29/05/2025
״בשבת של השבעה באוקטובר, בעשר בוקר, סדריק הגיע לקחת בגדים לצבא, ואני בכיתי, ביקשתי ממנו שלא ילך כי בבוקר ראיתי בחדשות הרבה אנשים מתים. הוא אמר: 'אל תדאגי, אימא, אני אחזור בעוד כמה ימים'. אבל רק אחרי חודש הוא יצא לחופשה ראשונה. הייתי בעבודה, זו הייתה פגישה קצרה מאוד, הוא התקשר אליי ויצאתי החוצה ועמדנו כמה דקות ברחוב, התחבקנו, שאלתי אותו מה שלומו והוא אמר שהכול בסדר, הוא אמר שהיחידה שלו נמצאת בצד הישראלי של הגבול, שומרת על החיילים שנכנסים לצפון הרצועה. רק אחרי שהוא נהרג הבנתי שהוא שיקר לי כדי שלא אצא מדעתי מרוב דאגה".
רס"ל (מיל') סדריק גרין היה ילד למהגרי עבודה מהפיליפינים עם מעמד לא מוסדר בישראל, אביו אף גורש מכאן כשהיה פעוט. הוא לא היה חייב להתגייס אבל הוא החליט כן לעשות זאת, יצא להילחם בשבעה באוקטובר ונהרג ברצועת עזה בינואר 2024. גיש עמית לימד אותו פילוסופיה, במשך שנה אחת, וכשנודע לו על מותו הוא יצא למסע, לחקור את דמותו. משם נכתב הספר "סדריק", שמתחקה אחר הגבר הצעיר הזה, שהיה נחוש לשנות את מהלך חייו, חרף נתוני הפתיחה הלא פשוטים, ונהרג עבור המדינה שלא השכילה לאמץ אותו, ואת הוריו, לחיקה.
עמית פגש את חבריו, את בני כיתתו, את משפחתו, את מתאמני מועדון אמנויות הלחימה שבו התאמן. הוא כותב את השיחות עמם, את סדריק כפי שהוא מצטייר מהמפגשים שלו עם כולם, הציטוט למעלה הוא משיחה עם אמו, כמובן. אבל מעבר לסדריק עצמו, הספר מתאר את יחסי הכוח שלנו, הישראלים, עם מהגרי העבודה שבאים לכאן, כדי לבצע את העבודות שאנחנו לא מעוניינים בהן, ומבין השורות על סדריק עולה גם תיאור של החברה הישראלית, החומות שהיא מקיפה את עצמן בהן, והמחיר שיש לשלם כדי לפרוץ אותן.
דיברנו השבוע עם גיש עמית על הספר הזה, וגם על תחושת הניצול שיש למי שכותב ספר כזה מעמדת הפריבילג, בעל האזרחות. דיברנו גם על הסכנה שבניתוק הרגשי שלנו אחד מהשני ומהעולם עצמו, על מה שאושן וונג, כוכב הספרות האמריקאי, צריך להיזהר ממנו ברומן הבא שיכתוב, ועל המרחק הנכון, בין קרבה לפרידה, בין שני בני אדם.
קישור לעמוד התוכניות שלנו, שם אפשר להאזין לכל זה ועוד - בתגובות.
