07/02/2021
אמא ואבא יקרים,
אני יודע שאתם דואגים לי, שאתם חושבים שהמגיפה הארורה הזו נגסה לי מהחיים, מהפוטנציאל, מהכישורים החברתיים. אני יודע שאתם חושבים, בטוחים, ששנים אתם תבכו על דור אבוד של ילדים שצריכים להדביק פער לימודי חשוב ובקושי ישרדו. אני יודע שאתם מרוכזים בכל מה שחסר, לא עובד, רואים שחורות: לוח כפל שלא הוטמע, קריאה רציפה שמשתבשת, יכולות מוגבלות של ריכוז ושמירת קשב מול מסך, משימות לימודיות יתומות שצריך מלחמות עולם רק כדי לסמן עליהן וי. אבל האמת היא שאתם מרוכזים בדבר הלא נכון.
בבקשה תבינו שכדי ללמוד, ילד כמוני זקוק לסקרנות, לעידוד, לאינטראקציה אנושית. כדי להתקדם בלימודים שכל כך חשובים לכם אני זקוק קודם להרגיש בטחון, שייכות, משמעות. אתם חושבים בטעות שהייתי אמור להתרגל כבר לשגרה של ילדים בריבועים על המסך ומורה שמנסה כמיטב יכולתה להעביר חומר שאין שום קשר בינו לבין הקשב שלי, הרצון שלי, מנגנוני המוטיבציה שלי, ובטח שלא קשור לבית המזמין ולפיתויים שמבלבלים אותי.
אני מבטיח לכם שסקרנות יכולה להמשיך ולהתפתח גם כשאני בונה בלגו או יוצא אתכם לטיול וקוטף עלים, עניין ומיומנויות יתפתחו כשנדבר על עננים , כשתקריאו לי ספר של גדולים. בבקשה אל תתנו ללחץ שלכם על לימודים להפוך את החיים בבית לשדה קרב יומיומי. אל תתנו לחרדה שלכם מהפערים להכתיב לכם עכשיו לנשום לידי נשימות מיואשות או להביט בי בכעס או אכזבה . אף ילד לא יכול ללמוד כשכועסים עליו, אף אדם לא פנוי להתפתחות כשתחושת הבטחון שלו מאוימת. הדימוי שלי והיחסים ביננו כל כך יותר חשובים מהדאגה שלכם שכל הילדים של השכנים מצליחים לשבת וללמוד ורק אני לא עומד בציפיות.
אני מבטיח לכם שאם אתם תזכרו כמה אני חכם בלי התרגילים בחשבון, אני אוכל להדביק את הפער בשניה כשנחזור לשגרה, בהנחה שזה יקרה מתישהו. אם אתם תדעו ותזכירו גם לי כמה אני יצירתי, כמה אני סקרן, כמה מהר אני לומד דברים, אני אוכל להחזיק את הפוטנציאל שנמצא שם, למשש אותו כמעט, ולראות את ההשתקפות כל היכולות האלה לא מול הזום, לא עם תעודה מפוארת ממשרד החינוך אלא מהורים גאים אחרי שעזרתי למיין גרביים, בניתי בלגו, שמרתי על אחותי הקטנה, התחשבתי או חיכיתי בסבלנות.
כל התכונות שאתם מחפשים בתלמיד המצטיין קיימות בכל דבר שאני עושה, אז בבקשה תראו אותן, בבקשה תראו אותי. בבקשה תבינו שכל הילדים שיחזרו מתישהו לביה"ס יתמודדו עם תקופת הסתגלות קשה גם ככה, אז עדיף לכם שכשאחזור אני אצא מבית שיודע שאני שווה ואחזור לבית שערוך תמיד להזכיר לי שלימודים זה חשוב, אבל זה לא הכל. בית שבו יודעים שאמונה, הנאה, קרבה ויחסים הם אלה שמניעים באמת את הרצון להתקדם ולהתפתח בחיים המוזרים והלא צפויים האלה.
(מתוך הטור הבוקר בידיעות אחרונות Yedioth Ahronoth)