גרנטה - מגזין לספרות חדשה Granta In Hebrew

  • Home
  • גרנטה - מגזין לספרות חדשה Granta In Hebrew

גרנטה - מגזין לספרות חדשה Granta In Hebrew מגזין לספרות חדשה;
חיים אילמים - כתיבת טבע חדשה | גיליון גרנטה 12 | https://shorturl.at/nrxNS

מגזין הספרות גרנטה נוסד ב-1889 בקיימברידג'. המהדורה העברית היא המהדורה הבינלאומית
ה-14.

במאי 2014 הפכה סיפור פשוט לבית הרשמי של כתב העת גרנטה לספרות מקומית ובינלאומית.

המגזין יוצא לאור פעמיים בשנה ומפרסם יצירות פרי עטם של סופרות וסופרים מפורסמים לצד צעירים מן הארץ והעולם.

לצד המהדורה העברית אפשר למצוא גם מהדורות בסינית, פורטוגזית, ספרדית, טורקית, בולגרית, יפנית, פינית, איטלקית ועוד.

את ה

גיליונות אפשר לרכוש דרך אתר האינטרנט שלנו: https://www.grantahebrew.com/

ואפשר כמובן למצוא אותם בחנויות הספרים העצמאיות (זוהי רשימה חלקית, מוזמנים-ות לכתוב לנו לבירורים נוספים) -

תולעת ספרים | כיכר רבין 9 | תל אביב | 03-5298499
המגדלור | לבונטין 1 | תל אביב | 03-6868225
סיפור פשוט | שבזי 36 | תל אביב | 03-5107040
רובינזון | נחלת בנימין 31 | תל אביב | 03-5605461
בוק שוק | ברודצקי 15 | רמת אביב | 03-6415158
דורון ספרים | אבן גבירול 147 | תל אביב | 03-6044323
אדרבא | בן מימון 5 | ירושלים | 02-5671266
תמיר ספרים | עמק רפאים 21 | ירושלים | 02-5611750
תמיר ספרים | בית הכרם 29 | ירושלים | 02-6511926
תמיר ספרים | כנפי נשרים 22 | ירושלים | 02-6522005
תמיר ספרים | תיאטרון ירושלים | 02-5637232
ירדן ספרים | יפו 42 | ירושלים | 02-6254761
אקדמון גבעת רם | קמפוס אדמונד ספרא | ירושלים | 02-6535313
אקדמון הר הצופים | אוניברסיטה עברית הר הצופים | ירושלים | 02-5882162
אקדמון אוניברסיטת חיפה | שדרות אבא חושי 5 | חיפה | 04-6706122
יודן ספרים | חורב 15 | חיפה | 072-3222579
פביאן | ברנר 4 | רעננה | 09-7431226
בסטסלרס | מרכז מסחרי כפר שמריהו | 09-9500575
פורת ספרים | ביאליק 38 | רמת גן | 03-6723731
אקדמון בר אילן | אוניברסיטת בר אילן | רמת גן | 03-6359913
ספר לכל | לישנסקי 9 | ראשון לציון | 03-9617765
מילתא | יעקב 36 | רחובות | 08-6498979
קרון הספרים | מגדל 2 | קרית טבעון | 04-9533461
דברי סופרים | ככר פינגווין | שד׳ הגעתון 31 | נהריה |
04-9513722

טסנו למילאנו. הבטחתי לו טיול לפני הצבא. המלחמה לא הפסיקה, המילואימניקים בקושי חזרו הביתה בין משימות. בשלב מסוים הם התחיל...
19/08/2024

טסנו למילאנו. הבטחתי לו טיול לפני הצבא. המלחמה לא הפסיקה, המילואימניקים בקושי חזרו הביתה בין משימות. בשלב מסוים הם התחילו להקדים גיוסים, לקצר שנות שירות. אחר כך גם הגרעין שלו קיבל הודעה. שמעתי את זה ואמרתי לו, "בוא ניסע, רגע לפני, בוא נעשה טיול קצר, על חשבוני". גם לליאת לא סיפרתי מה אני מתכננת. היא לא היתה נותנת לי לנסוע. לא היתה נותנת לו. אבל לא היתה דרך אחרת. אני לא התכוונתי להיכנס ככה לשלוש שנים של חרדה. לא אני. יש גבול לכל תעלול. כבר אז הרגשתי שאני, אני למדינה הזאת נתתי מספיק.

____________

מתוך "שקרים", סיפור קצר מאת הילה עמית. לקריאה>>>>> https://www.grantahebrew.com/%d7%a9%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d/

דימוי: נועה פרדו, המקוננות, עיפרון על בד, 100*140 ס"מ. צילום פבל דמיטרוצ׳נקו

Hila Amit Abbas

כשהתעורר יונתן פיינגולד בוקר אחד מחלומות טרופים הוא שמע אזעקה עולה ויורדת, וכשהתכוון לקפוץ מהמיטה ולרוץ לאנשהו גילה שהגו...
14/08/2024

כשהתעורר יונתן פיינגולד בוקר אחד מחלומות טרופים הוא שמע אזעקה עולה ויורדת, וכשהתכוון לקפוץ מהמיטה ולרוץ לאנשהו גילה שהגוף שלו לא זז. הוא הרגיש את הבטן שלו מתכווצת מתחת לצלעות, ראה את השמיכה גולשת מגופו לרצפה ואת הירכיים העירומות שלו רוטטות על המזרן. יונתן צעק – אבל במקום צעקה שמע פיצוץ. המיטה רעדה. חלונות שקשקו. תמונה נפלה מאחד הקירות.
יונתן עצם עיניים עד שהפיצוץ חלף והאזעקה פסקה. כשפקח אותן ראה שהוא בחדרו בבית הוריו. אור נכנס מהחלון, ועל הרצפה, בין שברי זכוכיות, היתה התמונה שנפלה. זה לא היה חלום. יונתן זיהה את התמונה – במרכזה נראה סוס צעיר בדהרה, באמצע דילוג באוויר, האדמה תחתיו משוכה לכתם צהוב ועל גבו רוכבת ילדה קטנה. ידה האחת מושטת מעלה והשנייה אוחזת ברעמת הסוס, גופה הקטן רכון קדימה כמעט עד ראש הסוס והיא צועקת בשמחה למהירות של האוויר.

יונתן התכוון לרדת בזהירות מהמיטה כדי להרים את התמונה ולאסוף את הזכוכיות. אך אז גילה, שוב, שהוא לא מצליח לקום. רק הראש שלו התרומם מעט. הוא ראה את צלעותיו מתכווצות, את רגליו רועדות על המזרן, את השערות שעליהן סומרות ורסיס זכוכית קטן מנצנץ על הסדין הלבן ליד שוקו הרוטטת.

"מה קורה פה?" שאל בראשו ומיד שמע עוד אזעקה. שוב ניסה לקום, בכל כוחו, ושוב לא הצליח. הוא הסתכל על הבוהן הגדולה של רגל ימין וניסה להזיז רק אותה. הוא הרגיש לחץ בתוך האוזניים ובין הלסתות, הרגיש שצווארו נעשה גידים גידים, ששפתיו נמתחות על שיניו, שעיניו בולטות מחוריהן. יונתן שמע את האזעקה עולה ויורדת, וראה את גופו רוטט על המזרן ונעשה סגלגל. הוא הרגיש שמשהו עומד להתפקע לו בגרון, או באחורי הראש, או בתוך הבטן, אך המשיך לנסות להזיז את הבוהן ושמע צפצופים חורקניים יוצאים לו מהפה. הוא חשב שהוא עומד למות, שהנה דווקא ככה הכול ייגמר – אבל אז האזעקה נפסקה.

ברגע שהחדר שקט נעשה גופו של יונתן בבת אחת רפוי. ראשו ההולם צנח לכרית הרכה וכמו התפרש שם בגלגולים לכל מיני כיוונים. הוא חש סחרחורת משונה, להפתעתו נעימה מאוד, ובהה בתקרה. פיצוץ חזק חלף באוויר שבין יונתן לתקרה. אבל יונתן נותר שוכב רפוי ומסוחרר על המזרן. הוא שמע דברים בחדר רועדים ונופלים. הוא ראה קיר יציב לידו. "אחזור לישון", אמר לעצמו ועצם את עיניו, "אחזור לישון וכשאקום הדברים יסתדרו".

_________
פתיחת הסיפור "גלגול" מאת אופיר אשרי, שפורסם לאחרונה במהדורה הדיגיטלית שלנו. להמשך קריאה>>>>>
https://www.grantahebrew.com/%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c/

דימוי: גלעד אשרי

Ofir Ashery

"החוויות שאנחנו חווים נקלטות בראש ובראשונה דרך הגוף שסופג. כל מה שלא מעובד או לא מורגש באותו הרגע, נשאר בגוף ונטמע בו. ל...
18/07/2024

"החוויות שאנחנו חווים נקלטות בראש ובראשונה דרך הגוף שסופג. כל מה שלא מעובד או לא מורגש באותו הרגע, נשאר בגוף ונטמע בו. לכן הדרך לעבד את החוויה ואת הרגשות היא דרך הגוף. הממד הגופני שקיים בחיבור בין הרישום לכתיבה מניע את המחשבה באופן אחר ויוצר את העיבוד הזה. עבורי החיבור הוא בין יכולות שונות של המיינד. מצד אחד המקום האנליטי שרוצה לנתח, לסדר ולהבין, ומצד אחר המקום הרגשי שצריך להביע את עצמו ולקבל הכרה. השילוב ביניהם דרך הגוף מאפשר את התנועה הזו."

עדי ארגוב, מתוך שיחה בינה לבין מרב שין בן־אלון על החלקים המודעים והלא מודעים של תהליך היצירה, על היחס שבין רישום לכתיבה אוטומטית ועל מקומו של הגוף בפעולות אלו.
השיחה פורסמה בניוזלטר האחרון שלנו, ומלווה בדימויים יפהפיים של שתי האמניות.
לקריאה>>>>>
https://www.grantahebrew.com/%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95/

דימוי: מרב שין בן־אלון

Adi Argov Merav Shinn Ben-Alon

אני שונאת להתחבק עם אנשים שנמוכים ממני בהרבה, זה נורא, אני יודעת, זה לא יפה. אבל משהו בגבהים, הכתפיים שלהם ביחס לפטמות ש...
04/07/2024

אני שונאת להתחבק עם אנשים שנמוכים ממני בהרבה, זה נורא, אני יודעת, זה לא יפה. אבל משהו בגבהים, הכתפיים שלהם ביחס לפטמות שלי, ביחס לבתי השחי של הגוף המחובק שלנו, זה לא עובד. אני לא רוצה לרכון לעברם, יש בזה משהו משפיל מעט, אבל אם הם שולחים ידיים לחבק אותי מלמטה אני מרגישה שמצופה ממני להידחס למידה קטנה מדי של עצמי. בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות עם הידיים שלי, אבל התחבקנו ככה, חיבוק עקום. אני גבוהה מדי והיא נמוכה מדי. חזרתי לבד בשביל שצעדנו בו קודם לכן יחד והשתעשעתי ברעיון שלנו, שתינו. דמיינתי את עצמי מלטפת לה את הפנים, מסיטה את השיער הבלונדיני העבה. לא. היא לא. יש לה שכבה לא מזוהה על העור, מבריקה כזאת. זה מוזר כי נראה דווקא שיש לה עור פנים חלק, רך. לא יודעת. אני רוצה אותן רזות, כמעט מדי, גבוהות, לפחות כמוני. אני רוצה שהן יהיו חכמות, מעניינות ורעות אבל לא מרושעות. זהו, יכול מאוד להיות שזה רשמי, אני הומו מיזוגן שנולד בשנות השישים.
__________
ענבר גדרון, מתוך הסיפור הקצר "שלא יקחו אותך יותר מידי ברצינות", שראה אור לאחרונה אצלנו במהדורה הדיגיטלית.
לקריאה>>>> https://www.grantahebrew.com/%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%97%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%9a-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a6%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa/

דימוי: עדי ארגוב

Adi Argov

האגרת של השבוע מוקדשת למָה שמתבטל ולמה שנברא בין דרך לדרך, לקשר בין הגלוי לחבוי ובין הנראה לנסתר, להיקשרויות עזות והדדיו...
28/06/2024

האגרת של השבוע מוקדשת למָה שמתבטל ולמה שנברא בין דרך לדרך, לקשר בין הגלוי לחבוי ובין הנראה לנסתר, להיקשרויות עזות והדדיות במרחב היצירה האמנותי.
"שלא ייקחו אותך יותר מידי ברצינות", סיפור קצר מאת ענבר גדרון, שזהו לה פרסום ראשון.
במדור האמנות קובץ עבודות של האמניות עדי ארגוב ומרב שין בן-אלון, המלווים בשיחה גלויה בין אמניות-כותבות המשתפות זו את זו בחלקים המודעים והלא מודעים של תהליך היצירה, ביחס בין רישום לכתיבה אוטומטית ובמקום שהגוף ממלא בפעולות אלו.
אסופת שירים חדשה של זהר קטן, בהם שיר 'הרוכבים', מחווה לפואמה The Skaters" (1967)" מאת המשורר האמריקאי ג׳ון אשברי.
לקריאה לחצו על הלינק שבתגובות

דימוי: עדי ארגוב

Merav Shinn Ben-Alon Adi Argov

בסיפור הקצר שלה "השמש והדג" מתארת וירג'יניה וולף את ליקוי החמה המלא הראשון שנצפה בבריטניה מזה יותר ממאתיים שנה. על סיפן ...
23/06/2024

בסיפור הקצר שלה "השמש והדג" מתארת וירג'יניה וולף את ליקוי החמה המלא הראשון שנצפה בבריטניה מזה יותר ממאתיים שנה.
על סיפן של השירה והפילוסופיה וולף מניחה הרהור דחוס על הקשר בין העין הרואה לבין עין התודעה, ובוחנת את ההתארגנות המחודשת של התפיסה האנושית בעקבות החוויה המטלטלת של נטישת השמש את העולם.
קריאה מנחמת בימים חשוכים.

התרגום העברי הנפלא של שירז גרינבאום ואסתר בראל זמין לקריאה במהדורה הדיגיטלית שלנו:
https://www.grantahebrew.com/%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%a9-%d7%95%d7%94%d7%93%d7%92/

דימוי: שירז גרינבאום, פחם ודיו על נייר, 2010 Ho_Me Moon #1

השירה של הדר לוטן מכשפת. שלושה שירים פרי עטה זמינים עכשיו לקריאה במהדורה הדיגיטלית שלנו (פורסמו לראשונה בגיליון "חיים אי...
16/06/2024

השירה של הדר לוטן מכשפת. שלושה שירים פרי עטה זמינים עכשיו לקריאה במהדורה הדיגיטלית שלנו (פורסמו לראשונה בגיליון "חיים אילמים - כתיבת טבע חדשה"). לקריאה לחצו על הלינק שבתגובה הראשונה>>>>

Hadar Lotan

נחרדתי מהסיפורים. תכופות הייתי ממלמל לעצמי, "זה נורא, איזו אכזריות, חייבים למצוא פתרון". ההיגיון אמר לי, ובוודאי לא רק ל...
10/06/2024

נחרדתי מהסיפורים. תכופות הייתי ממלמל לעצמי, "זה נורא, איזו אכזריות, חייבים למצוא פתרון". ההיגיון אמר לי, ובוודאי לא רק לי, שהאדמה צריכה לרעוד על כל פינגווין סובל וחסר ישע שמעולם לא נהג בתוקפנות. חיכיתי לרעידה שכזאת. לא ייתכן שלא קיימים כוחות סמויים שפועלים בבטן כדור הארץ ומאותתים לנו לעצור, חשבתי. המחשבות האלה, שהזדחלו אל מוחי מעת לעת, היו מתפוגגות במהירות. הפינגווינים באמת הפכו לבלתי נסבלים, והם היו רבים. אילו היה פתרון אחר, אמרתי לעצמי, כבר היינו מפסיקים. העירייה היתה מתערבת. מישהו יתערב אם יהיה חשש אמיתי לשימורם, שכנעתי את עצמי, ונשבעתי בפני הקול שבראשי שאתפנה לפעול אם אחשוש בעצמי.

______________________

מתוך "על ניצחון האדם ותבוסתו לציפור שלא יודעת לעוף", פרוזה קצרה מאת שי שחף, שפורסמה בסוף השבוע האחרון במהדורה הדיגיטלית. לינק לקריאה בתגובה הראשונה>>>>

דימוי: ניר פפרברג

Shai Shahaf

האגרת של השבוע מוקדשת לחיים, לכל מי שהחיים בבעלותם. בשתי האגרות האחרונות התכבדנו לפרסם יצירות פרוזה של סופרות מתחילות, ש...
07/06/2024

האגרת של השבוע מוקדשת לחיים, לכל מי שהחיים בבעלותם.

בשתי האגרות האחרונות התכבדנו לפרסם יצירות פרוזה של סופרות מתחילות, שזהו להן פרסום ראשון - ניליה דולר לנדסמן ומיכל ברקוביץ'. אנחנו ממשיכות בכך גם הפעם, עם סיפור יפהפה ונוגע ללב מאת שי שחף, 'על נצחון האדם ותבוסתו לציפור שלא יודעת לעוף'. הסיפור, שעוסק בפלישה תמימה לכאורה של להקת פינגווינים לחיים של עיירה שקטה, מהדהד באופן מצמרר את המציאות העכשווית, האלימה והמפחידה, שאנחנו חוות במקום הזה, בזמן הזה.

במדור האמנות מתפרסמים דימויים חייתיים של האמן אדם רומן אשר, מלווים בשיחה שלו עם שחר קרמר, עורכת האמנות של גרנטה.

התמה החייתית, המהולה באלימות, חוזרת בשירים של הדר לוטן, שראו אור לראשונה בגיליון גרנטה 12 - 'חיים אילמים', ומתפרסמים עכשיו גם במהדורה הדיגיטלית. אנחנו קוראות בהם שוב ושוב ונזכרות בהקראתה המכשפת של הדר לוטן מתוכם בהשקת הגיליון, שנערכה לפני כמה חודשים.
הדיבור והמחשבה על הטבע ועל בעלי החיים, שנדמית לרבים אסקפיסטית בזמנים אלו, טומנת בחובה היאחזות בערכים בסיסיים, שאנחנו מבקשות לחזור ולהיאבק למענם, גם ובעיקר עכשיו: קשב, חמלה, חיים.

או במילותיה של הדר לוטן, מתוך השיר 'והגדת':

כָּל רֶגַע אוֹבֵד מְעַט
מִמָּה שֶׁחַי
נָסוֹג לְאָחוֹר מָה
שֶׁרָאוּי לִחְיוֹת לְמַעֲנוֹ.

בתקווה לימים טובים,
מערכת גרנטה

לינקים לקריאה בתגובות>>>>>

דימוי: אדם רומן אשר, Monkey, oil on canvas, 50x50 cm

Shai Shahaf Hadar Lotan Shahar Kramer

את השיר "אנשי הכפר ההוא" מאת תומס לקס הביא לתרגום, ובדחיפות, אריה דובנוב. וכך הוא כותב ב'הערת המתרגם' המלווה את השיר: "ה...
30/05/2024

את השיר "אנשי הכפר ההוא" מאת תומס לקס הביא לתרגום, ובדחיפות, אריה דובנוב. וכך הוא כותב ב'הערת המתרגם' המלווה את השיר:
"התרגום לעברית הוכן במרחק שלושה עשורים מן הפרסום המקורי, בפברואר 2024, על רקע מלחמת עזה. בחרתי בו בגלל האופן שבו הוא מטפל בחומרי היסוד של החוויה האנושית, אולם לא הייתי צריך להוסיף או לגרוע הרבה כדי לעגן את השיר במציאותו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני המדמם. הוא מזמין אותנו לחשוב על האופן שבו היצירתיות, הדמיון והחשיבה המקורית של בני האדם מונעים לא אחת מכוחות אפלה קמאיים – שנאה עמוקה, קדמונית – כיצד פועלת שרשרת הגירוי־תגובה של פגיעה־נקמה וחוזר חלילה, וכיצד האלימות שאנו מפעילים כנגד 'ההם' כרוכה לא אחת באלימות כלפי עצמנו."

לקריאת השיר המלא>>> https://www.grantahebrew.com/%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%90/

בחורה צעירה הולכת ברחוב בערב. קר ברחוב הריק. במעלה הבניינים מלבני אור פועמים סמויות, חוסמים בזכוכית את רעש פגישות הזום ה...
20/05/2024

בחורה צעירה הולכת ברחוב בערב. קר ברחוב הריק. במעלה הבניינים מלבני אור פועמים סמויות, חוסמים בזכוכית את רעש פגישות הזום הגדול. העיניים שלה קבועות באוויר והדברים שהיא עוברת על פניהם נראים ממהרים אחורה. גם הלבנים בחומת בית הקברות ממהרות לאחור, ומוחלפות שוב ושוב בלבנים אחרות. היא מתחילה לשיר בשקט וחשיבות מוגזמת מופיעה בקול שלה, שנהיה מבודח ונכבש מחדש בחשיבות. גם הזרות של השיר, שהכירה רק אתמול, חוזרת ומתחלפת באופי נוסטלגי שיש לו כאילו מטבעו. הרחוב מתקמר מתחת לרגליה, והיא יורדת איתו אל הים. קצב הליכתה מאיץ לא בכוונה. צעדי ירידה תמיד גדולים מהמתוכנן, המגף מרחף מעל המדרכה לעוד רגע מפתיע אחד לפני שנחבט בה, וכל חבטה מניפה את המגף הבא קדימה בתנועה מוגדלת. מוגדל עליה גם המעיל של אבא שלה, שהיא לובשת, ומוגדל הכיס שבו ידה לופתת צנצנת זכוכית קטנה שסגורה במכסה פח. בניגוד למשיכות של הרגליים קדימה ולמטה, שמשרבטות קשתות באוויר, היד מוקפאת כדי לשמור על הצנצנת מאונכת לארץ. טלטלות הגוף נבלמות בפרק כף היד כמו על סכר, ומומרות ברעד קבוע של האחיזה. זיק טירוף מאושר ניתז בה שוב. יש אפשרות כזאת, היא חושבת: יש אפשרות להליכה כמו זו שהיא הולכת, לאחיזה כמו זו שהיא אוחזת, והיא מגלמת את האפשרות הזאת כרגע, וככה זה. וככה זה, זוהי פיסת המחשבה החשובה ביותר. "וככה זה", היא מטעימה שוב בתוך ראשה.
_______________

פתיחת הסיפור 'קטן' מאת ניליה דולר לנדסמן, שראה אור לאחרונה במהדורה הדיגיטלית. ההמשך בתגובה הראשונה>>>>>

דימוי: דריה שושני

Neilia Dollar Landsmann Daria Lior Shoshani

האגרת שלנו היום בסימן יצירות שנבראות מחדש במרחק של עשרות שנים. במרחבים הנפרשים בין מקור לתרגום, ובמבט התודעתי המתהווה בי...
17/05/2024

האגרת שלנו היום בסימן יצירות שנבראות מחדש במרחק של עשרות שנים. במרחבים הנפרשים בין מקור לתרגום, ובמבט התודעתי המתהווה בין ביטחון לערעור, בין העין הקדמית והעין הפנימית.

"ביטחון", פרוזה קצרה פרי עטה של מיכל ברקוביץ', שזהו לה פרסום ראשון, מלווה בציור של דריה שושני.

“השמש והדג”, סיפור קצר מאת וירג׳יניה וולף, שהופיע לראשונה ב-3 בפברואר 1928 בשבועון הבריטי Time and Tide. גרסה דו־לשונית מודפסת במספר עותקים מוגבל, ראתה אור בהוצאת דפוס בית באפריל 2023, בתרגום ראשון לעברית של שירז גרינבאום ואסתר בראל, מלווה באיורים של גרינבאום.

השיר "אנשי הכפר ההוא" מאת תומס לקס, שהביא לתרגום, ובדחיפות, אריה דובנוב. וכך הוא כותב ב'הערת המתרגם' המלווה את השיר:
"התרגום לעברית הוכן במרחק שלושה עשורים מן הפרסום המקורי, בפברואר 2024, על רקע מלחמת עזה. בחרתי בו בגלל האופן שבו הוא מטפל בחומרי היסוד של החוויה האנושית, אולם לא הייתי צריך להוסיף או לגרוע הרבה כדי לעגן את השיר במציאותו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני המדמם. הוא מזמין אותנו לחשוב על האופן שבו היצירתיות, הדמיון והחשיבה המקורית של בני האדם מונעים לא אחת מכוחות אפלה קמאיים – שנאה עמוקה, קדמונית – כיצד פועלת שרשרת הגירוי־תגובה של פגיעה־נקמה וחוזר חלילה, וכיצד האלימות שאנו מפעילים כנגד 'ההם' כרוכה לא אחת באלימות כלפי עצמנו."

לינק לקריאה בתגובות

"מה אם אין עוד טבע שאפשר לשים גבול בינו לבינינו, פשוט משום שלא נותר עוד מקום שאין בו טביעת רגל אנושית?“ בגיליון החדש של ...
16/05/2024

"מה אם אין עוד טבע שאפשר לשים גבול בינו לבינינו, פשוט משום שלא נותר עוד מקום שאין בו טביעת רגל אנושית?“
בגיליון החדש של המוסך - מוסף לספרות התפרסמה מסה נפלאה של יוסי מנדלוביץ על המפגש המערער בין אדם לחיה, בעקבות קריאה בשני טקסטים שיקרים לנו מאוד:
האחד, המסה "נפילת לווייתן" מאת רבקה גיגס, שראתה אור ב"חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה" (תרגמה מאנגלית נגה רש, שגם ערכה את הגיליון).
השני, סיפור קצר בשם "גוזלה" מאת יעל לאוקומוביץ, שכמה סיפורים קצרים פרי עטה פורסמו אצלנו במהדורה הדיגיטלית.

ממליצות מאוד לקרוא את הרשימה של יוסי מנדלוביץ, את המסה של רבקה גיגס ואת הסיפור של יעל לאוקומוביץ.
הקישורים, כרגיל, בתגובות.

Yael Leokumovich Noga Resh

האגרת שלנו היום בסימן דיאלוג והפרייה הדדית של יוצרות: פרוזה קצרה פרי עטה של ניליה דולר לנדסמן, שזהו לה פרסום ראשון, מלוו...
03/05/2024

האגרת שלנו היום בסימן דיאלוג והפרייה הדדית של יוצרות:
פרוזה קצרה פרי עטה של ניליה דולר לנדסמן, שזהו לה פרסום ראשון, מלווה בציור של דריה שושני.
המשוררת גל נתן קוראת בשיריה של אלה נובק, מתוך ספרה האחרון "אה_ה" שראה אור זה לא כבר בהוצאת ברחש. המסה מלווה בדימוי המשתרג של קרן כץ, המתנוסס גם על כריכת הספר.
במדור האמנות עבודות של נעה יקותיאלי, מתוך תערוכת היחיד שלה No Longer - Not Yet המוצגת בימים אלו ב־iscp בברוקלין, מלוות בדיאלוג של שחר קרמר, עורכת האמנות שלנו, עם המחברת של האמנית.
שלושה שירים בגוף ראשון רבות מאת מירב גבעוני הרושובסקי, קדימון לספרה "וינגייט" שעתיד לראות אור בהוצאת פרדס.

לקריאה לחצו על הלינק בתגובה הראשונה>>>>>

דימוי: Noa Yekutieli: No Longer — Not Yet, installation view, 2024, ISCPs second floor gallery.

Shahar Kramer Noa Yekutieli Gal Nathan Ella Novak Keren Katz Daria Lior Shoshani Neilia Dollar Landsmann ׂ
פרדס הוצאה לאור Pardes Publishing ברחש הוצאה לאור

כבר ימים ארוכים הייתי צמאה; צמאה עד אובדן שפיות, צמאה עד שלא יכולתי לאכול, כי לא היה לי רוק בפה, צמאה עד שלא יכולתי לדבר...
17/04/2024

כבר ימים ארוכים הייתי צמאה; צמאה עד אובדן שפיות, צמאה עד שלא יכולתי לאכול, כי לא היה לי רוק בפה, צמאה עד שלא יכולתי לדבר, כי אי אפשר לדבר כשאין רוק בפה. השפתיים שלי היו שסועות, החניכיים נפוחות, והלשון — כפיס עץ. החניכיים והלשון הנפוחות מנעו ממני לסגור את הפה, והוא נשאר פתוח כמו פה של חולת רוח, עם אישונים מורחבים ועיניים מזוגגות כמו של חולת רוח.
זה לפחות מה שאמרו לי האחרות, אחר כך. הן חשבו שאני משתגעת.
לא שמעתי כלום ולא ראיתי כלום. הן אפילו חשבו שהתעוורתי.
נדרש לי זמן רב כדי להסביר להן אחר כך שלא התעוורתי, פשוט לא ראיתי כלום. הצימאון מחק את כל חושיי.
בתקווה לראות שוב ניצוץ של שפיות בעיניי, חזרה כרמן ואמרה כמה פעמים: "יש שם מים. מחר תוכלי לשתות."
___________
שרלוט דלבו, "לשתות", עכשיו במהדורה הדיגיטלית.

הקטע לקוח מתוך הספר "אף אחד מאיתנו לא יחזור", שראה אור בשנה שעברה בעם עובד - הוצאת ספרים. מצרפתית: רמה איילון. הדימוי הנהדר של רות פוירשטיין.

לקריאה>>>>>>>
https://www.grantahebrew.com/%d7%9c%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa/

על השאלות הגדולות לא מדברים הרבה, אולי רק כשקודקוד זעם נכנס אלינו בשבת ושואל מה יהיה. השאלות הגדולות הן כמו רגשות: כשמיש...
14/04/2024

על השאלות הגדולות לא מדברים הרבה, אולי רק כשקודקוד זעם נכנס אלינו בשבת ושואל מה יהיה. השאלות הגדולות הן כמו רגשות: כשמישהו מעיר כמה נורא הירי המוטעה בחטופים א"ר חותך אותו, כי זה הרי לא יעזור לאף אחד ולא יעשה לנו טוב. בכלל, ההתייחסות החותכת לנושאי שיחה והיכולת לתמרן הרחק מהם הן כלי נהדר, ואני חושד שהשימוש בו נעשה כאן כל כך קל כי ברור שתמצאו נושאי שיחה אחרים ואף אחד לא יגיד אוי כבר מאוחר אני אחזור לבית שלי, ובמקרה הכי גרוע תפתרו תשחץ. השאלה הגדולה היחידה שעולה היא מי יהיה כאן אחרינו, והיא חוזרת בשיחות עם מפקדי הגדוד שבאים לבקר; התשובה שהכי הולכת איתי היא של ר"א: "תראו, יש בגדוד כמה מפקדי אוגדה שאתם יכולים לשאול, אני רק סמג"ד".

__________________________________________________

ידידיה גזבר, מתוך המסה 'משהו לא כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם', על חובש קרבי שנקרא לשירות מילואים בעזה. לא כדרך החדשות אלא כדרכה של הספרות.
הערות השוליים הן חלק אינטגרלי מהטקסט, ואפשר לקרוא בהן בקלות דרך לחיצה עליהן וכך גם לחזור בדיוק לאותו מקום בטקסט.
לקריאה: https://t.co/o2Jbhd3wc4

דימוי: איתי בנימיני, 7 בינואר, 2024, מתוך 'מבנה ואקראיות', דפוס בית

השבוע במהדורה הדיגיטלית: מסה מאת ידידיה גזבר, 'משהו לא כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם', על חייל מילואים הנקרא לשרת במל...
12/04/2024

השבוע במהדורה הדיגיטלית: מסה מאת ידידיה גזבר, 'משהו לא כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם', על חייל מילואים הנקרא לשרת במלחמה בעזה. הטקסט נע בין עדות לבידיון, הוא יכול להיקרא כיומן מלחמה או כהרהור על מצבו האנושי של אדם בזמן מלחמה, בזמן הזה. את הטקסט מלווה איור שיצר איתי בנימיני - תמונת מראה של עזה ההרוסה - אחד מתוך אוסף דימויים שנכרכו יחד בסרט צהוב, עדות לגורלם האכזר של החטופים והחטופות שנמצאים בעזה מאז 7 באוקטובר.

עוד באגרת היום: 'לשתות' - פרוזה קצרה מתוך הספר "אף אחד מאיתנו לא יחזור" מאת שרלוט דלבו שראה אור בשנה שעברה בהוצאת עם עובד, מלווה בציור של רות פוירשטיין; 'ואלוהים היא המים' - שיר מאת לילה ג'ון בתרגום מור קדישזון, שראה אור לראשונה בעברית בגיליון גרנטה 12: חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה.

לינקים לטקסטים בתגובות.

דימוי: איתי בנימיני, 7 בינואר, 2024

עם עובד - הוצאת ספרים ידידיה גזבר

כַּמָּה חַי הוּא הַדָּם! – וּמָה מֵת בַּעֲדוֹ?: כַּמָּה חַי הוּא הַדָּם! –פתיחת שיר ללא שם מתוך שלושה שירים חדשים של רות...
09/04/2024

כַּמָּה חַי הוּא הַדָּם! – וּמָה מֵת בַּעֲדוֹ?: כַּמָּה חַי הוּא הַדָּם! –

פתיחת שיר ללא שם מתוך שלושה שירים חדשים של רות פוירשטיין והעברית הנפלאה שלה, עכשיו במהדורה הדיגיטלית שלנו.

להמשך קריאה>>>>
https://www.grantahebrew.com/author/ruth-feuerstein/

אתם שעובריםמכוסים היטב במלוא השריריםבבגד שהולם אתכםאו לאאו בערךאתם שעובריםוהחיים סוערים בדמכםדבוקים לשלד שלכםבצעד תוסס א...
07/04/2024

אתם שעוברים
מכוסים היטב במלוא השרירים
בבגד שהולם אתכם
או לא
או בערך
אתם שעוברים
והחיים סוערים בדמכם
דבוקים לשלד שלכם
בצעד תוסס אתלטי גמלוני
מחויכים זעופים, כולכם כה נאים
כל כך שגרתיים
כל כך כמו כולם בשגרתיות שלכם
כה נאים בשגרתיות שלכם
עשירת הגוונים
מפועמים בחיים שמונעים מכם
להרגיש את החזה העוקב אחרי הרגל
את היד המורמת אל הכובע
את היד על הלב
את פיקת הברך שמתגלגלת לאיטה בתוך הברך
איך נסלח לכם על שאתם חיים…
אתם שעוברים
מכוסים היטב במלוא השרירים
איך נסלח לכם
הם כולם מתים
אתם עוברים ושותים בבתי קפה
אתה מאושר היא אוהבת אותך
מצב רוח רע דאגות כלכליות
איך איך
יסלחו לכם אי־פעם
אלה המתים
כדי שתוכלו לעבור
מכוסים היטב במלוא השרירים
כדי שתוכלו לשתות בבתי קפה
כדי שתהיו צעירים יותר בכל אביב
אני מתחננת
תעשו משהו
למדו צעדי ריקוד
משהו שיצדיק את קיומכם
שיקנה לכם זכות
להיות לבושים בעורכם בשְֹער גופכם
תלמדו לצעוד ולצחוק
כי זה יהיה טיפשי מדי
בסופו של דבר
שכל כך הרבה מתו
בשעה שאתם חיים
בלי לעשות כלום בחייכם.

_________

שרלוט דלבו, "תפילה אל האנשים החיים כדי לסלוח להם על שהם חיים", מצרפתית: רמה איילון, מתוך הספר "אף אחד מאתנו לא יחזור", הוצאת עם עובד - הוצאת ספרים, 2023

להמשך התפילה לחצו כאן>>>>>
https://www.grantahebrew.com/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%94%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9/

דימוי: רות פוירשטיין, משהו השתנה. אני ישנה פחות. הלב מעיר אותי, 2017, טושים ודיו על נייר, 47.5*33

10/11/2023 אתמול שמעתי על עוד מישהי שאני מכירה שאיבדה קרוב משפחה שנהרג בעזה, בן הדוד שלה. היא כתבה לי: "אין סוף לעצב שלנ...
26/03/2024

10/11/2023 אתמול שמעתי על עוד מישהי שאני מכירה שאיבדה קרוב משפחה שנהרג בעזה, בן הדוד שלה. היא כתבה לי: "אין סוף לעצב שלנו". שבוע חמישי למלחמה.
היום הלכתי לקבוצת קריאה ב"סיפור פשוט". הסופרת הנהדרת ארנה קזין דיברה על המסה שלה: "יותר משלוש גינאות או: הפמיניזם ימנע את המלחמה (הבאה)". היה דיון סוער והמסה השאירה אותי עם הרבה חומר למחשבה, וגם תירוץ לחזור למסה של וירג'יניה וולף, שאותה קראתי אתמול בלילה.
מלאה בשמחה ובהשראה עליתי על האוטובוס כדי לחזור הביתה, ולפתע קיבלתי התראה על אזעקה. הנהג עצר וכולנו ירדנו מהאוטובוס. משפחה עם שני ילדים צעירים התחבאה בכניסה לבניין. אני נשכבתי על הכביש. שמענו קולות נפץ חזקים וכל מה שיכולתי לראות היה זנב הטיל בשמים.
קמתי וחציתי את הכביש. סימסתי לאימא שלי שאני בסדר. הברכיים שלי רעדו. כשהגעתי הביתה ראיתי שקיבלתי מחזור, כמה ימים מוקדם מדי. שמעתי ששתי נשים נפגעו בהתקפת הטילים הזו.
אם אגיד משהו על כל הסיטואציה הזו, התגובה תהיה: מה עם עזה? את יודעת כמה ילדים נהרגו מהאש של הצבא שלך היום? איך את מעזה להתלונן?

______________

דנה מילס, מתוך "מלחמה של אישה אחת" (One Woman's War), ספרה שרואה אור עכשיו בהוצאת
Five Leaves Publications - חנות ספרים עצמאית והוצאה לאור באנגליה.

ביום חמישי הקרוב (28/3) בשעה 20:00 יתקיימו מפגש ושיחה בעקבות פרסום הספר, בהשתתפות דנה מילס והסופרת והמסאית ארנה קזין ("איך להתנגד").
המפגש יתקיים בסיפור פשוט וישודר בו זמנית בחנות באנגליה, ובזום לטובת כל מי שלא יוכלו להגיע פיזית. השיחה תתקיים בשפה האנגלית.

לינקים לקריאת חלקים מהספר שפורסמו אצלנו במהדורה הדיגיטלית, ולעוד פרטים על האירוע, בתגובות>>>>>>

ב־13 באוקטובר דנה מילס החלה לכתוב יומן, יומן אישי על החיים לאחר השבעה באוקטובר, על הטבח הנורא וההשלכות שלו, על המתקפה הה...
22/03/2024

ב־13 באוקטובר דנה מילס החלה לכתוב יומן, יומן אישי על החיים לאחר השבעה באוקטובר, על הטבח הנורא וההשלכות שלו, על המתקפה ההולכת וגדלה בעזה והזוועות שהלכו ונגלו, על ההתנגדות למלחמה וההשתקה שלה, על קריאה, כתיבה וריקוד תוך כדי מלחמה, על המאבק לשמר תקווה שהחיים בין הירדן לים יכולים להיות אחרים.
Five Leaves, חנות ספרים עצמאית בנוטינגהם והוצאה לאור המתמחה בפרסום כתבים פוליטיים־חברתיים, פנתה אליה בבקשה לכרוך את דפי היומן בספר One Woman's War: Essays Written in War, for Peace הרואה אור בימים אלו.
הספר נכתב ופורסם בשפה האנגלית, וקטעים נבחרים ממנו תורגמו על ידי מילס לעברית ומתפרסמים באגרת שלנו היום. פרסומים חדשים נוספים: שירים של רות פוירשטיין; שיחה של דנה מילס עם נגה רש בעקבות פרסום הספר; פרוזה קצרה מתוך הספר "אף אחד מאיתנו לא יחזור" מאת שרלוט דלבו: תפילה אל האנשים החיים כדי לסלוח להם על שהם חיים. לקריאה לחצו על הלינק שבתגובה הראשונה>>>

בשבוע הבא נפגש לקריאה ושיחה בעקבות ספרה של דנה מילס בהשתתפות דנה מילס וארנה קזין. המפגש יתקיים בשפה האנגלית בסיפור פשוט ובשיתוף עם ההוצאה לאור Five Leaves באנגליה. פרטים נוספים בתגובה על המפגש בתגובה השניה>>>

דימוי: רות פוירשטיין, משהו השתנה. אני ישנה פחות. הלב מעיר אותי, 2017, טושים ודיו על נייר, 47.5*33

Dana Mills Orna Coussin Five Leaves Publications Noga Resh סיפור פשוט ׂעם עובד - הוצאת ספרים Mira Rashty

שם הגיליון, "חיים אילמים", מתייחס בין השאר לרובד בולט באופן שבו בני אדם תופסים את ההבדל שבין האדם לטבע – הבדל שמקורו באמ...
18/03/2024

שם הגיליון, "חיים אילמים", מתייחס בין השאר לרובד בולט באופן שבו בני אדם תופסים את ההבדל שבין האדם לטבע – הבדל שמקורו באמונה שלפיה לבני האדם ניתנה מתנת השפה, בעוד שבעלי החיים, הצמחים, הגלקסיות, הם נטולי לקסיקון, אילמים.

המודעות לרבדים האלו של השפה ושל היעדרה חוזרת בטקסטים שכונסו בגיליון. רבות מהיצירות מתייחסות למילים באופן ישיר – לא רק כאמצעים תמימים לתקשורת אלא כמבנים שיוצרים את הקשר ואת ההפרדה בינינו לבין הטבע. אבל היצירות לא מובילות אל מסקנה חד־משמעית, לא משמשות כתעמולה לזכות המילים או כנגדן – כמו כל ספרות טובה הן מערערות על הקשרים וההקשרים האלו, חושפות את השבר ואת הספק ויוצרות מהם משהו אחר, חדש, עד שמתברר "שהבלתי צפוי הוא הדברים הרגילים ביותר: אנשים, השמים, השמש, האדמה, המים שמקיפים את האדמה, הדברים שגדלים על האדמה“, כפי שכותבת ג’מייקה קינקייד במסה שפורסמה בגיליון.

במסה "בהיסטוריה" חוזרת קינקייד – סופרת ומסאית מבריקה ילידת אנטיגואה, ששמה בוודאי מוכר לכם – אל שנת 1492, אל כריסטופר קולומבוס ש"גילה" את "העולם החדש" (כן, הרבה מירכאות צריך כאן). היא מטילה ספק במושג ההיסטוריה ובמונחים הנובעים ממנו וחושפת את המנגנון האלים של השפה, כשנתינת שמות לצמחים מתבררת כאקט של נישול והפרדה. מתוך הספק עולות שאלות על הקשר בין האדם לזמן, למקום ולצמחים.

המסה פורסמה בגיליון בתרגום נהדר של זהר אלמקייס, והיא נפתחת כך:

"כיצד לקרוא לדבר שקרה לי ולכל מי שנראה כמוני?
שאקרא לו היסטוריה?
אם כך, מה פשר ההיסטוריה עבור מישהי כמוני?
האם היסטוריה אמורה להיות רעיון, האם היא אמורה להיות פצע פתוח, וכל נשימה שאני שואפת ופולטת מרפאת ופותחת את הפצע שוב ושוב, פעם אחר פעם, או האם היא רגע שהתחיל בשנת 1492 וטרם הגיע לסיומו? האם היא אוסף של עובדות, שכולן פרטים נכונים ומדויקים — ואם כך, כשאני פוגשת בפרטים הנכונים והמדויקים הללו, מה עליי לעשות, איך אני אמורה להרגיש, איפה עליי למקם את עצמי?
מדוע עליי להיות אובססיבית לגבי כל השאלות האלו?

ההיסטוריה שלי התחילה כך: בשנת 1492 כריסטופר קולומבוס גילה את העולם החדש. מאחר שזוהי רק התחלה ואני עדיין לא בתמונה, עדיין לא הופעתי, המילה "גילה" לא מדליקה נורת אזהרה, ואני עדיין לא מבולבלת מהפרשנות הזו. אני מקבלת אותה. אני רק שבויה באישיות של האיש חסר המנוח והנרגן הזה. לפעמים השורשים שלו מעורפלים; לפעמים איש לא יודע מאיפה בדיוק הוא הגיע, מי הוא באמת היה. לפעמים השורשים שלו די מלאי חיותּ: אבא שלו היה חייט, הוא הגיע מג'נובה, כנער הוא שוטט במעלה ובמורד המזח הג'נובי, מרותק מהמלחים ומסיפוריהם על ארצות רחוקות; הארצות האלו בוודאי היו מלאות אוצרות, שכן כל הדברים הרחוקים הם אוצרות. אני רחוקה, אבל אני עדיין לא אוצר: אני לא חלק מהתודעה של האיש הזה, הוא לא יודע על אודותיי, עדיין אין לי שם. וכך המילה "גילה", ככל שהיא נוגעת לעולם החדש הזה, נותרת לא מעניינת לגביי."

המשך הקריאה בגיליון - לינק בתגובה הראשונה>>>

צילום: Sofie Sigrinn

Zohar Elmakias

"שייכות מתקשרת לפעמים לתחושה של בית בקהילה או לכמיהה לקהילה. אבל בשנים האחרונות, ואולי בעיקר לאור כל מה שקורה בישראל/פלס...
08/03/2024

"שייכות מתקשרת לפעמים לתחושה של בית בקהילה או לכמיהה לקהילה. אבל בשנים האחרונות, ואולי בעיקר לאור כל מה שקורה בישראל/פלסטין, התחלתי להרגיש תחושת שייכות עם אנשים פרטיים שלא בהכרח ישתייכו זה לזה – אנשים שלא בהכרח שייכים לאותן קהילות. התחלתי להתעניין פחות במערך החברתי, הפוליטי או התרבותי, ויותר בקשרים עמוקים ופתוחים שיש בהם אהבה, פגיעות ואמון ביכולת שלנו להתפתח ולגדול. [...] לפעמים זה מניע אותי לשפוט אחרים שמדברים בסמכותיות על יהדות וישראל מזהות הצטלבותית שלא כוללת יהדות או את ישראל – אנשים שכף רגלם מעולם לא דרכה בישראל/פלסטין. משהו סומר בי, ואני טוענת לשייכות לשבט שלי, "לעם שלי", גם כשהשייכות הזו נדמית בלתי אפשרית ובעייתית כשהיא מצטלבת עם רגעים פוליטיים שדורשים סוג אחר של התארגנות כדי להוביל לשינוי. אחרי 7 באוקטובר מצאתי את עצמי שוקעת אל תוך השבט שלי, הרגשתי איך אני הופכת נוקשה יותר, ברורה יותר, מצומצמת יותר, הגנתית יותר, מושרשת בזהות ההצטלבותית שלי בקריאה להפסקת אש ולחזרה של החטופים.
כל הסתירות האלו אמיתיות מבחינתי. אני לא רוצה להשתייך לאף אחד או לאף מקום שמסרב לקבל אותי באנושיותי המלאה".

המשוררת מיה פינדייק, שפרסמנו משיריה בגיליון "חיים אילמים", בשיחה עם האמנית תמר אטון, שעבודות נהדרות שלה פורסמו אצלנו במהדורה הדיגיטלית -
על שייכות, על יהדות, על כתיבה ואמנות ועל שגיאות הוריות בעידן האנתרופוקן
עכשיו במהדורה הדיגיטלית:

https://www.grantahebrew.com/%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%aa%d7%99-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%99%d7%a7-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a2/

Maya Pindyck Tamar Zohara Ettun

שלושה שירים מעולים של מיה פינדייק בתרגום נהדר של ירדן בן־צור, עכשיו במהדורה הדיגיטלית. השירים פורסמו לראשונה בגיליון "חי...
03/03/2024

שלושה שירים מעולים של מיה פינדייק בתרגום נהדר של ירדן בן־צור, עכשיו במהדורה הדיגיטלית. השירים פורסמו לראשונה בגיליון "חיים אילמים". אחד מהם מצורף כאן, שירים נוספים כאן בלינק~~ https://www.grantahebrew.com/author/maya-fi/

Maya Pindyck Yarden Ben-Zur

בדיוק לפני שבוע השקנו את חיים אילמים. שמחנו כל כך לפגוש את כולכם - סופרים וסופרות, מתרגמים ומתרגמים, קוראים וקוראות - ול...
27/02/2024

בדיוק לפני שבוע השקנו את חיים אילמים. שמחנו כל כך לפגוש את כולכם - סופרים וסופרות, מתרגמים ומתרגמים, קוראים וקוראות - ולהקשיב לטקסטים היפהפיים שמרכיבים את הגיליון מוקראים ומקבלים חיים חדשים בקול, במפגש ובשיחה.
תודה גדולה לבית חנה הרבי וליפתח אילוז על האירוח המופתי, לעמי בן צבי על המוזיקה, לענבר פלאור על הצילום, ובעיקר למשתתפים ולמשתתפות, שמילותיהם החכמות עדיין מהדהדות אצלנו.

לחיי הספרות, הרוח והשיחה
כמה תמונות מההשקה כאן~~

הערב! יום שלישי, 19:30, בית חנה הרבי, רח' הרבי מבכרך 6, תל אביב.ישתתפו:עפרי אילניזהר אלמקייסאוריאן אסייגעינת בדיירדן בן-...
20/02/2024

הערב! יום שלישי, 19:30, בית חנה הרבי, רח' הרבי מבכרך 6, תל אביב.

ישתתפו:
עפרי אילני
זהר אלמקייס
אוריאן אסייג
עינת בדי
ירדן בן-צור
עדנה גורני
תמר וייס גבאי
תהילה חכימי
בועז לביא
הדר לוטן
דניאל מונטרסקו
יערה סדצקי
יובל פלוטקין
תמי צרי

מוזיקה: עמי בן צבי
הנחייה: נגה רש
דברי פתיחה: מירה רשתי

הכניסה חופשית, נשמח לראותכםן

אבנר שפירא כתב על הגיליון החדש ב'הארץ': "האם קולות אנושיים נשמעים ללווייתן נשגבים, כפי שקולות של לווייתן נשמעים לנו?" תו...
15/02/2024

אבנר שפירא כתב על הגיליון החדש ב'הארץ':

"האם קולות אנושיים נשמעים ללווייתן נשגבים, כפי שקולות של לווייתן נשמעים לנו?" תוהה הסופרת רבקה גיגס במסה נהדרת, שבה היא עוקבת אחר לווייתן שנסחף לחוף באוסטרליה וגסס שם במשך כמה ימים בעודו נהפך לאטרקציה ציבורית. גיגס חוקרת את הסיבות האפשריות למותו ומהרהרת בקשרים בין האדם לאותו קרוב־רחוק שלו ממשפחת היונקים, הסובל מנזקי הזיהום שמותירה הכלכלה האנושית. "אם עמוק בתוך הלווייתן אפשר למצוא טביעה אנושית שאי אפשר למחות", היא כותבת, "כיצד נוכל להמשיך לגולל את האגדה על האחרוּת יוצאת הדופן... של העולם החייתי המוזר, הפלאי והרחב?" חיבורה של גיגס תורגם לעברית בגיליונו המשובח של כתב העת "גרנטה", המוקדש לבחינה ספרותית של יחסי האדם והטבע וכולל סיפורים, מסות, שירים ועבודות אמנות מאת יוצרים מקומיים וזרים. בפתח הדבר מציינת העורכת־האורחת של הגיליון, נגה רש, כי אם בעבר כתיבה על טבע סיפקה נחמה מעצם ניסיונה להתרחק ממעשי בני האדם, אזי כיום, לנוכח המשבר האקולוגי והאסונות הסביבתיים התכופים, היא "מקור לחרדה עמוקה, לעתים משתקת". ובכל זאת, הספרות לדבריה "יכולה להיות זירה של תשומת לב, של קשב אל דממת המפגש עם יצורים אילמים, מצע לידע חדש, להתנסות אחרת, למגע קרוב". עם הכותבים המשתתפים בגיליון נמנים ג'מייקה קינקייד, תמר וייס גבאי, תהילה חכימי, עינת בדי, בועז לביא, עפרי אילני, יובל פלוטקין ואחרים. נדמה כי דבריה של קינקייד במסה שלה על גילוי "העולם החדש" על ידי כריסטופר קולומבוס ב–1492 לוכדים את רוח הגיליון כולו: "הסתבר שהבלתי צפוי הוא הדברים הרגילים ביותר: אנשים, השמים, השמש, האדמה, המים שמקיפים את האדמה, הדברים שגדלים על האדמה".

קישור לכתבה המלאה בתגובות!
מזכירות שביום שלישי הקרוב נשיק את הגיליון עם רשימת משתתפים/ות מרהיבה (כל הפרטים גם הם בתגובות) ~~~

Mira Rashty Roni Kramer Shahar Kramer Noga Resh

ביום שלישי הקרוב נתכנס לכבוד צאתו לאור של גיליון גרנטה 12: ׳חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה׳, המוקדש להתבוננות ביחסי האדם ו...
14/02/2024

ביום שלישי הקרוב נתכנס לכבוד צאתו לאור של גיליון גרנטה 12: ׳חיים אילמים – כתיבת טבע חדשה׳, המוקדש להתבוננות ביחסי האדם והטבע דרך הספרות.
נחגוג את צאת הגיליון בקריאה ובשיחה על טבע, על מידת האדם, על הזמנים שאנחנו חיים בהם ועל מקומן של המילים.

משתתפים/ות:
עפרי אילני
זהר אלמקייס
אוריאן אסייג
עינת בדי
ירדן בן־צור
עדנה גורני
תמר וייס גבאי
תהילה חכימי
בועז לביא
הדר לוטן
דניאל מונטרסקו
יערה סדצקי
יובל פלוטקין
תמי צרי

הנחייה: נגה רש
מוזיקה: עמי בן צבי

בואו להתנחם ביחד בספרות ולהרים כוסית
יום שלישי | 20/2/24 | 19:30
בית חנה הרבי | הרבי מבכרך 6 | תל אביב

הכניסה חופשית, נשמח לראותכםן.
לינק לאירוע ~ https://bit.ly/3w6pp3Z

Roni Kramer Mira Rashty Shahar Kramer Noga Resh Tehila Hakimi Ofri Ilany Zohar Elmakias Yarden Ben-Zur Yuval Plotkin Edna Gorney Tami Zori CityTree Hadar Lotan Boaz Lavie Tamar Weiss Gabbay Daniel Monterescu Yaara Sadetzki

"העריצות מבקשת שתיקה כהסכמה. או דיבור כאישור. יש דברים שמותר לדבר עליהם, שרק אותם מותר לומר, ויש דברים שאסור. כשהמדינה א...
11/02/2024

"העריצות מבקשת שתיקה כהסכמה. או דיבור כאישור. יש דברים שמותר לדבר עליהם, שרק אותם מותר לומר, ויש דברים שאסור. כשהמדינה אינה טובה, אלא עריצה, והמצב הוא מצב-חירום-קבוע, יש מלים שאסור להגות בכלל. וממילא אסור להתנגד."

ארנה קזין, 'לדבר'. מתוך ספרה "איך להתנגד"

מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים מוחה על מעצר השווא של הסופרת והעורכת המוערכת ארנה קזין. "במקום שבו אוסרים סופרות – נמצאים ערכי הדמוקרטיה בסכנה!"
הסופרת והעורכת המוערכת ארנה קזין היא מבכירות העורכים הספרותיים בארץ וסופרת מוכרת וותיקה, מאחוריה תשעה ספרים פרי עטה, ואף זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים. קזין מלמדת במכללת ספיר ובבצלאל.
אמש השתתפה ארנה בהפגנה בקפלן 22, שם ניסתה לעזור לחברתה, שהותקפה לדבריה בידי אחד השוטרים במקום. ארנה נעצרה ועברה לילה במעצר שווא. ארנה שוחררה היום ממעצר על ידי השופט בנימין הירשל דורון, שביקר את המשטרה על עצם מעצרה, וכתב בהחלטתו: "אינני סבור שהראיות שבפני מצביעות על תקיפה של שוטר בעוצמה שכזו המבחינה בינה לבין החשודים האחרים".
אנו, חברות וחברי מחאת הסופרות/ים והמשוררות/ים רואות בחומרה מעצר שווא זה. הניסיון לייחס לארנה תקיפת שוטר וכליאתה למשך לילה בנווה תרצה, הם מעשי עוול. תפקיד המשטרה הוא לשמור על הסדר הציבורי ולאפשר לציבור לממש את זכות ההפגנה, ומעצרי שווא כאלה, וייחוס שקרי של אלימות נגד שוטרים למפגינה ערכית, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים לשנת 2019, מראה את הכשל הערכי והמוסרי העמוק שמשטרת ישראל נקלעה אליו. במקום שבו אוסרים סופרת ומפגינה כארנה קזין, נמצאים ערכי הדמוקרטיה בסכנה. אנו, סופרות וסופרי ישראל, מחזקים את ידיה של ארנה. לא נירתע מהשמעת קולנו נגד ממשלת המחדל, ולא נחדל מלקרוא להחלפתה.

צילום: שרגא טיחובר

שיחה בין נגה רש שערכה את גיליון "חיים אילמים" לשחר קרמר שאצרה את האמנות: על אילמות ואמנות, על המבט האנושי על החיה, על מי...
05/02/2024

שיחה בין נגה רש שערכה את גיליון "חיים אילמים" לשחר קרמר שאצרה את האמנות: על אילמות ואמנות, על המבט האנושי על החיה, על מילה לעומת דימוי ועל ציור לעומת צילום, על מלבנים וגבולות ועל הסוס המרהיב של איגור רבליס שמתנוסס על הכריכה. עכשיו במהדורה הדיגיטלית>>>>>>> https://rb.gy/pgf6ed

Noga Resh Shahar Kramer

Address


Alerts

Be the first to know and let us send you an email when גרנטה - מגזין לספרות חדשה Granta In Hebrew posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to גרנטה - מגזין לספרות חדשה Granta In Hebrew:

Videos

Shortcuts

  • Address
  • Telephone
  • Alerts
  • Contact The Business
  • Videos
  • Claim ownership or report listing
  • Want your business to be the top-listed Media Company?

Share

Our Story

מגזין הספרות גרנטה נוסד ב1889 בקיימברידג'. המהדורה העברית היא המהדורה הבינלאומית ה14. במאי 2014 הפכה סיפור פשוט לבית הרשמי של כתב העת גרנטה לספרות מקומית ובינלאומית. המגזין יוצא לאור פעמיים בשנה ומפרסם יצירות פרי עטם של סופרות וסופרים מפורסמים לצד צעירים מן הארץ והעולם. לצד המהדורה העברית ניתן למצוא גם מהדורות בסינית, פורטוגזית, ספרדית, טורקית, בולגרית, יפנית, פינית, איטלקית ועוד. את הגיליונות ניתן לרכוש דרך אתר האינטרנט שלנו: http://grantaisrael.com/ וכמובן למצוא אותם בחנויות הספרים העצמאיות (זוהי רשימה חלקית, מוזמנים-ות לכתוב לנו לבירורים נוספים) - תולעת ספרים | כיכר רבין 9 | תל אביב | 03-5298499 תולעת ספרים | מזא"ה 7 | תל אביב | 03-5357907 המגדלור | לבונטין 1 | תל אביב | 03-6868225 סיפור פשוט | שבזי 36 | תל אביב | 03-5107040 ספרים בבזל | בזל 32 | תל אביב | 03-5467405 לוטוס ספרים | אלנבי 101 | תל אביב | 03-5663630 רובינזון | נחלת בנימין 31 | תל אביב | 03-5605461 ספר לכל | ברזילי 7 | תל אביב | 03-5601870 בוק שוק | ברודצקי 15 | רמת אביב | 03-6415158 דורון ספרים | אבן גבירול 147 | תל אביב | 03-6044323 אדרבא | בן מימון 5 | ירושלים | 02-5671266 תמיר ספרים | עמק רפאים 21 | ירושלים | 02-5611750 תמיר ספרים | בית הכרם 29 | ירושלים | 02-6511926 תמיר ספרים | כנפי נשרים 22 | ירושלים | 02-6522005 תמיר ספרים | תיאטרון ירושלים | 02-5637232 ירדן ספרים | יפו 42 | ירושלים | 02-6254761 אקדמון גבעת רם | קמפוס אדמונד ספרא | ירושלים | 02-6535313 אקדמון הר הצופים | אוניברסיטה עברית הר הצופים | ירושלים | 02-5882162 אקדמון אוניברסיטת חיפה | שדרות אבא חושי 5 | חיפה | 04-6706122 יודן ספרים | חורב 15 | חיפה | 072-3222579 פביאן | ברנר 4 | רעננה | 09-7431226 בסטסלרס | מרכז מסחרי כפר שמריהו | 09-9500575 פורת ספרים | ביאליק 38 | רמת גן | 03-6723731 אקדמון בר אילן | אוניברסיטת בר אילן | רמת גן | 03-6359913 ספר לכל | לישנסקי 9 | ראשון לציון | 03-9617765 מילתא | יעקב 36 | רחובות | 08-6498979 קרון הספרים | מגדל 2 | קרית טבעון | 04-9533461 דברי סופרים | ככר פינגווין | שד׳ הגעתון 31 | נהריה | 04-9513722