עדיף לא להיפצע מראש, אבל לפעמים זה קורה, ואם זה קרה אני מקווה שלא התעצלנו לקחת ערכת עזרה ראשונה איתנו חחח
זה לא פוסט ממומן אלא פוסט הסבר, כבר המלצתי את המפלסטרים האלה - של קומפיד בעבר, והרבה מכם כתבתם לי בפרטי אם אני מתכוונת ללקו פלסט הוותיק והטוב שתמיד איתנו, אז זה ההסבר מה ההבדל בינהם.
שניהם מעולים אבל לצרכים מעט שונים, ובתור מישהי שנפצעה בעבר הרבה מהנעלים, זה עשה בשבילי שינוי מטורף.
אם יש לכם עוד דברים מענינים בערכת עזרה ראשונה אני אשמח להכיר!
#אלןפלן #טבע #טיול
יש את הזמן והמקום לכל דבר, והעונה בארץ כלכך עמוסה.
הרבה מה לראות הכל משתנה מיום ליום.
הגשמים באים והולכים הטמפרטורות משתנות, וכל פעם מחדש קורים דברים יחודיים.
המגוון בארץ כלכך גדול אבל פסח לדעתי מסכם את עונת הטיולים העיקרית.
מפה ועד העונה הבאה. נהיה חם יותר, הצמחיה תסיים לתת את הפירות והקוצים יתיבשו עד הגשמים הבאים.
נובמבר - סחנה, עמיעז, אשלים
דצמבר - ערבה, עין עקב
ינואר - אגם רמת אביב, סובב מכתש רמון, סובב תמנע
פברואר - סובב מגידו, יער אודם, אילת
מרץ - אירוס הגלבוע, יער בן שמן
אפריל - ערבה, כרמל, שביל הגולן, כנרת
תמיד הסתובבתי בארץ אבל הפעם יותר מתמיד,
כמו שלא יצא לי, ועדין מרגישה שיש הרבה לראות.
ככה אני מרגישה שאני ממשת את החופש שלי,
כשאני זזה ממקום למקום. תמיד קורה משהו,
תמיד אפשר לפגוש מישהו.
אספתי מלא חוויות, גם בתקופה שנחשבת מסוכנת
אבל לדעתי, זה שיש לי את האופציה להרגיש בטוחה,
ולטייל בכל המקומות האלה זה לא מובן מאליו.
והנצחון שלי זה לממש את האפשרות הזאת כל עוד אני יכולה.
והחלק היפה, זה ששנה הבאה העונה תחזור, ואפשר יהיה לראות ולהרגיש את הכל עוד פעם אבל אחרת.
תמיד אני אומרת, השילוש הקדוש הוא משקל, נעלים, וגרבים.
הפעם אני רוצה לדבר על המשקל של התיק. פחות משקל, פחות עומס על הרגליים יותר פאן!
אז איך מגלחים משקל מזויף?
הרבה מהאריזות שאנחנו משתמשים בהן ביום יום או שהן גדולות מידי ומכילות יותר ממה שצריך בטיול
או שהאריזה עצמה שוקלת יותר.
לרוב היצרן יארוז את המוצר באריזה שהכי ול לו לייצר בשילוב ההתאמה לתכולה שבפנים, ולא תמיד מה שמתאים לאחסון רגיל הוא מתאים לטיול.
נניח צנצנת זכוכית זה מעולה, לא משאיר טעם לוואי, זול, נשאר להרבה זמן אבל אנחנו לא ניקח איתנו צנצנת לטיול כי היא כבדה ושבירה.
אז את האוכל אנחנו נארוז לפי הכמות שאנחנו צריכים ולא הכמות שהיצרן החליט למכור אותו, ונשים אותו באריזה שלא תתפזר לנו בתיק ולא תשקול טון.
שימו לב שגם הרבה מהמוצרים שמוכרים לנו לנסיעות כמו כל מיני קלמרים וארגוניות, שוקלות הרבה בעצמן, ולהחליך אותן בשקית גופיה רגילה זה פתרון קל משקל ועמיד למים! ואו.
גם באלקטרוניקה, כל מיני תיקים מרופדים של מצלמות, שאנחנו גם לא זוכרים להוציא מהם את המטענים הכבדים הרבה פעמים קשה לנו לוותר עליהם אבל אין לנו באמת צורך בהם.
והכי חשוב זה להיות יצירתיים, איך אנחנו לא לוקחים סתם משקל מיותר ?
יש לכם עוד פתרונות יצרתים אני אשמח ללמוד מחכמת ההמונים
#אלןפלן #אולטרלי
הרבה פנו אלי בימים האחרונים להמליץ לאן לצאת לטייל, ואז גם הגיע העומס חום המטורף הזה וקרו שני דברים שעיצבנו אותי ואני רוצה להגיב עליהם:
האחד - כשחם אי אפשר לטייל
השני - לצאת לטייל ראש בקיר אותו מסלול שתוכנן שכולל הליכה ממושכת במסלול לא מוצל.
זה גרם לי לחשוב, למה זה מעצבן אותי, וגם מה כן הפתרון וההמלצה שלי.
לדעתי לא לרצות לשנות תוכניות זה חלק מהישראליות שלנו שאנחנו ראש בקיר כמו חמורים. בכל דבר. גם בעבודה, שאנחנו עובדים כלכך קשה יותר מבהרבה מדינות מפותחות אחרות שזה הקללה והברכה שלנו. שלא משנה לנו מה קורה מסביבנו אנחנו ממשיכים לזוז קדימה.
אפשר לראות את זה במיוחד במלחמה עכשיו, אנשים לא יכלו לשבת במקום וכולם יצאו להתנדב וחזרו לעבודה מתי שרק התאפשר.
אבל בפן האישי אנחנו גם עושים את זה, להתבאס על עצמי אם אני במחזור, או לעבוד כשאני חולה.
כל זה המצאה חדשה, זה אף פעם לא התאפשר לנו, ומאז המצאת החקלאות אנחנו רק עובדים יותר ויותר קשה.
אז גם כשאנחנו יוצאים סוף סוף לחופש, והולכים לטבע להתחבר קצת לחיים שקורים בין הקרירה שלנו, אנחנו מתיחסים לזה כעבודה עם תוכנית ברורה לוז ויעדים.
אז אני פה כדי להגיד לכם (את דעתי) שזה ממש הגיוני לשנות את אופי הטיול בדיוק כמו שלא נטפס להר בסופץ שלגים, גם ללכת בחמסין בשמש זה לא ההחלטה הכי נבו
תכירו את גיא, אנחנו עושים את שביל הגולן בפעם השניה ביחד.
הפעם הקודמת היתה ב2015. לפני 9 שנים. הינו ביחד בצבא ובשנים האחרונות כבר לא התראנו הרבה, אפשר להגיד שאנחנו לא בקשר כמו פעם, ולמרות זה יצאנו לטיול כמו פעם, הפעם אחרי הרבה שנים עם נסיון שלא היה לנו פעם.
אני יוצאת לשביל בפעם התשיעית בערך, ורום אומר לי ״כמה אפשר לעשות את אותו שביל?!״
והתשובה שלי היא שהשביל הוא אף פעם לא אותו שביל, ואנחנו לא אותו אנחנו.
כל פעם השביל מביא איתו שיעור אחר, חוויות אחרות ונופים אחרים.
ובהסתכלות על עצמנו, אני יכולה להגיד כמה דברים שממש השתנו בנו:
🥾כמו שגיא אמר, פעם הוא היה ראשון נותן קצב, אבל לפעמים ההישגיות מסתירה מאיתנו דברים שאנחנו מפספסים בדרך. הפעם זה בכלל לא היתה המטרה ואפילו ההפך. החיים שלנו מוקפים בבטון ולחץ ויצאנו לשביל לספוג טבע ולצאת מבועת הלחץ.
🥾אחד האתגרים הכי קשים בשבילי בשביל הגולן הוא המשקלים הגדולים שצריך לסחוב על הגב. כל הציוד, אוכל ומים. היום יש לי הרבה יותר נסיון מה כן לקחת ומה להשאיר, וגם חלק מהציוד שלי יותר קל משקל. אבל בעיקר הנסיון שלי לארוז מינימלי וחכם, שמגיע בעיקר עם אומץ להסתפק בפחות ואפילו להינות מזה.
ומה אתכם? אתם יצאתם לאותו שביל? מה דעתכם?
#אלןפלן #טבע #טיול #שבילהגולן
למרות המצב המתוח החלטנו לצאת לשביל הגולן ובלילה השלישי בשטח, נפרדנו מהקרניים האחרונות של השמש כשאנחנו יורדים לתוך נחל עמוק להעביר בו את הלילה. הרגליים כבר עיפות, והאויר מתחיל להתקרר עם הבריזה הנעימה של הערב בגולן.
קבוצה של אנשים הזמינו אותנו להצטרף לקאמפ שהם הקימו ליד הנחל וכשהגענו האש כבר בערה, ואנשים ניגנו ושרו ליד המדורה.
עם אור דמדומים אחרון מצאנו משטח ישר מספיק הקמנו את האוהל ובישלנו ארוחת ערב.
שניה לפני שכבר פרשנו לשנת הלילה לנוח עד יום ההליכה הבא פתחתי את הטלפון וקיבלתי הודעות מודאגות "איראן תתקוף הלילה ב11".
כל ערב אני וגיא עשינו תכנון בטחוני, מה עושים אם. האם משאירים את הציוד מאחורה ובורחים? לכיוון הכנרת? לישוב הקרוב? האם מתארגנים ברוגע ומתגנבים?
בדיוק כמו בכל לילה.
החלטנו על שני תרחישים, האחד למתקפת טילים והשני לחדירת מחבלים. אנחנו יודעים שהמיקום בטוח, בדרום הרמה ומוקף מצוקים. לעלות לישוב הקרוב עדיף באור יום, והדבר הנכון לעשות הוא להעביר את הלילה בשטח ולמחרת לעלות בחזרה לכביש או לישוב הקרוב.
המטוסים כבר היו באויר, עוד לפני שנגמר רעש המנוע המאיץ של המטוס שחלף כבר שומעים את המטוס הבא מתקרב. לעיתים רחוקות יש 30 שניות של שקט ואפשר לשמוע את פכפוך הנחל הקרוב.
הינו עיפים ונרדמנו מוקדם והדבר ה
שאלת השאלות מה לובשות לטיול? ואיך להרגיש נשית בטיול?
הרבה זמן, לפני כל טיול שבחרתי מה ללבוש לטיול תמיד התבאסתי ללבוש את הבגדי טיולים שנראים ממש מגושמים, ומצד שני פרקטיים וגם לא אכפת ללכלך. אז מה עדיף ללבוש?
👖דבר ראשון, לא חייבים ללבוש בגדים מיוחדים של טיולים כדי לצאת לטייל, כי הם לרוב יקרים יותר מבגדים רגילים ולא חיבים להיכנס להשקעה
👖חשוב שהבגדים שבחרת יהיו נוחים. למשל אנחנו אוהבות לטייל גם עם טייץ, זה נוח זה מנדף וזה להיט. ממליצה בחום על טייץ עם כיס.
👖לא חייב שהבגדים יהיו מכוערים. הרבה מהדגמים שנמכרים בארץ הם בצבעים עצובים אבל אם תראי את הדגמים בחול יש צבעים הרבה יותר שמחים. ואני חושבת שזה כלל טוב שתרגישי גם בנוח מבחינה אסטטית במיוחד כשהמזכרות מהטיול זה צילומים יפים ומחמיאים!
🔧יש מצב שהבגדים לא יחזרו אז לקחת בחשבון, קוצים, שרף שנדבק, גיצים של מדורה ובוץ.
✨סוג ואיכות הבד יותר חשובים ככל שהטיול יותר אנטנסיבי וארוך. החולצת כותנה שקיבלנו בצבא תירטב מהר ותתיבש לאט ותסריח. לטיול קצר זה לא כלכך משנה אבל טיולים יותר מאתגרים ביגוד טוב ואיכותי יבוא לעזרתנו
🌟הסיבה שבגדי טיולים יותר יקרים היא בגלל אותן תכונות של החומרים. עמידות נידוף, קלות משקל, וחלקם גם דוחים מים.
🦗למי שיוצא לטייל בתקופה הקרובה, שי
לטייל זה חופש, אבל לא במובן של חופשה, אלא בשבילי זה יותר במובן של חירות.
וחוץ מחופש התנועה שיש לנו בתור אזרחים עם דרכון חזק, יש לנו גם חופש כלכלי לצאת לחופשה.
עכשיו לפני שאתם מגיבים לי ״אה זאתי מרויחה מליונים בהיטק ברור שיש לה כסף לטייל״
אני רוצה לספר לכם, שבהתחלה הכסף באמת מסנוור, ולטוס לריזורטים יקרים ומדינות יקרות זה משהו שעשיתי אבל מהר מאוד הבנתי שני דברים:
☕האחד שזה משעמם אותי. לטוס ליעדים שיש בהם את כל המעטפת מבודד אותי מהאנשים והחוויות שבישבילם נסעתי לטייל, גם בארץ וגם בחול ולפעמים גם כל מה שיקר מתחיל להיות לו אותו טעם...
💰והשני זה שלחזור עם חשבון בנק ריק ולהתחיל את הלופ מהתחלה זה מיאש. אני עובדת כלכך קשה ואחרי שנה זוכה רק בשבועיים להינות ממנו.
בגלל זה הרבה פעמים אתם תראו אותי מגיעה ליעדים פחות מתויירים, מתארחת אצל אנשים ומרשה לעצמי ללכת למקומות שאני לא בטוח יודעת מה יש בהם. החוויה בדרך כלל אינטנסיבית יותר, ומענינת יותר. זה כמו שיותר טעים לאכול סנויץ על הר עם הרוח על הפנים מאשר לשבת במסעדה יקרה לא משנה כמה טוב השף וכמה גרוע הסנויץ.
דבר שני, אני מאחלת לכם לבנות את החירות הכלכלית שלכם לפי המידות שלכם. האם אתם לא עובדים קשה יותר רק כדי לחיות ברמה מסוימת שאולי אתם לא צריכים?
ודבר אחרון, זה לא אומ
זה שאלה מכשילה, זה כמו לשאול את המרצה באוניברסיטה אם צריך לקרוא את כל הספר.
ותמיד אם תשאלו אותי אני אענה לכם שעדיף שכן.
אבל באלי לגעת בנקודה הזאת ולהציע כמה אופציות.
כמובן שאם לא תיקחו איתכם מפה כנראה שאף שוטר לא יבוא ויותן לכם דוח.
וכנראה שאם כן תיקחו מפה יש סיכוי גדול שלא תסתכלו בה כי המפות בטלפון מראות לנו בדיוק איפה אנחנו,
ואיבדנו את היכולת להבין איפה אנחנו לפי הטופוגרפיה בערך מאז וויז, אל תשקרו אני יודעת.
עם החוסר אונים שאנחנו קופצים פתאום לביירות או קהיר ולא יודעים איך להגיע לעבודה.
וגם ברוב המסלולים בארץ, הדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה שנגיע למקום אחר, או שנצטרך חס וחלילה לתקשר עם מטיילים אחרים ולשאול אותם לאן ללכת.
אבל שימו לב לכמה נקודות חשובות:
🎒אם אתם מסתמכים על הטלפון תביאו מטען נייד ותוודאו שיש בו סוללה.
🗺️תורידו מפות לטלפון, שזמינות גם ללא קליטה. (אם לא שילמתם על האפליקציה ישמצב שזה חסום לכם.)
📍תלמדו את הדרך ותדעו לאן אתם הולכים
🛜תזכרו שיש המון שיבושי ג׳יפיאס, וסיכוי גבוהה שתצטרכו לדעת למצוא איפה אתם נמצאים אם המפה קפצה לדמשק או ביירות.
📒אם אתם רוצים גם העתק פיזי, את המפות צריך להזמין באנטרנט מהחברה להגנת הטבע בעלות של כ 100 שקל (50 המפה + 50 משלוח)
ותשתדלו לא לאבד אותה. ספוילר, המפה שמצ
כל מי שפגשנו על השביל שאלן אותי אם אנחנו לא מפחדות ללכת לבד, ככה שתי בנות.
אז קודם כל, אני לא אתיחס לזה שאנחנו נשים ולא בנות, ושכנראה לא היו שואלים את השאלה הזאת שני גברים,
כי אני יודעת שהרבה נשים מקבלות מזה את הרושם שזה משהו לא בסדר לעשות.
אז התמזל מזלי ונולדתי במדינה חופשית ויש לי את הזכויות המלאות לנוע במרחב, והמדינה שלנו מספיק סבבה כדי שאני גם לא אפחד לעשות את זה ואין הרבה מדינות כאלה בעולם.
אני חושבת שמה שכן ראוי להתיחס אליו שזה יכול להיות מפחיד באופן כללי, גם לגברים וגם לנשים,
כמו החשש מללכת לאיבוד, להתיבש או להיות רעב, דברים שהם פנימים לי ויש לי שליטה עליהם.
אני יכולה לשלוט על דמת ההיכרות שלי עם השטח לפני שאני יוצאת אליו, במיוחד אם זה שטח לא מבודד כמו אזור יערות מנשה.
להכיר את המקומות שאני אמורה לעבור בהם, איזה ישובים יש באיזור, אם אני מביאה איתי צידה בתיק לכל הימים או שאני מתכננת על צרכניה?
וברגע שאני מרגישה שאני מספיק מוכנה, לסמוך על עצמי.
שהבאתי את הכמות אוכל שאני מתכוונת לאכול, את המים שאני צריכה, ובמקרה של חירום אני יודעת בדיוק מה לעשות.
וגם אני רוצה להזכיר שאולי להיות קצת צמאה או רעבה יכול להיות לא נעים, אבל לא מתים מזה.
במקרה הגרוע ביותר, אני אהיה רעבה לא יותר מכמה שעות כי אני יודעת איפה יש י
לארוז קל זה חשוב! כל גרם פחות שתקחו אתכם על הגב, זה 2 גרם יותר של הנאה מהטיול.
אני קוראת הרבה סיפורי דרך שלכם על טיולים של כמה ימים והרבה מהסיפורים זה תלונות על מאמץ וקושי פיזי מעצם ההליכה עצמה.
אז בואו אני אספר לכם, שאני לא ההולכת הכי מהירה ולא הכי חזקה, וגם אני סבלתי מתסמונת אריזת היתר, שגרמה לי לא פעם ולא פעמיים לפרוש ממסלול.
אז למי שפה כבר מספיק זמן וראה את הסרטון על השילוש הקדוש של משקל-נעליים-גרביים, יודע שיש איזון דק בין שלושת האלמנטים האלה שבמקרה הטוב ישכיחו את ההנאה מהטיול ובמקרה הפחות טוב יגרמו לפציעה.
ממש בחניה, לפני שיצאנו לטרק סובב מגידו, פרסנו את כל הציוד שלנו והעברנו משקלים כדי ששתינו ניקח את אותו משקל פחות או יותר, וויקה הרשתה לי לעבור על הפריטים שהיא בחרה להביא.
ושמתי לב שיש כמה פריטים שלא חייבים חייבים, אז הינה המשטר שיכול להישמע תמוהה או קשוח
איזה דברים אני לא מבינה לטיול נודד:
לא מביאה מגבת
לא מביאה בגדים להחלפה
לא מביאה צלחת - ואוכלת מכלי הבישול
מה אני כן מביאה? אתם יכולים לגלול ואני מצרפת תמיד רשימת ציוד לטיולים שאני משתפת.
לעוד תוכן על טיולים תעקבו #אלןפלן #ויקולההמגניבולה #טיול #טבע
טעימה קטנה מהסדנת נהיגת שטח שעשינו השבוע, שלקחה את החברות ביננו לקצה.
לכל אחד ברכב יש תפקיד, וצריך לעבוד ביחד כדי להצליח לעבור מסלול גיפים עם רכב פרייבט רגיל לגמרי. לפעמים צריך לצאת ולבדוק את הדרך, לחשב את המסלול ובעיקר לסמוך אחד על השני. הכמה שעות האלה ביחד בשטח מעלות את קצב הלב ולפעמים חושפות דברים שלא ראינו באנשים במשך שנים כי הינו במקום הנוח שלנו.
רפי ורום מעולם עד היום הזה לא היו ביחד ברכב, ובטח שלא במקום שהרבה יגידו לעשות אחורה פנה בלי יותר מידי התלבטות.
וזה יפה לראות איך הם מסתדרים ביחד, רום סומך על רפי ונותן לו מרחב פעולה, מעודד אותו ומגדיל את תחושת הבטחון גם ברגעים שנראים מפחידים. מעכשיו והלאה הם ידעו שהקשר שלהם יעמוד בעוד הרבה דברים חזקים ומטלטלים שיפגשו איתם גם בעולם החברתי וגם בעולם העיסקי.
את הפעילות העביר רוני גולד, שעה נסיעה מתל אביב, והוא מעביר את הפעילות לחברות, קבוצות של חברים וזוגות, במטרה להוציא אותנו לאתגר שנחזור ממנו מגובשים יותר ועם בטחון עצמי שאנחנו יכולים לעמוד בקשיים שעוד לא חווינו קודם.
אנחנו נהננו, וממליצים גם לכם. אם תרצו מוזמנים לתיעץ.
#אלןפלן #רוםהיחפן #אתגר #טיול #שטח
עשיתי טעות! אל תעשו אותה גם...
יצאתי לשביל מגידו אחרי תקופה גשומה, בקונספציה שהמסלול יבש, עם הנעלי זירו הנושמות שלי, והיתי צריכה כל היום לשים ולהוריד אותן, עד שנפלתי למים ומשם זה כבר לא היה משנה!
כל המסלולים רווים במים, בנחלים במעינות ובשלוליות, כמה יפה ככה בוצי ורטוב!
מזל שחבר שלי הגיע ביום למחרת להביא לי את הזירו העמידות למים...
אז אם אתם יוצאים בתקופה הקרובה לטייל, אני ממליצה לקחת אתכם נעלי טיולים עמידות למים.
🥾 כל הנחלים זורמים עכשיו בעוצמה, והחציות מעל גובה הנעל. גם אם הנעל עמידה למים, נוריד אותה אם המפלס מעל גובה הנעל.
🥾 נעל עמידה עוזרת לנו בשבילים בוציים ומעברים של יובלים קטנים. במקום כל פעם לחלוץ נעלים או לחפש דרך עוקפת אנחנו חוסכים המון זמן. וכן, אני ממליצה גם לקחת אסקטרה זמן באפר לכל מסלול עכשיו כי הולכים יותר לאט.
🥾 הצמחיה משתלטת וגם אם זה מרגיש לא נורא, זה לגמרי מרטיב את הנעלים תוך כמה דקות. כל הסירפדים ובדשאים ממש מתפרעים, וזה גם מה שכלכך יפה עכשיו.
🥾 העונה הזאת קצרה! תנצלו כל רגע מהעונה הכי יפה בישראל, ומה גם שזאת סיבה לנעול את הנעלי טיולים שרק מחכות לנו.
🥾 הנעלים העמידות למים שאני הולכת איתן הן דגם Xero Xcursion Fusion של זירו שהן מתאימות בול לעונה עכשיו, עם אחיזה מעולה, וגם ברפוט כדי לקבל מקסימ
זה מרגיש נגד האינטואיציה לדחוף אותו לשק דחיסה,
במיוחד אם אתם ממוצא מזרח אירופאי, שתמיד לכל דבר יש מקום וצורה והכל צריך להיות מסודר,
אבל בואו גם לא נאשים את עצמנו אלא את היצרן שמקפל לנו את השקש ובפעם הראשונה שהוצאנו אותו כנראה ששמנו לב שהוא מקופל יפה ואף פעם לא הצלחנו להתחקות אחרי הקיפולים.
לקח לי הרבה זמן לשחרר את התחושה שזה שגוי פשוט לדחוס אותו, ושאני סתם עצלנית, אבל מלבד שזו הדרך המהירה והקלה לשים אותו בחזרה, היא גם פחות הורסת אותו.
אם כל פעם נקפל אותו באותה הצורה, הוא ידחס באזורי הקפלים ומה שבעצם מבודד זה האויר בפנים, והטכנולוגיה של חומר הבידוד היא בעצם להצליח להידחס ולהתרחב בזמן השימוש כדי לבודד אותנו. אם החומר ידחס הוא בעצם פחות יבודד אותנו.
הצורה הנכונה ביותר לשמור את השק שינה בין הטיולים בבית היא לא בתוך שק הדחיסה, אבל אם אין לנו את האפשרות תוודאו שאתם משחררים את הרצועות דחיסה לפני שאתם מאחסנים אותו.
אני אישית עוד מעט אאחסן את השקש חורף פשוט בתוך המוצילה ומחוץ לשק דחיסה עד לשנה הבאה.
באיזה כיוון לדחוס ראיתם בסרטון ולעוד תכנים עאלה תעקבו
#אלןפלן #ציוד #טיול
זה שם של פרח או שם של מקום?
חזרנו מאירוס הגלבוע כדי לספר שביקרנו בגן עדן. אירוס הגלבוע הוא סוג של פרח, אנדמי למקום (יחודי רק לאותו מקום) והוא גדול יותר מאירוסים אחרים, ככה שאפשר לראות אותו עוד מהכביש כשמגיעים.
וגם, זה שם של מקום כי אן תכתבו בוייז אירוס הגלבוע אתם תגיעו למקום הנכון!
במקטע קצר של קמ בין חניון הר ברקן לחניון האירוסים תראו מאות מיני צמחים ופרחים, על שביל שמשקיף לעמקים מכל צדדיו של ההר.
רוח נעימה נושבת ועוברת בין גבעולי הפריחה וממשיכה לטורבינות שמשקיפות על ההר, ולמטה למרגלותיו בריכות הדגים של הקיבוצים והמעיינות החמימים.
אנחנו יצאנו במסלול מעגלי מתל אביב, שבו ישנו באזור ההר, והינו בשביל כבר ב8 בבוקר לבדנו נהנים מהשקט, כשאנשים התחילו להגיע הכנו ארוחת בוקר באחד מהחניונים היפים בגלבוע, וירדנו לשכשך במעיין בעמק.
בחזור המשכנו דרך הבקעה הירוקה, ונהננו מהשקיעה בתצפית על הר סרטבה, ומשם רק שעה חזרה הביתה דרך כביש 5.
ממליצים בחום! לעוד תכנים כאלו תעקבו
#אלןפלן #רוםהיחפן #פריחה #אירוסהגלבוע
נ.ב. הכלח זה הצמח הכי מגניב באמת 😎
מי שעוקב אחרי כבר ראיתם ששכחתי את המשקפי ראיה שלי באוהל, אז כן זה קטע סדרתי ועכשיו הוא הגיע אל סופו.
אי אפשר לשים את המשקפיים סתם באוהל כי אז או שנאבד אותם או שנדרוך עליהם, ולשים אותם בתיק הן ימחצו וגם אם צריך פתאום לצאת, זה קאדר להתחיל לחפש אותן, אני לא יודעת איך לא חשבתי על זה קודם, אבל את הריץ רץ תמיד אנחנו צריכים לפתוח כדי לצאת.
אז הינה, חיברתי את שתי הפעולות הפשוטות האלה ביחד וקיבלנו טריק שממש מיעל את הקמפינג, חוסך לנו לתקן את המשקפים וגם גורם לנו להרגיש פרו.
מי עוד חשב על זה?
#אלןפלן #טבע #טיול
אריזה נכונה זה אחד מגורמי המפתח של הנאה וזרימה בטיול,
כי זה מבאס להתאפק ולסבול עד סוף היום כדי להוציא חמצאוור בגלל שהוא בתוק שק הבגדים וזה מצריך מאיתנו לפרק את כל התיק,
להיחתך ולהתעסק עם לחפש איפה הפלסטר של הערכה ראשונה או להגיע למאהל בחושך ולא לדעת איפה הפנס.
זה יכול להישמע מצחיק, אבל מפעם לפעם אנחנו מתאמנים על לארוז, ובסוף מפתחים את היכולת לארוז נוח, מה שלרוב נשגב מבינתנו כשאנחנו רק מתחילים לטייל.
🎒אי אפשר שהכל יהיה בשלוף, אם יש לכם הרבה כיסים בתיק זו ברכה וגם קללה. התפרון לזה הוא לאגד חפצים לתוך נושאים בתוך שקיות או ארגוניות קלות משקל בתוך התא הגדול ולשים את הדברים החשובים ביותר בהישג יד. החפצים שאני מראה בסרטון זו התחלה נבונה.
🎒ארזתם את התיק ערב לפני? זה מעולה! עכשיו תפרקו אותו ותארזו שוב, אם הוא לא חזר לצורתו הראשונה תוך זמן סביר כנראה שהוא לא ארוז טוב. תנסו לארגן אותו מחדש בצורה יותר קלה, כי אחרת תתקלו בבעיה הזאת בבוקר בשטח כשאתם צריכים לצאת וכולם מחכים.
🎒תמיד בתור מתחילים אנחנו קונים תיק ענק, מוצילה, מתוך חרדה שלא יכנס משהו שאנחנו רוצים לקחת לטיול של חצי שנה. אז הינה אני אומרת לכם את זה, הגודל של התיק שם לא כדי שתמלאו אותו עד הסוף. תרגישו חופשי להשאיר הרבה מקום פנוי אתם רק תודו לעצמכם על זה.
פחד אלוהים ישמור, יצא לכם לפגוש חיה בלילה? הינה כמה דברים שיעזרו לכם להמנע ממשיכה של החיות אליכם בחניון.
באופן כללי אנחנו נוטים לפחד מחיות למרות שרוב הסיכוי שהן לא יעשו לנו כלום, והפחד מאנשים אחרים הרבה יותר גדול ומוצדק. אתם יכולים לחשוב על זה ככה, עוד לא שמעתי שחזיר בר תקף אדם שנמצא בתוך אוהל. אז רוב הפחד הוא בראש שלנו. נשימה ארוכה ולהבין שהן לא יעשו לנו כל רע.
🌙 שימו את האוכל בתוך קופסא או שקית אטומות - לצמצם את הריח המתפזר
🌙 תאספו את החפצים שלכם לתוך האוהל גם נעליים, שלא יגנבו או יאכלו ע״י החיות.
🌙 או שתכניסו את האוכל לתיק או שתתלו אותו על עץ גבוה. אין לנו בארץ דובים אז לדעתי זה מיותר לתלות על העץ...
🌙 מסתבר שחלק מהחיות בר אוכלות את העפר של המדורות. שיהיה להן לבריאות, לא יודעת איך זה תורם לנו.
🌙 החיות המפחידות ביותר הן החיות שלא תבחינו או תשמעו אותן, כמו עקרב או נחש, ופחות חזיר או פרה. לכן תמיד הנוהל הוא רשת אוהל סגורה.
🌙 אנחנו בבית שלהן, ולא ההפך. ברור שהן סקרניות לבדוק מה הבאנו מתנה.
🌙 אם החיות כבר באו ואנחנו לא מעונינים בחברתן, תגידו את זה להן. בקול רם. תעשו רעש והן יבהלו וילכו.
🌙 החיות מרגישות את מה שאתם משדרים, אם אתם מפחדים. פשוט תשדרו שאתם לא מעונינים ולא נחמדים. שילכו.
🥇טיפ של זהב למי שקרא ע
