בר - בין יוצר למקום

Home
בר - בין יוצר למקום

כתב עת ליצירה ולאמנות מעולם הישיבות

חמש שנים לפני מותו הפסיק רבי נחמן מברסלב ללמד את חסידיו תורות והתחיל לספר להם סיפורי מעשיות. סיפורים עמוקים, נוגעים, על לב ועל מעיין שהובילו אותם יחד איתו אל מעמקים חדשים של תורה אליהם לא הגיעו מעולם.

מאז ומעולם, הלכו התורה והיצירה יד ביד. ממשה רבינו ודוד המלך עד לרב קוק ולחיים נחמן ביאליק, מסיפורי התנ״ך ואגדות חז״ל ועד היום, נוכח בית המדרש ביצירה והיא נוכחת בו.
גם בימינו נכתבים שירים בבתי המדרש.

אחרי שעות ארוכות של לימוד אל תוך הלילה הופכות התורות לנהר שירים ולסיפורים, לציורים ולתמונות.

אל הנהרות הללו, הזורמים מתוך בתי המדרש, אנו רוצים להתחבר, לינוק מהמים האלה ולחבר נהר לנהר ובית מדרש לחברו. אנו מקימים כתב עת שיהיה אגם וים לנהרות הללו, אליו הם יזרמו והוא יעודד את הנביעה שלהם, אבן מרכזת בחלל היצירה הישיבתית.

כתב העת ״בר״ יהיה בנוי משערים שונים, ובהם יצירות פרי עטם של בני ישיבות ובוגריהן, בנושאי שירה, פרוזה, מסות, מאמרים, ביקורות וכתבות שונות אודות עולם היצירה והממשק שלו עם עולם בית המדרש. בין היצירות תשולבנה יצירות ויזואליות שונות, קשורות ליצירות הטקסטואליות ומחוברות אליהן. הוא יחולק ויימכר בבתי המדרש השונים בארץ, ובעתיד תשולבנה בו בעז״ה תחרויות שונות ליוצרים, ופרויקטים שונים בתחום.

אנו תקווה כי סביב ״בר״ יתפתח שיח פורה ומפרה, שישמש גורם מאחד ומגבש בין תורות שונות ובין סוגים שונים של שיח, ויקח את כולנו יחד בדרך חדשה לעולמות מופלאים.

05/01/2024

ההסטוריה חוזרת, ולפעמים אין קשה ממנה. לא פעם בשנים האחרונות הועלו תמיהות וקריאות לשינוי בנוגע לנוסחי הקינות שאנו אומרים בתשעה באב. לא רלוונטי, לא מציאותי ולא יכול לקרות במציאות העכשווית אמרו הטוענים ובקשו לשנות. בקשו לשנות הנוסח, אך המציאות הקדימה אותם.

מאז אותה השבת, הפכו טקסטים רבים וכואבים מתקופות קשות של העם היהודי רלוונטיים שוב. תיאורי זוועות ופרעות, הלכות שביה ותחושות חלל וחוסר אונים - כל אלו נשמעים פתאום קרובים מתמיד, אכזריים מתמיד.

בשער אקדמך אנחנו מנסים להזכר ולשתף אמנות בית מדרשית שכבר קדמה לנו. מוזמנים לשלוח לנו לגיליון הקרוב קטעים שפגשתם ואהבתם, טיפות מעולם אחר שכל כך רלוונטיות גם עכשיו.

זו גם הזדמנות להזכיר - הדד ליין לשליחת יצירות הוא ממש בעוד יומיים, מוזמנים לשלוח, בנושא התקופה אך לא רק.

(בתמונה - קטע מתוך מחזור הקינות לתשעה באב)

26/12/2023

לפני כמה חודשים, יצאנו כולנו מבתינו, מי בגופו, בתיק ומדים ומי בכל בחינה אחרת של יציאה מהבית, מהנוחות, מהביטחון
ומאז דברים החלו להיעלם.
תחושות. הרגלים.
אנשים.
חברים.
נעלמים,
הולכים לכל הרוחות.
ולנו נותר לאחוז חזק במה שכאן
ולא לשכוח לרגע את שנעלם לנו.

#מןהסערה

דברים בעלמא

גיליון י"ד מתגבש בימים אלה והדד ליין מתקרב. מוזמנים לשלוח יצירותכם למייל שלנו bar.yeshiva@gmail.com.

23/12/2023

גיליון י"ד מתגבש בימים אלה והדד ליין מתקרב. מוזמנים לשלוח יצירותכם למייל שלנו [email protected].

22/12/2023

*וְהַשַּׁבָּת בַּנֶּפֶשׁ תְּהִי -ויגש*
המלחמה מתארכת וכבר שבועות וחודשים שרבים ממנו מנותקים ומתגעגעים. געגוע לבית, געגוע לבן או לבת הזוג, געגוע לחבר במילואים, ליקירים שכבר לא ישובו ולאחינו שבצרה ובשביה. קשה להתמודד עם געגועים, אך לפעמים אפשר לשאוב קצת כוח מהתבוננות בגדולים וגיבורים שעשו זאת לפנינו.
שירה של זלדה מוקדש לכל המחכים והמתגעגעים, לחטופים שנזרקו אל הבור ולגיבורים שנלחמים כדי להוציא אותם.
שבת שלום!

(פרויקט 'מן הסערה' ממשיך לקבל את היצירות שלכם ושלכן - מבית המדרש, מהבית ומשדה הקרב. מוזמנים לשלוח לנו למייל [email protected] ולעקוב אחרינו ברשתות ובדף הבית של הפרויקט: baryeshiva.com/min-haseara)

19/12/2023

מלחמה זו מגלה לנו צדדים חדשים בנו, בקיום שלנו.
גם העורף נמצא בחזית, גם אנו היושבים בישיבה או במדרשה נמצאים בחזית.
חווים את המלחמה יום יום על בשרנו. על הקושי והחסד הנולד ממנה.

מתניה גנטק מתאר תחושות מוכרות ונוגעות, תחושות הנוגעות לכל מי שנמצא בעורף. בדיסוננס בין היום יום והשגרה למלחמה.

לעילוי נשמת שי פיזם, תלמיד ישיבת הר עציון שנפל בקרבות.

#מןהסערה

דברים בעלמא

17/12/2023

נראה שהעולם קורס לתוך עצמו.
כמעט ובלתי ניתן להאמין למאורעות הימים האלו, כל פעם שאנו חושבים שהגענו אל סף הכאב, נולד קושי נוסף.
זו תקופת מבחן, לנו, לעולם בו אנו חיים.

כפי שכותב אהרון בשירו "נמצא העולם רודף אחר עצמי / בקיפוליו העמוקים פנימה".

#מןהסערה

דברים בעלמא

15/12/2023

וְהַשַּׁבָּת בַּנֶּפֶשׁ תְּהִי - מקץ

בפרשת השבוע מסופר לנו על פרעה וחלומותיו. החלום הוא מוטיב מרכזי בספר בראשית ובפרשות האחרונות בכלל, החלום הוא דרכו של ה' לגלות לאדם את מעשיו. אך החלומות לרוב אינם ברורים, הם מעורפלים ומסובכים וזקוקים לאדם שיוכל לגלות אותם, לקלף שכבה אחר שכבה עד שיהיה ניתן להבין את ליבו של החלום.

בשירו מתאר אחיה את הניסיון להבין את התקופה האחרונה, לקלף שכבה אחר שכבה. להבין כדבריו "מה, ולמה, ובכלל / מלחמה". אך כל ניסיון שכזה נתקל בחומה של הלם וחוסר הבנה.

#מןהסערה

דברים בעלמא

שבת שלום!

12/12/2023

את הרעיון של נפרדות בקשר אנחנו מכירים מגיל צעיר, הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים הדתי.
ועדיין, התקופה האחרונה מזמנת אתגרים שעוד לא הכרנו.
שגרת יום יום חדשה שהמרחק הוא חלק ממנה.
השיר היום מוקדש לכל אלה שבנפרד,
שמתגעגעים וכמהים, שבוחנים סימנים בשמיים כדי למפות את הזמן העובר עד שיחזור, עד ששוב יהיו ביחד.
בקרוב, בקרוב.

#מןהסערה

דברים בעלמא

11/12/2023

המלחמה הולידה לנו המון רגעי 'מיצר'. בהלל מופיע הפסוק היפה מתהילים "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" דווקא המיצר והקושי הם מקומות שיכולים לעורר אותנו לתפילה. להתבוננות מחדש, לזעקה. ובתנועה הזאת עצמה, בתפילה שבאה מן המיצר כבר יש ישועה גדולה. כבר מאיר מחדש האור.

חנוכה שמח!

#מןהסערה

דברים בעלמא

10/12/2023

חנוכה נחגג בנקודה בשנה שבה יש הכי מעט אור יום, הימים הכי קצרים בשנה. מנקודה זו אפשר לראות את מחלוקת בית הלל ובית שמאי כמחלוקת על מהותו של חג החנוכה. בית שמאי טענו הולך ופוחת ואילו בית הלל אמרו מוסיף והולך. כל יום עוד נר עד שיאירו כל שמונת הנרות יחדיו.
להלכה אנו הולכים כבית הלל, מוסיפים אור כל יום.
אורו של הנר הראשון מופיע בכל ימי החנוכה, מן רגע הדלקתו הוא מאיר את כל ימי החג. בנקודה זו טמון גם הנס של חנוכה, האור שנשאר כל שמונת הימים ולא נעלם.

בשירו מתאר ירדן אורן דבר קטן, תחושה קטנה שנשארת אצלנו בלב על אף החושך הגדול מסביב. זהו האור שנשאר, שנדלק ולא נכבה.

חנוכה שמח!

#מןהסערה

דברים בעלמא

08/12/2023

וְהַשַּׁבָּת בַּנֶּפֶשׁ תְּהִי- וישב.

בספר משלי כתוב "כי נר ה' נשמת אדם"
הנר הוא דימוי לנשמה, המבקשת לעלות מעלה מעלה אל יוצרה אך כבולה אל החיים. נרות החנוכה הם האור הקטן המודלק בתוך החשכה, מתוך הקושי העצום נדלק אור קטן אליו מיום ליום מצטרפים עוד ועוד נרות.
אל תוך שמחת החג אנחנו שומעים על עוד הרוגים, עוד שמות, עוד סיפורים.
עוד נרות שיאירו את דרכנו בחשכה, כפי שכתב עמיחי פילוסוף בשירו 'להתבונן על נר' מתוך גיליון ט' של 'בר': "עוד יש דבר שאפשר לומר עליו זך".

שבת שלום! חנוכה שמח!

#מןהסערה

דברים בעלמא

07/12/2023

הדלקנו נרות. הנחנו את האור בתוך החושך וביקשנו ממנו לנצח אותו. הדלקת החנוכיה בחוץ (או כלפי חוץ) היא בקשה להוציא קצת בפנים לחוץ. רגע כזה הוא רגע של שיר, של כמיהה. "חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה". יש כאן בשיר מהתקווה הזאת, יש בו אור.
חנוכה שמח!

דברים בעלמא
#מןהסערה

05/12/2023

הסערה ממשיכה, הברקים והרעמים מביאים איתם בשורות קשות משדה הקרב.
הסערה שואבת אותנו פנימה, נראה שאנו עלולים לעולם לא לחזור לחיינו הרגילים.

בשירה מצליחה רנה וילנר לגעת במתח הדק בין הסערה והרעש שבא איתה לשקט, אל הלב שממשיך לפעום, בקצב מיוחד.

#מןהסערה

דברים בעלמא

03/12/2023

חזרנו אל הלחימה, אל הקרב על עמנו וערי אלוקינו.
עם הלחימה שב ומופיע הכאב, האובדן הנורא.
התבשרנו היום על עוד לוחמים שנפלו בקרבות ובניהם לוחם השיריון רב-סמל אור ברנדס, בוגר ישיבת מעלה גלבוע.

בשירה מנסה אילנה בוקסנהורן להבין את האובדן ומתוך ההבנה שלו, מתוך ההכרות איתו להצליח להתמודד איתו.

#מןהסערה

דברים בעלמא

01/12/2023

והשבת בנפש תהי - וישלח.

כבר מראשיתו של העם היהודי, במלחמת שכם שבפרשתנו, שרר המתח בין הרצון להמנע מדם ופגיעה לבין ההכרח שבמלחמה והרג חסר פשרות. מעין סתירה לא פתירה של רוח של שלום ואמונה באדם המתנגשת במציאות מאכזבת והפוכה, סתירה כזו שמערבבת אותנו ואת האמונה ומציפה שאלות רבות, חדשות וישנות.

בשירו, מזכיר לנו ישראל בוימל כי מעולם לא בקשנו מלחמות, ואף פעם לא חפצנו בהרג ובדם הנשפך. מלחמת האין ברירה היא רק הדרך שלנו להגן על עצמנו ועל העולם מפני רוחות של רוע ושנאה, ולוואי ונזכור זאת גם מחר.

שבת שלום!

#מןהסערה

דברים בעלמא

29/11/2023

מאז שמחת תורה הזמן עובר לאט יותר.
הכאב והזעקה הותירו בפנינו צלקות וקמטי דאגה רבים.
כולנו בימי המלחמה נושאים על גבינו את משא העם, הכבד כל כך.
ועם כל זאת, עלינו לדעת להמשיך ללכת, להרים את הראש מעל המים, להצליח לנשום נשימה עמוקה.
להמשיך ללכת.

#מןהסערה

דברים בעלמא

28/11/2023

המלחמה מוציאה ממנו צד אחר.
אל מול שיניים חשופות וטפרים שלופים,
מורים, אמנים, בחורי ישיבות, לובשים מדים וחושפים את זהותם השנייה.
זאת מערכה על השפיות.
על צלם אנוש שבנו.
וכל עוד הירח זורח מעל עולם שבור, נישאר קפואים ככה, מפחדים מתנועה לכל כיוון - מפחדים לשלוף את הניבים עד הסוף, לנשוך, מפחדים לקצץ את הטפרים ולהיפגע.
במתח עדין. בחשש ובגאווה. בתקווה שיצא מזה טוב, רק שיצא מזה טוב.

"אדם לאדם זאב" טוביה וינשטוק.
טכניקה מעורבת.

#מןהסערה

דברים בעלמא

27/11/2023

מצפים ליצירות שלכם!

#מןהסערה

דברים בעלמא

24/11/2023

*וְהַשַּׁבָּת בַּנֶּפֶשׁ תְּהִי - ויצא*
תחושת הזמן השתבשה החל מפרוץ המאורעות. לרגעים נראה שהכל נע מהר, לרגעים נראה כביכול אנו באותו המקום שבו התחלנו. הלוך וחזור, שוב שוב. בשיר אנחנו חוזרים שוב לרגע ההתחלה, או אולי נכון יותר - לרגע אחד לפני: יום כיפור וי"ג מידות של רחמים.
לפני נפילת האפיים שמיתרגמת כאן לנפילה מוחשית הרבה יותר משיכלנו לדמיין. השיר נע על ציר הזמן כמונו ומבקש ברגעי הריצה אל המגן ואל המסתור -
אנא, תושיענו.
שתהיה שבת שקטה ומלאה בישועות.

#מןהסערה

דברים בעלמא

עמית יחיאלי

23/11/2023

הגבולות מטשטשים, מתקמטים, נוזלים, וכבר לא כך־כך ברור.
מה בפנים ומה חיצון
מי מגן מפני מה
האם נכון להיאחז או להרפות
כך או כך,
עלינו לשמור על הגבול.

לֹא־יִשָּׁמַ֨ע עֹ֤וד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חֹומֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה
(ישעיהו ס, יח)

שביל טשטוש
שחר גזונדהייט
פחם וגרפיט על נייר, 40X60 ס"מ, תש"ף
מתוך גיליון ז' של בר
שחר גזונדהייט
דברים בעלמא
#מןהסערה

22/11/2023

לְמַֽעַן אֵיתָֽן ﬣַנִּזְרָֽק בְּלַֽהַב אֵֽשׁ׃
לְמַֽעַן בֵּֽן ﬣַנֶּֽעֱקַֽד עַל־עֵצִֽים וָאֵֽשׁ׃
לְמַֽעַן גִּבּֽוֹר ﬣַנֶּֽאֱבַֽק עִם־שַׂר־אֵֽשׁ:
לְמַֽעַן דְּגָלִֽיﬦ נָחִֽיתָ בְאֽוֹר וַֽעֲנַן־אֵֽשׁ׃
לְמַֽעַן הֹֽעֲלָֽה לַמָּרֽוֹﬦ וְנִתְעַלָּֽﬣ כְּמַלְאֲכֵי־אֵֽשׁ׃

בצער עמוק התבשרנו היום על נפילתו של חבר אהוב לנשק וליצירה, איתן רוזנצוויג הי"ד, תלמיד ישיבת ירוחם.

הושענא רבא, יום חיתום הדין והיום לפני שהתרגשה עלינו כל הצרה הגדולה הזאת, מכיל בתוכו כמה מפיוטי הזעקה היפים ביותר של ארון הספרים היהודי. אחד מהם תפס כנראה את איתן הי"ד (אולי בגלל שמו) והוא בחר לשבץ שורה ממנו בציור "הושע נא" שהוא שלח אלינו לפני שלוש שנים בדיוק ואותו פרסמנו בגיליון ח' שלנו.

הציור של איתן הוא ציור תפילה. במרכזו המתפלל, פניו מוסתרות ומחולקות על יד סט ארבעת המינים שהוא אוחז בחוזקה ומאמץ אל ליבו, ומאחריו כל צרות העולם. שדים ויצורים וחיות רעות ולילה שחור משחור. הם כמעט מכניעים אותו, נוטים באופן מאיים ואפילו פורצים את גבולות הציור, אבל השעיר המשתלח מבליח פה מיום הכיפורים להושענא רבא עם לשון של זהורית שלו ומזכיר שהחטא יכול להישלח לארץ גזירה ואנחנו נשאר פה מטוהרים.

לך בשלום איתן יקר, נזרקת בלהב אש כשאתה מוסר את נפשך למעננו, לנו נשאר לזעוק לריבונו של עולם - "הושע נא!"

#מןהסערה
דברים בעלמא

21/11/2023

בימים אלו כולנו צמאים, צמאים ל'מים, שמש ואהבה'.
בשבוע האחרון הגיעו אלינו המון מים, הגשם חזר להרוות את האדמה הצמאה.
חז"ל לימדו אותנו שהגשם יכול להביא חיים וברכה אך גם מוות וקללה. נתפלל שירד הגשם היכן שצריך חיים, ירווה יצמיח ויחייה. לברכה, רק לברכה.

#מןהסערה

דברים בעלמא

20/11/2023

נכנסנו לשגרה.
בתי הספר והעסקים פועלים כרגיל, הרחובות מלאים ואפילו פקקי התנועה חזרו באותן השעות.
גם בתי הכנסת ממשיכים בשלהם. חזן מעוטר בטלית ארוכה ונשק מקוצר הפך להיות מחזה שגרתי. וככל שאנחנו שבים לשגרה, אנחנו גם מבינים: כלום לא יהיה שוב אותו הדבר.

#מןהסערה

דברים בעלמא

19/11/2023

צרצורי הצרצרים הם מהסימנים הבולטים לשטחי הטבע הפתוחים, כמו תדר נצחי שמצפצף בשביל לסמן על שגרה וחיים.
בחרך הקטן שמונח לפנינו אפשר לראות את המכה שמקבל הקול הזה, את הרגע בו מבינים - כאן מפתן הקיום.

דברים בעלמא
#מןהסערה

17/11/2023

הברית בינינו לבין הקב"ה היא התשתית של המציאות בה אנחנו חיים, אבל הברית לא תמיד קלה לעיכול ולא תמיד פשוטה להבנה. הברית אשר יצחק אבינו מעביר בפרשתנו ליעקב אבינו פוגשת אותנו שוב ושוב במהלך הדורות, פעמים מעוררת חשש ובלבול ופעמים זורעת תקווה בלבבות מלאי ציפייה.
בשירה "ברית כרותה למלח" מצליחה פז רייסלר להפוך את הציפייה ואת הברית לתפילה. שהחטופים יחזרו הביתה בשלום, שהחיילים ישובו בריאים ושלמים ושנצא מזה מחוזקים יותר, טובים יותר.

#מןהסערה

דברים בעלמא

16/11/2023

אנחנו מחפשים מילים, אנחנו קוראים המון. חדשות או הודעות וואצאפ, שירים או פוסטים בפייסבוק, אנחנו עדיין מנסים לתווך את המציאות לעצמנו, ואת עצמנו לאחרים.

המילים שלנו מהדהדות, החיפוש שלנו אחרי השפה מוצא נמענים. בהשראת שירו של רעי נורדן, שפרסמנו פה, יצר צוריאל בכר סדרת רישומים בפנקס. את הצילום הוא שלח אלינו.

#מןהסערה

דברים בעלמא

15/11/2023

בימים האחרונים הגשמים מגיעים אלינו,
מעלים רגשות מעורבים של שמחה ועצב, ברכה ודאגה.
יחד עם דמעות של עם שלם הגשמים חורצים נתיבים באדמה החרבה, מזרימים נחלים, מכבים שריפות, ממזגים טיפות מלח עם מים מתוקים,
ובארץ מתעוררת תקווה -
משהו עוד יצמח כאן.

מרב קינן, מתוך גיליון ח' של דברים בעלמא.

דברים בעלמא
#מןהסערה

14/11/2023

שירו של אברהם יצחק פיירמן מגיליון ח' של בר מתאר את המתח בין הקנה לבין האדם שמאחוריו.
מאחורי כל כוונת ברזל מתחבא אור וחסד, רצון פשוט להגן על קדושת החיים. זהו תום מבורר, איננו יוצאים למלחמה על מנת לזרוע הרס ומוות כאויבנו אלא על מנת לזרוע טוב בעולם.

דברים בעלמא
#מןהסערה

13/11/2023

בשירו, מצליח רעי נורדן לתאר תמונה יפה וכואבת של התחושות הסובבות אותנו בימים אלו.
ההבטחה: לא תיפול לשוא, נזכור אותך. נזכור כל אחד ואחת.

#מןהסערה
רעי נורדן
דברים בעלמא

12/11/2023

יש כבר שגרה בימים הלא שגרתיים הללו. אנחנו ממשיכים בחיינו - קמים בבוקר, שותים קפה, וממשיכים אל משימות היום־יום, אבל על הכל שורה עננה של מלחמה. לעומת זאת, הרחובות שלנו נראים זהה לחלוטין לאורך כל התקופה. מה בין אתמול לרגע הזה? את השאלה הזאת מבקשת להבין הדוברת בשיר הזה, שכמו ניבא את רגעי התקופה הזאת.

נטלי יצחקי. השיר מתוך ספרה השלישי "מדברת איתך מתוך השריפה" (2019, הוצאת "עמדה").

#מןהסערה

דברים בעלמא

Address

Website

https://baryeshiva.com/

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בר - בין יוצר למקום posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to בר - בין יוצר למקום:

Videos

לרגל צאת הגיליון החדש שלחנו את איתן להתארח בתוכנית הרדיו מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע בכאן תרבות. נשמע שהיה להם כיף! תודה למגישים ולצוות התוכנית. מוזמנים להקשיב וגם להזמין לעצמכם גיליון. קישור בתגובה הראשונה.

הדברים שמסביב לדברים – מילות סיכום ופתיחה

Shortcuts

Address
Alerts
Contact The Business
Videos
Claim ownership or report listing
Want your business to be the top-listed Media Company?

Country:

City: