מפתח - כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית

22/01/2024

22/01/2024

קול קורא: הכנס הלקסיקלי העשרים למחשבה פוליטית ביקורתית, אוניברסיטת תל אביב, ‏2 ‏באפריל 2024‏.‏
نداء استكتاب: المؤتمر المُعجميّ العشرون للفِكر النّقدي السّياسي، جامعة تل أبيب، نيسان 2024.‏
פרטים בקישור ובתמונות המצורפות. تفاصيل أوفى في الرّابط والصّور المرفقة.‏

https://shorturl.at/tzJ47

13/10/2023

אתמול הובא למנוחות חברנו ואהובנו ד"ר חיים כצמן ז"ל, חוקר הציונות הדתית, שנרצח בביתו בקיבוץ חולית. אנחנו מעלים כאן לזכרו את מאמרו החשוב על המושג ציונות-דתית.
https://mafteakh.org/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA/

07/10/2022

במוסף הארץ מתפרסם השבוע ריאיון מעניין עם ד"ר חיים כצמן Hayim Katsman, על מחקרו אודות הציונות הדתית, שראה אור בגיליון 17 של מפתח. קריאה מומלצת, במיוחד כמבוא למאמר השלם:

הארץ

23/06/2022

המאמר האחרון מתוך גיליון 17 הוא מאמר יוצא דופן, מעמיק ומקורי: המאמר בַּלַד (بَلَد) של אורפה סנוף-פילפול, ג'אד קעדאן, ורד שמשי ועידו פוקס. זה טקסט דו-לשוני, ערבי ועברי, שזכה בשנה שעברה בפרס יהודה שנהב-שהרבני לתרגום ומחקר.
במאמר זה נבקש לחשוב על המושג בַּלַד (بَلَد) כחלק מפרויקט רחב יותר של לקסיקון ערבי־עברי, שמטרתו ליצור מושגים ולהמשיג מחדש מושגים קיימים באופן דו־שפתי. בניסיון לחשוב בצוותא מתוך שתי השפות בנות המקום, הבחירה במושג בּלד נדמית אקוטית, משום שהוא מעוגן בשפת המקום הערבית־פלסטינית ומסמן את המרחב של בנות ובני המקום. יתרה מכך, התמורות המתרחשות בשימוש במושג בלד במעבר בין הערבית והעברית מבטאות בצורה כנה את היחסים בין השפות ובין הגופים הדוברים אותן.

15/05/2022

מהו בעצם שלטון? מה היחסים בין השלטון למדינה ולריבונות? עדי אופיר, העורך המייסד של מפתח, נדרש לשאלות אלה במאמר חדש על מושג השלטון, שמתווסף לספר בנושא זה שעתיד לראות אור בקרוב בהוצאת רסלינג (המאמר אינו לקוח מהספר אלא מצטרף אליו ומשלים אותו):
בדברים שלהלן אנסה להציג מחדש מושג “רזה” של שלטון, כזה שאינו מניח את המדינה כצורה אפריורית של מחשבה על השלטון, וגם לא את מושג הריבונות, שמיטיאני או אחר, כתמצית מושג השלטון. לאחר שאצטייד במושג הזה, אוכל לשוב לשאלת היחסים בין שלטון למדינה ואל הממד התיאולוגי של הצגת השלטון (ובכלל זה השלטון המדינתי). בין המושג הרזה של השלטון למובן התיאולוגי שלו תיפרשֹ, כך אני מקווה, סקיצה של מושג השלטון, או לכל הפחות של המרחב שבו יש לבצע (to perform) את המשגת השלטון.
המאמר מהלא בתגובה הראשונה.

10/05/2022

אנחנו עסוקים, העבודה לא מחכה, למי יש פנאי לקרוא מאמרים? אבל האם קריאת מאמר אקדמי היא פנאי או עבודה? מה בין פנאי למנוחה או בטלה? פנו לעצמכם זמן לקריאת מאמרו של Oded Zipory, שעלה לאתר של מפתח:
מהו בדיוק פנאי? קשה ואולי אף בלתי אפשרי בימינו להגדיר את מושג הפנאי שלא על דרך השלילה. פנאי, במשמעותו היומיומית, הוא זמן (או אופי פעילות מסוים המתרחש בפרק זמן זה) שפנוי מדברים אחרים. בראש ובראשונה זהו זמן שאינו מוקדש לעבודה או לדאגה לצורכי הגוף והבית, ובהרחבה, זהו זמן שאינו מוקדש לכל מה שהכרחי לקיום... אציע שלוש דרכים שונות לחשוב על מושג הפנאי מעבר להיותו שלילה פשוטה של העבודה, כלומר מעבר לזיהוי של פנאי כחופשה מעבודה – (1) התמקדות בהתנגדות לסדר הקיים (לדומיננטיות של העבודה) שתמיד מתקיימת בפנאי (2) הבנת הקשר העמוק בין פנאי לפולחן דתי, ו-(3) דחייה רדיקלית של עירוב התחומים בין עבודה לפנאי.
המאמר המלא בתגובה!

09/05/2022

דומה שאין צורך להסביר את חשיבותה של הציונות הדתית בעיצוב פניה של החברה הישראלית ובהשפעה על הפוליטיקה שלה. אבל מהי בעצם הציונות-הדתית? ד"ר חיים כצמן Hayim Katsman משיב במאמר חדש במפתח (לינק בתגובה):
מאמר זה בוחן מגמות פוליטיות, דתיות וחברתיות עכשוויות בציונות הדתית לאור הספרות המחקרית שנכתבה על “הציונות הדתית”. מבחינה היסטורית יש מקום להטיל ספק בקיומה של אידיאולוגיה ציונית-דתית אחידה אף לפני שנות ה-2000, אך זוהי שאלה שההכרעה בה מצריכה מחקר נוסף. טענתי היא שהאטימולוגיה וההמשגה התיאורטית של הציונות הדתית כאידיאולוגיה המאחדת בין הממדים הסותרים לכאורה של הלאומיות המודרנית והדת היהודית היא כיום אנכרוניסטית ואף מטעה. יתר על כן, התמקדותה של גישה זו במקף כמאפיין המהותי של הזהות הציונית-דתית מגבילה את יכולתם של החוקרים להבין כראוי את ההתפתחויות שמתרחשות כעת בחברה הציונית-דתית.

24/03/2022

עוד מאמר חדש ומרגש מתוך גיליון 17: מאמרה היפהפה של Vered Shimshi על חדר:
מגפת הקורונה חיזקה את ההכרה במרכזיות של החדר בחיינו. הצורך לשהות בחדרי הבית בזמן הסגרים והחשיפה של החדר לעיני אחרים דרך אפליקציות התקשורת הגבירו את תשומת הלב לקשר שבין כל אדם לחדרו, למשל לאופן שבו המרחב הגיאוגרפי והסוציו־אקונומי והטעם האישי ניכרים בחדר. נוסף על כך, האפשרות להיות בעליו של חדר פרטי שאת דלתו אפשר לסגור אינה מובנת מאליה, וכשלעצמה היא עניין מעמדי ותרבותי שמלמד על תנאים שאינם נחלת הכלל.
https://mafteakh.org/2743-2/

21/03/2022

מאמר חדש במפתח, סנונית נוספת מתוך גיליון 17 הממשמש ובא לקראת האביב: מאמרה של Orli Dahan על המושג יולדת:
אישה היא סובייקט, במובן הפשוט של המילה: אורגניזם בעל תודעה, שיש לו מצבים פסיכולוגיים ותחושות ויש להתייחס אליו כאל סוכן פעיל בעולם. אך מרגע “לידתה כאישה”, נמנעות ממנה חלק מן הזכויות שניתנות בדרך כלל לסובייקטים אנושיים. ביטוי מוחץ לכך מתגלה כשהיא עצמה יולדת. הודות לביקורת המדע הפמיניסטית, הגות מחקרית רבה נדרשה להיבטים שונים של החוויות המגולמות בגוף של אישה, כסובייקטית אנושית הרה, יולדת והורה. במאמר הנוכחי אתמקד בסובייקטית האנושית היולדת ואטען כי אף על פי שהסובייקטיביות של האישה אינה נעלמת במהלך הלידה, היחס אליה בזירות שונות הוא לרוב כאל אובייקט מיולד, או סובייקט פגום.
https://mafteakh.org/%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%94%d7%90%d7%9f/

06/02/2022

שמחים וגאים על זכייתן של Hilla Dayan וEfrat Ben-Shoshan Gazit בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית, עבור מאמרן "דור ראשון" שפורסם בגיליון 16 של מפתח! כל הכבוד לאפרת ולהילה היקרות, כמו גם לרותי גינזבורג וחן משגב, עורכי הגיליון, שהוקדש למושגים פוליטיים של מחאה, אקטיביזם, וידע.
https://mafteakh.org/%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f/

02/02/2022

כיצד האזרחים תופסים את הלגיטימיות של המדינה, ובאילו דרכים קבוצות שונות קוראות תיגר על לגיטימיות זו? אנחנו שמחים במיוחד לפרסם את מאמרו החשוב של Yair Yassan מאוניברסיטת בן גוריון, על המושג "לגיטימיות מדינתית": https://mafteakh.org/%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%aa/

30/01/2022

חדש במפתח! מהיום אנו מתחילים לפרסם מאמרים במתכונת online first, עוד לפני פרסום הגיליון השלם כולו. הסנונית הראשונה מגיליון 17 היא מאמרה של Ravid Rovner על המושג מקוריות: https://mafteakh.org/2525-2/

28/10/2021

13/09/2021

25/08/2021

שלשום הלך לעולמו אחד מענקי הרוח של זמננו, הפילוסוף הצרפתי ז'אן-לוק ננסי. למרבה הצער אין עדיין הרבה תרגומים של ננסי לעברית. מסתו שתורגמה למפתח תחת הכותרת ערב-רב מרתקת וחשובה כתמיד. לזכר ננסי, בזכות העירוב!
https://mafteakh.org/%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%91-2/

18/08/2021

שמחים לבשר על הצטרפותו של ד״ר מנאר מח׳ול לצוות העורכים של כתב העת מפתח.
מנאר הוא חבר סגל החוג לערבית ואסלאם באוניברסיטת תל-אביב ועוסק בעיקר בספרות פלסטינית על היבטיה הפוליטיים השונים.
מנאר מצטרף לד״ר איתי שניר, ממייסדי כתב העת ולד״ר רותי גינזבורג בעריכת כתב העת הלקסיקלי הפוליטי.
Welcome!!!