חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי

28/12/2017

חזרנו! ארכיון כתב-העת 'חברה' עלה לרשת!

כתב העת 'חברה' אמנם כבר אינו יוצא לאור, אך אנו שמחים לעדכן כי לאחר תקופת היעדרות, ארכיון המאמרים חזר לאוויר. הארכיון כולל את כל המאמרים שפורסמו ב-59 הגיליונות, שיצאו בין השנים 2002 לשנת 2014.

ארכיון כתב-העת באתר: >>> http://hevramag.net

04/02/2016

היום ב'הארץ': "בדומה לפנייה שנעשתה לגורביץ, פנתה אל"ם בן-אברהם לעוד עשרות מפעילים של דפי פייסבוק פופולאריים, המגדירים את עצמם כדפים ציבוריים, ושיש להם כמות עוקבים גדולה יחסית, של כמה אלפי עוקבים לפחות. כך, למשל, פנו מהצנזורה לדף הפייסבוק של "חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי". הדף הוא של מגזין שהפסיק לצאת לאור לפני כשנה. בין היתר, ביקשו אנשי הצנזורה פרטים ליצירת קשר עם מנהלי עמודי הפייסבוק."

עד עכשיו נדרשו רק כלי תקשורת ממוסדים להגיש מידע לאישור. בימים האחרונים פנתה הצנזורית הצבאית הראשית ל-30 דפי פייסבוק ובלוגים כחלק משינוי מדיניות המוגדר כ"התאמה לעידן האינטרנט"

04/02/2016

שלום לכל העוקבים והעוקבות החדשים שלנו. כתב העת אמנם חדל לצאת לפני כשנה, אבל באתר האינטרנט שלנו עדיין אפשר לקרוא מבחר מתוך המאמרים שפורסמו ב-59 הגיליונות שהוצאנו. מוזמנים/ות להיכנס לאתר ולעיין.
http://hevramag.net/

כתב העת חברה הינו כתב עת מודפס המגיע לבתי המנויים ומהווה במת דיון, ויכוח ויצירת שפה משותפת למחנה הסוציאל-דמוקרטי בישראל. חברה החל את הופעתו בשנת 2002 וכותבים בו אקדמאים, פוליטיקאיות, מנהיגי איגודי עובדים, עורכות דין, מורים ופעילות חברתיות בזירות השנות. המכנה המשותף בין כל כותבינו הוא השאיפה והפעולה…

08/03/2015

כתב-העת אמנם בתקופת הקפאה, אבל זו לא סיבה לא להעלות פוסטים מגיליונות עבר. והפעם, שירה של יודית שחר לרגל יום האשה הבינלאומי.

השיר פורסם בגיליון "מגדר ומשפחה" של חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי. לעמוד הגיליון באתר כתב-העת: http://hevramag.net/?p=1085

יודית שחר היא משוררת חברתית, מורה ומחנכת בתיכון לנוער בסיכון באור יהודה. סיפרה "זו אני מדברת" יצא בשנת 2009 בהוצאת בבל ובחסות קסת, וזכה בפרס טבע ובפרס דוד לויתן. סיפרה, "לכל רחוב משוגעת משלו", יצא לאחרונה בהוצאת קשב.

לאתר: http://yuditshahar.wordpress.com
לרכישת הספר: http://bit.ly/15BS0Vr

23/02/2015

מנויי "חברה" יקרים ויקרות,
כפי שוודאי שמתם/ן לב, מזה זמן רב שלא יצאו לאור גיליונות חדשים של כתב העת "חברה". אנחנו מצטערים להודיעכם/ן כעת, כי אנחנו נאלצים להקפיא בשלב זה את פעילותו של כתב העת. כתב העת "חברה" נקלע לקשיים כלכליים חמורים עקב ביטול התמיכה בו מגופים אשר תמכו בו בעבר. אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של תהליך חשיבה וחיפוש מקורות מימון שיאפשרו לנו לחזור לפעילות מלאה בהקדם. אנחנו מודים לכם/ן מאוד על התמיכה והאמון בכתב העת. עם חידוש פעילותו של כתב העת, המנויים הקיימים יקבלו את מספר הגיליונות המגיע להם נכון לעכשיו. קיומו של כתב עת סוציאליסטי, עצמאי ועל-מפלגתי הוא צורך חיוני של השמאל בישראל. אנחנו מודעים לחשיבות הזאת ועושים כל מאמץ על מנת לחזור ולהוציאו לאור בהקדם. אנחנו עומדים לרשותכם/ן בכל עניין הנוגע לכתב העת.
בברכה,
מערכת "חברה - כתב עת סוציאל-דמוקרטי"

17/02/2015

אחת מהיוזמות העיקריות שקידמה ממשלת נתניהו-בנט-לפיד-ישראל כץ האחרונה היא הפרטת נמלי ישראל ובניית נמלים פרטיים חדשים בסמוך לנמלים הקיימים.

ג'יורג'ו גוגוס, עובד נמל, ממנהיגי איגוד העובדים בנמל פיראוס ביוון ופעיל במפלגת 'סיריזה', נשאל מדוע אחת מהפעולות הראשונות שנקטה ממשלת השמאל החדשה הייתה הפסקת תהליכי ההפרטה של נמלי יוון בה החלו הממשלות הקודמות. זוהי תשובתו:

"באופן עקרוני, הפרטה היא מהלך שלא נוכל להסכים לו. תהליך ההפרטה שניסו לבצע בנמלי יוון, ובעיקר בנמל פיראוס, היה חפוז ולכן זה סימבולי וגם שידר מסר חשוב, שאחד מהמהלכים הראשונים של ממשלת סיריזה היה להכריז על עצירת ההפרטה. זה חשוב גם עבורנו העובדים, והוכיח את החשיבות של המאבק הנחוש שלנו להגן על הנמל כנמל ציבורי. דבר ראשון, נמל פיראוס מהווה נקודה אסטרטגית למדינה כמו יוון. זה לא רק שהנמל מהווה נקודת מעבר חיונית לאנשים שגרים ומבקרים באיים הרבים שמרכיבים את יוון, ולא רק שהנמל הוא שער הכניסה הראשי לסחורות יוצאות ונכנסות למדינה. זה גם בגלל שכאשר חברה בבעלות המדינה עוברת לידיים פרטיות, המשקיעים הפרטיים דואגים רק לרווחים שלהם ולשום דבר נוסף, ולא ידאגו לצרכיהם של כל אלה שעוברים בנמל. חוץ מזה, הפרטת הנמלים משפיעה גם על החברה והכלכלה באופן כללי. נמל פיראוס הוא נמל רווחי, שלא נשא אף שנת הפסד במהלך חמישים השנים האחרונות. ממשלה כמו ממשלת סיריזה, שמתכוונת להגדיל את ההוצאות החברתיות ולחלק מחדש את העושר במדינה, צריכה מקורות הכנסה. ולבסוף, ההפרטה תביא גם לאובדן משרות של עובדי הנמל, זכויות העובדים יפגעו וכוחו של איגוד העובדים ייחלש, וכל אלה ישפיעו על המשפחות שלנו, כך שהמלחמה שלנו נגד ההפרטה היא גם בשביל המשרות שלנו והילדים שלנו."

עיבוד ותרגום לעברית מראיון של קייטי פוקס-הודס שפורסם ב-Viewpoint Magazine. המקור כאן: http://goo.gl/ZI35OH

-לקריאה נוספת: מאמרו של פרופ' דני גוטוויין, "הלאמה: פתיחה לדיון" שפורסם בגיליון "הלאמה" של כתב-העת 'חברה', שיצא לאור ביולי 2012 ועדיין רלוונטי להיום. לקריאה: http://hevramag.net/?p=544

29/01/2015

תמר בן יוסף כותבת:
מאז ראשית שנות ה-2000, טענתי במאמרים רבים כי חברותה של יוון בגוש האירו, שהחלה ב-2001, תוביל למשבר כלכל-פוליטי חמור עד לפרישתה מגוש המטבע.
התסריט הזה מתחיל להתממש עכשיו עם ניצחונה של מפלגת השמאל סיריזה בבחירות. המשך הסיפור יהיה מרתק לחובבי הז'אנר, אם כי בפרקי זמן מסויימים, קשה לצפייה. הפוסט שבקישור, משנת 2010, הוא אחד מרבים באתר שלי שעוסק בנושא. הקישור למטה מפנה למאמר בכתב העת 'חברה' גיליון 52:
http://hevramag.net/?p=394

ציטוט מהצהובון הגרמני 'בילד' העלה בזיכרוני את תרמופילאי. בקטע שהופיע ביום א' בדהמארקר פונים עורכי 'בילד' לראש ממשלת יוון בזו הלשון: "ראש ממשלה יקר, אם אתה קורא מכתב זה כנראה שאתה נמצא במדינה ...

23/01/2015

נתחיל במשרד אחד שהוקם עוד בימי ממשלת ישראל הראשונה, במארס 1949. משרד העבודה שמר על שמו עד לאחר המהפך הפוליטי של 1977. אז הוא אוחד עם מה שהיה משרד הסעד, שניהם יחד נקראו משרד העבודה והרווחה. בשנת 2003, נשמטה הרווחה מסדר יומו ומשמו, והוא אוחד עם משרד התעשייה והמסחר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בשנת 2013, עשה אותו נפתלי בנט למשרד הכלכלה.

שמותיהם של כמה ממשרדי הממשלה החשובים ביותר במדינת ישראל, נמחקו במהלך השנים מאז 1977 כדי להשכיח לשם מה הם הוקמו

10/12/2014

אי שוויון פוגע בצמיחה, עכשיו גם לפי ה-OECD.

דו"ח חדש של ה-OECD קובע: אי שוויון הוא לא רק בעיה "חברתית", הוא גם בעיה "כלכלית".
לפי הדו"ח שפורסם השבוע, אי-שוויון כלכלי פוגע בשיעורי הצמיחה בכל המדינות שנבדקו. לפי הדו"ח, בשני העשורים האחרונים איבדו מדינות שבהן גדל אי-השוויון עד ל-10% משיעור הצמיחה שיכלה להתרחש אצלן לולא היה אי-השוויון גדל. במדינות שבהן לא גדל אי-השוויון, לעומת זאת, עלו שיעורי הצמיחה בהתאם. מחקר זה מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים ודו"חות שמראים כי אי-שוויון כלכלי אינו מהווה רק בעיה חברתית או מוסרית, אלא פוגע בהתפתחות הכלכלית של מדינות וברמת החיים של כלל התושבים.

לתמצית המחקר באתר Institute for New Economic Thinking http://ineteconomics.org/institute-blog/inequality-hurts-economic-growth-all-us

16/09/2014

מחקר נוסף קובע: העלאת שכר המינימום מגדילה את השכר, ולא יוצרת אבטלה --
במהלך שנת 2014, 13 מדינות בארה"ב העלו את שכר המינימום בתחומן. העלאת שכר המינימום הביאה, כצפוי, להעלאת שכרם של העובדים בעשירון התחתון. במקביל, בכל יתר המדינות בארה"ב שבהן לא הועלה שכר המינימום, ירד מעט השכר הממוצע של העובדים החלשים.
ומה קרה לשיעור התעסוקה והאבטלה עליהן מזהירים כל אלה המתנגדים להעלאת שכר מינימום? את זאת בדיוק חקר ג'ארד ברנסטיין, לשעבר היועץ הכלכלי של סגן הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן. במחקר מצא ברנסטיין כי לא רק שלהעלאת שכר המינימום לא היתה השפעה שלילית על שיעורי התעסוקה והאבטלה, אלא שבמדינות שבהן עלה שכר המינימום דווקא גדל שיעור התעסוקה יותר מזה שבמדינות שבהן לא עלה שכר המינימום, ואילו שיעור האבטלה ירד בקצב מהיר יותר.
מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים נוספים המראים כי העלאת שכר המינימום במציאות שבה השכר נמוך, כפי שהמצב בישראל, הוא טוב לכלל ציבור העובדים ובעיקר לשכבות הנמוכות, והוא טוב גם לכלכלה. אלה שמתנגדים עושים זאת רק כדי לשמור על כיסיהם המלאים גם כך של התאגידים ובעלי ההון.
הצטרפו ליוזמה להעלאת שכר המינימום! מינימום 30

המחקר המקורי באנגלית: http://goo.gl/LiOwyj

13/09/2014

Yair Kaldor:
בניגוד למסגור הסוגיה בעיתונות בישראל, ההצבעה על היפרדות סקוטלנד מבריטניה אינה קשורה ללאומנות - התומכים במהלך מגיעים בעיקר מהשמאל, והם רואים בעצמאות סקוטית אמצעי להתנתק מהמדיניות הכלכלית השמרנית של בריטניה, וליישם צעדים סוציאל-דמוקרטיים כמו גביית תמלוגים גבוהים יותר על אוצרות טבע כמו הנפט בים הצפוני וכו'. האיום של גופים פיננסיים גדולים כי ינטשו את סקוטלנד במקרה שההצעה תאושר אמור להבהיר למי יש אינטרס בשימור האיחוד עם בריטניה.

Pete Ramand and James Foley: The independence referendum reflects longstanding divisions over the British state's direction. Voting yes is about keeping what remains of social democratic decency

09/09/2014

כן יש להתמודד עם הגורמים הרעיוניים והתרבותיים שמתחזקים את משטר ההפרטה, וביניהם גם המוסר הכפול של מעמדות הביניים המאפשר את העמקתו: בעוד שהם פוחדים מן העוני תומכים מעמדות הביניים במדיניות ההפרטה שמייצרת אותו, בין השאר משום שקיומם של העניים והבידול מהם הוא יסוד מרכזי בזהות המעמדית שלהם.

עזרו לנו להמשיך לעשות כאן עיתונות חופשית- שתפו!

09/09/2014

מי רוצה להיות מיליונר?
את השכר הנמוך בישראל אפשר להציג בכל מיני אופנים, אז הנה עוד אחת יצירתית. כמה שנים צריך עובד המשתכר שכר חציוני במדינה לעבוד כדי להשתכר סכום של מיליון דולר. התשובה - בישראל - בערך 70 שנה. נו, אז מה אתם מתלוננים, תעבדו 70 שנה רצוף, אל תוציאו כסף על אוכל, על דירה, על כלום - ותוכלו להיות מיליונרים! מי אמר מוביליות ולא קיבל?

(פורסם במקור ב'אקונומיסט': http://goo.gl/ALdWpZ)

04/09/2014

עוד יום רגוע במערכת כתב העת חברה. מה זה כבר בשבילנו 1700 לייקים. רגע, מה? 1700 לייקים?! וואו! תודה רבה לכל העוקבות והעוקבים!
נמשיך להעלות כאן מאמרים מתוך גיליונות חדשים וישנים, כתבות ומאמרים רלוונטים וכמובן גם ממים אקטואלים.
שתפו שתפו, ונגיע יחד ל-2000!

וכמובן לא לשכוח - ברשת מתפרסמים רק חלק מהמאמרים בכל גיליון. לקריאת הגיליונות המודפסים המלאים ולתמיכה בהמשך הוצאת כתב-העת, חיתמו על מנוי כאן: http://goo.gl/RdMrp0

01/09/2014

נראה שהזכייה של טל גלבוע בגמר "האח הגדול" מהווה אבן דרך נוספת להתחזקותה של התנועה הטבעונית בארץ. ד"ר דניאל מישורי מבקש להראות כי הקריאה לחדול לאכול מזון מן החי רלוונטית לא רק מהבחינה המוסרית (של זכויות בעלי החיים), אלא גם מהבחינה הסביבתית על רקע הנזקים האקולוגיים של תעשייה זו. אך האם קריאה כזו אפשרית? האם ניתן לדמיין עולם שבו מתקיימת 'חקלאות מזון מקיימת' המספקת את צרכיה של האנושות על-פני הגלובוס כולו?

המאמר פורסם בגיליון חברה האחרון בנושא "קיימות". למאמרים נוספים מגיליון זה: http://goo.gl/6X7wqY

Daniel Mishori

בשנים האחרונות מתהדק שיתוף הפעולה שבין הצמחונות והטבעונות המוסרית לבין סדר היום הסביבתי. סדרה של מחקרים ודוחות ביססו את הטענה כי יש לצמצם ואף להפסיק אכילת מזון מן החי ומוצריו, בעיקר בשר, בשל השלכותיו הסביבתיות. בכך, נוצר חיבור בין שתי תנועות קרובות אך שונות המבקרות את יחס האנושות אל היצורים האחרים ו…

31/08/2014

"בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, שיעור הנשים בתפקידי הנהגה באיגודי עובדים נמוך ביותר. בפני נשים השואפות לתפקידי הנהגה עומדים חסמים רבים, חלקם נובעים מאופי עולם העבודה בכללותו וחלקם מאופן ההתנהלות של האיגודים עצמם". מאמר של ירון הופמן-דישון מתוך גיליון 57, "מגדר ומשפחה", העוסק בגורמים לשיעור ההשתתפות הנמוך של נשים באיגודי עובדים, ובצורך בהגברת ייצוגן של נשים בתפקידי הנהגה וביצירת סדר-יום פמיניסטי כחלק מפעילות האיגוד.
---> לקריאת המאמר באתר 'חברה': http://goo.gl/iMrUPk

למאמרים נוספים מגיליון "מגדר ומשפחה" של 'חברה': http://goo.gl/DF1bKL

התמונה מתוך עמוד הפייסבוק של ארגון AFL-CIO, איגוד העובדים הגדול ביותר בארה"ב.

Yaron Hoffmann Dishon

17/08/2014

האיום האמיתי
מאת אלישע שפירא, 12/8/2014

השסעים הפנימיים שנחשפו בתוך המלחמה, גילויי השנאה התהומית כלפי "האחר", מאיימים על עתידנו כאן יותר מכל טיל ומכל מנהרה
---------------------------------------------------------------------------
המלחמה האחרונה חשפה את הטירוף הקיצוני של החמאס, אך היא חשפה גם את השינויים שעברו על החברה הישראלית, שלא לטובה. מהמראה השתקפה דמותנו החדשה והיא לא הייתה יפה כפי שרצינו לראות את עצמנו. מבעד למעטה הדק של הזדהות עם השכול וגילויי אחדות והתגייסות לשעה, נחשפו סדקים ושסעים עמוקים בעם ישראל. החל מהמחלוקות הגלויות בין הפוליטיקאים בממשלה, תוך כדי ניהול הלחימה, מחלוקות שלא ידענו כמותן תוך כדי הקרבות בעבר, ועד לגילויי השנאה התהומית כלפי "האחר" וגילויי התוקפנות האלימה מול כל מי שחושב אחרת. השסעים הללו מאיימים על עתידנו בארץ הזו יותר מכל טיל ומכל מנהרה.

http://www.shavim.org.il/articles/yomyom/140812_elisha.htm

04/08/2014

הנהלת כי"ל מציגה: סחיטה סדרתית באיומים -

סטפן בורגס, מנכ"ל התאגיד 'כימיקלים לישראל' התבטא היום בעניין היקף התמלוגים אותו חייבת החברה לשלם למדינה בגין רווחיה אותם היא עושה מהפקת משאבי הטבע בנגב ובים-המלח. לדבריו: "אנחנו לא יכולים להוציא את ים המלח, אבל העולם ישמח אם לא יהיה כל ייצור ממנו" (מכאן: http://www.themarker.com/news/macro/1.2396380)

זו לא הפעם הראשונה שהמנכ"ל סטפן בורגס והנהלת כי"ל נוקטים באיומים על מנת להשפיע על דיוני ועדת "ששינסקי 2", למנוע מהמדינה להעלות את שיעור המיסוי והתמלוגים המושתים על החברה וכן להכריח אותה להיעתר לכל דרישותיה לרבות פתיחת מכרה חדש ומזהם באזור ערד.

הנה לקט קצר מההתבטאויות של הנהלת החברה בשנה האחרונה:

5 בנובמבר 2013: "כל מהלך להגדלת חלקה של המדינה ברווחי כיל באורח חד צדדי, יהווה הפרת הסכם בוטה, יהא מנוגד לכללי המשפט המנהלי ויעלה כדי פגיעה פסולה בקניין. אם תחליט המדינה לפעול בדרך זו תקומנה לכיל ולבעליהן עילות תביעה כספית ואחרות כלפי המדינה, על כל העלול להשתמע מכך". (מכאן: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3616201,00.html)

3 באפריל 2014: אם לא תאושר הכרייה: מנכ"ל כיל הורה להיערך לסגירת רותם אמפרט. (מכאן: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3628266,00.html)

18 במאי 2014: "המלצות הביניים של הוועדה עלולות לעצור את השקעות כיל בישראל, ויובילו אותה להתרכז בצמצום עלויות. ההשפעה על התעסוקה והכלכלה בנגב יהיו כבדות משקל: צמצום פעילות כיל בישראל ופגיעה קשה בתעסוקתן של 30 אלף משפחות בנגב". (מכאן: http://www.haaretz.co.il/tm/1.2324674)

את סדרת האמירות האלו לא ניתן להבין אחרת – מדובר בסחיטה באיומים. הנהלת כי"ל והמנכ"ל סטפן בורגס מנסים לכופף את ממשלת ישראל שתיכנע לדרישותיה - ואם לא, תסגור החברה את המפעלים, תפסיק את הכרייה ותפטר אלפי עובדים.

במקום להתכופף ולהיכנע לכי"ל, על המדינה לומר לחברה באופן חד משמעי שאם היא מתכוונת להמשיך באיומיה, ועל אחת כמה וכמה אם אכן תפסיק את הכרייה ותסגור מפעלים (בניגוד לתנאי הזיכיון) - תפעל המדינה להלאמת המפעלים ותמשיך להפיק את משאבי הטבע בעצמה.
כך גם יוכל להינות הציבור כולו מהרווחים העצומים המופקים ממשאבי הטבע, שנכון להיום מגיעים רובם ככולם לכיסיהם של כמה בעלי הון פרטיים.

לקריאה נוספת: גיליון 'חברה' מספר 53 בנושא הלאמה: http://goo.gl/1cJ2Bb

(צילום מקורי: עופר וקנין, דה-מרקר)

10/07/2014

עכשיו, במיוחד עכשיו. קול קורא למאמרים לקראת הגיליון הבא של חברה בנושא: "שיתוף וסולידריות בעידן ההפרטה".
הגיליון הבא של כתב-העת 'חברה', 60 במספר (!), יעסוק במשמעותם של השיתוף והסולידריות בעת הזו, באתגר שביישומם על רקע כוחו של משטר ההפרטה ובחשיבות שבמאמצים לכינונם כאמצעי למאבק כנגדו. פרטים נוספים בלינק המצורף.

לא פחות מכפי שהוא פועל לפירוק מדינת הרווחה, פועל משטר ההפרטה בישראל, בדומה לתצ'אריזם, בדרכים שמטרתן להפוך את חידוש מנגנוניה לקשה ככל שאפשר. כך, לא רק שמשטר ההפרטה מערער את יסודותיה של העבודה המאורגנת, אלא שהוא הופך את העובד הישראלי ל'עובד מן החוץ', לפרילנס המפתח תודעה של 'עצמאי' הרואה בעובדים המאורג…

12/06/2014

גביע העולם בכדורגל לגברים (המונדיאל) נפתח היום בברזיל על רקע מחאה חריפה כנגד ההשקעה העצומה של המדינה בהפקת המשחקים ובבניית האצטדיונים, על חשבון השקעה חברתית בתושבים ובמחיר פינוי אנשים מבתיהם. וזה בדיוק הזמן לבדוק איפה מתוכנן להתקיים המונדיאל בעוד 8 שנים. התשובה: בנסיכות המדברית של קטאר, בה נהרגו כבר עשרות עובדי בנייה זרים, נפאלים ואחרים, במהלך עבודות הבנייה לקראת הטורניר, ועוד אלפי עובדים אחרים סובלים מתנאי עבודה מזעזעים וחיים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי. מאמר של מורן סבוראי ואמיר בשה שהתפרסם בגיליון 58 של חברה, דצמבר 2013.

קטאר אינה מדינה במובן המערבי המוכר. היא זכתה בעצמאות מידי הבריטים בשנת 1971 ומתגוררים בה כ-250 אלף קטארים ומספר משולש ואף יותר של עובדים זרים. רוב אוכלוסייתה של המדינה הזעירה מתרכזת בבירת הנסיכות, דוחא, המתהדרת בקו רקיע של מגדלי זכוכית מרשימים ומנופי ענק בסמוך לתנופת בניה של בנייני משרדים, בתי מלון,…

07/06/2014

ב-12/6/2014 באפעל

05/06/2014

הצמיחה, שהיא המדד המקובל לשגשוג, אינה מתייחסת לנושאים קריטיים לאיכות החיים כמו זיהום אוויר ומחלות, מערכת בריאות, רווחה ועבודה התנדבותית. בשנים האחרונות הולכים ומתפתחים לה מדדים אלטרנטיביים – גם בישראל. מאמר מאת שחר דולב, עידן דורפמן ורוני דניאל מהעמותה לכלכלה בת קיימא. התפרסם בגיליון חברה האחרון שעוסק בנושא קיימות.
Idan Dorfman שחר דולב Ronny Daniel

מאת בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 צמיחה היא מילת קסם. חלק מהקסם נובע מהמשמעויות הכלליות של הרעיון – צמיחה היא התפתחות, קידמה, שיפור – מושגים המזוהים עם המודרנה ויתרונותיה. אך במובן הכלכלי לצמיחה יש משמעות צרה למדי – הגדלת הפעילות הכלכלית. הצמיחה הכלכלית נתפשת כיום כתרופת פלא לכל תחלואי הכלכלה, החב…

26/05/2014

באיחור קל, יצא לאור ונשלח למנויים גיליון 59 בנושא קיימות. למאמר המערכת ולפירוט המאמרים בגיליון:
--> http://goo.gl/xw56ta

23/05/2014

עוד לא נרשמת ???!!!
פרטים והרשמה:
http://www.shavim.org.il/zeresh/knasim/140413_kenes.htm

ב-12/6/2014 באפעל

16/05/2014

קומיקס שהעלנו כאן בשנה שעברה. תמיד רלוונטי, ועכשיו גם מאוד אקוטואלי עם היוזמה להעלאת שכר המינימום, והקולות המתבכיינים שתמיד חוזרים ועולים. מינימום 30

(תרגום מאתר www.leftycartoons.com)

15/05/2014

גם מערכת כתב-העת 'חברה' תומכת! מינימום 30
(צולם בביקור במשרדי כוח לעובדים שמניעים את המהלך)

-

01/05/2014

אחד במאי שמח ממערכת חברה, כתב-עת סוציאל-דמוקרטי!

18/04/2014

מאמר של ירון הופמן-דישון שפורסם בינואר 2009 בגיליון 39 של 'חברה', על רקע הדיון הציבורי ביוזמה של עמיר פרץ לקביעת שכר מינימום של אלף דולר. עולה כאן כעת כחלק מהקמפיין שמוביל כוח לעובדים להעלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה לפחות.

"סוגיית שכר המינימום נראית לרבים כסוגיה כלכלית סבוכה. גם אלה המצדדים בהעלאת השכר מטעמים מוסריים וערכיים נותרים פעמים רבות ללא מענה כאשר נשלפת הטענה כאילו שכר המינימום נוגד את 'חוקי הכלכלה'. בדיון הפוליטי והרעיוני על היקפו של שכר המינימום יש לזכור כי למדע הכלכלה אין, ולמעשה לא היתה מעולם, תשובה חד-משמעית בנוגע להשפעות שכר המינימום. הסוגיה היתה ונשארה סוגיה פוליטית, בה כל הכרעה משמעה רווחים של קבוצה אחת על חשבון קבוצה אחרת."



http://hevramag.net/?p=1218

דרישתו של עמיר פרץ להעלאת שכר המינימום בקמפיין "אלף הדולר" הביאה לקדמת הדיון אנשי כלכלה ופוליטיקאים רבים שהביעו התנגדות חריפה למהלך, בטענה לפיה העלאת שכר המינימום תביא לפגיעה בעסקים ולפיטורי עובדים. במסגרת ההתנגדות להעלאת שכר המינימום הורה משרד האוצר, באמצעות חוק ההסדרים של שנת 2002, על הפסקת העדכון…

12/04/2014

יוצא לאור בקרוב: גיליון 59 בנושא קיימות. למאמר המערכת, לפירוט המאמרים בגיליון ולחתימה על מנוי: --> http://goo.gl/xw56ta

02/04/2014

רות דרורי היא מנחה ומרצה בתחום התרבות היהודית ומרכזת תכנית דיאלוג בינתרבותי של תלמידים ומורים יהודים וערבים.

השיר פורסם ב"אדומה", אנתולוגיית שירה מעמדית. הוצאת "אתגר", "מעין" ו"הכיוון מזרח", 2007. הופיע בעמוד האחורי בגיליון 58 של חברה, כתב-עת סוציאל-דמוקרטי, "מחאה עולמית".

25/03/2014

קול קורא לגיליון 60 - מאמרים בנושא "מדינת הרווחה החדשה":

מאז תור הזהב של מדינות הרווחה באמצע המאה הקודמת, העולם השתנה ללא היכר, וברור שמעבר מהסדר הניאו-ליברלי הנוכחי למדיניות סוציאל-דמוקרטית של אחריות המדינה על אזרחיה לא יכול להסתפק בהחזרת המדיניות שהייתה נהוגה בשנות השבעים. על רקע זה בחרנו למקד את הנושא של גיליון ה-60 של 'חברה' ב"מדינת הרווחה החדשה".

נשמח לקבל מאמרים מכותבות וכותבים על הדברים שצריכים להיות במדינת הרווחה שלא היו עדיין במדינת הרווחה של אמצע המאה ה-20. נשמח לרעיונות, מושגים וצעדי מדיניות סוציאל-דמוקרטיים חדשים, שמתייחסים לשינויים הפוליטיים, הכלכליים והטכנולוגיים של השנים האחרונות ורלוונטיים גם ללב המאה ה-21.

את המאמרים יש לשלוח למערכת חברה, [email protected], עד לתאריך 30.4.2014.
אורך המאמר: 800-1,500 מילים, ללא הערות שוליים או הפניות. יש לצרף פרטים לפרסום על הכותבת או הכותב.

גיליון מס' 59 בנושא "קיימות ואלטרנטיבה לצמיחה" יצא לאור וישלח בדואר למנויים/ות בקרוב. עוד על "חברה", כולל מאמרים שהתפרסמו בעבר, ניתן לראות באתר: http://www.hevramag.net

18/03/2014

רבים וטובים כבר ביקרו את התכנית החדשה של לפיד, שבעיקר תזרים כסף מהמדינה לקבלנים ותעלה את מחירי הדירות, לפחות בטווח הבינוני. אם אתם רוצים גם הצעות למה כן לעשות, מוזמנים לקרוא את תכנית הדיור של יסו"ד מ-2011 שנותרה רלוונטית כתמיד:
http://hug.yesod.net/?page_id=470

16/03/2014

כדי להבטיח את אחיזת הקיבוצים בקרקע וכדי להבטיח את קיומם לזמן ארוך ולאפשר להם למלא את שליחותם הלאומית והחברתית, יש לדבוק במדיניות קרקעית שעיקריה הם:
חתימה על חוזי חכירה לדורות ושמירת האגודות השיתופיות כבעלות הזכויות בכל קרקעות הקיבוץ.
הימנעות מכל צורה של שיוך הקרקעות והדירות לחברים ויצירת מנגנונים חלופיים (כספיים) להורשה.

http://www.shavim.org.il/articles/yomyom/140314_elisha.htm

למרות מצבם של הקיבוצים והתרחקות חלק מחבריהם מההסכמות שהיו בבסיס קיומם, בידנו לחזור ולעדכן את ייחודנו ואת יעודנו. הקיבוץ קם והתהווה בארץ ישראל מתוך התהליך הציוני והוא היה שותף משמעותי בעיצוב הציונות הסוציאליסטית. הקיבוצים היו והינם תנועה ליישובה של הארץ והמדינה, והם דרך חיים לאדם ולחברה. הקיבוצים והה...

12/03/2014

צ'ט חי עם אירה פרידמן - מנכ"לית מטה ההקמה של בנק אופק
***
היום בשעות 15:00-19:00 תתארח אירה כאן ותענה לכל שאלה בנושא הקמת הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל.
***
פרסמו שאלה בתגובה לתמונה זו ואירה תענה החל מ-15:00.
- עד כמה בנק אופק יהיה זול יותר מבנקים אחרים?
- מתי יקום הבנק?
- איזה זכויות יהיו לחברים בו?
פרסמו כל שאלה כאן בתגובות.
#אופק