03/02/2024
יוצא לי לתקלט בהרבה בת מצוות. זה עדיין מוזר עבורי, ואפילו מביך.
כי מה הקשר אלי??
יש לי טעם סופר אלטרנטיבי במוזיקה, נטיה אומנותית...
ושמחה עבורי הוא משהו שתמיד נוגע ברטט כלכך חשוף של עצב תפילה ודמעות.
מה קשור בת מצווה לכל זה? בנות 12 שעושות רעש מהישמור
וכל מה שהן יודעות על מוזיקה זה את המילה מקפיץ
אז סגירת בת מצוה זה לזרוק כל פעם מחדש את האגו לפח,
ולבחור רק להודות.
להודות לא בקטע קיטשי, אלא מתוך התבוננות בדרך הזו,
איך כל השנים האלה אני לומדת כלכך הרבה מהמרחק הזה ביני לבין הדבר שאני עושה. ביני לבין הטעם שלי,
מהמרחק ביני לבין איזור הנוחות.
לומדת על התמסרות לקהל, לכל קהל באשר הוא.
לומדת על שמחה שיכולה לנבוט מכל מקום, כשרק מורידים קצת שיפוט ומסכימים להרגיש
ועל היכולת באמצעות המוזיקה להעלות תדר ולפתוח את הלב
וכשנקודת המוצא האלטיסטית שלי מוכנה לרדת לעם
נוצרת איזו סינטזה חדשה מאוד מעניינת, איזו התמזגות
ונראה לי שזו כיום ההגדרה של התקלוט שלי.
הוא מיזוג בין איכויות, הוא מסוגל להעלות תדר מהתחתית, ולייצר חיבור
כבר הרבה זמן שאני רוצה לתקלט בחתונות, מרגישה מאוד מוכנה,
וזה לא כלכך קורה
אז כנראה שעוד יש לי זמן רעיה בשדה של בנות 12, עוד זמן לימוד
עוד זמן סינטוז,
ותודה על כל רגע בדרך
זה הכי לא מובן מאליו
