06/10/2021
עטרה אופק מתלהבת מהתרגום החדש של מילן, איזה כיף!
מעשה שהיה כך היה: לקחתי את הספרון החדש לאמא שלי, זו שקראה לי מגיל אפס את "פעוטים היינו" בתרגומו המופתי של יעקב אורלנד, ובכל פעם שטיילנו יחד על מדרכות תל-אביב היתה מדקלמת איתי בחדווה, "דובּים מְדוּבָּיִים! ראו כיצד אני צועד לי רק בריבועים!" – וחשבתי שיהיה לה קשה לחבב את התרגום החדש של Asaf Bareket, שתרגם את השיר הזה כך: "תמיד, כשאני הולך בָּרחובות בְּנעליים,/ אני בודק טוב איפה אני שם את הרגליים,/ לא דורך על הקווים/ ונזהר מהדובים/ שעומדים בפינה ומוכנים לבלוע/ ילדים טיפשונים שפספסו את הריבוע./ הם חוזרים למארבים/ ואני קורא להם: "דובים,/ תראו איך אני לא דורך על הקווים!"
אז נכון, אורלנד יצר את השירים הללו מחדש בעברית "מילנית" מלאת חן ומתיקות, במשקל קצוב ובחריזה לתפארת, ואי-אפשר להתחרות בו. אבל מתברר שברקת עשה מלאכה לגמרי לא רעה, עובדה: בהתחלה אמא שלי קימטה את האף, לזכר התרגום הישן, אבל אט-אט שקעה בספר, הפכה דף ועוד דף, החיוך שלה הלך והתרחב ולבסוף קבעה: "לא, טעיתי – התרגום החדש יותר יפה מהישן!" ומחמאה כזאת מאמא שלי, שמכירה את ספרות הילדים הקלאסית לפני ולפנים, היא בעיניי כמו אות אבירות מִמַלכּת אנגליה. גם במקור לא כל השירים אחידים ברמתם, מטֶבע הדברים – יש בהם נפלאים ומצחיקים ומרגשים כל-כך, שאין פלא שלצידם יש אחרים שקצת פחות, והתרגומים לא יכולים לשפר אותם יותר מדי; או כמו שכתב מילן בהקדמה המקסימה שלו (שבה סיפר שאלמלא בנו כריסטופר רובין, השירים לא היו נכתבים כלל): "לכן כל השירים האלה נמצאים יחד, כי כולם חברים של כריסטופר רובין. אילו חשבתי שאחד השירים לא טוב כמו השיר שלפניו ומוותר עליו, הייתי נאלץ לוותר גם על השיר שלפניו, כיוון שלא היה טוב כמו השיר שאחריו, וכולם יחד היו מתאכזבים מאוד". ובכל מקרה נהדר שיש תרגום חדש, כי ככה השירים המצוינים האלה יגיעו לדור חדש של ילדים, שחלקם אולי לא שמעו מעולם על מילן.
כי ברקת אכן הצליח לגייר היטב את השירים הבריטים הנושנים הללו, ושפתו מעודכנת ומובנת לכל ילד. תראו למשל שיר כזה: "פגשתי איש כשהלכתי בדרך,/ דיברנו בערך/ איש ואני./ 'מה אתה עושה, איש, ביום חמים?'/ (אמרתי לאיש תוך כדי צעידה)./ 'הולך אל הכפר, לקנות לחמים./ תרצה לבוא?'/ – 'אני? לא, תודה'." וכך ממשיך הילדון ופוגש כל מיני אנשים וחיות בדרך ומדבר איתם "בערך", ומסרב בנימוס להצעותיהם שיצטרף אליהם, עד שהוא פוגש בכלבלב ומתלווה אליו בחדווה רבה. או השיר שבו יוצא הילד לשוק הפשפשים לקנות ארנבת: "היה לי שקל/ והיה לי עוד שקל,/ אז לקחתי את השנקל/ לשוק הפשפשים./ רציתי מין ארנבת/ תינוקת של ארנבת/ אבל איפה יש ארנבת/ בין כל האנשים?" והכל כל כך מתוק וחמוד ומובן לכל ילד מגיל שנתיים-שלוש. לכן קצת חבל שהפורמט קטן, ושהאותיות כה זעירות – לצערם של הסבים הנדרשים כאן למשקפיהם ושל הקטנטנים, שאותיות גדולות יותר היו מוטבעות במוחם עם הקריאה – ושהציורים המקסימים של שפארד קטנים כל כך. הלוואי שהמו"ל יחליט להוציא עוד מהדורה מוגדלת וחגיגית לטובתם! מתנה נפלאה לדור שעוד זוכר את השירים מפעם ולדור שלא ידע את מילן בחרוזים (95 עמ', 50 שקל באתר ההוצאה: https://tinyurl.com/ztkzfuv4)
מודן הוצאה לאור אוקיינוס הוצאה לאור
