איך זה שכוכב

15/12/2023

אוסף המטאורים שלי מאתמול 🌠

ליל השיא הראשון של מטר הג'מינידים הפתיע לטובה - אפילו מתוך העיר הבזיקו לא מעט מטאורים בהירים, שאת חלקם תפסה המצלמה שלי.
כאן רואים בעצם שילוב של 7 פריימים מתוך טיימלאפס שצולם לאורך הלילה, בזמן שישנתי - צפייה במטאורים בקור הזה זה פחות בשבילי...

14/12/2023

לקראת סיומו של חג האורים:
גוש דן, ירושלים וחיפה מהחלל - באור ובחושך! 💡
באנו חושך לגרש, ואולי קצת הגזמנו עם התאורה המלאכותית...? 😅

(כל התמונות כאן צולמו ב-2021 כי מאז לא היה בתחנת החלל הבינלאומית אסטרונאוט שצילם ערים בישראל בלילה כל כך טוב - זה אתגר לא קטן!)

09/12/2023

אחרי שהעליתי אתמול סרטון על חגורת אוריון, קפצה לי היום בזיכרונות התמונה הזאת שצילמתי לפני 7 שנים בדיוק.
זאת ערפילית אוריון (או M42) - הערפילית הבהירה והמפורסמת ביותר, כפי שראתה אותה המצלמה שלי באותו ערב (אחרי קצת עריכה בפוטושופ). 📷

בתקופה ההיא עדיין לא היה לי טלסקופ משלי אז השתמשתי במצלמה שלי כטלסקופ, ואני זוכרת כמה שהתרשמתי ממה שהצלחתי לתפוס איתה ממרפסת הבית שלי, בעיר מאוד מוארת... 😯
כל כך התרשמתי, שהעליתי על זה פוסט שעכשיו קפץ לי בזיכרונות. 😅

אם יש לכם מצלמה עם הרבה זום (וחצובה) - ממליצה גם לכם לנסות - אולי גם אתם תופתעו לטובה!
אצרף בתגובות תמונה שתעזור לכם לאתר אותה בשמיים... ✨

02/12/2023

אתמול דוידסון און-ליין העלו פוסט על "קרני דמדומים" - זה הכינוי לקרני שמש שחודרות דרך עננים ונראות כאילו הן מתפצלות על אף שהן בעצם מקבילות.
בהמשך לפוסט שלהם (לינק בתגובות), הרגשתי שאין זמן טוב מזה לשתף איתכם את התמונה המקסימה הזאת שמצאתי השבוע - ככה זה נראה מהחלל!

התמונה צולמה מתחנת החלל הבינלאומית בינואר האחרון, בזמן שעברה מעל טנזניה בשעת דמדומי הבוקר.

28/11/2023

תמונה חדשה מטלסקופ החלל ווב - Herbig-Haro 797! ✨
(מה שנקרא "אנחנו יודעים מה זה, והנה בא עוד אחד"...)

כשמתפרסמות תמונות חדשות מ-JWST, אחרי שאני אוספת את הלסת שלי מהרצפה, אני משתדלת מאוד לדברר לכם אותן בצורה מקורית, ולהעשיר קצת את המידע המינימלי בפרטים מעניינים נוספים.
הפעם, מדובר באובייקט מסוג שכבר ראינו (אם כי אולי מעט פחות פוטוגני וסימטרי), אז תהיתי לעצמי מה אני יכולה להוסיף על מה שכבר כתבתי בפעם הקודמת, על אובייקט HH 211:

"כוכבים נוצרים בערפיליות, שהן ענני גז ואבק ענקיים שחלקים מתוכם קורסים לתוך עצמם, ואוספים לאט לאט עוד ועוד חומר מהערפילית.
בתהליך הזה, לפעמים הם אוספים כמות חומר גדולה בבת אחת, מה שגורם להם לפלוט סילונים של חומר לכיוונים מנוגדים, שזה מה שרואים באדום.
הסילונים האלה מתנגשים עם החומרים בערפילית ויוצרים כל מיני תגובות מעניינות שפולטות קרינת אינפרא-אדום, והן מה שהחוקרים שהזמינו את התמונה הזאת מתכוונים לחקור.
לא סתם משתמשים בטלסקופ ווב כדי לצלם אובייקטים כאלה - בניגוד להאבל, ווב מסוגל לראות אותם דרך הערפיליות שמהן הם נוצרים, גם אם הכוכב עצמו עדיין מוסתר."

כשקראתי את התיאור שצורף לתמונה החדשה של HH 797, מה שתפס לי את העין הוא העובדה שהוא בעצם שכן ממש קרוב של HH 211! 😯
חשבתי לעצמי, "עד כמה הם באמת קרובים? האם יש חפיפה בין שתי התמונות?"... 🤔
אז התשובה היא לא - אבל כמעט! 🤏

שני האובייקטים האלה נמצאים בסמוך לאזור יצירת כוכבים IC 348 שנמצא בתחומי קבוצת הכוכבים פרסאוס, שמככבת בשמי הערב שלנו בעונה הזאת (כשאין עננים, כמובן).
באור נראה, מה שרואים שם זה ענן כהה ואטום (שמכונה "הענן המולקולרי פרסאוס"), אבל בתת-אדום מתגלה היופי האמיתי שלו והעושר של האובייקטים שמסתתרים בתוכו, על אחת כמה וכמה עם כלי משוכלל כמו JWST.

לפוסט מצורפות 5 תמונות:
1. התמונה החדשה והמקסימה של HH 797
2. HH 797 ליד HH 211 - המרחק הזוויתי האמיתי ביניהם
3. תמונה של אזור יותר רחב, והמיקום שלהם בתוכו
4. האזור הרחב בתת-אדום ובתוכו IC 348, בצילום של טלסקופ החלל WISE (אותו אחד שבזכותו גילו את שביט NEOWISE שביקר אותנו לפני 3 שנים)
5. אותו האזור, באור הנראה (מתוך סקר שמיים DSS) - שימו לב כמה כהה ואטום אותו האזור שנראה בהיר בתת-אדום, בגלל צפיפות האבק

מקורות, כרגיל, בתגובות! 👇

28/11/2023

לא נמאס לנו מסרטוני טיימלאפס של שקיעות, נכון? 😬
רק מוודאת... 😅
(זה מהיום)

28/11/2023

זה אינו ציור! 😬
בעונות מעוננות (כשאין שמיים), חובבי החלל נאלצים להסתפק בלהתפלא ממזג האוויר... 🤷‍♀️
תמונה מקסימה של עננים מעל עיראק, שצולמו בשבוע שעבר מתחנת החלל הבינלאומית.

למה בעצם רק חלק מהענן מואר בכתום? 🤔
הענן הזה מצולם מלמעלה אז קשה לראות את זה, אבל הוא למעשה מאוד גבוה וארוך - יש הפרש של כמה קילומטרים שלמים מהקצה התחתון שלו לקצה העליון שלו.
אור השמש שמגיע לקצה התחתון עבר דרך שכבת אטמוספירה כל כך עבה שמה שנשאר ממנו בסוף זה רק הקרניים האדומות יותר. לעומת זאת, לקצה הענן העליון מגיע אור שמש יותר ישיר, שלא עבר את הסינון של האטמוספירה.
אפשר גם לראות בצד ימין עננים אדמדמים ונמוכים שמוארים מהכיוון השני - הם לא מוארים ע"י אור שמש ישיר, אלא על ידי החזרת האור האדום מהחלק התחתון של הענן הגדול.

אם זה היה ציור, הייתי משבחת את הצייר/ת על יכולת מאוד גבוהה בהבנה של אור וצל, ועבודה מעולה בערבוב צבעים...

20/11/2023

✨ תמונה חדשה ומרהיבה מטלסקופ החלל ג'יימס ווב! ✨

הבלאגן הצבעוני היפהפה הזה נראה "אזור קשת C", כי הוא נמצא בתחומי קבוצת הכוכבים קשת, שנמצאת בכיוון של מרכז גלקסיית שביל החלב.
כלומר, כשאנחנו מסתכלים על קבוצת קשת בשמיים, אנחנו בעצם מסתכלים לכיוון מרכז הגלקסיה שלנו - האזור הכי עמוס וצפוף ומאובק בסביבה.
לא רחוק מ"קשת C" נמצא החור השחור העל-מסיבי "קשת A*" (רק 300 שנות אור מחוץ לפריים).

מה ש-JWST מצטיין בו הוא לחדור דרך ענני האבק האלה ולראות לראשונה לפרטי פרטים את מה שקורה שם בפנים, ובמקרה הזה מדובר בהיווצרות של מאות אלפי כוכבים מסיביים, בליבו של הצביר שמופיע בצבע כתום בצד שמאל של התמונה.
זהו למעשה צביר של "קדם-כוכבים", שזה סוג של שלב ביניים בין סתם ענן של גז ואבק לבין כוכב "אמיתי" ו"דלוק" באופן רשמי (מבחינה פיזיקלית).
אבל - גם עם הרגישות המרשימה של JWST, וגם עם היכולת שלו לקלוט קרינה שחודרת אבק בדרך כלל - האזור מסביב לצביר כל כך צפוף באבק שהוא עדיין נראה "חשוך" לתת-אדום, ולכן מוסתר מעינו של מכשיר NIRCam שצילם את התמונה.

האזור שנראה בצבע טורקיז-תכלת מייצג פליטה של מימן מיונן, שהוא תוצאה של תהליך ההיווצרות של אותם כוכבים מסיבים צעירים.
שני דברים הפתיעו את החוקרים לגבי הענן הזה: ההיקף הנרחב שלו, ומה שהם כינו כ"מבנים דמויי-מחט" - מעין פסים ישרים שמפוזרים בו לכל מיני כיוונים.
זה בסדר גמור שהחוקרים לא יודעים להסביר את זה כרגע, כי השאלות הפתוחות האלה הן בדיוק מה שכל כך מרגש בתמונה הזאת: אנחנו לא יודעים מה זה, ועכשיו יש עבודה למדענים!

05/11/2023

לא תפסתי לוויינים היום, אז בינתיים כל מה שאני מצלמת זה טילים...
הפעם עם הפרש קטן יותר בין הבזק האור לקול הפיצוץ, ביחס לאתמול. 😳
גם המטח הזה לא היה לקריית אונו, אבל כן לכל הערים הסמוכות, לכן שומעים את האזעקות שלהן ברקע.

04/11/2023

זה אמנם לא סוג האורות שאני שמחה לראות בשמיים, אבל זה כן הדגמה מרשימה של ההבדל בין מהירות האור למהירות הקול... 🙄

04/11/2023

בימים הקרובים❗️ - מעברים אפשריים של ✨ סטארלינק! ✨
כולל מעבר עם פוטנציאל גבוה במיוחד מחר (יום ראשון)!

לפני שנתחיל - אם אתם חדשים פה ולא יודעים מה זה אומר מעברים של סטארלינק - בקצרה, מדובר בלוויינים שנראים כמו שיירה של אורות בשמיים, שזה מראה מאוד מיוחד לראות בעיניים (ואפילו מפחיד אם לא יודעים מה זה).
אם אתם רוצים לדעת איך זה נראה בפועל, אני אצרף בתגובות כמה דוגמאות של מעברים שצילמתי בעצמי.

הרבה זמן לא היו לנו מעברי סטארלינק טובים, ועכשיו הם חוזרים בתקופה שכולנו חוששים יותר מתמיד מאורות מוזרים בשמיים - אז כדאי מאוד לדעת עליהם מראש כדי לא להיכנס לפאניקה אם תופסים מעבר כזה בטעות...
שתפו עם מי שזה יכול להיות לו רלוונטי, במיוחד עם אנשים שנמצאים רחוק מהעיר (ברגיל או במיוחד עכשיו) - כי משם יש יותר סיכוי לראות אותם.

ועכשיו לפרטים עצמם:

הלילה (02:37 זמן ישראל) שוגר מקבץ חדש של 23 לווייני סטארלינק (לווייני האינטרנט של SpaceX) מדגם V2 mini בקבוצה שנקראת G6-26.
זה אומר שיש סיכוי מסוים למעבר של שיירת הלוויינים הזו בימים הקרובים - אבל לא בטוח, כי כמו שכבר ראינו - קשה לסמוך עליהם... 🙄

🤔 למה יש ספק לגבי סטארלינק? 🤔
לוויינים לא מאירים - הם מוארים ע"י השמש, והבהירות שלהם בשמיים שלנו תלויה בכמה אור הם מחזירים לכיווננו.
הבעיה בחיזוי מעברים נראים של סטארלינק היא שקשה (עד בלתי אפשרי) להעריך מה בדיוק תהיה הבהירות שלהם, שתלויה בזווית המסוימת של כל אחד מהלוויינים ביחס לשמש וביחס לצופה (שזה אתם), והזווית הזו משתנה כל הזמן. 🌞
הדגם הזה גם מתאפיין בציפוי כחול על הלוחות הסולאריים שלו - שנותן להם גוון כחלחל אבל גם מפחית מאוד מהבהירות שלהם כשהם כן מחזירים אור.

בנוסף לזה - ככל שעובר יותר זמן מהשיגור שלהם, יש פחות מה לראות:
מה שידוע (מניסיון של תצפיתנים ברחבי העולם), זה שבשלב מסוים אחרי כל שיגור של סטארלינק, מופעל מנגנון שמסובב את הלוויינים החדשים בניצב לאדמה כך שיחזירו פחות אור ויפריעו פחות לאסטרונומים.
אז האסטרונומים שמחים, אבל מי שרוצה לראות בעין מעבר של סטארלינק - קצת פחות...

את הדגם של סטארלינק שמשוגר עכשיו הם נוטים לסובב מאוחר יחסית - זה כנראה קורה אחרי יותר משבוע לאחר השיגור - אבל לא ידוע בדיוק מתי.
בכל מקרה, עם כל יום שעובר - גם לפני שהם "מסובבים" - השיירה מתפזרת יותר ויותר ונראית פחות כמו שיירה ויותר כמו נקודות שמטיילות אחת אחרי השנייה, שזה קצת פחות מרשים.

בקיצור, אני יכולה להבטיח לכם שהלוויינים טכנית יהיו בשמיים שלנו בזמן המעברים, אבל אני לא יכולה להבטיח לכם שתראו אותם! 🙃
אפשר לנסות לתפוס את המעברים, אבל לא לכעוס עליי אם לא תראו כלום! 😅

🔭 מה צריך בשביל לצפות? 🔭
עיניים זה מספיק!
מי שממש נועז יכול לנסות לצפות דרך הגדלה כלשהי (משקפת/טלסקופ/מצלמה) אבל אז אתם תסתכנו בלפספס את המעבר בזמן שאתם מתוסכלים מזה שהלוויין בורח לכם מטווח הראייה כל הזמן... בקיצור, עיניים זה אחלה! 😅

⏰ אז מתי קורים המעברים האלה? ⏰
הערב, מחר ומחרתיים:
לפוסט מצורפות תמונות שכל אחת מהן מייצגת תחזית של מעבר, ואליה מצורף גם תיאור מילולי שמסביר את מה שרואים בתמונה.
מה שחשוב לדעת הוא שהמעבר המומלץ ביותר לדעתי הוא מחר (יום ראשון) - מעבר גבוה, ארוך, ובתקווה גם בהיר. את שני המעברים האחרים אני לא בטוחה שיהיה אפשר לראות מתוך העיר, אז קחו זאת בחשבון.
אם תראו הבדל בין השעות שמצוינות בתיאור המילולי ביחס לשעות שמופיעות בתמונה - זה כנראה אומר שעדכנתי את השעות בתיאור לפי תחזית מדויקת יותר מזו שהייתה כשיצרתי את התמונה.

בהצלחה לנו, וצפייה נעימה ובטוחה! 🤓💪

02/11/2023

ערפילית הסרטן בתת-אדום קרוב

עוד ניסיון שלי לעבד את התמונה החדשה של ערפילית הסרטן, הפעם באמצעות התמונות המקוריות שעלו אתמול למאגר MAST.
לצערי לא עלו כל התמונות, אלא רק השתיים שצולמו ע"י NIRCAM - אותן צבעתי באדום (גלים ארוכים) ובציאן (גלים קצרים).

כשאני מסתכלת על התוצאה, אני חושבת שהיא מבליטה פרטים מסוימים שקצת הלכו לאיבוד בתמונה הרשמית שפורסמה - במיוחד פרטים באזור הפולסר שנמצא במרכז הערפילית, ומה שהוא עושה לאבק שמסביבו.
(למי שפספס את הפוסט הקודם על הערפילית, אצרף לינק בתגובות)

31/10/2023

"בדרום, בצפון, או במרכז
שכרנו קצת שמים, דמעות הביאו מים
פתחנו ארץ חדשה

מדינה קטנה מתחמקת מצרה
את הכתובת לא תמצא, היא שמורה בתוך קופסה
בעולם כל כך קשה להתבלט זה לא יפה
נתחבא כאן ולנצח לא נצא"

(דני סנדרסון, 1976)

המדינה הקטנה שלנו בצילומים חדשים מתחנת החלל הבינלאומית, מיום חמישי האחרון.

30/10/2023

ערפילית הסרטן היא אחת הערפיליות המפורסמות והמעניינות ביותר.
יש לה גם מקום של כבוד בקטלוג מסייה - קטלוג האובייקטים הפופולריים שמשמש אסטרונומים חובבים בתצפיות - שם היא זכתה להיות האובייקט שפותח את הקטלוג, במספר 1.

הערפילית הזו היא למעשה "שארית סופרנובה" - תוצאה של פיצוץ אדיר שקרה לכוכב גדול בסוף חייו, שנצפה כסופרנובה ע"י אסטרונומים סינים בשנת 1054.
בלב ה"שארית" נמצא מה שהיה פעם הליבה של הכוכב הזה, ועכשיו הוא כוכב נייטרונים מסוג פולסר.

בתור שארית סופרנובה, היא אחת ה"טריות" והקרובות אלינו ביותר, מה שמאפשר לחקור אותה לעומק במגוון רחב של אורכי גל, ולצלם אותה לאורך זמן כדי לראות איך היא משתנה.
מכיוון שמדובר בפיצוץ עוצמתי שקרה יחסית לא מזמן, דברים זזים שם מהר מהצפוי ואפשר ממש לראות שינויים בה מחודש לחודש ומשנה לשנה.

הקהל הרחב התוודע לערפילית הסרטן ב-2005, בעקבות פרסום התמונה המדהימה שלה שצילם טלסקופ החלל האבל בין השנים 1999-2000 (תמונה 3).
על אף שהאבל מצלם ב"אור הנראה", התמונה לא מראה את הערפילית בצבעים ה"אמיתיים" שלה, כי התמונה צולמה דרך פילטרים שמעבירים אורכי גל מאוד ספציפיים, וכל צבע בתמונה נועד לייצג חומר אחר שנמצא בערפילית (למשל, להפריד בין חמצן לגופרית).

היום, פורסמה תמונה חדשה של ערפילית הסרטן, הפעם מטלסקופ החלל ג'יימס ווב (תמונה 2).
בדומה לתמונה של האבל, גם כאן הצבעים לא מייצגים את מה שהיינו רואים בעין, כי ווב מצלם באור בלתי נראה.
התמונה הזו היא שילוב של תמונות מ-2 המצלמות העיקריות שלו - גם NIRCAM (תת-אדום קרוב) וגם MIRI (תת-אדום בינוני).

התמונה הראשונה שצירפתי לפוסט היא ניסיון שלי לשלב בין התמונה של ווב לתמונה של האבל.
כאמור, הערפילית הזו זזה יחסית מהר, אז כשהתאמתי בין שתי התמונות לפי מיקום הכוכבים הרחוקים היה אפשר לראות בבירור שהערפילית "גדלה" בחצי היובל שעבר בין התמונות.
לכן, מה שבחרתי לעשות הוא להתאים את התמונות לפי הערפילית עצמה, וזה גרם לכוכבים להיראות כאילו הם אלה שזזו.
כדי לחבר בין התמונות נתתי לתמונה מכל אחד מהטלסקופים צבעים לפי סדר אורכי הגל שלה - ווב קיבל את האדומים והצהובים, והאבל קיבל את הטורקיז והכחול, והתוצאה לפניכם:

29/10/2023

סרטון שונה מהרגיל, שנועד לחשוף קצת יותר מהתמונה המלאה.

28/10/2023

תזכורת: זה קורה הערב.
נקווה שלא יהיה מעונן מידי 🤞
וטיפ - אל תעבירו את השעון לפני הליקוי 😬

21/10/2023

היום, לפני ארבע שנים בדיוק, פתחתי את דף הפייסבוק הזה.
בשנים קודמות חגגתי את המאורע הזה באירוע זום, אבל השנה אסתפק בפוסט לציון התאריך.

את הדף הזה פתחתי במקור כדי שיהיה בית לסדרת סרטוני היוטיוב שלי - שקראתי לה "איך זה שכוכב" - וזו הסיבה שקוראים ככה לדף.

בשנה הראשונה התמקדתי במטרה העיקרית - הסרטונים, והספקתי להוציא את ששת הפרקים הראשונים בסדרה (וגם פרק הקדמה ופרק בונוס אחד).
במקביל, ניצלתי את הדף הזה כדי להעלות גם פוסטים שימושיים אחרים על אסטרונומיה, שלא נועדו בהכרח לקדם את הסרטונים.

בסיום השנה הראשונה, התחלתי ללמוד (תואר ראשון בטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי בחולון), וכתוצאה מכך - הזמן הפנוי שנותר לי להקדיש ליצירת סרטונים הצטמצם משמעותית.
עדיין, הצלחתי להוציא עוד כמה סרטונים ארוכים בסדרה, אבל באופן טבעי רוב הזמן הפנוי שלי הוקדש לפוסטים שכתבתי במיוחד, במטרה להצדיק את הקיום של הדף הזה גם כמקור של תוכן מקורי שעומד בפני עצמו, במקביל לסרטונים.

בשנה האחרונה, בין השאר בעקבות ההתמקדות שלי בסרטונים קצרים שהאלגוריתם אוהב (לפעמים יותר מידי), הדף גדל והגיע למימדים שבחיים לא תיארתי לעצמי שהוא יוכל, ואני מאוד נהניתי לשפוך את מה שיש לי להגיד על אסטרונומיה לתוכו, ולראות שיש מי שנהנה לצרוך את התוכן הזה.

גילוי נאות: סיימתי את התואר.
תערוכת הגמר, שהייתה אמורה להיפתח השבוע, נדחתה כמובן למועד לא ידוע - אבל בגדול, סיימתי את הלימודים.
זה אומר שאין לי כרגע מושג מה אני הולכת לעשות עם החיים שלי מעכשיו (מישהו מחפשת בוגרת טכנולוגיות למידה?), ואיך זה ישפיע על קצב העלאת התכנים שלי.
עם זאת, אני לא מתכוונת לנטוש את הדף הזה, ואני אמשיך להתאמץ להעלות אליו תוכן איכותי ומעניין, ומידי פעם לשתף מחדש דברים שכבר הספקתי להוציא כשהם נהיים שוב רלוונטיים.

בקיצור, תודה לכל אחת ואחד מכם כאן - שקוראים, צופים, מתלהבים, מגיבים, ומשתפים. זה ממש לא מובן מאליו.
אולי התחלתי את הדף בשביל למלא איזה חוסר בעצמי, אבל אתם מה שהופך את זה להגשמה עצמית אמיתית.
מבחינתי, אני כבר הגשמתי את המטרה שלי, אז כל השאר זה בונוס. ❤️

16/10/2023

גם אתם נתקלתם בסרטון הזה של "יירוט לייזר" לכאורה? 😯
לא - זה לא ניסוי של מערכת "מגן אור", אבל זה גם לא בדיוק "פייק"... 🤨
מה זה כן? התשובה קצת מביכה... 😳

13/10/2023

יכול להיות שחוויתי השבוע את ההיפך מ"אפקט המבט הכולל", ואולי גם אתם.

אפקט המבט הכולל (או "overview effect" באנגלית), הוא תופעה שדיווחו עליה אסטרונאוטים רבים, בה הם חוו שינוי מהותי בתפיסה שלהם כלפי כדור הארץ ותושביו.
לאסטרונאוטים יש נוף יחיד במינו: הם רואים את כדור הארץ מהחלל ויכולים לזהות על פני השטח שלו גם מאפיינים טבעיים (כמו הרים) וגם מאפיינים אנושיים (כמו ערים) - אבל לשם שינוי רואים את כולם מנקודת מבט מרוחקת.
ממרחק כזה, מתקבל מבט כולל על כדור הארץ, שבפועל מטשטש הבדלים דמוגרפיים וגבולות לאומיים.
מלמעלה, כולם נראים אותו הדבר, ולראות את זה בעיניים גורם לצופה להרגיש תחושה מוגברת של אחדות בינלאומית ואכפתיות כוללת, גם כלפי האנושות וגם כלפי הסביבה.

אבל כרגע, כל זה מרגיש מאוד אוטופי ומרוחק.
זה קצת ההיפך הגמור ממה שרבים מאיתנו מרגישים כרגע.
למזלי הרב, נכון לעכשיו ולמיטב ידיעתי, לא הכרתי אף אחד מהקורבנות באופן אישי, אבל אני מכירה רבים שכן הכירו וליבי איתם.
אם אני מרגישה כמו שאני מרגישה, אני לא יכולה לתאר לעצמי איזה כאב הם מרגישים.
כן, היקום באמת ענק ואינסופי, אבל אנחנו חיים פה, בקונפליקט ה"קטן" שלנו - שכרגע מרגיש כמו הדבר הכי חשוב ביקום - כי ההשפעה שלו על כולנו היא כל כך נוכחת ומורגשת.
אז למי בכלל אכפת איך זה נראה מהחלל?

והאמת? שזה בכלל לא נכון.
את הגבולות של ישראל רואים מאוד בבירור מהחלל.
אבל הם עדיין לא היו חזקים מספיק בשביל למנוע מזה לקרות.

יש אנשים שמחפשים אסקפיזם עכשיו, כדי לתת קצת מנוחה לנפש.
אני מבינה אותם, והייתי מאוד רוצה לספק כזה, אבל עד עכשיו לא הצלחתי להביא את עצמי לזה.
ביומיים הראשונים, הייתי בשוק טוטאלי. שום יכולת לעשות שום דבר מועיל.
ידעתי שלקהל שלי (שהוא ברובו ישראלי), אין לי מה להגיד או לחדש, אז השקעתי את מאמציי בלדווח לחבריי ומשפחתי בחו"ל מה בדיוק עובר עלינו פה.
אבל אז עבר עוד יום ועוד יום, ועכשיו אנחנו כמעט שבוע אחרי.
מעבר לזה שאני עצמי מתקשה מאוד להתנתק מהחדשות ולחזור ליצור, גם כשאני מנסה בכוח להקצות לזה זמן - אני יושבת מול דף ריק ולא יודעת מה להגיד.
הכל מתגמד, אפילו היקום, לנוכח הרוע שנחשפנו אליו בשבת.

היה לי רעיון להעלות השבוע פוסט שקשור להפרכה של טענה נפוצה של שטוחיסטים, אבל החלטתי לדחות את זה למועד אחר כדי לא להיות מואשמת בפילוג העם בשעה הקשה...
בכל מקרה, השבוע גיליתי שיש דבר אחד יותר מתסכל מלהתווכח עם שטוחיסטים באינטרנט: להתווכח עם אנטישמים באינטרנט.

מצרפת 2 תמונות של ישראל מהחלל שמצאתי: אחת מ-1973 והשנייה מ-2023.

03/10/2023

איזו שקיעה יפה הייתה היום, הא? 😍
מזל שתפסתי אותה בטיימלאפס 😊

02/10/2023

זה כאן - התמונות של צביר הטרפזיום בערפילית אוריון מטלסקופ החלל ווב! 🤩

מדובר למעשה בשתי תמונות מהמכשיר שנקרא NIRCAM - כל אחת מהן היא פסיפס ענקי של 70(!!) תמונות - כשההבדל ביניהן הוא טווח אורכי הגל: קצר (תמונה 3), או ארוך (תמונה 4).

אז למה יש עוד שתי תמונות מצורפות לפוסט? 😬
בתמונה 2 אפשר לראות את אותו האזור בצילום באור הנראה של טלסקופ האבל, ובתמונה הראשונה ניסיתי לשלב בין שלושת הצילומים: האבל בכחול, ווב קצר בירוק, ווב ארוך באדום.

בתגובות אצרף לינק לגרסה באיכות מלאה כדי שתוכלו לטייל בה בעצמכם! 🥹

01/10/2023

בהמשך לחגיגת הפליאדות שהייתה לנו השבוע, היום(!!) צפויה להתפרסם תמונה חדשה מ-JWST, של אובייקט מפורסם ואהוב נוסף - ערפילית אוריון! 😱

ערפילית אוריון היא אובייקט נהדר בשמי החורף - זה בית יולדות לכוכבים שהוא כל כך בהיר שאפשר לראות אותו יחסית בקלות אפילו מתוך העיר המוארת! 🤩
טלסקופ ווב לא סתם צילם את הערפילית - שבנוסף להיותה בהירה היא גם ענקית - אלא, הוא צילם אזור מסוים בתוכה, המכונה צביר הטרפזיום.
זה בעצם ה"לב" של הערפילית - שם יש מקבץ מכובד וצפוף של כוכבים צעירים, שמאירים את הערפילית מבפנים.

בתמונה כאן למטה אפשר לראות את צביר הטרפזיום בתמונות של טלסקופ האבל משנות ה-90, לפני השדרוג האחרון של המצלמות שלו:
משמאל - הצביר באור נראה, חלקו מוסתר על ידי הגז והאבק שמרכיבים את הערפילית.
מימין - תמונה בתת-אדום קרוב, שבה נראים הרבה מאוד כוכבים "קרים" יותר (ננסים חומים), כי תת-אדום חודר יותר טוב אבק.
מבחינת סדר גודל, התמונה הזאת מתארת בערך שנת אור מקצה לקצה.

בקיצור, השמועות אומרות שצפויה לנו תמונה ענקית ומרהיבה מ-JWST, ואני לא יכולה להגיד שזה מפתיע אותי, אבל זה בהחלט מסקרן!! 😳

01/10/2023

אין לי עניין להיכנס לטיעונים של מכחישי מדע בנושא הארץ השטוחה כי בעיני זה זלזול באינטליגנציה של מי שבחר לעקוב אחרי הדף שלי, אבל אני כן רוצה להמחיש לכם כמה קל לראות שהם טועים.

לפוסט הזה מצורפות כמה תמונות שצילמתי לפני 3 שנים, שמצאתי במקרה לאחרונה.
התמונות צולמו מיד אחרי השקיעה, אחרי שהשמש כבר ירדה אל מתחת לקו האופק ולא נראתה יותר בשמיים. 🌞
מה שגרם לי לצלם, הוא המראה היפה של העננים הפלומתיים שעיטרו את השמיים, שנצבעו באור אדום ומרשים. 🌥

מאיפה מגיע האור הזה, ולמה הוא אדום? 🤔
ההסבר הוא מאוד פשוט:
זה בעצם אור השמש - שאמנם לא הגיע אליי יותר, אבל כן הגיע לעננים שהיו בגובה רב מעליי ומסביבי. ✈️
עבור העננים, השמש עדיין לא שקעה, כי הם נמצאים גבוה יותר מעל הקימור של הכדור כך שהאופק מנקודת המבט שלהם הוא יותר נמוך משלנו.
בשלב הזה של השקיעה, עדיין מגיע אליהם אור שמש ישיר - אבל רק מכיוון מטה, שזה איפה שהשמש נמצאת ביחס אליהם. ⬆️
האור הזה נצבע באדום כי זה מה שקורה לקרני השמש כשהן עושות טיול ארוך כל כך דרך האטמוספירה שלנו (בלי להיכנס לפיזיקה של זה יותר מידי). 🌅
התופעה הזאת של הארת העננים מלמטה אפשרית רק אם אין שכבת עננים נמוכה ורחוקה יותר שמסתירה את קרני השמש הארוכות, מה שלמזלי לא קרה באותו הערב. 😊

איך שלא תסתכלו על זה, אין דרך להסביר את התמונות היפות האלה על ארץ שטוחה, שבה לכאורה השמש תמיד נמצאת באותו הגובה מעל ה"משטח" ורק מתקרבת אלינו ומתרחקת מאיתנו לסירוגין.
בכלל, אם חושבים קצת אז מבינים מהר שבמודל כזה השמש לעולם לא שוקעת אלא רק מתכווצת, שזו לא תופעה שמישהו מאיתנו אי פעם ראה. 🧐
לתופעה כל כך פשוטה ויומיומית כמו שקיעה (וזריחה) אין הסבר במודל של ארץ שטוחה, ובמיוחד לא לתמונות כמו אלה...
איך יכול להיות שהעננים מוארים מלמטה? אם לא השמש זו שמאירה אותם - מה כן? ולמה האור בצבע אדום?
תשובות הגיוניות לשאלות האלה ולשאלות רבות נוספות לא תקבלו אצל מכחישי המדע, שלצערי הופכים איכשהו יותר ויותר לחלק מהמיינסטרים... 🙄

30/09/2023

צביר הפליאדות - עכשיו בתמונה של טלסקופ החלל ווב! 😱

אז בהמשך לפוסט מאתמול (ממליצה לקרוא למי שפספס) - הפיסה הראשונה של הפליאדות שצילם JWST עלתה למאגר ואפשר לראות מה יצא מהצילום! 🥳

מה שאתם רואים כאן אלה 2 תמונות של אותו האזור:
הראשונה - התמונה ה"אדומה" של טלסקופ שפיצר להשוואה, אחרי שעשיתי לה איזון צבעים מחדש כדי שתהיה קצת פחות אדומה...
השנייה - התמונה החדשה של טלסקופ ווב, בעריכה חובבנית שלי (לכן יש קצת רעשים ואפקטים מוזרים שאני לא יודעת לנקות). קצת יותר חד מהתמונה של שפיצר... 😅

אז מה רואים בתמונה של ווב? 🤨
כרגיל, ה"קוצים" שאתם רואים שיש לחלק מהנקודות הם מה שמכונה diffraction spikes - זה תוצר לוואי של צורת המראה הראשית של הטלסקופ, והעובדה שהיא לא עיגול מלא ומושלם אלא 18 סגמנטים משושים, שחלקם מוסתרים חלקית ע"י המוטות שמחזיקים את המראה המשנית.
שלושת הפסים הכחולים והחדים הם ה"קוצים" של הכוכב Merope, אחד מהכוכבים הראשיים והבולטים של הפליאדות.
כל מה שיש לו "קוצים" הוא כוכב, וכל מה שאין לו הוא בעצם גלקסיה שנמצאת הרבה יותר רחוק מהצביר.
כל פעם מחדש אני נדהמת מכמות הגלקסיות שמתגלה ברקע של כל תמונה חדשה של ווב, וזה כולל את הפעם! 🤯

29/09/2023

תראו איזה יפה צביר הפליאדות - בתת-אדום! 😍

למי שלא מכיר, זהו אחד מצבירי הכוכבים המפורסמים ביותר, קוראים לו בעברית "כימה" ואפילו יש לו קשר לחג הסוכות! (לינק בתגובות)
הצביר הוא צביר כוכבים פתוח, כלומר הרבה כוכבים שקרובים פיזית זה לזה כי הם נוצרו מאותה הערפילית שבקרבה הם נמצאים.
הצביר הזה כל כך "פתוח" וקרוב אלינו יחסית, שבקלות ניתן לראות אותו בעין ולהבחין בכוכבים בודדים מתוכו בלי שום הגדלה. אתמול אפילו הצלחתי למצוא אותו בשמיים ממרכז תל-אביב! 😁
למי שמחפש אותו - הוא זורח ב-21:00 והוא נמצא בערך בין הכוכב הבהיר והאדום אלדברן בקבוצת שור, לבין איפה שכוכב הלכת צדק נמצא בתקופה הזו.

והנה הטוויסט - זו לא תמונה חדשה של טלסקופ החלל ווב! 😬
אלה הן תמונות שצילם ב-2007 טלסקופ שפיצר - טלסקופ החלל הקודם שצילם בתת-אדום, ברזולוציה נמוכה בהרבה מ-JWST.

רגע, אם זו לא תמונה חדשה אז לכבוד מה אני מעלה את זה עכשיו? 🤨
ובכן... אני אוהבת לחטט מידי פעם באתר שאליו עולים הקבצים הגולמיים מ-JWST, ולפי מה שראיתי שם - נראה ש-JWST צילם שתי פיסות צרות בתוך צביר הפליאדות בעזרת NIRCAM, שהיא המצלמה שלו שמצלמת תת-אדום "קרוב", כלומר אורכי גל יחסית קצרים בטווח התת-אדום. רוב התמונות המרהיבות שראיתם מ-JWST צולמו ע"י המצלמה הזו.
הצילום עצמו קרה לפני שנה, וכמו כל צילום שנעשה עבור צוות החוקרים שהזמין אותו - הוא היה זמין לשימושם הבלעדי במשך השנה הראשונה.
בתום שנה, הנתונים מתפרסמים לציבור הכללי, וזה אמור להיות... השבוע!
הפיסה הראשונה שצולמה אמורה להתפרסם מחר, והשנייה לאחר שבוע.

כדי להתכונן נפשית לתמונה פוטנציאלית מרהיבה של אחד מצביר הכוכבים הכי הכי, הייתי חייבת לבדוק האם הוא כבר צולם בתת-אדום - ואם כן, אז איך זה נראה?
אני לא רוצה לעשות יותר מידי הייפ כי אני באמת לא יודעת איך התמונות מ-JWST יראו, אבל אם ככה זה נראה אצל שפיצר - אני מרשה לעצמי להיות יחסית אופטימית! 😅

אבל למה יש כאן שתי תמונות ומה ההבדל ביניהן? 😯
התמונה הצבעונית יותר היא שילוב של טווח מאוד רחב של אורכי גל - הצבע הכחול מייצג גלים באורך גל של 4.5 מיקרומטר (שזה בטווח של NIRCAM), הירוק מייצג 8.0 מיקרומטר, והאדום מייצג 24.0 מיקרומטר (JWST רואה גלים כאלה עם מצלמת MIRI). מכיוון שמדובר פה בגלים יותר ארוכים, זה כנראה לא מה שנראה בתמונות של NIRCAM.
התמונה האדומה, לעומת זאת, מייצגת משהו דומה יותר למה ש-NIRCAM צילם מבחינת הטווח של אורכי הגל, וזאת הסיבה שלא יכולתי לוותר על לשתף גם אותה, על אף שהיא לכאורה פחות "מעניינת"... 🙃

בקיצור, מקווה שאתם ביחד איתי מצפים ומחכים לתמונות של הפליאדות מ-JWST, וגם אם זה חלילה יהיה מאכזב - אז נתאכזב ביחד! 😅

23/09/2023

שבת שלום! 😊
לכבוד שבת, מעלה מחדש את לקט התגובות הנחמד הזה של אנשים שצופים לראשונה בשבתאי דרך הטלסקופ - זה אחד הדברים הכי מתגמלים בלעשות תצפיות רחוב! 😍
מבטיחה שזו לא מדבקה... 😅

19/09/2023

השנה, בין ראש השנה ליום כיפור מסתתר לו גם "חג" אסטרונומי - יום שוויון הסתיו, ב-23 בספטמבר. 📆
מה זה יום השוויון ומה בעצם שווה בו? ההסבר כאן בסרטון שלי מיום השוויון הקודם 😊

18/09/2023

בימים הקרובים❗️ - מעברים אפשריים של ✨ סטארלינק! ✨
צפויים מעברים מאוד חיוורים, אבל כולם ליד העגלה הגדולה שקלה מאוד לזיהוי! 🤷‍♀️

בשבת (06:38 זמן ישראל) שוגר מקבץ חדש של 22 לווייני סטארלינק (לווייני האינטרנט של SpaceX) מדגם V2 mini בקבוצה שנקראת G6-16.
זה אומר שיש סיכוי מסוים למעבר של שיירת הלוויינים בימים הקרובים - אבל לא בטוח, כי כמו שכבר ראינו - קשה לסמוך עליהם... 🙄

🤔 למה יש ספק לגבי סטארלינק? 🤔

לוויינים לא מאירים - הם מוארים ע"י השמש, והבהירות שלהם בשמיים שלנו תלויה בכמה אור הם מחזירים לכיווננו.
הבעיה בחיזוי מעברים נראים של סטארלינק היא שקשה (עד בלתי אפשרי) להעריך מה בדיוק תהיה הבהירות שלהם, שתלויה בזווית המסוימת של כל אחד מהלוויינים ביחס לשמש וביחס לצופה (שזה אתם). 🌞
הדגם הזה גם מתאפיין בציפוי כחול על הלוחות הסולאריים שלו - שנותן להם גוון כחלחל אבל גם מפחית מאוד מהבהירות שלהם כשהם כן מחזירים אור.

בנוסף לזה - ככל שעובר יותר זמן מהשיגור שלהם, יש פחות מה לראות:
מה שידוע (מניסיון של תצפיתנים ברחבי העולם), זה שבשלב מסוים אחרי כל שיגור של סטארלינק, מופעל מנגנון שמסובב את הלוויינים החדשים בניצב לאדמה כך שיחזירו פחות אור ויפריעו פחות לאסטרונומים. אז האסטרונומים שמחים, אבל מי שרוצה לראות בעין מעבר של סטארלינק - קצת פחות...
את הדגם של סטארלינק שמשוגר עכשיו הם נוטים לסובב מאוחר יחסית - זה כנראה קורה אחרי יותר משבוע לאחר השיגור - אבל לא ידוע בדיוק מתי.
בכל מקרה, עם כל יום שעובר - גם לפני שהם "מסובבים" - השיירה מתפזרת יותר ויותר ונראית פחות כמו שיירה ויותר כמו נקודות שמטיילות אחת אחרי השנייה, שזה קצת פחות מרשים.

בקיצור, אני יכולה להבטיח לכם שהלוויינים טכנית יהיו בשמיים שלנו בזמן המעברים, אבל אני לא יכולה להבטיח לכם שתראו אותם! 🙃
אפשר לנסות לתפוס את המעברים, אבל לא לכעוס עליי אם לא תראו כלום! 😅

⏰ אז מתי קורים המעברים האלה? ⏰
הערב, מחר ומחרתיים: לפוסט מצורפות תמונות שכל אחת מהן מייצגת תחזית של מעבר, ואליה מצורף גם תיאור מילולי שמסביר את מה שרואים בתמונה.
אם תראו הבדל בין השעות שמצוינות בתיאור המילולי ביחס לשעות שמופיעות בתמונה - זה כנראה אומר שעדכנתי את השעות בתיאור לפי תחזית מדויקת יותר מזו שהייתה כשיצרתי את התמונה.

בהצלחה לנו, וצפייה נעימה! 🤓💪

16/09/2023

אמ;לק: מה עם השביט נישימורה??? 😱

לא מעט מכם שאלתם אותי החודש על השביט התורן שמבקר ליד כדור הארץ בימים אלה, כי באמת לא כתבתי עליו שום דבר...
אז קודם כל אני מתנצלת שהשארתי אתכם ככה באוויר, ועכשיו הנה ההתייחסות ההכרחית שלי:

✨ 3 סיבות למה זה בסדר לפספס את השביט נישימורה ✨

☄️ סיבה 1 - הוא מאוד חיוור 🧐

בשיא הבהירות החזוי שלו, הוא אמור להגיע לבהירות 4 או 5 - שזה רק ממש מעט יותר בהיר מהדבר הכי חיוור שעין אנושית יכולה לראות ממקום ללא זיהום אור בכלל (מזכירה שסולם הבהירויות הוא "הפוך" - בהירות גבוהה מסומנת במספרים שליליים).
בקיצור - אתם כנראה לא תראו אותו בעין ללא עזרים גם אם תצפו ממקום חשוך, ובוודאות אין סיכוי לראות אותו מתוך עיר. 🌃
בעזרת עזרים כמו טלסקופ או משקפת, הוא יראה במקרה הטוב כמו עיגול מטושטש וחיוור, או שלא יראה בכלל. 🔭
אם ראיתם תמונה יפה שלו - זה סימן שמי שצילם אותה הוא מקצוען, ואם אתם לא צלמי אסטרו מקצועיים - זאת כנראה לא התוצאה שתצליחו להוציא... 😬

☄️ סיבה 2 - הוא קרוב מאוד לשמש 😎

שיא הבהירות החזוי של השביט מגיע כתוצאה מההתקרבות שלו לשמש שמאירה אותו - אבל היא לא מאירה רק אותו, אלא גם את השמיים שלנו. 🌞
התמונות היפות של השביט שצולמו עד כה, צולמו עד לפני כשבוע, כשהוא היה במרחק יותר סביר מהשמש שאיפשר לצפות בו יותר בקלות.
מאז - הוא התקרב מאוד לשמש בשמיים, ככה שהשמיים לא באמת חשוכים מספיק בזמן שהוא נמצא מעל האופק (והשמש לא). 🌄
כשהוא יתרחק מספיק מהשמש כדי לצפות בו על גבי שמיים חשוכים, הוא כבר יהיה מאוד רחוק מכאן - בהנחה שישרוד את ההתקרבות שלו לשמש ולא יתפורר...

☄️ סיבה 3 - הוא לא כזה נדיר 🫣

שביטים הם לא באמת אירוע של פעם בחיים, ובמיוחד שביטים כמו נישימורה. 😅
זה נכון שכמעט כל שביט יעבור רק פעם אחת ליד כדור הארץ במהלך החיים שלנו, אבל הם באים לעיתים תכופות יותר משנהוג לחשוב.
לפוסט מצורף גרף שהכנתי, שנועד להמחיש כמה נישימורה הוא לא מיוחד או נדיר:
בגרף רואים כמה שביטים בולטים שביקרו בסביבה בעשור האחרון, ואת הבהירות המקסימלית שהגיעו אליה בשיא הקרבה (כזכור, מספרים שליליים מייצגים בהירות גבוהה).
מסומן על הגרף גם קו צהוב שמציין את הבהירות המינימלית שהעין האנושית מסוגלת לראות בתנאי חושך מיטביים.
בנוסף, כדי לעזור עם להכניס את העניין לפרופורציות סימנתי גם את הבהירות הנראית של גלקסיית אנדרומדה - כי גם היא אובייקט מטושטש וחיוור יחסית, אבל עדיין כזה שאפשר לגמרי לראות בעין ממקום שהוא מספיק חשוך. 🌌
השביט האחד שאני אישית זכיתי לצפות בו היה שביט NEOWISE שביקר אותנו רק לפני 3 שנים - הוא היה יחסית בהיר ומכובד, וגם משמעותית נוח יותר לצפייה. ועדיין, לא צפיתי בו מהמדבר ולכן לא ראיתי אותו בעין, אלא רק דרך טלסקופ או מצלמה.
בתגובות אצרף לינק לאוסף הפוסטים שכתבתי על ניסיונות הצפייה שלי בו.

בקיצור, אתם כנראה לא תראו את שביט נישימורה וזה בסדר גמור, כי יהיו עוד! 🤷‍♀️
למי שלא שם לב, סימנתי על הגרף שני שביטים עתידיים שעוד לא הגיעו לכאן עדיין - אחד מהם צפוי כרגע להיות מאוד בהיר, כשיגיע בעוד שנה.
חוץ מהם, אני מניחה שיהיו עוד שביטים שיצוצו בהמשך - נישימורה עצמו התגלה רק לפני חודשיים. 😯

מקווה שהצלחתי לא לבאס אתכם יותר מידי, להבא אני אשתדל להקדים פרסום של פוסטים כאלה כדי לא להשאיר אתכם בערפל, אבל אתם מבינים למה לא רציתי לעשות מזה עניין... 😅

15/09/2023

שנה טובה! 💐🍯🍎

זמן טוב להיזכר בברכה שהכנתי לפני שנתיים לקראת השיגור של טלסקופ ווב, שכיף לדעת עכשיו בדיעבד שהוא הצליח כמצופה! 😊

את הברכה שלי אפילו שיתפו צוות הסושיאל של טלסקופ החלל ווב בגלריה שלהם! 🤩
אז אפשר טכנית להגיד שנאס"א פרסמו משהו שעשיתי? 😜

בנוסף, הם גם הוסיפו תיאור מילולי לתמונה (אני מניחה שלצרכי נגישות ו-SEO) שמתאר בצורה רצינית למדיי את הברכה ההיתולית הזו...
לחשוב שמישהו הסתכל על הציור שלי וטרח להעלות על הכתב בצורה מסודרת את כל השטויות שהחלטתי לכלול בו - מאוד משעשע אותי! 😅

והרי זה לפניכם:
"The James Webb Space Telescope appears to ooze honey out of the cone at the center of its primary mirror. A bee sits on top of the cone. Honey also covers the telescope's sunshield structure, and two red apple slices stick out of the honey. Flowers adorn the support structure for the telescope's secondary mirror, and a dove perches on top of the structure as well, wearing a space helmet. A pomegranate planet is in the background. Blue banners above and below the telescope translate to "Sweet Year" and "And A Successful Launch.""

ובעברית:
"נראה כי טלסקופ החלל ג'יימס ווב נוטף דבש מתוך החרוט במרכז המראה הראשית שלו. דבורה יושבת על גבי החרוט. הדבש מכסה גם את מבנה מגן השמש של הטלסקופ, ושתי פרוסות תפוח אדום מבצבצות מתוך הדבש. פרחים מעטרים את מבנה התמיכה במראה המשנית של הטלסקופ, וגם יונה על גבי המבנה, חובשת קסדת חלל. ברקע כוכב לכת רימון. באנרים כחולים מעל ומתחת לטלסקופ מתורגמים ל"שנה מתוקה "ו"ושיגור מוצלח!"."

✨ שנה טובה ואסטרונומית לכולם! ✨

השנה החלטתי לשלוף את העפרונות הצבעוניים שלי ולצייר ברכת "שנה טובה" חללית לכבוד טלסקופ החלל על שם ג'יימס ווב (NASA's James Webb Space Telescope)! 🥳
כמו שאפשר לראות, צורת המשושים שלו קצת מזכירה קן של דבורים, אז לא יכולתי להתאפק והרגשתי חייבת לקשר אותו לחג המתוק הזה... 🐝🍯🍎
ההתלהבות היא גדולה, כי את הטלסקופ הזה התחילו לבנות לפני יותר מעשור, והשנה - אחרי הרבה דחיות - סוף סוף הוא הולך להיות משוגר ולהתחיל לפעול! 🎉

אבל רגע, מה זה טלסקופ חלל? 🤔
סביר להניח שיצא לכם לשמוע על טלסקופ חלל אחר - הטלסקופ המפורסם ע"ש האבל (Hubble Space Telescope), שצילם כנראה את רוב התמונות המדהימות שראיתם של החלל - מהחלל! 🤩
טלסקופ האבל הוא בעצם לוויין - הוא מקיף את כדור הארץ מעל האטמוספירה, וכך יכול לצלם תמונות מרהיבות של אובייקטים חיוורים כמו גלקסיות וערפיליות, בלי שהאטמוספירה תפריע לו בדרך. 🛰
אבל עם כל הכבוד לו (ויש המון), טלסקופ האבל הוא כבר דיי קשיש - הוא שוגר לפני 30 שנה, והפעם האחרונה שבה ביקרו אותו אסטרונאוטים להתקנות ותיקונים הייתה לפני יותר מעשור.
רק לפני כמה חודשים, הרבה מדענים (ואנשי נאס"א) עצרו את נשימתם כשהמחשב הראשי של האבל החליט להפסיק לעבוד, וגרם להשבתה של פעילות הטלסקופ. 😬
החדשות הטובות הן שבסופו של דבר, הצליחו להפעיל מחדש את המחשב ולהחזיר את האבל לפעולה, אבל זה כבר ממש לא מובן מאליו שהוא ממשיך לעבוד, כנגד כל הסיכויים...

בדיוק בגלל זה, השיגור המתקרב של טלסקופ החלל ווב הוא כל כך מרגש! 🤩
טלסקופ ווב הוא הממשיך של האבל, וסביר להניח שכמו האבל בזמנו - גם הטלסקופ החדש הזה הולך לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים ומבינים את היקום! 💫

אז במה שונה טלסקופ ווב מטלסקופ האבל?
אני אתן 3 דוגמאות...

1. הוא גדול יותר - משמעותית! 🤯
לדוגמא, המראה הראשית של האבל היא בקוטר של 2.4 מטרים, לעומת המראה הראשית של ווב - שהיא בקוטר של 6.5 מטרים!
המראה הראשית היא זו שמשפיעה על כמות האור שהטלסקופ אוסף, וכך על בהירות התמונה המתקבלת ואיכות הפרטים. זה אומר שביחס להאבל, עם טלסקופ ווב נוכל לקבל תמונות ברזולוציה הרבה יותר טובה, של אובייקטים הרבה יותר חיוורים! 🌟
בנוסף, החלק הגדול ביותר של הטלסקופ הוא מגן השמש שלו - 5 שכבות של שמשייה מצופת אלומיניום בגודל של מגרש טניס שנועדו להגן על הטלסקופ מקרינה מהשמש (ומכדור הארץ) ולעזור לו לשמור על טמפרטורה נמוכה. 🌂

2. הוא לא יקיף את כדור הארץ 🌍
בניגוד להאבל - שמקיף את כדור הארץ בגובה של כ-550 ק"מ מעל הקרקע, טלסקופ ווב ימצא את עצמו במרחק של כ-1.5 מיליון ק"מ מכדור הארץ!
שם, הוא לא בדיוק יהיה במסלול סביב כדור הארץ, אלא ישב בנקודה שנקראת נקודת לגראנז' L2, שלצורך העניין - בלי להיכנס יותר מידי לפיזיקה של העניין - הוא יקיף את השמש ביחד עם כדור הארץ, רק "מאחוריו", בלי שיצטרך להפעיל אנרגיה באופן מתמשך כדי להישאר במסלול. ☀️
האתגר בלשים מכשיר כזה משוכלל בנקודה הזו, הוא שאם משהו משתבש - אין אפשרות להגיע לשם ולתקן, כמו שעשו עם האבל.
לכן, צריך להחזיק אצבעות שאכן נלקחו בחשבון כל הדברים שעלולים להשתבש בטיול של הטלסקופ אל L2 ובפתיחה שלו (לאחר שישוגר מקופל בתוך קצה של טיל), ושהכל יתנהל כמתוכנן! 🚀

3. הוא יראה דברים חדשים 🪐
טלסקופ האבל יכול לצלם במגוון של אורכי גל שונים, בסביבת טווח האור הנראה (וקצת מתחתיו ומעליו).
לעומתו, טלסקופ ווב יתמקד בעיקר בטווח של קרינה אינפרא-אדומה, שהאבל רואה רק חלק קטן ממנה. 🔴
בעזרת צילום כזה, נוכל להציץ דרך ענני אבק בחלל כדי לראות כוכבים וכוכבי לכת צעירים בתהליך היווצרותם, וגם - נוכל להציץ עמוק לתוך העבר, ולראות כוכבים וגלקסיות מתחילת ימיו של היקום!
את הדברים האלה האבל לא מסוגל לראות, ועם טלסקופ ווב נוכל לראות אותם לראשונה! 😲

אז כאמור, טלסקופ ווב אמור להיות משוגר השנה - אם לא הלועזית אז בוודאי העברית - אחרי שהשיגור שלו נדחה אין ספור פעמים במהלך השנים האחרונות, בגלל סיבות מגוונות.
לאחר מכן, בערך חצי שנה אחרי השיגור, אחרי שכל בדיקות התקינות יבוצעו, נוכל להתחיל לראות תוצרים של הטלסקופ - וזה יהיה ממש מלהיב!
בקיצור, כדאי להישאר קשובים למסע של ווב לחלל - הולך להיות מעניין!! 🤩📷🌌

אז שנה מתוקה 🍯 - ושיגור מוצלח! 🤞