למה מחשבה שניה?
כי את המחשבה הראשונה אנחנו שומעים מכל עבר מפי מדינאים, סלבריטאים, ברוני תקשורת ובעלי הון. חשבנו שהגיע הזמן לתת במה לזוויות אחרות, להטלת ספק, לערעור על המוסכמות או בקיצור למחשבה שנייה. ושלישית. ורביעית.
אז זה בעצם אתר בלוגים?
כן – כי הוא בנוי על בלוגים. על הרוח החופשית של הרשת. על התשוקה והחתרנות של הבלוגר/ית.
לא – כי הוא בעצם מגזין רשת על כל הדברים החשובים לקיום שלנו: תרבות. ו
חברה ופוליטיקה. ותקשורת. כלומר מגזין תרבות. כי חברה זה תרבות, ופוליטיקה זה תרבות, וגם תקשורת זה תרבות.
ובכל זאת, מה ההבדל מאתרים אחרים?
במחשבה שניה בא לתת מקום לביטוי משוחרר משיקולי רייטינג או לחץ של בעלי הון על ‘מערכת’ כלשהי. כאן, לא שיקולים זרים יקבעו את תחומי העניין של הקוראים – אלא אנחנו: הכותבים והכותבות, הקוראים והקוראות, המגיבים והמגיבות. השיח החברתי קורא לזה מחשבת grass roots – צמיחה תקשורתית מלמטה, ממושאי התקשורת וממי שמייצרים תכנים עבורה. במחשבה שנייה – אנחנו רוצים ליצור כאן במה לדיון בנושאים המשמעותיים לי, לך, לכם ולכולנו.
מי הקים את האתר?
חנה בית הלחמי ואסתי סגל - בלוגריות שנפגשו ברווח שבין עימותים רעיוניים עצומים להסכמות גדולות, במקום המופלא שיצרה הבלוגוספירה (למעשה – ככותבות ומגיבות ברשימות), והתחברו מתוך אמונה בחשיבות קיומו של המרחב הציבורי הזה – בו ניתן להתעמת לפרקים, להסכים לפרקים, ובעיקר להתבטא בחופשיות ולאפשר למילים לחולל שינוי.
שילבנו את ההתמחויות המקצועיות של שתינו, אהבתנו לאינטרנט והרצון המשותף ליצור מתחם וירטואלי מעניין, מגוון ומאתגר, השקענו חודשיים של עבודה מאומצת – וזו התוצאה.
והעריכה?
לאחר חצי שנה של עריכה משותפת, היא נעשית היום כולה בידי אסתי סגל שהיא עורכת במחשבה שנייה.
למה מגזין?
כי אנחנו רוצים לדבר על תרבות ועל מצב החברה והתקשורת, ובעיקר אנחנו רוצים לשים על סדר היום הציבורי את הדברים החשובים באמת לחיים של כולנו. כדי לאפשר את כל אלו נבחר המבנה המגזיני.
אין מדובר בעוד מיזם תקשורתי עם עריכה שמשפיעה על אג’נדות וכותבים. למעשה אין כאן בעצם עריכה. לא של תוכן בכל מקרה. מדובר בבלוגים עצמאיים לחלוטין שכותביהם חופשיים, במסגרת תקנון האתר והטעם הטוב, לכתוב כל שעולה על רוחם. בעצם העריכה העיקרית היא הבחירה הראשונית בקטגוריות עליהן עומד המגזין, ובשיבוץ כתבות נושא מובלטות בעמוד הבית.
אמנם אנחנו הגינו והקמנו את הבית הוירטואלי הזה, אבל חשיבותו היא הבלוגרים והבלוגריות שבו, התוכן שהם מייצרים, וכמובן הדיון הציבורי שמגיע ויגיע בעקבות המילים של כולנו.
אנחנו כאן כדי ליהנות. לכתוב, לקרוא, להגיב ולהשפיע. אז תודה לכולכם
