Zorikit - מְכָשֶּׁפֶת תּוֹכֶן

  • Home
  • Zorikit - מְכָשֶּׁפֶת תּוֹכֶן

Zorikit - מְכָשֶּׁפֶת תּוֹכֶן קוראים לי זוהר, או זוריקית ואני בלוגרית, יוצרת תוכן ומנהלת סושיאל .

היי חברות! אני מזכירה לכן שיש לנו הטבה עם בוניטה דה מאס. הקוד הוא ZOHAR והוא כרגע נותן 10% יותר מההנחה הקיימת(במקום 30+2...
18/12/2023

היי חברות! אני מזכירה לכן שיש לנו הטבה עם בוניטה דה מאס. הקוד הוא ZOHAR והוא כרגע נותן 10% יותר מההנחה הקיימת(במקום 30+20 לנו יש 30+30).
בוניטה עובדים אחרת מחברות אחרות ולכן אחוז ההנחה יכול להשתנות במהלך החודש שאנחנו עובדים יחד. אין לי מושג כמה אחוזי הנחה יהיו בהמשך.
ביקשו ממני להעלות את הסקירה שלי גם לכאן לטובת מי שאין לה אינסטגרם, אז אני מעלה רק את התמונות.
מי שיש לה אינסטגרם - יש הרבה יותר מידע והסברים וסרטונים אצלי בעמוד בהיילייט.
בתגובה הראשונה לפוסט אשים לינק כללי לאתר ומתחת לכל תמונה לינק לפריט עצמו.
המידות של בוניטה קצת משתנות מדגם לדגם, אם אתן לא מכירות אני ממליצה למדוד בחנות ולהזמין או שתחליפו - ההחלפה בין כה מתבצעת בסניפי הרשת, יש 36 סניפים.
תהנו!!!!

בוקר טוב! תזכורת אחרונה בהחלט! היום בחצותמסתיימת ההטבה שלנו ל boebodyהקוד Zorikit10 נותן לכן 10% על כל האתרשיש בו הלבשה ...
07/12/2023

בוקר טוב!
תזכורת אחרונה בהחלט! היום בחצות
מסתיימת ההטבה שלנו ל boebody
הקוד Zorikit10 נותן לכן 10% על כל האתר
שיש בו הלבשה תחתונה בייסיקית הכי נוחה ואיכותית בעולם,
מחטבים ופתרונות הלבשה תחתונה (בוב טייפ למשל)
עלי בתמונה תחתוני אן.
מומלץ בחום!!!

אחת השאלות ששואלות אותי הכי הרבה היא ״מאיפה התחתונים שלך?״ במיוחד כשמדובר בתחתונים שהם חוטיני מצד אחד ומהצד השני גבוהים ...
05/12/2023

אחת השאלות ששואלות אותי הכי הרבה היא ״מאיפה התחתונים שלך?״ במיוחד כשמדובר בתחתונים שהם חוטיני מצד אחד ומהצד השני גבוהים ויושבים מעל הבטן.
אז רובם המוחלט מחברה ישראלית שנקראת Boebody והם מייצרים הלבשה תחתונה הכי נעימה, מחמיאה ונוחה בעולם וההטבה שלנו אליהם חזרה, יש לכן 10% הנחה עם הקוד Zorikit10 על כלללל האתר(והמחירים נמוכים מראש אז שווה).
מה תמצאו שם?
טופים, תחתונים, מחטבים, פתרונות הלבשה תחתונה והכל באיכות מדהימה ועיצוב מעולה.
ממליצה בחום על טופ תמיס וטופ גרייס (טופ גרייס עבה יותר ועם מפתח עגול יותר),
על חוטיני ליז וחוטיני ליסה - ליז גבוה יותר ובד דק כמו טישו ויש גם גרסא זהה להן בשלם: תחתוני אן ותחתוני גאיה, אני לובשת XL בכל הפריטים.
וממליצה בחום גם על מחטב מינדי, מחטב ויקטוריה ועל הבוב טייפ :)
לינק בתגובות!

אוכל הוא חלק מתענוגות החיים, ללכת למסעדה טובה, לאכול טוב ולשתות קוקטייל טעים או יין טוב - זו הנאה עצומה! כולנו מסכימים ע...
01/12/2023

אוכל הוא חלק מתענוגות החיים, ללכת למסעדה טובה, לאכול טוב ולשתות קוקטייל טעים או יין טוב - זו הנאה עצומה! כולנו מסכימים על זה.
אבל לאורך השנים כאישה וכאישה שמנה, היו הרבה רגעים שבהם מערכת היחסים שלי עם האוכל הייתה נוראית. אנחנו חיות בעולם שבו נשים צריכות להראות בצורה מסויימת ולשקול בצורה מסויימת וכשאת לא נכנסת למשבצת הזאת? את תחטפי. הערות, הצעות, מילים שישבו לך על הלב והנשמה שיקח המון זמן לשכוח.
מאז שאני יוצרת תוכן אני מעלה לא מעט תוכן שלי אוכלת, אני אוהבת לאכול ואוהבת אוכל טוב והייתי בהתחלה המומה מכמות התגובות שקיבלתי על סרטונים שלי אוכלת. נשים כתבו לי שזה משחרר וכיף לראות מישהי אוכלת בהנאה בלי לדפוק חשבון, שזה לא מובן מאליו. שהן מרגישות שנכנסים להן לצלחת, מעירים להן, שהן לא אוכלות בחופשיות.
וככה התגנב לראש שלי רעיון של אירוע אוכל לנשים בלבד. דיברתי עם השף אוהד קויתי מקרנבל של בשר וביחד זה קרם עור וגידים - קרנבל מכושף, לעוקבות שלי ולנשים שיבואו איתן.
האירוע הזה קורה ביום שלישי ה 5.12, נותרו אליו 10 כרטיסים אחרונים ואם אתן חובבות בשר וקולינריה? אתן חייבות לבוא. יהיה נהדר!!! אני זמינה לכל שאלה ואתן יודעות איפה הלינק לכרטיסים.

העבודה שלי כמעט עצרה לחלוטין בגלל המלחמה כמו רוב המדינה. 3 עסקים שאני עובדת איתם חזרו לעבוד, הם 3 עסקים קטנים, ישראליים ...
19/11/2023

העבודה שלי כמעט עצרה לחלוטין בגלל המלחמה כמו רוב המדינה. 3 עסקים שאני עובדת איתם חזרו לעבוד, הם 3 עסקים קטנים, ישראליים ושווים ממש ששונים לחלוטין אחד מהשני ואני רוצה להרים להם ולעודד אתכם לקנות מהם, כן - אני גם מתפרנסת מזה, וגם אני עסק ישראלי קטן אבל גם הם.
1. קומי - קומי זו חברה ישראלית קטנה שמייצרת את הסניקרס הכי נוחות בעולם (מתאימות גם לרגל רחבה אם עולות מידה) וחוץ מסניקרס יש להם מעילים וג׳קטים מעולים, גרביים נעימות, תיקים וכל מיני אקססוריז שווים. יש באתר 20-70% הנחה ועם הקוד zorik תקבלו עוד 15% הנחה.
2. מימאס - מימאס מייצרים ומשווקים מוצרי שיער כחול לבן. המוצרים מושלמים ממש, מגיעים ב 2 סדרות: סדרת הפיוראס מיועדת לשיער רגיל-יבש ופגום מכל הסוגים והיא מכילה מוצרי חפיפה והזמנה וסדרת האולאס שמיועדת לעצב תלתלים ויש בה 3 מוצרים נהדרים. הקוד zohar נותן 25% הנחה על כל האתר וזו הטבה ממש שווה.
3. קרנבל של בשר - הקרנבל הוא לא עסק שיש לי הנחה אליו, הוא מפעל החיים של חבר שלי שהוא איש קולינריה מחונן ממש - אוהד. הקרנבל הוא ערב לחובבי בשר וגם חובבי קולינריה וטעמים מתוחכמים, הוא ערב מאוד ישראלי כי יש בו את האוכל הכי חכם ומתוחכם, אבל אוכלים בידיים, נפגשים במיקום סודי, זה קולינריה גבוהה שפוגשת פשטות ונגישות וזה מצחיק, נעים וכייפי ממש. כולנו צריכים הפוגה לערב אחד והענף הזה בהתרסקות אז אם בא לכם להתפנק ולהתאוורר - לכו לקרנבל!

הלינקים לאתרים ולכרטיסים לקרנבל יחכו לכם בתגובות ואשמח כמובן אם תפיצו ותפרגנו בלייק או בתגובה אפילו. אפחד לא עוזר לעסקים כאן וצריך להניע את הדברים ועל הדרך להנות ממוצרים ישראליים ושירות שעושה לנו טוב!

אוהד מהקרנבל התחיל לעשות ארוחות פרטיות וזה הדבר הכי שווה בעולם!!!!
13/11/2023

אוהד מהקרנבל התחיל לעשות ארוחות פרטיות וזה הדבר הכי שווה בעולם!!!!

חודש שהעבודה שלי עצרה כמעט לחלוטין. שלי ושל רוב המשק הישראלי. קומי זה עסק ישראלי קטן ולמרות שהוא קטן בחודש האחרון הם שלח...
09/11/2023

חודש שהעבודה שלי עצרה כמעט לחלוטין.
שלי ושל רוב המשק הישראלי.
קומי זה עסק ישראלי קטן ולמרות שהוא קטן בחודש האחרון הם שלחו אלפי זוגות נעליים למפונות וניצולות.
אנחנו חוזרות לעבוד היום ואין שמחה ממני לקדם עסק כזה!!!!
יש באתר 20-70% הנחה והקוד zorik יתן לכן עוד 15% הנחה.

כמה דגשים חשובים:
1. הסניקרס מאוד גמישות, קלות ונוחות, אלו שהן סליפ און גם כביסות.
2. למי שיש רגל רחבה מומלץ לעלות מידה.
3. גם בכפכפים ממליצה לעלות מידה, הכפכפים הכי נוחים בעולם!!!
4. ההנחה בתוקף על הכל כולל הכל ויש באתר תיקים, כובעים, מעילים ועוד.
5. ממליצה בחום לא לוותר על הגרביים, הקרסוליות וגם הרגילות מושלמות.

לינק לאתר בתגובות ❤️

בחלומות שלי אתה נוגע בי. האצבעות הגדולות שלך עוברות על העור שלי, על הירכיים, המתניים, על השפתיים והעורף. הן נכנסות בין ה...
06/11/2023

בחלומות שלי אתה נוגע בי.
האצבעות הגדולות שלך עוברות על העור שלי, על הירכיים, המתניים, על השפתיים והעורף. הן נכנסות בין החולצה לחצאית, מתחת לחצאית. חצופות, תובעניות, משאירות שובלים של אש ואדמה חרוכה בכל מקום שבו הן נוגעות. הן לוקחות הכל, באובדן שליטה, ואני רועדת עוד לפני שאתה נוגע בי במקומות שבוערים יותר מהכל.
הידיים שלך מחרבות את הגוף והשפיות שלי ואני יודעת שעם כל צעד שאנחנו עושים אנחנו הולכים לנקודת האל-חזור ששנינו כל כך מפחדים ממנה אבל זה בלתי נמנע. אני ואתה זה בלתי נמנע, כמו צונאמי אחרי רעש אדמה, אי אפשר לעצור, זה יבוא.
בחלומות שלי אני גומרת כבר בשלב הזה, האצבעות שלך על העור שלי והלשון שלך בפה שלי זה מספיק. חום הגוף שלך שצמוד לגוף שלי, העור שלך תחת האצבעות שלי, אני חווה כל דבר בנפרד ואז ביחד, מתוך עצמי וגם בחוויה חוץ גופית, אני חווה את המגע ואת האנרגיה, אני מחורמנת מהראש, מהלב, מהכוס. אנחנו כל כך יפים ביחד וחיכיתי כל כך הרבה זמן ואני גומרת שוב כשאתה לוחש לי ״תגמרי בשבילי״.
בחלומות שלי אנחנו מתנשקים כל הזמן, כי אני כל כך רוצה להניח את השפתיים שלי על שלך. בכל פעם שאתה מחייך ומתוק, נבוך ומצחיק, בכל פעם שאתה מתנתק מהעולם ומרחף איפשהו במוח הזה שלך שעדיין לא הבנתי - אני רק רוצה לנשק אותך. בכל פעם שאתה אומר משהו חצוף אני רוצה להדביק את עצמי אליך בדבק מגע, להכניס את הלשון שלי לפה שלך, ללקק ולטעום אותך. להכניס עוד משהו ממך אלי.
בחלומות שלי אנחנו מתגלגלים מצחוק כל הזמן. בין לבין ותוך כדי, הרגליים הרזות שלך סבוכות בגזעים שלי, שוקעות לרכות שלי, אתה מעביר אצבעות מחוספסות על פטמה רגישה, על קעקוע שאתה עדיין לא מעכל שעשיתי, מנשק אותו ואומר משהו עוקצני שגורם לי לשאוג מצחוק.
אתה איש של אדמה והיגיון קר, לא מאמין בכלום.
ואני בת ירח, מכשפה, כולי אנרגיות ואמונה גדולה.
כשאתה יושב מולי ונואם על חוסר האמונה בא לי לזיין את האמונה לתוכך, ללחוש לך ״איזה אלוהים?״ כשתגנח לאלוהים כשאני מוצצת לך.
זה לא אמור לעבוד אבל זה עובד. זה עובד כשאיש האדמה אוהב לרחף ובת הירח לפעמים חייבת להתקרקע ולשלוח שלשלאות מהגוף שלה היישר לאמא אדמה. נוצר מרחב קסום שבו הדבר הזה מתקיים.
ובתוך הכאוס והטירוף, זה מושלם.

אז לא שבת היום, אבל אני מרגישה צורך לפרסם תוכן אחר. ורק שתדעו שאני מתגעגעת לשיער הארוך ולפנים העגולות שהיו לי, ושמחה שכבר אין לי שיער כחול כשמטורללות העולם האנטישמיות הן כחולות 😬
צילמה
#כתיבה #כתיבהיוצרת #אהבה #ריפוי

התרככנו. כן, התרככנו.  זה לא הגיע מחולשה, זה הגיע מאמונה תמימה ואמיתית בזה ששלום עושים עם אוייבים ואפשר לעשות שלום עם כל...
01/11/2023

התרככנו.
כן, התרככנו.
זה לא הגיע מחולשה, זה הגיע מאמונה תמימה ואמיתית בזה ששלום עושים עם אוייבים ואפשר לעשות שלום עם כל אויב. זה הגיע מתוך אהבת האחר, מתוך אמונה אמיתית בשיוויון וזכויות אדם, זה הגיע מתוך השכלה, קבלה ורצון בעתיד טוב יותר לילדים שלנו. המשכנו לשיר להם את חורף 73 ולהתפלל שיבוא יום ולא יהיה יותר צבא.
זה קרה כי הפכנו לאבות ואימהות וכל מה שאנחנו רוצים זה שהילדים שלנו יחיו ויחיו חיים ארוכים וטובים. אנחנו לא מגדלים לוחמים, אלא ילדים שיהפכו לבני אדם טובים. אנחנו האנשים החדשים, נאורים, משכילים וגם רכים. אנחנו דור שידע אינתיפדות ומבצעים אבל יחסית מרחוק. היינו תינוקות במלחמת המפרץ, ילדים באינתיפדות, בני נוער במלחמת לבנון השניה.
האמנו בשלום, בהידברות, בלבנות גשר.
ישבתי בשולחן שבת בכל מבצע ונחרדתי מאבא שלי מדבר על לשטח את עזה, על לגרש את כולם, על להוציא להרוג אלפי אסירים ביטחוניים. התווכחתי איתו שהוא זקן וזה לא העולם שלנו ו״אי אפשר יותר אבא, יש חוקים וכללים.״
3 שבועות שאני קוראת תיאורי זוועה על מה עשו לאחי ואחיותיי, לילדים שלהם, לילדים שלנו. לבני גילי שהלכו לרקוד. שום חוקים. שום חמלה. אפס אנושיות.
כל יום זוועה חדשה מתגלה והזעם לא שוכך, אני כועסת וכולנו כועסים כל כך שיכולנו לכבוש את עזה בעצמנו עם ידיים חשופות. כולנו הבנו שאם יש שם חפים מפשע הם מיעוט. כולנו הבנו שזה אנחנו או הם.
הבנו גם שאנחנו לבד.
אם העולם לא מכיר בזוועות ואם יש הפגנות ל״שחרור״ עזה - זה אבוד. אם האנטישמיות גועשת ככה אחרי שטובחים בנו - אין מקום אחר עבורנו. כל הכסף והתנאים והרילוקיישן- הכל בלבול מוח. ישראל היא הבית.
ובתוך התובנות אני חוזרת הביתה.
לתנ״ך.
"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב"
״וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן.״
המלחמה תיגמר, אנחנו ננצח והשאלה היא מה ישאר? מה אנחנו לוקחים? מה למדנו?
אני יודעת שסיימתי לשקר לבנים שלי שהם לא חייבים להתגייס. אני יודעת שלמדתי להגיד להם שאנחנו יהודים ויש לנו רק ארץ אחת, זה הבית ואנחנו חייבים להגן עליו. כן, גם במחיר החיים שלנו לפעמים. אז הם יתגייסו ויהיו חלק מהצבא הכי חזק בעולם. למדתי לספר להם שחיילים מתים בשביל טובת הכלל, שהם גיבורים.
אני יודעת שכמדינה, חברה אנחנו חייבים לחזור לעבודה עברית, לחקלאות מקומית, לתעשיות ישראליות. לא רק הייטק. יש פה עם מדהים, 9.7 מיליון אנשים זה אחלה קהל לעבוד איתו.
אנחנו ננצח את המלחמה ואנחנו צריכים לצאת בצד השני חכמים יותר ולבנות פה ישראל חדשה.
זאת מלחמת העצמאות של הדור שלנו.

אני מכינה דגים לשבת כמו בכל יום שישי, כמו במאות שבתות. שמן זית, שום, ירקות, תבלינים, כוסברה ודגים.אבל הפעם אני מוסיפה את...
13/10/2023

אני מכינה דגים לשבת כמו בכל יום שישי, כמו במאות שבתות. שמן זית, שום, ירקות, תבלינים, כוסברה ודגים.
אבל הפעם אני מוסיפה את המרכיבים באיטיות מזעזעת.
הייתי באמת בסדר כל השבוע, לא בכיתי בלי הפסקה, לא התמוטטתי, הצלחתי להחזיק את הבית והילדים, לתמוך בכל מי שצריך, לפרסם את כל מי שביקש, לתרום.
אפילו הצלחתי לצחוק, לחייך, עשיתי יוגה בבוקר.
כמו הרבה אנשים שעברו ילדות קשה, יש לי חוסן נפשי גבוה גם לזוועות שהגיעו מגהינום.
אבל כשהכנתי את הדגים הבנתי שמחר עובר שבוע מהרגע שבו החיים של כולנו עצרו ו 1,300 חיים נדמו.
שהם לא יאכלו עוד דגים של שבת, שהם לא יעשו עוד שבת עם המשפחה. שהחיים שנגדעו מביאים איתם משפחות שנהרסו ונפגעו, שיש משפחות שנמחקו לחלוטין, שיש ילדים שלא יחוו קידוש שוב וילדות שלא ילבשו שמלה ״מסתובבת״.
אני חושבת על שולחן השבת שלנו, עמוס באוכל ובילדים ונחנקת מהמחשבות על הילדים שנרצחו, שעונו, שבוזו.
אני לא נושמת מהמחשבה שההורים שלהם צפו בהם גוססים, מכמויות הרוע.
הבית מתמלא בריח של שבת, של דגים של שבת.
והדופק שלי דוהר, העיניים מתמלאות דמעות, יש לי דקירות בגב שמזכירות לי שסטרס זה רע, הטראומה צורבת לי את הגוף ואני רק מקווה שנוכל מתישהו לעשות שבתות בלי לבכות, אני בוכה ומבינה שאנחנו כולנו בטראומה, שאנחנו דור ראשון לשואת הדרום.
אני יודעת שהנקמה הטובה ביותר היא לבחור בחיים,
לנצח, לשמוח, לאהוב, לחזור לשגרה.
זה יקרה. יהיה טוב.
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
שבת שלום.
#ישראלים #ישראל

״אם תהיה חדירת מחבלים למושב, אם יפרצו לבית, דעי שלא אתן לך או לילדים להיחטף. גם אם זה אומר שאצטרך לעשות דברים שאי אפשר ל...
11/10/2023

״אם תהיה חדירת מחבלים למושב, אם יפרצו לבית, דעי שלא אתן לך או לילדים להיחטף. גם אם זה אומר שאצטרך לעשות דברים שאי אפשר להעלות על הדעת.״
כך אלכס אמר לי השבוע, בעיניים דומעות ואדומות מבכי בלתי פוסק של יממה אחר יממה.
לא חשבתי שבחיים ננהל שיחה שנשמעת כאילו הוציאו אותה מ 1943, ממרתפים בפולין וגרמניה הנאצית, שיחה שמקבילה לסיפורים על אימהות שחנקו תינוקות למוות כדי שהנאצים לא ימצאו אותם.
אבל אחרי האירועים האחרונים, כשאנחנו גרים 10 ק״מ מגדר ההפרדה ובצד השני חיים פלסטינים, ברור לנו שאם יגיע רגע אמת נוראי שכזה - צריך לדבר על זה.
אני אישה של שלום וגם של היגיון.
גדלתי בגוש עציון, חוויתי את האינתיפאדה, נסעתי באוטובוסים ממוגנים לבית הספר, הייתי בת 12 כששני נערים מבית הספר שלי עברו לינץ׳ מחריד ליד תקוע. ועדיין תמיד הכרתי גם בסבל של הצד השני, בזה שיש גם להם אבדות, ביאוש שנובע מחיים אומללים והאמנתי בפתרון שתי המדינות. לא ראיתי את עצמי כאשת שמאל מעולם(למרות שהצבעתי מרכז-שמאל תמיד) כי לא הייתי עיוורת לרצחנות ולמורשת שמקדשת את המוות, אבל נחרדתי מאמירות כמו ״לשטח את עזה״ ו״אין אמונה בערבים״.
פרעות אוקטובר 2023 הבהירו לי היטב עם מי יש לנו עסק. מחבלים שהם בעצם חקלאים שהתצפיתניות מכירות כבר חודשים שעבדו עליהן בעיניים, אנשים רגילים שהם לא איזה קומנדו של החמאס פשוט חצו את הגדר, רצחו, אנסו, חטפו, התעללו, שרפו, ביזו ובזזו בכמויות בלתי נתפסות של ישראלים, באכזריות שהופכת את הנאצים לרחמנים.
וזהו, פה אני סיימתי להבין ולחמול ולראות גם את הצד השני.
אני לא רוצה נקמה, כלום לא יחזיר את המתים.
ולא, אני לעולם לא אתמוך בבן גביר ובטרור יהודי.
אבל אני רוצה הרתעה וביטחון, אני רוצה לדבר בשפה שהצד השני מבין והשפה הזאת היא כוח, כן. אני לא הולכת להיות פוליטקלי קורקט ולהגיד שכואב לי על הצד השני כי וואלה לא, לא כואב לי כרגע. כואב לי על כל בית בישראל שהשכול מכה בו. כואב לי על הפוגרום, כואב לי על מי שמפנה גופות חרוכות, כואב לי על מי שלעולם לא ילך שוב למסיבת טבע, כואב לי על 9.7 מיליון אזרחים ישראלים שיחיו עם פוסט טראומה. כואב לי על האחים שלי!!!
אני אומרת את זה הכי ברור שאפשר:
עזה צריכה להפסיק להתקיים בתצורה הזאת, כן, גם במחיר שהיא תמחק מעל פני האדמה. מדינת ישראל הוגנת מספיק כדי לתת להם זמן לברוח למצרים - אז שיברחו. והעולם? יגנה גם ככה, עושה השוואות גם ככה, טוען שמגיע לנו ושזאת ״התנגדות לגיטימית לכיבוש״ גם ככה.
אתמול חיים ילין אמר בראיון: ״אנחנו נחזור לדרום בתנאי אחד: שיהיה שם שוויץ, שלא נצטרך ממ״דים יותר״ ואני מסכימה איתו. אני לא מבינה בכלל איך הפכנו את זה לנורמטיבי שיש לנו מרחבים מוגנים וכיפות ברזל ואנחנו צריכים להתגונן ולחיות בפחד כל הזמן?! עד מתי נהיה נרדפים בארצנו שלנו??? לא עוד.
אנחנו חייבים את זה לתושבי הדרום ולעצמנו ולילדים שלנו, אנחנו חייבים את זה לשורדי הטבח, אנחנו חייבים את זה כדי להיות מסוגלים לחיות כאן.
לא עוד מבצעים שיתנו שקט לשנתיים.
המלחמה הזאת נכפתה עלינו, אבל היא כדי שהחיים כאן ישתנו לנצח.
עם ישראל חי!

(צילמתי את התמונה הזאת דקה אחרי האזעקה שפתחה את המלחמה, כשאני בחוץ בשטח פתוח בשדות עם הילדים שלי, של אחי, בן זוגי ואמא שלי, בלי שום מרחב מוגן בסביבה כי מי דמיין???)

בלילה האינסופי הזה כששכבתי במיטה ובהיתי בתקרה והדמעות החלו לזלוג והמחשבות דהרו במהירות מטורפת בראש שלי והרגשתי את החרדה ...
24/09/2023

בלילה האינסופי הזה כששכבתי במיטה ובהיתי בתקרה והדמעות החלו לזלוג והמחשבות דהרו במהירות מטורפת בראש שלי והרגשתי את החרדה מטפסת לי בגרון ובעורקים - הבנתי שיום הכיפורים הוא טריגר עבורי.
כשאנשים מדברים על ״חשבונות״ ועל ״רשימות״, אני חושבת על הרשימה הפרטית שלי. ברשימה שלי, אני הרבתי טוב בעולם הזה בצורה משוגעת לעומת מה שהעולם נתן לי. בעולם שלי אם יש אלוהים או מישהו שעושה חשבונות - יש לו חובות מטורפים מולי.
כששכבתי ככה במיטה ולא הצלחתי להירדם,
נזכרתי בזוהר הילדה שהייתה עוצמת את העיניים ורואה מפלצות בכל מקום. בארונות, בפינות החדרים, מתחת למיטה ובעיקר - בראש שלי. בילדה שהייתה מנסה לישון בלי אור ובסוף נשברת ומדליקה אותו. ישנתי עם אור בחדר עד גיל 14.
תת המודע שלי חלם על מפלצות מזוויעות כי החיים שלי נשלטו על ידי מפלצת בדמות אדם. והלוואי שפה זה היה נגמר, הלוואי שהטראומה שלי הייתה זה שנפגעתי מינית 8 שנים. אבל החיים שלי היו מלאים בטראומות נוספות.
אינסוף טראומות, מלחמות וכאבים.
טראומה בסדר גודל כזה משפיעה על הכל, על חיי החברה, הלימודים, מי שאת הופכת להיות, ההתנסויות הרומנטית והמיניות. לא באמת מחלימות מלהיות ״נערה בסיכון״.
רק הגוף הזה שאני חיה בתוכו ונלחמת להיות בריאה בתוכו הוא טראומה, הפרעת הקשב, הפרעות השינה, המוח שלי. כלום לא בא לי בקלות וכל יום הוא מאבק. לקום בבוקר, לחייך, לעשות את המיטב, לתפעל עסק, בית וילדים. לרצות לחיות, לא להרים ידיים.
איך הופתעתי ברגע ההוא שגיליתי שאנשים ״נורמליים״ לא רוצים למות כברירת מחדל. שהם לא אומרים ״בא לי למות״ כל הזמן כי פשוט לא בא להם למות.
והתהייה האינסופית -
האם זו מי שאני הייתי אמורה להיות, או שהטראומות עשו לי את זה? האם אלו ההעדפות שלי, או של הטראומה? איך החיים היו נראים בלי זה? מי הייתי?
אין לי אפילו תמונה אחת שלי כילדה מאושרת שמחייכת שאני יכולה להסתכל עליה ולהגיד - הילדה הזאת הייתה לפני הפגיעה, מעניין למי היא הייתה הופכת. אין לי כי אין ילדה כזאת. גדלתי עם הפגיעה, טופחתי לתוך הפגיעה.
כשאנשים אומרים לי ״שתכתבי לחיים ארוכים״ וצמים כי הם רוצים לחיות ומפחדים שאלוהים הגדול והנורא יעניש אותם במוות אני צוחקת. אי אפשר לאיים על מישהו עם נטייה לאובדנות עם מוות.
אם הייתי אישה מאמינה הייתי אומרת ״אבל ברוך השם הצלחתי להתגבר כי אלוהים עזר לי״. אבל אני לא מאמינה.
כי לא הייתה יד מכוונת, לא קרו לי ניסים.
זו הייתי אני שגרמה לו להפסיק בגיל 12, זו אני שגררתי את עצמי לטיפול בגיל 16, זו אני שנלחמתי על העסק של ההורים שלי, על החיים של אבא שלי, על הבריאות שלי, זו אני שנלחמת כל יום מחדש כדי להסתכל על חצי הכוס המלאה, כדי לחייך, כדי לראות מה טוב ומה משאיר אותי כאן. אני וכוחי ועוצם ידי.
אם היה אלוהים והוא היה כזה רחום וחנון,
אנשים כמוני היו חיים בעולם שעוטף אותם בצמר גפן. שמפצה אותם על החיים הקשים שהיו להם, שמחזיר להם אהבה ונותן להם הלאה חיים נטולי התמודדויות כי סבלנו מספיק בשביל 50 סבבי חיים בפעם אחת.
אם אי פעם אלך שוב לכותל אשים בו פתק עם מילה אחת:
״תתנצל״.

״את מקבלת הרבה מחמאות על זה שירדת במשקל?״חבר שאל אותי אתמול ואמרתי לו ״אני מקבלת הרבה הערות, זה לא מחמיא לי שאני חיה בעו...
22/09/2023

״את מקבלת הרבה מחמאות על זה שירדת במשקל?״
חבר שאל אותי אתמול ואמרתי לו ״אני מקבלת הרבה הערות, זה לא מחמיא לי שאני חיה בעולם שבו יש התעסקות אינסופית בגוף שלי.״
והוא ענה: ״אבל מפרגנים לך! את עובדת קשה בשביל זה! למה זה לא מחמיא לך?״ ואז הבנתי למה אנשים שמגיבים על ירידה במשקל חושבים שזו מחמאה.
זה כי הם לא מבינים שאני עובדת קשה על הבריאות שלי והגוף שלי כל החיים שלי. גם בתקופות שהייתי שמנה יותר קרעתי את התחת באימונים והקפדתי על מה שאני מכניסה לפה שלי.
אני פעילה גופנית באופן כמעט יומיומי מאז שאני בת 16, אני כבר בת 34. עשיתי המון סוגי ספורט ואימונים והתמדתי לאורך שנים!!!! אבל כמו שהיו כותבים לי טוקבקיסטים רעים ״לא רואים שאת מתאמנת״ כי החברה שלנו כל כך נגועה בשמנופוביה שאנשים לא רואים, הם רואים רק אישה שמנה. וזה למרות שכל בנאדם שעוסק בכושר בכל משקל שהייתי בו כן ראה. רואים על היציבה שלי ועל איך שאני זזה והולכת ורואים על מבנה הגוף שלי שיש עלי מסת שריר גבוהה וגם כשהייתי 120 קילו ראו.
רזיתי כי אני נעזרת בפתרונות הרפואיים שהעולם מציע לי, כי הייתי חייבת בגלל מחלה כרונית שאני חולה בה. לא בגלל שהיו לי סיבוכי השמנה, לא כי שיניתי את התזונה שלי דרסטית ולא כי אני ״עובדת קשה בשביל זה״ ולפני זה פשוט ישבתי על הכורסא ואכלתי שווארמה בלאפה 3 פעמים ביום.
וזאת השמנופוביה האמיתית - המחשבה שאדם שמן לא משקיע בבריאות שלו, בתזונה שלו, בגוף שלו רק כי הוא שמן.
אני מכירה עשרות נשים וגברים שמנים שרצים מרתונים, רוקדים, עושים יוגה ופילאטיס והגוף שלהם חזק, גמיש ובריא. גם הגוף שלי היה. גם ב 120 קילו עשיתי שכיבות סמיכה.
דווקא עכשיו כשירדתי השיער שלי נושר ויש חוסרים תזונתיים כי אני אוכלת משמעותית פחות ובבקשה אל תגידו לי ״אפשר לאכול את כל מה שצריך ולרדת״ כי זה שקר. כי כשאכלתי הכל ואכלתי בריא מאוד וניסיתי הכל!!!! קיטו, פליאו, טבעונות, צום לסירוגין והכל עבד יופי עד שזה לא עבד כי אי אפשר לחיות חיים שלמים במניעה והרעבה.
עולם הרפואה לא מצא דרך לגרום לאנשים לרזות ולהשאיר אותם רזים. שני הפתרונות הכי מוצלחים היום הם ניתוחים בריאטרים וזריקות ואלו פתרונות התערבותיים, עם תופעות לוואי והשלכות לכל החיים וגם הם לא עובדים לכולם.
אנשים שמנים חיים בעולם הזה בתחושת מאבק אינסופית, בתחושת כישלון.
וגם לכם יש חלק בזה.
כשאתם מפרגנים לנו על ירידה במשקל ומתעלמים מזה שגם במשקל גבוה דאגנו לעצמנו והתאמנו אתם מחזקים את התחושה שאנחנו שווים משהו ושרואים אותנו רק כשאנחנו מרזים.
תפסיקו להתייחס למשקל שלנו, יש בנו הרבה יותר מזה.

15/09/2023

מספיק עם הערות, תציבו גבולות!
חג שמח!

לא נולדתי ככה. או אולי נכון להגיד שכן נולדתי ככה ואז החיים והחברה הרסו אותי. בין זוהר שמצטלמת ככה ונהנית מזה ומתעלפת על ...
05/09/2023

לא נולדתי ככה.
או אולי נכון להגיד שכן נולדתי ככה ואז החיים והחברה הרסו אותי.
בין זוהר שמצטלמת ככה ונהנית מזה ומתעלפת על עצמה ככה לבין הילדה והנערה שהייתי עברו אלפי גרסאות שלי.
בין זוהר הנערה שבקושי יש תמונות שלה לזוהר האישה שהגוף והפנים שלה הפכו למקור הפרנסה ולגאווה שלה, עברו שנים ארוכות.
בין הילדה ששנאה את תווי הפנים המולטים והעיניים המלוכסנות שלה לבין האישה שחושבת שהפנים שלה הם הפנים שהשיקו אלפי מלחמות עברו אלפי תהליכים.
בין האישה הצעירה שחשבה שהרגליים שלה גזעיות ומכוערות לבין האישה שחושבת שהרגליים שלה מופלאות וחזקות עברו מאות אלפי דמעות.
בין הילדה שהתפללה לעצמות בולטות לבין האישה שמלטפת באהבה כל גרם של שומן עברו עשרות מילים מעליבות.
יש כאן לא מעט עוקבים ועוקבות חדשים וחדשות ששואלים ושואלות אותי איך? איך זה קרה? איך מגיעים מתהומות השנאה העצמית לאהבה חסרת מעצורים? התשובה היא מורכבת והיא פרוסה על גבי אלפי פוסטים שלי כאן ובבלוג.
הייתי בת 19 כשהעלתי את הפוסט הראשון ובהתחלה אפילו לא הצטלמתי, התביישתי, הובכתי. הייתי הכי רזה שהייתי בחיים שלי ועדיין הייתי שמנה לפני מדד הביאמאיי. אז עוד לקחתי חלק במרדף המיותר אחרי מי ומה שאני לא.
התהליך שעברתי מתועד, הכל כתוב על גבי מאות פוסטים כאן ושם ואני מזמינה אתכן להסתכל אחורה, כאן באינסטגרם ובבלוג שיש אליו לינק בביו.
אהבה עצמית היא תהליך ארוך ולא לינארי, אבל הוא אפשרי, אני יודעת שהוא אפשרי כי הייתי שם.
אז ישבתי, כתבתי, ריכזתי, עיצבתי ויצרתי 2 מפגשים שבהם אני מעבירה את הידע הזה הלאה ונותנת כלים פרקטיים איך להגיע למקום הזה של אהבה עצמית, ביטחון עצמי. איך אני שמה גבולות, איך אני מתקשרת מה נכון לי, איך אני מתלבשת בצורה שנעימה לי, איך אני לוקחת אחריות על העונג שלי.
המפגש הראשון יהיה ביום רביעי הבא, כתבו לי אם תרצו לדעת עוד ואשלח לכן הודעה עם פרטים❤️

אתה מחבק אותי, את החיבוק הזה שיש רק לך. חיבוק אמיץ וקרוב, דקות ארוכות. אתה כמעט מחזיק אותי ואני נמסה לתוכך. התחושה היא ש...
25/08/2023

אתה מחבק אותי, את החיבוק הזה שיש רק לך.
חיבוק אמיץ וקרוב, דקות ארוכות. אתה כמעט מחזיק אותי ואני נמסה לתוכך. התחושה היא שאם לא תחבק אותי חזק אני אפול ולכן אתה מחבק בדיוק כך, חזק, עוטף. אני מרגישה פיצית בתוך הזרועות האינסופיות שלך והסנטר שלי שוקע בשקע שבין עצמות הבריח לצוואר שלך.
אני מרגישה את הגוף שלך צמוד לשלי כל כך שאני מרגישה הכל. מרגישה איך אתה כולך קשה לעומת הרכות שלי. הריח שלך מציף אותי, משכר, העור שלך צמוד לשפתיים שלי והוא חם ומזמין כל כך.
אני מתנתקת מהחיבוק הזה רק בשביל להיות פנים מול פנים לרגע. אני מילימטר מהפנים הכל כך יפות שלך, מסתכלת עמוק בעיניים האלו שאני יכולה ללכת לאיבוד בתוכן, שמפשיטות אותי מעורי, מהציניות, מחוסר השקט, מכל מסכה שקיימת.
אנחנו עומדים כך ומגששים לאט, האפים שלנו מתנשקים, מתחככים. אנחנו מחפשים את מחוות ההסכמה זה של זו בדממה הזו שהיא רק שלנו וכשאתה לוחש ״הכל בסדר״ מגיעה נשיקה איטית מאוד ועדינה, שפתיים על שפתיים. אחריה עוד אחת, ועוד אחת. שפתיים שנצמדות, מגששות, עדיין חוששות, מהססות. לשון שטועמת ובודקת, לא פולשת וכובשת.
זו לא הנשיקה שדמיינתי, זה לא אבדן שליטה מוחלט, זה לא חיייתי ומשוגע. זה עדין, יציב, שקול ובכל זאת - מרגש, מרעיד, מטריף. הלב שלי על 300 קמ״ש, הלחיים בוערות. כל ס״מ בגוף שלי עדיין צמוד לגוף שלך. אני מרגישה את הזקפה שלך צמודה אלי, אתה לא מפסיק לנשק אותי, לחבק, ללטף. אתה מחייך אלי בין הנשיקות ונראה הכי מאושר ושלם שראיתי אותך אי פעם.
״בואי״ אתה לוחש ומתיישב, מזמין אותי להתרכבל בין הזרועות שלך, בגוף שלך. אני כולי מחובקת וסבוכה בך, נושמת אותך לתוכי. עוגיות חמאה עם קינמון, קינמון כמו כמו העור שלך שמשתנה עם עונות השנה. אתה כולך כרוך סביבי, מלופף בי ואני כולי שלך.
אני מתעוררת אפופה במהות שלך ומבינה שגם כשאני לא בורחת אליך פיזית, הנשמה שלי בורחת אליך. לגבר שיוריד לי את הירח ואת הכוכבים, אבל לא יתן לי את הדבר שאני הכי רוצה.

החלטתי להקדים את עונג שבת וגם יש לי מלא תמונות עם שיער כחול וארוך(ופי 2 ציצים...) שצריכות להתפרסם עכשיו😜

#זוריקכותבת
#כתיבה #כתיבהיוצרת #תשוקה #אהבה

צהריים טובים חברות! קודם כל תודה רבה על המחמאות והפירגונים על השיער החדש, ריגשתן אותי מאוד❤️ אנחנו בעיצומו של קמפיין עם ...
25/08/2023

צהריים טובים חברות!
קודם כל תודה רבה על המחמאות והפירגונים על השיער החדש, ריגשתן אותי מאוד❤️

אנחנו בעיצומו של קמפיין עם לבידו.
יש לנו הטבה של 30% על קטגוריית מוצרי הפנים ומתנה קרם לילה בגודל מיוחד בכל קניה עם הקוד zorikit
מלבד ההטבות שלי יש הטבות נוספות באתר:
סרום משקם וסרום הזנה כל אחד ב139.9 ₪ , 20% הנחה על מוצרי טיפוח הגוף ו 30% הנחה על הסדרה הטיפולית.
אין כפל הנחות, אבל כן תקבלו את המתנה בכל קניה אם תזינו את הקוד!

סקירה מפורטת מחכה לכן בהיילייט ״קודקופון אוגוסט״ באינסטוש שלי על סרום העיניים המשקם, קרם העיניים, הסבון האינטימי והג׳ל הטיפולי לפצעונים.
היום החלטנו להוסיף מתנה - בין הרוכשות עם הקוד שלי אנחנו מגרילות ערכה עם קרם יום ולילה(בתמונה האחרונה)
לינק לאתר ולאינסטגרם שלי בתגובות.
אני זמינה לשאלות בתגובות
❤️

יש דברים שמחייבים הודעה רשמית כזאת עם פוסט בקיר - אני כבר לא מכשפת כחולת שיער :) והסתפרתי!  הקרדיט לחיים הספר :)
24/08/2023

יש דברים שמחייבים הודעה רשמית כזאת עם פוסט בקיר -
אני כבר לא מכשפת כחולת שיער :)
והסתפרתי!
הקרדיט לחיים הספר :)

בקומי יש סייל קיץ מטורף עם 20%!מחכים לכם שם סניקרס חרישה, כפכפים שטחנתי כל כך שביקשתי זוג חדש, גרביים מושלמות לסניקרס, ת...
21/08/2023

בקומי יש סייל קיץ מטורף עם 20%!
מחכים לכם שם סניקרס חרישה, כפכפים שטחנתי כל כך שביקשתי זוג חדש, גרביים מושלמות לסניקרס, תיקים, כובעים ועוד! מזכירה לכף רגל רחבה רצוי לקחת מידה יותר❤️
ברכישה מעל 350₪ אחרי הנחה תוסיפו לסל כפכפי אצבע ותקבלו אותם במתנה!!!!

הקוד הוא:
‏zorikit20
והוא לא ייחודי לי אבל אשמח ממש אם תשתמשו בקוד שלי ותפרגנו לי 😘
לינקים בתגובות!

טוב, יש לנו מלא, אבל מ ל א הטבות שוות והן קורות במקביל אז תהיו חדות וסבלניות כי יעלה פה המון תוכן ממומן 🙂 נתחיל עם מודיב...
19/08/2023

טוב, יש לנו מלא, אבל מ ל א הטבות שוות והן קורות במקביל אז תהיו חדות וסבלניות כי יעלה פה המון תוכן ממומן 🙂
נתחיל עם מודיבודי, מותג שרבות מכן אוהבות ומכירות.

לרגל השת״פ הנוכחי שלנו שמקנה לכן 15% הנחה באתר בהזנת הקוד‏ zorikit15off אני מרכזת לכן כאן את המידע הכי חשוב לגבי תחתוני המחזור של מודיבודי.
1. זה מרגיש כמו תחתונים רגילים לגמרי עם שכבת בד יותר עבה במפשעה.
2. הם מגיעים ממידה 30(!) עד מידה 54(!!!!!).
3. אתן צריכות כמו עם כל מוצר ללמוד מה הכי מתאים לכן ובאיזה תדירות צריכות להחליף. בתור התחלה אני ממליצה להזמין 2/3 זוגות ברמות ספיגה שונות בגזרות שאתן אוהבות ולהבין מכאן הלאה מה הכי מתאים לכן.
4. אין דליפות כשרמת הספיגה מתאימה לזרימה.
5. זה לא מסריח!!! מדובר בסך הכל בדם, יש לדם ריח מתכתי של ברזל. לפעמים זה ריח חזק יותר או פחות, אבל זה מורגש בעיקר כשהולכות להתפנות כשעברתי לתחתוני מחזור הבנתי שהריח החזק והלא נעים מגיע מהכימיקלים שבתחבושות ולא מהוסת עצמו. בתחתוני מחזור זה הרבה פחות מורגש.
6. אם צריכות להחליף באמצע היום - יש למודיבודי תיק מיוחד שמיועד לתחתונים המשומשים.
7. הכביסה ממש פשוטה - אחרי השימוש שוטפות במים קרים מתחת לברז, ואחר כך בכביסה עדינה ללא מרכך במכונת כביסה. אני פשוט מצרפת אותם לכביסה רגילה ולא שמה בה מרכך.
8. הם נשמרים לאורך שנים(לי יש זוגות בני שלוש!).
9. הם מתאימים גם לאחרי לידה וגם לדליפות שתן. כמובן בהתאמה לרמות הדימום והדליפה.
10. זה לא מרגיש רטוב או מגעיל בשום צורה. בטח שלא כמו תחבושות. זה מרגיש קצת ״לח״ כשהתחתון מלא וצריך להחליף אותו.
11. מודיבודי כעסק מקדמים גישת בודיפוזיטיב, פונים לטווח מידות מהמטורפים שראיתי אי פעם ומציגים דוגמניות מגוונות בצורה מעוררת השראה מכל הבחינות ורק על זה - הם עסק שאני שמחה וגאה לקדם ולפרנס. מעבר לזה הם עסק שמקדם דיבור ישיר, כנה, ריאלי ולא מכובס על מחזור וגם זה - ערך עליון מבחינתי. מספיק עם נוזלים כחולים. מספיק עם הגועל והבושה!
12. תחתוני מחזור הם גם בחירה אקולוגית נכונה, מוצרי הגייניה נשיים הם מזהמים ביותר ואנחנו חייבות להתאפס על מה שאנחנו עושות לכדור הארץ.
13. יש למודיבודי גם בגדי ים למחזור! הם בספיגה בינונית.
14. אפשר להשתמש בתחתונים בספיגה בינונית-נמוכה ביום יום וככה להימנע גם מתחתוניות.

לינקים ופרטים בתגובות ואתן כמובן מוזמנות לשאול כל שאלה בעולם❤️

מהתקופה שבה הייתי דתיה אני זוכרת שלושה רגשות שהיו נוכחים בחיי בעוצמה גבוהה - חרדה, פחד ובושה. הרגשות האלו ליוו אותי והם ...
17/08/2023

מהתקופה שבה הייתי דתיה אני זוכרת שלושה רגשות שהיו נוכחים בחיי בעוצמה גבוהה - חרדה, פחד ובושה.
הרגשות האלו ליוו אותי והם ליוו בעוצמה את רוב החברות שלי. המורים, מורות, דודות, ההלכות, האיסורים, העונשים - כולם היו סוכני החיברות של הפחדים, החרדות והבושה.
התביישתי כל הזמן, קודם כל בתור ילדה שצמחו לה ניצני שדיים בגיל 10 התביישתי בגוף שלי. הלכתי לבית הספר עם גוזיה והתביישתי, איך לא? בכיתה ה׳ הבנות בכיתה הפשיטו אותי בהפסקה כי לבשתי חזיה.
הרגשתי בושה ענקית שקיבלתי מחזור בגיל 11 וגם לא ידעתי מה זה, מה קורה לי, אף אחד לא דיבר איתי, אף אחד לא הסביר לי. כל כך התביישתי שהתעלמתי מזה וחשבתי שזה יעבור ושזה סתם אולי פצע. אני זוכרת את הבחילה והרעידות כשסיפרתי לאמא שלי.
התביישתי ונחרדתי במיוחד כשישבתי בשיעורים על שמירת נגיעה וצניעות והבנתי שכמו אלפי ילדות ונערות - בי כבר נגעו עוד לפני שיכולתי להבין מה עושים לי. ההבנה בגיל כל כך צעיר שאני כבר לא אגיע זכה וטהורה לחופה לא משנה מה אעשה והפחד לספר מה קרה לי כי הרי זה באשמתי. זה הגוף שלי שפיתה גבר לגעת בי, אני ילדה פתיינית, יש לי גוף של אישה ואני צריכה להיזהר. אני לא יכולה להתלבש כמו חברות שלי, כי אני ״נשית״. אותי שלחו הביתה על אותם בגדים.
פחדתי שהדלקתי את האור בשבת בפעם הראשונה. הרגשתי שאני עירומה כשהלכתי בפעם הראשונה ברחוב עם גופיה, כשהלכתי לים עם בגד ים בלי חולצה ענקית מעל.
התביישתי שאני כל הזמן חושבת על בנים ורוצה לגעת בהם ורוצה להתנסות, אמרו לי שאני ״מרדנית״ ו״ילדה רעה״ וכשנחשפתי לעולם החילוני התבלבלתי כל כך. כי הייתי תלמידה מצטיינת ולא נגעתי באלכוהול וסמים, פשוט הייתי נערה, עם הורמונים גועשים ועם החברים החילונים אני הייתי הסאחית, הילדה הטובה.
שנים ארוכות שהייתי חילונית ואכלתי כשר כי פחדתי פחד מוות. התקעקעתי איפה שאפשר להסתיר, לא הצלחתי ללבוש מכנסיים קצרים עד שנות ה 20 המאוחרות שלי, לא הצטלמתי בהלבשה תחתונה כי מה יגידו? אבא שלי לא דיבר איתי שבועיים כשתמונה שלי בביקיני התפרסמה בעיתון בפעם הראשונה.
העולם שגדלתי בו לא הפסיק להתעסק בגוף שלי ובמיניות שלי באובססיביות, להגיד לי כמה כבוד מגיע לי לפי כמה שאני ״שמורה״ ולהעריך אותי כמו חפץ ולא כמו אדם. העולם הזה לא ערכי בעייני.
הוא מפחד פחד מוות מנשים ומהמיניות שלהן ועושה הכל כדי להעמיד אותן במשבצת קטנטנה ואני ברוך השם, קיבלתי גוף שתואם את הנפש הענקית שלי ואנחנו לא יכולות להידחס לתוך אף משבצת.
העירום והליברליות שלי הם לא התרסה, לא פרובוקציה,
הם דבר אחד: חופש כדרך חיים, כערך.

לפני כמה זמן נתקלתי בפוסט של משפיענית ממש מפורסמת שבו יש תמונות של הגוף שלה עם המון עצמות בולטות ואיזה מסר הזוי על בריאו...
04/08/2023

לפני כמה זמן נתקלתי בפוסט של משפיענית ממש מפורסמת שבו יש תמונות של הגוף שלה עם המון עצמות בולטות ואיזה מסר הזוי על בריאות כיביכול. על הדרך היא דחפה פרסומת לתה המשלשל והתוספים שהיא מקדמת והיו שם המון תגובות זועמות ולידן תגובות שטענו שמדובר בקנאה ואני רוצה להיות מאוד ברורה: כשאישה מצטלמת בצורה שהיא מותחת את הגוף שלה, מכניסה את הבטן, מבליטה את הצלעות - היא עושה את זה בכוונה.
היא מצטלמת ככה כדי להראות כמה שיותר רזה כי היא מאמינה בכל ליבה שרזון = יופי ובריאות. היא מצטלמת ככה כשהיא יודעת שגם היא עצמה לא נראית ככה כשהיא לא עושה פוזה. גם אני במשקל מאוד גבוה יכולה להצטלם כמו בתמונה הראשונה ולהציג בטן שטוחה ומתוחה שאין לי. בחיים האמיתיים אני נראית ככה רק כשאני שוכבת ויותר נראית כמו בתמונה השניה ולקח לי שנים להיות מסוגלת לפרסם תמונות כאלו ולהיות שלמה איתן ועם עצמי.
גם לי יש כעס כלפי המפורסמות האלו ואני חושבת שעם כוח גדול באה אחריות גדולה וזה מעצבן שתמיד אחרי כמה שנים הן פתאום מתוודות על הפרעת אכילה(ע״ע אלין כהן, עדן פינס וכד׳) אבל בתכלס? האחריות היא עלינו. אנחנו צריכות לזכור ולהבהיר לילדים שלנו שמה שרואים באונליין זה שקר, זה לא אמיתי.
אין פה קשר לקנאה, אלא לכמה שזה רעיל לבחור להצטלם *רק* ככה ולהציג את זה כמציאות וכבריאות.
אנחנו צריכות להשתמש בכוח האדיר שיש לנו כמשתמשות בפלטפורמות האלו ופשוט להוריד עוקב, כי את רובן הביקורת והנזק שהן עושות לא מעניין בכלל.
אתן רואות תוכן כזה וזה עושה לכן רע? אל תהיו שם. זה הצעד הראשון בדרך לאהבה עצמית, לצרוך תוכן אמיתי של נשים אמיתיות(בכל המידות!) שלא מתאמצות להציג עצמות בולטות ועור מושלם וגם לא חיים מושלמים. האחריות היא עלינו והכוח אצלנו, בלי העוקבים - אין להן שום דבר.
שבת שלום!

#אהבהעצמית #ביטחוןעצמי #דימויגוףחיובי

הנפש שלי עולה בלהבות.כל המילים שאני רוצה לשמוע ממך חורכות לי את הנשמההשתיקות שלך מכאיבות ליהחללים בין המיליםאיזו מין מיל...
02/08/2023

הנפש שלי עולה בלהבות.
כל המילים שאני רוצה לשמוע ממך
חורכות לי את הנשמה
השתיקות שלך מכאיבות לי
החללים בין המילים
איזו מין מילה זו חלל
אפשר לשמוע בה את
מה שחסר
את הריק של מה ש
חלול

כמו מה שחלול בלב שלי.
כמו אהבה חד צדדית, בערך.
כמה מעייף הפער בין
איך שמכשפות אוהבות
ואיך שאוהבים אנשים רגילים
כמה מעייף הלב הזה שלי
והעוצמות שבאות איתו.

אני עומדת יחפה מתחת לעץ גדול
אוחזת בו חזק ונאבקת
להרגיש את הרגליים שלי
מכות שורשים
מתחברות למרכז כדור הארץ
לאמא אדמה
להתקרקע ולא לרחף.
נשמתי משוועת
לקרקע יציבה.

אבל אני מרחפת
כמו עפיפון בלי חוט
מרוב אהבה
תשוקה
רצון
ערגה
להדביק את עצמי אליך
בדבק מגע.

ט״ו באב שמח וזה.
📷
#כתיבה #אהבה #כתיבהיוצרת #כתיבהשלי

34בימי הולדת אני עוצרת רגע את המירוץ המטורף שהוא החיים שלי וסופרת את ההישגים שלי. החיים שלי הם באמת מירוץ מטורף, יש תכני...
28/07/2023

34
בימי הולדת אני עוצרת רגע את המירוץ המטורף שהוא החיים שלי וסופרת את ההישגים שלי. החיים שלי הם באמת מירוץ מטורף, יש תכנית חומש ותכנית עשור, יש תכנית לחודש הקרוב וגם לחצי שנה. יש תכנית תמיד, יש ערימת חלומות, שאיפות, רצונות ויש תכנית עבודה מסודרת ותחזיות.
אני חולת שליטה מהרגע שאני זוכרת את עצמי והיו לי תכניות כאלו כבר בתור ילדה. אז אני לא מופתעת שאני נמצאת בדיוק איפה שדמיינתי ותיכננתי שאהיה בגיל 34, זה לא קרה לי במקרה, זה קרה כי חלמתי ואז תיכננתי ולבסוף הגשמתי.
אבל אתן יודעות, תכניות לבד ומציאות לחוד, ומה שמפתיע אותי באמת זה העובדה שלא וויתרתי באמצע הדרך. שאיכשהו, למרות שאני מתוך 34 שנים לפחות בחצי מהזמן קמה בבוקר עם תחושה שבא לי למות ובשביל מה כל זה? אני עוד כאן ועוד הצלחתי להגשים ולחוות ולאהוב.
והדואליות הזו, היא התמצית והמהות של מי שאני.
זוהר שאוהבת את החיים ואוהבת לחיות וחיה בפול ווליום, חווה ומרגישה ולא מפחדת, חולמת ומגשימה ונלחמת היא גם זוהר שפשוט עייפה מידי. שבא לה לא להתחיל את היום בכלל. שרוצה למות. שלא מבינה מה היא חשבה לעצמה. שסובלת מהכל, שמתוסכלת כל כך.
ואני חושבת שהשנה התחלתי באמת לקבל את זה שזו אני.
שיש לי תהומות עמוקים וחשוכים מהסיוטים ויש לי גבהים זורחים ומאושרים שאין כמותם. שאני מורכבת כל כך וזה בסדר.
יש לי הכל בחיים, באמת. את כל מה שאפשר לחלום עליו. אז את האיחול שלי השנה אני מעניקה למדינת ישראל - הלוואי שנצליח לשמור על מדינת ישראל דמוקרטית וליברלית, הלוואי שנצליח לאחות את הקרע בעם, הלוואי שנהיה עם חופשי בארץ חופשיה.
📷 .studio
#יוםהולדת

Address


Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Zorikit - מְכָשֶּׁפֶת תּוֹכֶן posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to Zorikit - מְכָשֶּׁפֶת תּוֹכֶן:

Videos

Shortcuts

  • Address
  • Alerts
  • Contact The Business
  • Videos
  • Claim ownership or report listing
  • Want your business to be the top-listed Media Company?

Share