08/12/2020
קליפות
שיר על כל הקליפות שנאספו לנו במשך השנים, ע"י מעשים, רגשות (שלפעמים גם נהיו אח"כ כהגנות) ומחשבות.
מעשים: כל פעם שעשיתי מעשה רע
שחשבתי רק על עצמי ולא ראיתי גם את האחר כנברא
או שעשיתי מעשים שהם אסורים מהתורה
שמרחיקים אותי מהטוב ועושים לי עוד יותר יותר רע
כי בתוך תוכי אני רק נשמה טובה וטהורה
וזה באמת לא מתאים לי להתנהג ככה-
אך יודע שהכל בשביל הבחירה.
עבדו עליי שיש לי חסרונות,
ושאחרים לקחו לי את מה ששייך לי
שצריך להיות כמו כולם-בגשמי
והכניסו לי בפרסומות שאם לא יהיה לי את X
לא אהיה אהוב, מצליח, מאושר-ובעיקר לא אהיה-אני.
וגם זה שהשכיחו לי בבטן של אימי את התורה
בכ"ז הנשמה שלי זוכרת ומרגישה
וכל פעם שנפלתי, גם אם לא ידעתי, כן הרגשתי שמה שעשיתי, לא היה בדרך הנכונה והישרה.
ובעיקר הייתי אח"כ יותר בעצבות וריקנות נוראה
ואז זה נהיה גלגל שרק הידרדר יותר למיכלאה
כשנישביתי בשקר של היצר הרע, וניסיתי למלא את עצמי, יצא ההפך בדיוק ממה שכל המדיה אמרה.
לימדו אותי שדתי, זה להיות חנון, מכוער, פרימיטיבי, וקשה.
והמצפון הזה של היהודים/הנשמה, מרחיק מהעולם היפה
וזה ממש לא נכון, ביהדות יש את הכל- אך באופן מאוזן
לא הולכים להתנזר מהעולם הגשמי, זה לא "רוחניים"
אלא משלבים בין עולם החומר לרוחני-ומקבלים עונג כאן.
מקדשים את החומר במותר-וכך טוב גם בפנים.
כי משלבים בין הגוף לנשמה ולשניהם נותנים אוכל-איתן
אנחנו לא אמורים לוותר על אף אחד
אפשר וצריך להינות מ2 העולמות
אני ממלא את עצמי המצוות ונהיה מאוחד
וגם ממלא בדברים "גשמיים" שאני אוהב לעשות
גיליתי ברוך ה', אחרי הרבה חיפושים ושאלות, את הבורא
שהוא רק טוב ומטיב ואני זה שמנעתי ממנו לתת לי-
ועכשיו זה כמעט ולא קורה.
רגשות:
כל פעם שלא הבעתי את עצמי נכון
או שבכלל לא אמרתי מה אני צריך, את הרצון
כי חשבתי שהוא יודע אותי, או מבין אותי לפי ההתנהגות
אז האחר לא הבין אותי, וכך גם לא ראה אותי במהות
ופירש אחרת ממה שרציתי ואני התחרפנתי
כי הרגשתי-קרות.
פירשתי כאילו האחר לא אוהב אותי ושאין לי משמעות
ואם לא התפרצתי עליו באותו הרגע/
אמרתי את הרגש שלי,
אז הרגש הכואב נאגר אצלי ונהיה רע לי.
וכשיש לי חיסרון שאני לא ממלא אותו ומצפה שהאחר כן.
אז עוד יותר אני נופל, כי לא תמיד הוא נותן.
למדתי שאני צריך להפסיק להתחנן
אף אחד אחר לא אמור למלא לי את האין.
אני עושה את ההשתדלות שלי,
קובע לעצמי 2 דברים, ביום,
שאני אוהב לעשות.
יודע שזה התפקיד שלי למלא לי את המקום,
וגם כשצריך, מבקש יפה מהאחר, אומר לו מה אני צריך או רוצה
ואם הוא לא יכול, אז מקבל באהבה, כי יודע שהכל לטובה
מחשבות:
כל פעם שראיתי משהו לא טוב
או ששמעתי דיבורים על העולם או עליי שהם לא טובים/נעימים
זה נכנס לי לתת מודע/לנשמה, ונהיה לי כמו חוב
כל מילה או מראה שנכנסו בי גרמו לי להיות מי שאני בחיים.
אך גיליתי שזה לא באמת אני-
אלו מחשבות שעולות לי מהעבר- ממש לא כמוני
גרמו לי לחשוב שאני רע, אגואיסט ואפילו אכזרי
עשו לי שטיפת מח שלילית שאני הרסני
וזה בכלל לא נכון, האמנתי בעבר אך היום כבר לא
יודע שהכל היה לטובה, אך התנקיתי מהעבר,
כל פעם שנכנסה בי מחשבה לא טובה, על עצמי ובכלל
אני לא מזדהה איתה, אלא אומר לעצמי- זה לא אני!
ומתחיל מחשבה חיובית אחרת ואז זה נמחל
כשאני יותר מתמקד בטוב שבי, כך הוא מתעצם בי!
לא מקשיב ל"גונבי החלומות" או למחשבות שליליות שעולות לי.
יודע שאני רק טוב! שאצליח רק אם אאמין בעצמי.
ובעיקר בבורא שבתוכי.
אנשים הסתכלו רק על ההתנהגות שלי
ולא ראו את השורש האמיתי, מה גרם לי
שעשיתי מעשים לא טובים, כי באותו זמן,
היה רע לי.
קיטלגו אותי שזה (שקרן, גנב, חוצפן, רמאי...) זה אני
וככה גרמו לי לחשוב על עצמי
וזה בכלל לא נכון! כי זה לא הרצון האמיתי שלי!
כל מה שכל נשמה/בן אדם רוצה להרגיש זה:
אהוב, מיוחד ומקובל ורצוי
שהוא טוב למרות מה שנראה לפעמים רע במצוי
וזה באמת נכון,. כל אחד הוא מיוחד בפני עצמו
עם טביעת האצבע הייחודית שלו
והפנים, והכשרונות , והיופי החיצוני והפנימי שבתוכו
אז תאהבו ותכבדו את עצמכם ואת כולם ותדעו שכל אחד הוא מיוחד ויש לו תכלית, בזכות עצם קיומו!!!!!!
