָה, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאֲדָמָה רָעֲדָה. רַעַד נָמוּךְ, רוֹטֵן, כְּמוֹ וִיבְּרָטוֹר קוֹדֵחַ בְּרֶחֶם הָאָרֶץ. הָרֶטֶט ....

08/08/2024

"מאז השמיני באוקטובר אני מגדל פאות [...] לזכור ולזכור. פאות. לזכור את מי שכבר אין לו משפחה. שכבר אין לו ילדים. לזכור את מי שנטבח באכזריות ואיבריו פוזרו [...] ופעם היה בן גוריון עם הרבה שער בצדדים אבל הלך וגזר את הסימנים לבני עדות המזרח. ועל כן באה לנו הצרה הזו. כי בלי סימנים אי אפשר לזכור. ואנו מכריזים בזאת כי הוא ושכמותו לא זכרו [...] פאות סביב האזניים כמו מכשיר שמיעה. כמו אנטנה שיכולה לקלוט. כמו אזניות גדולות. והפאה הולכת וסובבת את האוזן. כי יש צעקות באוויר שעוד לא נקלטו. ויש דם שעוד שפוך".
הרב עוז בלומן עם מסה - ושמא יומן - ההולכת עד הקצה. הקצה, המקום הזה, בו כולנו נמצאים.
דימוי מלווה: בארי אייזן > איתם, 2024, עפרונות על נייר

    א. מאז השמיני באוקטובר אני מגדל פאות. יושב בוהה ומגדל פאות. בתחילה גדל השיער. נתתי לו להתארך כמו באבלות. לא יכולתי להתגלח או להסתפר. בהמשך באה ההבנה שמה שהולך ומתקר....

30/07/2024

בימי חייו של המשורר אורי צבי גרינברג רבו המתעלמים, המרחיקים, שהפנו עורף. אבל אמיתותיו וראייתו החדה את הקונספציה דוקרות בעצמות עוד מימי תרפ"ט ותרצ"ו, בהירות כשמש והולמות לצערנו מאד עד ימים אלה ממש. חוכמה היא בחיי אדם לשמוע את לקחו, לא די אחרי מות לסגל מבט נוסטלגי, על איכותה האסתטית של יצירתו.
הנה הלכה היום עליזה גרינברג-טור מלכא היקרה אל בית עולמה. רעיית המשורר. כאן ב'יהי' ובבית אורי צבי נמשיך ללכת בדרכך ובדרך אישך. תודה על רוחך אשר אצלת עלינו בכלל, ובפרט, וכמו בהעברת שרביט, באירוע ההשקה המרגש של גליוננו הראשון בשנת תשע"ח.

מתוך שירך עליזה אשר התכבדנו לפרסם בגיליון ההוא ואותו הקראת אז (גם התמונה משם):

"כִּי רַק הָאֱמֶת בְּכֹחָהּ
אֶת הַשֶּׁקֶר תַּצְמִית.
וּמַה כֹּחַ רוּחִי בְּתוֹךְ קִרְבִּי?
הֲיִי שָׁלוֹם נַפְשִׁי. דַּבְּרִי אֱמֶת.
אוֹת בְּדִידוּת יַעֲטֶה,
בַּחֲמִימוּת מַדִּיפָה שׁוֹשַׁנָּה
אֶת חַיֶּיהָ".

אמת אחת ולא שתיים. נוחי בשלום.

אלחי סלומון, עורך

17/07/2024

צנזורה איפה אתם? כשהנדב"ר ברשת משתגע, כשטילים ושברי טילים מתעופפים לכל עבר ופקודות מבצע ומכשירי מכ"ם מותחים קווי רישום מעל גלי האתר, כששלטי הנצחון והאחדות נמתחים על מגדלים - אנחנו מרוצים ויש לנו יצירה. ושי הוא סיו"ר 'אם תרצו', אז בכלל, אין זו אגדה ומפרגנים
שי רוזנגרטן > פקודת מבצע, 2024, עט על נייר
ליצירות נוספות של שי ואמנים-לוחמים אחרים היכנסו: yehee.co.il/

17/07/2024

גאיה צ׳ריקר עובדת כמתאמת טיפול עבור מתמודדים בבריאות הנפש. המלחמה הביאה אותה לשלוח אלינו את המילים הבאות -
לדף היוצר של גאיה, לשירה, פרוזה ויצירות אמנות נוספות היכנסו לאתר יהי: https://www.yehee.co.il/