אל תהיו נחום!
בפינה ״קוראת לסדר״, חיה גלבוע לימדה אותנו מה המחיר של התמהמהות לפי מסכת תענית, והגענו למסקנה נחרצת - בתגובות קישור לתוכנית המלאה ובה הפינה במלואה
ספר חדש של מחזות מולייר? כמובן שהמחזנו בתוכנית את הפתיחה של ״בית ספר לנשים״ בתרגומו המופתי של אלי ביז׳אווי
קישור לתוכנית המלאה ובה ההמחזה במלואה וגם ראיון מעולה עם ביז׳אווי - בתגובה
איורים: דוד פולונסקי
יניב איצקוביץ׳ על הספר והסדרה החדשים
הסופר יניב איצקוביץ׳ נלחם בעזה, כששני פרוייקטים שלו על סף סיום: הספר החדש, ״ההתחלה של כל הדברים״, והעיבוד לסדרה של ספרו הקודם, ״אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו״, שהוא גם כתב לה את התסריט. על ישיבות הפקה בשטחי כינוס, על בגידה בין חברים ועל המוות כמקדם מכירות - דיברנו איתו בשעה מיוחדת של מה שכרוך. קישור לתוכנית המלאה - בתגובות
ב7.10 אורית גידלי שהתה בתוכנית היוקרתית לכתיבה באייווה, ובתגובה לאירועים החליטו שאר משתתפים התוכנית להטיל עליה חרם, עד כדי כך שנאלצה לעזוב את התוכנית מוקדם. השנה, המשתתף הישראלי עומד להיות דרור משעני והוא לא מפחד מחרם וגם לא מוכן להחרים את התוכנית בעצמו
דור מנור קרא את הספרות שפורסמה אחרי השבעה באוקטובר ומצא הרבה קיטש: ״לא בשביל זה יש ספרות״. ב״הו!״ האחרון הם ניסו לעשות משהו אחר.
סימן הפיסוק של התקופה
ד״ר ננה אריאל כתבה את ״הסיפור המוזר והלא ייאמן של פסיק ונקודה״, ויש לה ״מה?!״ אחד ארוך להגיד לכם
אם לואי ס"ק עושה סטנד-אפ קורע מהסיום של "ענבי זעם", שבו גבר זקן וגוסס יונק משדי אישה צעירה, איך זה שאין מי שיעשה את אותו דבר עם הסצינה שבה אסתר שופכת על חפץ סיר לילה ב"שכול וכשלון" של ברנר, או מהסצינה ב"יונה ונער" של מאיר שלו שבה יונה נושאת את זרעו של גיבור הספר הגוסס משדה הקרב אל אהובתו כדי לעבר אותה?
עשינו תוכנית מיוחדת על הומור לחג הפורים, והזמנו את האיש המצחיק מאוד גיא אדלר שידריך אותנו איך משתמשים בספרות ובספרים בסטנד-אפ. יצא מצחיק!
קישור לתוכנית - בתגובות
ד"ר יואב פרומר חושב שיש קו ישר בין הסטליניזם של ראשית המאה ה-20 לבין ההתנהלות של הפרוגרסיבים בארה"ב, בין היתר במקרה של מחיקת המאמר של ג'ואנה חן ממגזין "גרניקה".
לינק לתוכנית המלאה - בתגובות
Yoav Fromer
להיות סופר במלחמה
יניב איצקוביץ׳ הוא סופר מצליח ופילוסוף, שאחרי השבעה באוקטובר התנדב לשירות מילואים, ומצא את עצמו "הסופר היחיד באוגדה", שמתמודד עם ההתנגשות בין הערכים ההומניסטיים שמאפיינים כותבים לבין המציאות של הקרבות ועם תחושת האכזבה והבגידה של החברים בשמאל. "אפשר לזהות כותבים שהיו לוחמים", הוא אמר בתוכנית מיוחדת של "מה שכרוך" שהוקדשה למלחמה בספרות.
קישור לתוכנית המלאה, עם יניב איצקוביץ׳, אולגה סונקין ותום בייקון-אוחיון - בתגובות
המשורר ליאור שטרנברג גילה במהלך העבודה על קובץ שירה אירית את ההשפעה של החרם התרבותי על ישראל - כשקיבל מכתבי סירוב לשיתוף פעולה מהוצאות באירלנד כבר ב10.10
לשמיעת הראיון המלא - קישור בתגובות
Lyor Shternberg
מקום לשירה Poetry Place
האם כדי להבין את הצד הישראלי בסכסוך כאן, מספיק לקרוא ספר של רונן ברגמן וספר של סבון ליברכט? ככה (בערך) סבורים בעיתון הגארדיאן הבריטי, שם פרסמו רשימה של חמישה ספרים להבנת הסכסוך - שלושה ספרים פלסטינים ושניים ישראלים.
שלושת הספרים הפלסטינים הם out of it של סלמה דבח, "השיבה לחיפה" של ע'סאן כנאפני ו"100 שנות מלחמה בפלסטין" של ראשיד חלידי. ואילו שני הספרים הישראלים הם "Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations" (בעברית: "השכם להורגו: ההיסטוריה החשאית של החיסולים הממוקדים של ישראל") של רונן ברגמן ו"תפוחים מן המדבר" של סביון ליברכט.
הספר של ברגמן יצא ב-2018 באנגלית בהוצאת רנדום האוס וגם תורגם לרוסית ולצרפתית והובטח שייצא תרגום שלו לעברית בכנרת זמורה - אך כזה מעולם לא יצא. ערן זמורה, מו"ל הוצאת כנרת זמורה, שבה אמור היה הספר לצאת, אמר שהספר לא יצא עדיין כי הצנזורה עיכבה את זה וכי ברגמן רצה להוסיף דברים ולתקן דברים, להתאים את הגרסה האמריקאית לישראל.
על סביון ליברכט כתבו שם את זה: "אין לי מושג מדוע עבודתה אינה מפורסמת כמו זו של עמוס עוז - היא לא פחות טובה".
מה דעתכם על הבחירות? משקפות באמת את מה שיש לכתיבה הישראלית להגיד על הצד הישראלי בסכסוך?
קישור לתוכנית המלאה ובה השיחה המלאה שלנו על העניין - בתגובות.
כאן תרבות
רוצים את פרס ישראל של המשורר מאיר ויזלטיר? מאתיים דולר והוא שלכם.
הארכיון והעיזבון של משורר בסדר הגודל של מאיר ויזלטיר אמור היה להגיע למוסד תרבות מכובד, אבל בישראל, הוא עומד למכירה פומבית: חנות הספרים המשומשים האחים גרין חנות הספרים המשומשים תקיים בקרוב מכירה פומבית שבה יוצעו פריטים של המשורר שמת לפני חצי שנה, ב-30 במרץ 2023, ובהם הפסלון שהוענק לו במעמד קבלת פרס ישראל בשנת 2000 - במחיר פתיחה של מאתיים דולרים.
לצידו עומדים למכירה "מבחר פרסים ואותות שהוענקו למאיר וילזטיר", ובהם:
מדליה מוזהבת של תל אביב-יפו שהוענקה לו לרגל קבל פרס ישראל בשנת 2000, בחתימת ראש העיר רון חולדאי. נתון בקופסת עץ מהודרת בריפוד קטיפה.
2. תואר עמית כבוד ממוזיאון תל אביב שהוענק לו בנובמבר 2009, בחתימת ראש העיר רון חולדאי ומנכ"ל המוזיאון מרדכי עומר.
3. פרס התיאטרון הישראלי למתרגם שהוענק לו בשנת 2012.
4. פרס ביאליק לספרות יפה מטעם עיריית תל אביב, שהוענק לו בשנת 1995 בחתימה ראש העיר רוני מילוא.
5. הפרס האיטלקי לשירה L'olio della Poesia, IX Edizione שהוענק לו בשנת 2004, הכולל פלטת מתכת נתונה בתוך קופסת קטיפה כחולה ופסל.
6. דיוקן של המשורר ויזלטיר ברישומו של מנשה קדישמן - במחיר פתיחה של מאה דולרים.
לצד אלו, מוצעים למכירה איורים ורישומים מעשה ידיו של ויזלטיר,
פוקו וז'יז'ק בהפסקת הפרסומות של הפטריוטים?
מו"ל הוצאת "רסלינג" יצחק בנימיני הכריז שהדירקטוריון של ההוצאה החליט שלא לפרסם בערוץ 14, ובחלומות הכי פרועים שלו הוא לא דמיין שהדיון יהפוך לפראי כל כך.
אז אם ישראל תיפרד לשתי מדינות, ישראל החילונית והליברלית ויהודה השמרנית והדתית, זו תהיה דיסטופיה או אוטופיה?
במסגרת פרויקט מיוחד של כאן תרבות לתשעה באב, "ישראל נגד יהודה", אירחנו את הסופר שמעון אדף כדי לדון בשאלה הזו, והנה טעימה מהדברים שאמר.
לינק לעמוד ההסכתים של הפרויקט כולו - שכולל חמש תוכניות על שאלת ההתפצלות ליהודה וישראל ומקבץ סיפורים קצרים שנכתבו במיוחד - בתגובות
מה הההדל המרכזי בין המחאה הישראלית לזו הצרפתית? בקצרה - הצרפתים הבינו שמחאה לא יכולה להיות נחמדה ונעימה. ״האם זה עובד?״, שואל ספי הנדלר ועונה: ״התשובה היא … מה שהיה אצלנו לא מתחיל לגרד את הרף התחתון של אלימות בהפגנה ממוצעת בפריז״.
לרגל יום הבסטיליה, יום העצמאות הצרפתי, הזמנו ארבעה אורחים לדבר איתנו על הספרות הצרפתית בהקשר של המהפכה, ועל הנפש המרדנית הצרפתית, שלהוטה אחר הפגנות לא מנומסות.
ספי הנדלר גם הזכיר לנו את הספר ״14 ביולי״ של אריק ויאר כדי לגלות את השורשים המדממים של מה שמתחולל ברחובות פריז כל שני וחמישי, אם אלו המתקוממים נגד חוקי הפנסיה החדשים ואם אלו בני הדור השלישי להגירה.
לינק לתוכנית המלאה - בתגובות.
Sefy Hendler
בין שווארמה לאפל-פאי, בין אושן וונג לדניאל עוז - איך האמריקנים מתייחסים לסמלים הלאומיים שלהם בהיפ הופ ובשירה, לעומת הדרך שבה הישראלים עושים את זה.
טעימה כאן בוידיאו, וניתוח מעמיק שלנו עם Elad Bar-Noy בלינק שבתגובות לתוכנית המיוחדת שעשינו השבוע לרגל יום העצמאות האמריקני בארבעה ביולי.
הודעת שר התרבות על מינוי בני ציפר, גדי טאוב ונוה דרומי לועד הנאמנים הבוחר את השופטים בפרסי המשרד עוררה סערה בעולם הספרות הישראלי. בני ציפר מיהר להסיר את מועמדותו, לבקשת עיתון "הארץ".
מה חשב על זה שר התרבות? ומה אנחנו חשבנו על זה? צפו!
לינק לתוכנית המלאה, ובה השיחה המלאה על ההעניין הזה - בתגובות.
השם ״רסלינג״ הפך עם השנים לשם קוד לכתיבה הגותית סבוכה, אסוציאטיבית כמעט, עמוסה בניים-דרופינג של ההוגים הנכונים ובמילות קוד ששמורות ליודעי ח״ן מהאקדמיה.
עמוד הפייסבוק המצחיק ״ספר של רסלינג ביום״ הפך את הנוסחה הקבועה של שמות ספרי העיון של ההוצאה למיתולוגית כמעט (בתוך קהל מצומצם). לא מעט אנשים האשימו את ההוצאה (ובכלל, את מחוזות התיאוריה והביקורת בישראל), שבשלב הזה לא צריך טענות וטיעונים אמיתיים - מספיק להכיר את הז׳רגון ואת הרפרנסים הנכונים.
והנה עכשיו יוצא הספר ״קורפוס כריסטי״, של עידן צבעוני, אחד ממייסדי ועורכי ההוצאה, שבמידה רבה נענה לקריאה הזו, ומצטרף לבדיחה: הספר שלו הוא ברובד אחד ספר עיון רציני שמבקש לעשות ניתוח סוציולוגי ופוליטי של המרחב הישראלי לאור כמה סרטים והצגות, אבל מתחת לזה הספר גם מצחקק על עצמו ועל המחבר שלו. איך?
היצירות האלה, שעל בסיסן עידן צבעוני מסיק מסקנות מרחיקות לכת על מי אנחנו ומה עומד בבסיס הקיום שלנו כאן - אינן אמיתיות. הוא בדה אותן, המציא אותן ואת היוצרים שלהם, ובכל זאת הוא מרשה לעצמו לנסות להגיד באמצעותן כמה אמיתות חריפות על המציאות!
הנה כאן בקטע הזה, הוא מדבר על האופן שבו בספר מנתחים את שאלת ראשית הציונות, והדרך שבה הספר מאתגר את הקבעונות שלנו על מי היו הציונים הראשונ
משיחיות - לא מה שחשבתם: יכול להיות שהמילה הזו, משיחיים, שאנחנו זורקים לאוויר כל כך הרבה לאחרונה, אומרת משהו אחר לגמרי ממה שנדמה לנו?
קודם כל, פרופ׳ יונתן מאיר היה רוצה שנפסיק להשתמש במונח הפוגעני ״משיח שקר״, אפילו כאשר אנחנו מדברים על מישהו כמו שבתי צבי או יעקב פרנק. דיברנו איתו בעקבות הוצאת שני חיבורים של גרשום שלום על המשיחיות בישראל והוא אמר לנו דבר מפתיע: ״אנחנו הממשיכים של שבתי צבי״.
״המונח משיח שקר הוא מונח פרובלמטי״, הוא אומר בראיון, ״זה משיח כושל והוא לא הצליח. גם משיח הוא בן אדם! הוא יכול לא להצליח. המונח משיח שקר הוא מונח פולמוסי ואני מאוד מתפלא שהיום אנשים חילונים משתמשים בו: הרי זה מושג מאוד אורתודוכסי. הציבור החילוני בישראל יותר קרוב לשבתי צבי או ליעקב פרנק מאשר לגאון מווילנה, אנחנו מכחישים את זה פשוט וממשיכים להשתמש במונחים שיפוטיים שהם אורתודוכסיים לחלוטין, בדבר משיחיות שקר, בדבר נוכל, בדבר סוטה מין - בשעה ששבתי צבי ויעקב פרנק הן דמויות ויטאליות, שאנחנו ממשיכים אותן״.
האזינו כאן לקטע מהראיון איתו, וכרגיל - לינק לתוכנית המלאה בתגובות.
מדוע היוגה היא האויבת של הספרות? איך הטרוניות על המבקרים הן בעצם ביטוי לאהבה אליהם? לאוריאל קון מתשע נשמות יש תשובה.
מתוך התוכני איתו ועם פבלו קצ׳אז׳יאן - לינק לתוכנית המלאה בתגובות
Tesha Neshamot - תשע נשמות
