מחקרי משפט - Bar-Ilan Law Review

24/05/2024

מאמר חדש מאת ד"ר חנן מנדל, ד"ר אלעד פינקלשטיין ועו"ד מנשה כהן "הליכים מקדמיים בעקבות הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי: הצלחה או כישלון?" עלה לאתר נבו בגרסה דיגיטלית כרך לה(1) של כתב העת מחקרי משפט.✍️⚖️

האם הדיון המקדמי טוב? עיונים ברפורמת ההליכים המקדמיים והצלחתם.

קישור למאמר באתר נבו:https://www-nevo-co-il.eu1.proxy.openathens.net/books/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8%d7%99%20%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98/%d7%9b%d7%a8%d7%9a%20%d7%9c%d7%94/%d7%9b%d7%94%d7%9f,%20%d7%9e%d7%a0%d7%93%d7%9c%20%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a7%d7%9c%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f.pdf

Hanan Mandel

23/05/2024

מאמר חדש מאת עו"ד מיכאל כהן "הצעה שאי אפשר לסרב לה? על היכולת לפרוש ממשא ומתן בחוסר תום לב" עלה לאתר נבו בגרסה הדיגיטלית בכרך לה-1 של כתב העת מחקרי משפט. ✍️⚖️

האם צד למשא ומתן יכול לפרוש ממנו בחוסר תום לב, ללא מגבלה מלבד החובה לפצות את הצד השני בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מניהול המשא ומתן?
התשובה המקובלת לשאלה זו בפסיקה הישראלית עד לשנים האחרונות הייתה חיובית, מלבד מקרים חריגים שבהם המשא ומתן נגמר הלכה למעשה, אף כי טרם נכרת חוזה באופן פורמלי. ברם, ממספר פסקי דין מהשנים האחרונות עולה שבית המשפט רשאי, במצבים מסוימים, להכריח צד למשא ומתן להמשיך בו בניגוד לרצונו - מכוח חובת תום הלב - ולמצער להניח לפני הצד השני הצעה בת קיבול.
הרשימה הנוכחית מנתחת את הפסיקה שניתנה בסוגיה זו, את היסודות העיוניים שעומדים בבסיסה, ואת האופן שבו צפוי הנושא להתפתח בעתיד. במרכז הרשימה ניצבת "הזכות לקבל הזדמנות הוגנת לשאת ולתת", שצומחת מפסקי דינו של בית המשפט העליון בהקשר זה.

קישור למאמר באתר נבו:https://www-nevo-co-il.eu1.proxy.openathens.net/books/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8%d7%99%20%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98/%d7%9b%d7%a8%d7%9a%20%d7%9c%d7%94/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c%20%d7%9b%d7%94%d7%9f.pdf

15/02/2024

בשנת 2016, פרסם פרופ' אריה רייך ב"מחקרי משפט" את המאמר "מדוע על ישראל לאמץ את החוק לדוגמה על בוררות מסחרית בינלאומית של האו"ם". במאמר, רייך קרא למדינת ישראל לאמץ את ה-UNCITRAL Model Law on International Commercial Arbitration ("חוק המודל") משנת 1985, לרבות התיקונים שנערכו בו בשנת 2006. הוא נימק את קריאתו זו בשני טעמים מרכזיים:
א. כי חוק הבוררות הישראלי משנת 1968 הינו מיושן, יש בו פגמים רבים, ובעיקר הוא אינו מותאם לבוררויות בינלאומיות;
ב. כי חוק המודל מוכר בעולם ואומץ ע"י מדינות רבות, בעוד שחוק הבוררות של ישראל הינו אידיוסינקרטי ובלתי מוכר.

במאמר טען רייך ששתי העובדות הללו יש בהן כדי להרתיע חברות זרות מלהסכים לניהול בוררות בישראל. המאמר הציג מחקרים אמפיריים רבים התומכים בטענה זו. כמו כן, רייך הצביע על הפגמים שקיימים בחוק הבוררות הישראלי והסביר מדוע הם מצדיקים את ההימנעות של חברות זרות מלהתדיין בבוררות בישראל.

תוך כדי כתיבת המאמר, המחבר גם ארגן ב-2014 כנס בינלאומי באוניברסיטת בר-אילן שאליו הוא הזמין את מזכ"ל UNCITRAL (נציבות האו"ם למשפט הסחר הבינלאומי) דאז, מר Renaud Sorieul, שהגיע במיוחד מוינה, וכן משפטנים מובילים מהאקדמיה ומהפרקטיקה בתחום הבוררות הבינלאומית, מאירופה, ארה"ב, אסיה וישראל. אל הכנס הוזמנו גם נציגי משרד המשפטים בישראל. גם לאחר פרסום המאמר, רייך המשיך במאמציו לשכנע את ראשי משרד המשפטים שיש לאמץ את חוק המודל. המאמצים נשאו פרי, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר רועי שיינדורף, קיבל החלטה להכין הצעת חוק מטעם הממשלה לאימוץ החוק, לרבות התיקונים משנת 2006 שבין היתר מעניקים סמכות לבורר להעניק סעדים זמניים. במלאכה עסקו אנשי המחלקה למשפט בינ"ל במשרד, ובתוכם עוה"ד יעל ויינר, סדריק צבע, ואיתי אפטר. הם התייעצו לאורך הדרך עם פרופ' רייך ועם עורכי-דין מהמשרדים הגדולים העוסקים בתחום הבוררות הבינלאומית, והביעו תמיכה רבה במהלך. לאחר תהליך החקיקה שארך מספר שנים, התקבלה לבסוף ההצעה השבוע ביום שני (12.2.24) והפכה לחוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, תשפ"ד-2024.

יש לקוות שמדינת ישראל ומשרדי עורכי-הדין הגדולים ישכילו לפרסם את דבר אימוץ החוק ולמנף את ההצטרפות של ישראל למדינות חוק המודל כדי למשוך לכאן בוררויות בינלאומיות ולחזק את התחום הן באקדמיה והן בפרקטיקה.

קישור למאמר באתר 'נבו' – https://did.li/-nevoil-
קישור לחוק המודל -https://uncitral.un.org/sites/uncitral.un.org/files/media-documents/uncitral/en/19-09955_e_ebook.pdf

קישור לחוק שעבר בכנסת -https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150197.pdf

11/02/2024

מאמר חדש מאת טל רוטמן "גשר צר מאוד? גישור כפתרון לכשל השוק של ליטיגציה
מסחרית בבית המשפט" עלה לנבו בגרסה הדיגיטלית בכרך לה(1) של כתב העת מחקרי משפט ✍🏼

מדוע אנשי עסקים מתוחכמים ורציונליים נקלעים למשפט גם כשעדיף להם לפתור את הסכסוך העסקי בדרך של גישור? במאמר, מסביר ד"ר רוטמן את כשל השוק שגורם להתדיינויות-יתר בסכסוכים עסקיים ולהצפת בתי המשפט. מהם פערי המידע הקיימים בין הצדדים שלא ניתן לגשר עליהם ללא סיוע צד שלישי? אילו כשלים קוגניטיביים מובילים את הצדדים להערכות סותרות על בסיס אותו מידע? ומדוע בוחרים הצדדים כמייצגים דווקא את עורכי הדין שטעותם בהערכת סיכויי התביעה היא הגדולה ביותר?

ד"ר רוטמן עומד על ההבדלים העמוקים שבין הליך הגישור לבין הליך הבוררות, מבאר מדוע רק הליך של גישור עשוי לתת מענה לכשל השוק האמור, ומסביר מדוע דווקא מגשר שאין לו סמכות להכריע בסכסוך יכול להוביל את הצדדים לפשרה מטיבה, אף אם נכשלו להגיע אליה בכוחות עצמם.

קישור למאמר באתר 'נבו' - https://did.li/-nevoil

07/02/2024

ברכות לעורכות והעורכים החדשים של כתב העת "מחקרי משפט": עדי פלד, אביב ברטוב ומשה עזריאל

ברכות גם לעורך הותיק, שי רוזנברג, שהפך לעורך האחראי של כתב העת

הצלחתכם, הצלחתנו 💪

Shai Rosenberg Aviv Bartov

07/02/2024

בית המשפט המחוזי מרכז עסק לאחרונה בפסק דין אודות יישומם של חוק יחסי ממון ושל הלכת השיתוף הספציפי (עמ"ש 22552-04-23). בפסק הדין, ביהמ"ש התייחס למאמרו של פרופ' שחר ליפשיץ, אשר פורסם לאחרונה במסגרת כרך לה (1) של "מחקרי משפט": "אחרית דבר – מה למדנו מדנג"ץ הבגידה".

"ביהמ"ש חוזר בתמצית על העקרונות הידועים של הלכת השיתוף הספציפי המאפשרת הכרה בקיומו של שיתוף בנכס חיצוני ספציפי, וזאת מכוח הדין הכללי. ביהמ"ש מוסיף ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה במחקרי משפט בו סיכם המלומד פרופ' שחר ליפשיץ את הגישות השונות ביחס להלכת השיתוף הספציפי (הגישה ההסכמית המצמצמת; הגישה הקניינית; גישת הקהילה המשפחתית או הגישה הקישורית) ומוסיף הערות בעניין. התייחסות ספציפית ניתנה במאמר הנ"ל ל"נכסים מעורבים", היינו נכסים שאינם בני איזון אך הושבחו ממקורות משותפים של בני הזוג במהלך חיי הנישואין, דוגמת מבנה שמקורו חיצוני אך הוא הושבח ושופץ במהלך הנישואין ממקורות משותפים. לגבי נכס כאמור, ניתן לטעון כי מעצם ההשבחה והשיפוץ הוכח אותו "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת שיתוף ספציפי, ואולם פרופ' ליפשיץ ואף חלק מבתי המשפט המחוזיים, התייחסו לאפשרות לערוך בנכס מעורב חלוקה רעיונית בין הרכיב הפרטי (שאינו בר איזון) לבין התוספת או ההשבחה, כאשר התוספת תחשב כנכס בר איזון ושוויה יחולק בהתאם לאמות המידה המרחיבות של חוק יחסי ממון." בית המשפט אימץ עמדה זו ובהתאם הבחין בין הרכיב המקורי שאינו בר איזון לבין ההשבחה עליה הוחלו עקרונות חוק יחסי ממון.

קישור למאמר באתר 'נבו' https://did.li/il-nevo

קישור לפסק הדין באתר 'נבו' https://www-nevo-co-il.eu1.proxy.openathens.net/search/Highlighter2.aspx?id=b85c8d68-d889-46a5-9189-f6831e22298a #0

מאמר חדש מאת פרופ' שחר ליפשיץ "אחרית דבר – מה למדנו מדנג"ץ הבגידה" עלה לנבו בגרסה הדיגיטלית בכרך לה(1) של כתב העת מחקרי משפט ✍🏼

מהו הרציונל של הלכת השיתוף הספציפי בכלל, ומהן אמות המידה האזרחיות להחלתה? מהם המקרים שבהם יסכים המשפט האזרחי להביא בחשבון שיקולי אשמה מינית בעת שנקבע שיתוף ספציפי, והאם ניתן להרחיב שיקולים אלה גם למקרים נוספים שבהם נקבעות התוצאות הרכושיות של הגירושים? מהי "דרגת החופש" של בתי הדין הרבניים בדיונם בשתי השאלות הנ"ל, ומהן אמות המידה להתערבות בג"ץ בפסיקת בתי הדין הרבניים באותם עניינים?

אלו הן השאלות העקרוניות שעמדו במרכזו של דנג"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני, הנודע בציבור כ"דנג"ץ הבגידה", בו הפך בית המשפט העליון בהרכב מורחב את החלטתו הקודמת, שבה נדחתה בדעת רוב עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי הגדול באותה הפרשה.

כתיבתו האקדמית של פרופ' ליפשיץ בנושאים הללו צוטטה בהרחבה על ידי השופטים השונים שדנו בפסק הדין. במאמר הנוכחי פרופ' ליפשיץ מבקש לבחון מה למד המשפט הישראלי מחוות דעתם של שופטי ההרכב בדנג"ץ בנוגע לשלוש השאלות הללו.

ליפשיץ מראה שלמרות הרצון לקבוע הלכה ברורה, בחלק מן הסוגיות לא נקבעה הלכה ברורה, מוסכמת וחד-משמעית. מנגד, בתחומים אחרים הערפל נעשה כבד פחות, וחודדו גבולות הגזרה של המחלוקת.

קישור למאמר באתר 'נבו' https://did.li/il-nevo

05/02/2024

התחדשנו! תכירו את המערכת החדשה שלנו.
ברכות לכל בעלות ובעלי התפקידים החדשים במערכת, וקדימה לעבודה!

04/02/2024

מאמר חדש מאת שלי קרייצר-לוי "צוואה אלקטרונית: על תקשורת בין-אישית ורצון אחרון" עלה לנבו בגרסה הדיגיטלית בכרך לה(1) של כתב העת מחקרי משפט ✍🏼

האם ניתן לערוך צוואה תקפה בפוסט המתפרסם ברשת חברתית או באמצעות מסרון?

הזמינות של מכשירים אלקטרוניים והשימוש התדיר בהם לצרכי תקשורת בינאישית, אחסון מידע ותיעוד עצמי פתחו פתח לאפשרויות שונות של הבעת רצון מול פני המוות. צוואות אלקטרוניות הן צוואות שנכתבו, נערכו או נשמרו באמצעים אלקטרוניים, כגון צוואה שנשמרה כמסמך במחשב, צוואה שנכתבה כהודעה ביישומון של מסרים מיידים או צוואה שנכתבה כפתק במכשיר הטלפון הנייד. צוואות אלה מייצרות אתגרים תיאורטיים ודוקטרינרים חדשים לבתי המשפט ברחבי העולם, אך טרם נדונו במשפט הישראלי.

המחברת סוקרת במאמר את תוקפן המשפטי המשוער של צוואות אלקטרוניות בישראל, ומקדמת שלוש טענות עיקריות. ראשית, המחברת טוענת כי מושגים של נגישות ומיידיות משתנים בעידן הטכנולוגי וכי יש לשקול מחדש את ההגדרה של צוואות חירום הנערכות על ידי מצווה הרואה עצמה מול פני המוות. כך, מוצע להכיר במקרים ייחודים בצוואות אלקטרונית כצוואות חירום, וכתחליף לצוואה בעל פה הנערכת מול פני המוות. שנית, המאמר מקדם את הטענה כי צוואה ברשת חברתית מבוססת על אינטראקציה בינאישית ובכך מאתגרת את אופייה של הצוואה כמעשה אישי. שלישית, המחברת דנה במאפיינים של תקשורת ברשת חברתית בראי התפקיד המזהיר והמתעל של דרישות הצורה.

קישור למאמר באתר 'נבו' -https://did.li/nevoil

01/02/2024

השבוע, חברות וחברי מערכת ׳מחקרי משפט׳ התארחו במשרדי חברת Darrow - סטארט אפ הליגלטק 🤩

במסגרת הסיור, ניתנה לחברי וחברות המערכת נקודת מבט מעניינת ומרתקת אודות תחום עיסוק החברה ומטרותיה.

אנו מודים למשרד Darrow, על חוויה ייחודית ומעשירה !🎓

28/01/2024

מאמר חדש מאת אלדר הבר ורותם קדוש נוסבאום "ניבוי עבריינות מתווי בפנים: פרופיילינג אלגוריתמי בשירות שיטור מנבא" עלה לנבו בגרסה הדיגיטלית בכרך לה(1) של כתב העת מחקרי משפט 📚

מערכות לזיהוי פנים מבוססות בינה מלאכותית מצויות כבר עתה בשימוש רשויות אכיפת חוק ברחבי העולם, לרוב במטרה לאתר, לאמת או לזהות בני-אדם החשודים בעבירות פליליות או במעשי טרור. אין ספק כי שימוש זה מעלה חשש רב באשר לפגיעה האפשרית בזכויות אדם ואזרח ובהקשר של אכיפה פלילית, החשש העיקרי המועלה לרוב נוגע לאי-דיוק המערכת, להטיות קוגניטיביות וטעויות שונות באלגוריתם ולהטיות הרווחות בקרב בני האדם אשר מפרשים את פלט המערכת.

אך פיתוחים טכנולוגים חדשים שטרם נדונו בספרות המקצועית בהקשר של זיהוי פנים אלגוריתמי, מעלים חשש נוסף: שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים למטרת לימוד מאפיינים שונים שעשויים להיות רלוונטיים לאנשי אכיפת החוק, ובמרכזם, ניבוי פוטנציאל עבריינות בבני אדם. שיטור מנבא אלגוריתמי באמצעות תווי פניו של אדם נשמע, אמנם, כמו תסריט של מותחן בדיוני, אך כבר כיום ישנן חברות פרטיות המציעות שירות זה לרשויות אכיפת חוק, וקיים חשש ממשי שטכנולוגיות אלו יוטמעו במערכות צילום בשירות המדינה בקרוב, ככל שהן לא הוטמעו כבר.

במאמר, דנים המחברים באתגרים ובקשיים העולים בעקבות השימוש האפשרי בטכנולוגית זיהוי תווי פנים לשם ניבוי עבריינות על-ידי רשויות אכיפת החוק. הם בוחנים, בין היתר, האם ניתן לנבא את נטייתו העבריינית של אדם מתווי פניו או מאפיינים פיזיולוגים אחרים? האם וכיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית על-מנת למנוע פשיעה עתידית? האם ראוי לעצור שימוש זה בהקדם, או להאט את אפשרות הנורמליזציה שלו? מהן ההשלכות החברתיות והאתיות הנובעות משימוש אפשרי בטכנולוגיה זו וכיצד ראוי שמערכת המשפט תתמודד עם ההסדרה והאסדרה של תחום זה? החשש העיקרי המועלה במאמר הוא שללא איסור מפורש בשימוש מערכות אלגוריתמיות לניבוי עבריינות, וללא חסמים משפטיים מהותיים, פרקטיקה זו תתקבל כנורמה ותשמש את המשטרה בעבודתה היום-יומית.

קישור למאמר באתר 'נבו' - https://did.li/-nevo7

21/01/2024

מאמר חדש מאת פרופ' שחר ליפשיץ "אחרית דבר – מה למדנו מדנג"ץ הבגידה" עלה לנבו בגרסה הדיגיטלית בכרך לה(1) של כתב העת מחקרי משפט ✍🏼

מהו הרציונל של הלכת השיתוף הספציפי בכלל, ומהן אמות המידה האזרחיות להחלתה? מהם המקרים שבהם יסכים המשפט האזרחי להביא בחשבון שיקולי אשמה מינית בעת שנקבע שיתוף ספציפי, והאם ניתן להרחיב שיקולים אלה גם למקרים נוספים שבהם נקבעות התוצאות הרכושיות של הגירושים? מהי "דרגת החופש" של בתי הדין הרבניים בדיונם בשתי השאלות הנ"ל, ומהן אמות המידה להתערבות בג"ץ בפסיקת בתי הדין הרבניים באותם עניינים?

אלו הן השאלות העקרוניות שעמדו במרכזו של דנג"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני, הנודע בציבור כ"דנג"ץ הבגידה", בו הפך בית המשפט העליון בהרכב מורחב את החלטתו הקודמת, שבה נדחתה בדעת רוב עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי הגדול באותה הפרשה.

כתיבתו האקדמית של פרופ' ליפשיץ בנושאים הללו צוטטה בהרחבה על ידי השופטים השונים שדנו בפסק הדין. במאמר הנוכחי פרופ' ליפשיץ מבקש לבחון מה למד המשפט הישראלי מחוות דעתם של שופטי ההרכב בדנג"ץ בנוגע לשלוש השאלות הללו.

ליפשיץ מראה שלמרות הרצון לקבוע הלכה ברורה, בחלק מן הסוגיות לא נקבעה הלכה ברורה, מוסכמת וחד-משמעית. מנגד, בתחומים אחרים הערפל נעשה כבד פחות, וחודדו גבולות הגזרה של המחלוקת.

קישור למאמר באתר 'נבו' https://did.li/il-nevo

18/01/2024

מערכת מחקרי משפט מברכת את פרופ׳ בנימין שמואלי, ד״ר יותם קפלן ודוקטורנטית שי חי בגין זכייתם בפרס נאמן על המאמר:

״פיצוי בגין הונאת אבהות: בין דיני נזיקין, דיני חוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט, ובין תביעת האם לתביעת האב הביולוגי״.

יישר כוח!👏

31/12/2023

📢 הודעה חשובה ומשמחת לפנייך ✨

עם פתיחת שנת הלימודים שהחלה היום, אנו נרגשים להודיע לכם.ן על עדכון האתר של ״מחקרי משפט״ 📚🎊

הנכם.ן מוזמנים.ות לבקר ולהתרשם כאן 👈🏻 https://mechkareimishpat.wordpress.com

12/10/2023

מערכת מחקרי משפט שולחת את תנחומיה למשפחות הנופלים.ות, איחולי החלמה ובריאות איתנה לפצועים.ות, מתפללת לשלומם של החטופים.ות והנעדרים.ות.
אנו שולחים חיזוק ענק לאזרחי מדינת ישראל, לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון וההצלה, שמרו על עצמכם וחזרו הביתה בשלום🙏

21/08/2023

מאמר חדש מאת ד"ר שרון בר-זיו 'גישה הוליסטית לחדשנות מבוססת-נתונים ממשלתיים' עלה לנבו בגרסה הדיגיטלית בכרך (ל״ד-3) של כתב העת מחקרי משפט✍🏼

אחת ההתפתחויות הבולטות בעשור השני של המאה העשרים ואחת היא הגידול רחב ההיקף בזרימה בלתי פוסקת של נתונים. לצד איסוף וניתוח נתונים המתבצעים על ידי חברות טכנולוגיה מהמגזר הפרטי לשם פיתוח מוצרים המבוססים על נתונים אלו, ממשלות במדינות רבות יוצרות ואוספות כמויות עצומות של נתונים, בתחומים מגוונים, כחלק מפעילותן השוטפת. למעשה, גופים ממשלתיים הם אחד ממקורות הנתונים החשובים בעולם, ויש לנתונים אלו תפקיד רב ערך בשיפור הגישה לשירותים ממשלתיים, בשיפור תהליכי קבלת ההחלטות ושקיפותם, בפיתוח חדשנות בשירותי ממשל ובקידום השיח הדמוקרטי. לצד זאת, לנתונים שאוספים גופים ממשלתיים גם יתרונות מסחריים רבים, בשל הפוטנציאל הרב הטמון בשימוש בהם על ידי חברות טכנולוגיה מהמגזר הפרטי כדי לפתח מוצרים ושירותים חדשניים (שימוש משני).

במאמר, בוחנת ד"ר בר-זיו את סוגיית השימוש במאגרי הנתונים הממשלתיים לטובת עידוד חדשנות מבוססת נתונים במגזר הפרטי, תוך בחינת האתגרים העומדים בפני שימוש כזה: היבטים הנוגעים בגישה למאגרי נתונים, תוך התמודדות עם סוגיות של פרטיות ואבטחת מידע, היבטים הנוגעים לשימוש בנתונים תוך התמודדות עם סוגיות של בעלות על מאגרי הנתונים וזכויות קניין רוחני על תוצרי המידע והיבטים הנוגעים לפרסום מידע אודות קיומם וזמינותם של מאגרי הנתונים והנגשתם בידי גופים ממשלתיים. אתגרים אלו מחייבים פיתוח תפיסה הוליסטית – שאינה בהכרח אחידה - שתעמוד בבסיס מדיניות אשר תעודד שימוש במאגרי הנתונים הממשלתיים באופן אשר יעלה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.

קישור למאמר באתר 'נבו' https://did.li/www-nevo-co-il-eu4

09/08/2023

מערכת "מחקרי משפט" מקבלת בברכה את חברות וחברי המערכת החדשים ומאחלים לכן.ם שנה פוריה ומלאת עשיה!

לירז שטיינגוס, נועם מוזס, בר רביע, גל אשר, אדר פחימה, נוי בטש, עדי בר און, דניאל בן אריה, עודד דגן, עדי סימוני, נועה גרומן, דברת רייטר, אבי בניאן, ידידיה סטרוק, אביעד גולן, יואב רוזנבלט, רז רחמני, דוד יעקובי, שירין עיאש ונעם מרקוביץ.

06/08/2023

מאמר חדש מאת גל אמיר 'הטוחן והדייל - בין ארכיאולוגיה משפטית למיקרו-היסטוריה' צפוי להתפרסם בכרך (ל״ד-1) של כתב העת מחקרי משפט.

הארכיאולוגיה המשפטית" היא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה של המשפט, שעיקרה ניסיון לעמוד על התפתחותה של הלכה משפטית בתיק בעל חשיבות, מתוך עיון במסמכי המקור בתיק - תצהירים, כתבי טענות, פרוטוקולים, ולעיתים ראיונות עם הצדדים ובאי כוחם. "מיקרו-היסטוריה" היא גישה לחקר ההיסטוריה המתמקדת באירועים יחידים הנוגעים לחיי האדם הפשוט. בין הארכיאולוגיה המשפטית והמיקרו-היסטוריה ישנם קשרים מתודולוגיים ותיאורטיים, ורבים מהמחקרים הקלאסיים במיקרו-היסטוריה עוסקים במשפטו של אדם יחיד, ומשתמשים במתודולוגיה קרובה או זהה לארכיאולוגיה המשפטית. עם זאת ישנם הבדלים תיאורטיים רבים בין שתי הגישות.

במאמר, בוחן גל אמיר את הדומה והשונה בין שתי הגישות. הטוחן המוזכר בכותרת המאמר הוא מנוקיו, טוחן איטלקי מימי הביניים שמשפטו בעוון כפירה שימש כבסיס לאחד המחקרים המכוננים בגישה המיקרו-היסטורית, 'הגבינה והתולעים' של קרלו גינצבורג. 'הדייל' הוא יונתן דנילוביץ', פעיל בקהילת הלהט"ב בישראל, שפסק הדין בעתירתו בעניין זכויות בן זוגו היווה אבן דרך בהכרה בזכויות להט"ב בישראל, ושימש לאחרונה כבסיס למחקר שהשתמש בגישה הארכיאולוגית-משפטית. מתוך עיון במחקרים אלו, וברבים אחרים, בוחן המאמר את הדרך בה ניתן להשתמש בנקודות החוזק של שתי השיטות, ולשלב ביניהן במחקר היסטורי-משפטי.

קישור למאמר באתר 'נבו' https://did.li/www-nevo-co-il-eu1

23/07/2023

מאמר חדש מאת ד״ר חגי ויניצקי "תחרות זכויות בקניינים רוחניים – הצעות ליצירת הסדרים קוהרנטיים" צפוי להתפרסם בכרך (לד-2) של כתב העת מחקרי משפט.

החקיקה הישראלית בנוגע לענפי הקניין הרוחני סובלת מהעדר הסדרה במקרים של תחרות זכויות או מהסדרה שאינה קוהרנטית. במאמר, דן ד"ר ויניצקי בשש סיטואציות של תחרות זכויות ביחס לקניינים רוחניים: (א) תאונות כלכליות בין רוכש של קניין רוחני, מקבל רישיון ייחודי או מקבל שעבוד בנוגע לקניין הרוחני שהעסקה לטובתם טרם הושלמה לבין נושה של בעל הקניין הרוחני שהטיל עיקול על הקניין הרוחני. (ב) תאונות משפטיות שנגרמות במקרים בהם בעל הקניין הרוחני התקשר בעסקאות נוגדות להעברת בעלות, מתן רישיון ייחודי או הענקת שעבוד. (ג) תאונה במצבי שיתוף כאשר שותף בקניין רוחני העביר את הבעלות בחלקו, מבלי לקבל את הסכמת שותפיו, שנדרשת על פי הסכם השיתוף ביניהם. (ד) רכישת מיטלטלין שמפרים קניין רוחני במסגרת תקנת השוק במכר מיטלטלין. (ה) רכישת קניין רוחני מרשות שיפוטית או רשות אחרת על פי דין, אך התברר שבעל הקניין הרוחני שרכושו מומש בהליך השיפוטי לא היה הבעלים האמיתי של הקניין הרוחני או שהקניין הרוחני כלל לא היה צריך להיות מוכר. (ו) רכישת זכות בנוגע לקניין רוחני על סמך צו ירושה או צו קיום צוואה שהיו תקפים בעת הרכישה, ולפיהם היורש על פי צווים אלו הוא הבעלים של הקניין הרוחני, אך התברר לאחר מכן שהיורש אינו היורש האמיתי או שהתברר שהמנוח לא היה הבעלים האמיתי של הקניין הרוחני או שהקניין הרוחני כלל לא היה צריך להיות מוכר. המאמר עוסק בכל התחרויות הנ"ל ומציע ליצור הסדרים קוהרנטיים להסדרים הקיימים בדיני הקניין בכלל ובדיני הקניין הרוחני בפרט.

קישור למאמר באתר 'נבו' - https://did.li/www-nevo-co-il

13/07/2023

טעות נפוצה גורסת כי אין הרבה ערך למוסד הכתובה בימינו. זאת, לא רק משום שמרבית הזוגות המתגרשים בהסכמה קובעים בהסכם הגירושין כי האשה מוותרת על כתובתה, אלא משום שגם במקרי גירושין בהם אין הסכמה בין בני הזוג, בתי הדין אינם מחייבים את הבעל לשלמה.

המאמר של פרופ' רדזינר "כדי שתהא קלה בעיניו להוציאה: על השימוש בכתובה כנגד סרבנות גט" לד 1 (צפוי להתפרסם ב- 2023), אינו מתרכז בכלל המקרים הרבים בהם אכן חויב הבעל בתשלום הכתובה, אלא מצביע על שימוש מרתק בו ככלי לחץ כלכלי על סרבני גט: הבעל מחויב בכתובה עוד טרם מתן הגט, והדבר אמור לתמרץ אותו להיכנס למו"מ עם אשתו על תנאי הגירושין, ובכללם על גובה הכתובה שישלם בסופו של דבר. מדובר בתופעה מרתקת העולה בפסיקת בתי הדין בעשורים האחרונים, בתחילה הופיעה באופן מהוסס ומוגבל, ובמשך הזמן בצורה רחבה ומשמעותית יותר.

קישור למאמר באתר 'נבו' - https://did.li/www-nevo-co-il-eu

05/07/2023

מה משותף לרומן זדורוב, עמוס ברנס ולחמשת המורשעים ברצח הילד דני כ"ץ? כולם הודו בהאשמות שהוטחו בהם ובית המשפט קבע שההודאות ניתנו באופן חופשי ומרצון וכי הן צלחו את המשוכה של כלל ההודאה המעוגנת בסעיף 12 לפקודת הראיות "עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם ... בית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון".
במאמרו החדש של אוריאל חרל״פ "הפרדוקס של כלל ההודאה ומשמעותו המקורית הנשכחת" במסגרת כרך לד של כתב העת "מחקרי משפט", דן חרל"פ באופן הפרדוקסלי שבו בית המשפט העליון פיתח את כלל ההודאה בעשרות השנים האחרונות ובמשמעות החדשה שבית המשפט ייחס לכלל – הגנה על האוטונומיה של הנאשם. המשמעות החדשה החליפה למעשה את המשמעות המקורית – בירורה של מהימנות הראיה וסינונן של הודאות שווא, ואף שבית המשפט העליון שאף לחזק את הכלל, בפועל הוא החליש אותו. זאת ועוד, אם בעבר בתי המשפט סירבו להסתכל בתוכן ההודאה לפני שנבחנה השאלה האם ההודאה ניתנה באופן חופשי ומרצון, בסוף שנות השבעים השתנתה הדוקטרינה ומאז בתי המשפט מעיינים בתוכן ההודאה ורק לאחר מכן קובעים האם ההודאה הינה חופשית ומרצון.
המאמר מראה שמבחינה אמפירית עד סוף שנות השבעים פסל בית המשפט העליון מספר רב של הודאות (25% מכלל ההודאות שנגבו) משום שלא הוכח שניתנו באופן חופשי ומרצון. לעומת זאת, מאז שנות השמונים בית המשפט העליון פוסל הודאות מכוח סעיף 12 רק לעיתים רחוקות. לטענת המחבר, הבדל זה נובע מן המשמעות המעודכנת שבית המשפט העליון מייחס לכלל ההודאה ומן הדוקטרינה העכשווית ליישומו של הכלל.

18/12/2022

התחדשנו!!!

ברכות חמות לעורכות והעורך החדשים של מערכת כתב העת "מחקרי משפט": יובל דגן, גילי סגל שטרן ושי רוזנברג 💐💐

ברכות גם לראשי הצוותים החדשים: נעמי ברנט, אביגדור אייכנשטיין, איל אלכסנדר, משה עזריאל ואביב ברטוב!

בטוחים שכולכן.ם יחד תצעידו את כתב העת לגבהים חדשים.

זוהי גם הזדמנות להודות לעורכות והעורך היוצאים: איתי מזרחי, הדר קורן ושלומית בייטמן, על העבודה הקשה והמסורה שלהם בשנה החולפת. תודה 🌷🌷

02/08/2022

מערכת "מחקרי משפט" מקבלת בברכה את חברות וחברי המערכת החדשים ומאחלים לכן.ם שנה פוריה ומלאת עשיה משמעותית.

משה עזריאל
עדי פלד
אביב ברטוב
עילי ורשבסקי
איל אלכסנדר
יעל שרה שמאי
נעמי ברנט
משה ותקין
סהר עוז
עידן אליה
אביגדור אייכנשטיין
יהונתן שולמן
איתי פלור
שושנה בן דוד
עוז זילברנגל
זיו סגל
דניאל דנינו
שי רוזנברג
רומם דהן

25/07/2022

בית המשפט העליון דן בשנים האחרונות בכמה מקרים שבהם בני זוג מאותו המין מחליטים להביא ילד לעולם ולגדלו במשותף כאשר רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי. (שני המקרים הטיפוסיים הינם של זוג נשים שאחת מהן היא נתרמת זרע ופונדקאות במקרה של גברים). בהעדר חקיקה בנושא עיגון ההורות של ההורה הלא ביולוגי נערך באמצעות מה שמכונה: צו הורות פסיקתי.

היום ניתן פסק דין משמעותי בבית המשפט העליון שאיחד יחדיו שתי פרשיות העוסקות בצווי ההורות דנ"א 1297/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה ודנג"ץ 5591/20 צור-וייסלברג נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים.

בדנג"צ צור-וייסלברג בקשו העותרות שבמקרה של תרומת הזרע ניתן יהיה להסתפק ברישום ההורות במרשם על פי בקשה של בני הזוג בבית החולים גם ללא צו שיפוטי. בית המשפט העליון דחה את העתירה כי יש צורך בצו הורות פסיקתי של בית המשפט לענייני משפחה על מנת לכונן הורות של אדם שנעדר קשר ביולוגי ליילוד אך מקיים קשר זוגי עם ההורה הביולוגי. בדנ"א פלונים נקבע כי צו ההורות הוא צו מכונן ולא מצהיר אך למרות זאת כאשר בוצע הליך פונדקאות מחוץ לישראל ניתן להחיל את צו ההורות האמור באופן רטרואקטיבי וזאת החל מהמועד שבו נותקה הזיקה בין הפונדקאית ליילוד, כל עוד הבקשה למתן צו ההורות הוגשה בתוך 9 חודשים ממועד הלידה. להשלמת התמונה נציין כי בשבוע שעבר פסק בית המשפט העליון בבע"מ פלונית שעסק אף הוא בשני מקרים שחוברו יחדיו צו ההורות אינו הדיר ושהורה הביולוגי לא יוכל להתנער מהורותו של בן זוגו במקרה של פרידה גם עם ההליך של עיגון ההורות טרם הושלם.

במאמר "הזכות להורות של בני זוג מאותו מין לנוכח אתיקת ההורות" מחקרי משפט לד 68 (צפוי להתפרסם ב-2022) עוסק פרופ' שחר ליפשיץ בהרחבה בעיגון המשפטי של ההורות של ההורה הלא ביולוגי.

במאמר מסביר פרופ' ליפשיץ מדוע עיגון ההורות של בן זוגו מאותו המין של ההורה הביולוגי חיונית לא רק מטעמים ליברליים אינדיבידואליסטים אלא גם ואולי בעיקר כדי להגשים את ערכי המשפחה ואתיקת ההורות שבמרכזה נטילת אחריות הורית משותפת ולא הדירה על ילדים. ליפשיץ מסביר במאמר מדוע מהלך של עיגון ממוסד של ההורות החד מינית, מוקדם ככל האפשר נחוץ כדי להגן על טובת הילד ועל אתיקת ההורות ועל כן הוא מתנגד לעתירה שבקשה להסתפק ברישום בלבד. נוסף על כך לנוכח אתיקת ההורות ליפשיץ מתנגד נחרצות לאפשרות שאחד מן ההורים או אפילו שניהם יסכימו על ביטולה.

ההכרעות המעשיות שקיבל בית המשפט בכל אחת מארבעת הפרשות שנדונו בשבוע האחרון תואמות את המלצותיו המעשיות של פרופ' ליפשיץ וכל השופטים עשו שימוש נרחב במובאות מכתיבתו האקדמית בנושא ובכלל זה חשיבות מיסוד ההורות והצורך להגשים את אתיקת ההורות.

07/07/2022

מאמר חדש מאת ד״ר רוני רוזנברג ׳בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה – הצעה לרציונל חדש לדוקטרינת הקנטור׳ צפוי להתפרסם בכרך (ל״ד-2) של כתב העת מחקרי משפט. ✍️

דוקטרינת הקנטור זכתה בישראל ובארצות המשפט המקובל למחקר מעמיק. בהתאם לדוקטרינה זו, בהתקיים תנאים מסוימים, המתת אדם כתוצאה מקנטור תוביל להפחתה באחריות הפלילית מרצח לעבירת המתה קלה יותר.
בהתאם לדין הפלילי הישראלי שהיה קיים בטרם נכנסה לתוקף הרפורמה בעבירות ההמתה, היווה רכיב היעדר הקנטור חלק מן היסוד הנפשי של עבירת הרצח בכוונה תחילה. בהתאם לפסיקה הישראלית קיומו של קנטור חייב, בין היתר, עמידה בשני מבחנים מצטברים: מבחן סובייקטיבי ומבחן אובייקטיבי. הדין הפלילי במדינות השונות בארצות הברית דורש אף הוא עמידה במבחן הסובייקטיבי ובמבחן האובייקטיבי, אך היישום באשר להתגבשות המבחן האובייקטיבי כמו גם מיקום
דוקטרינת הקנטור בתוך הדין הפלילי משתנה בין המדינות. מבחן הקנטור האובייקטיבי ספג הן בארץ הן בעולם ביקורת חריפה. כתוצאה מביקורת זו וכחלק משינוי כולל שחל בעבירות ההמתה בדין הישראלי שונה מיקומה ונוסחה של דוקטרינת הקנטור. בהתאם לרפורמה מי שהמית בהשפעת קנטור יורשע בעבירה של "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת" זאת מכוח סעיף 301ב(ב)(1) לחוק העונשין. עונשו של אדם זה יעמוד על 20 שנות מאסר כעונש מירבי. הפחתת האחריות הפלילית כתוצאה מקנטור תתקבל אם בעקבות הקנטור התקיימו, בין היתר, שני תנאים מצטברים: (א) הנאשם התקשה לשלוט בעצמו באופן ניכר בעקבות ההתגרות וכן (ב) יש בקושי זה כדי למתן את מידת את מידת אשמתו בשים לב למכלול נסיבות העניין.
שני רציונליים עיקריים הוצעו עד היום לביסוס דוקטרינת הקנטור: רציונל ברוח הפטור(excuse) ורציונל ברוח ההצדק .(justification)

מאמר זה מבקש להציע רציונל חדש לדוקטרינת הקנטור שאינו מבוסס על הרציונל הפוטר או על הרציונל המצדיק, תוך התייחסות לערכים המוגנים המצויים בבסיס עבירת הרצח. בהמשך ישיר לרציונל המוצע, מציע המאמר פרשנות חדשה לרכיבים מסוימים הקיימים בדין הנוהג של קנטור ואף מראה כיצד יש לגזור ממנו את הדין הראוי ביחס לרכיבים אחרים.

קישור למאמר באתר נבו - https://bit.ly/3r5msuZ

15/06/2022

היה לנו הכבוד להתארח בבית המשפט העליון בירושלים. 🎓

נפלה בחלקנו הזכות לערוך מפגש עם כבוד השופטת יעל וילנר במסגרתו שמענו מקרוב על פועלם הרב של השופטים, המגוון הנרחב של התיקים המטופלים על ידי בית המשפט ועל החוויה האישית של כבוד השופטת בעת מילוי תפקידה.

02/06/2022

קצת מחגיגות 40 שנה להיווסדו של כתב העת ׳מחקרי משפט׳. ✍🏼

באירוע השתתפו מגדולי החוקרים בישראל.

🎤 את הערב הנחו: גילי סגל, יובל דגן, שלומית בייטמן.

🏆 ברכות לזוכי פרס המאמר המצטיין
ע״ש פרופ׳ יעקב נאמן ז״ל:
✨ פרופ׳ שחר ליפשיץ, על מאמרו ״הזכות להורות של בני זוג מאותו המין לנוכח אתיקת ההורות״, מחקרי משפט (יפורסם בכרך ל״ד(2) (2022).

✨פרופ׳ יפעת הולצמן-גזית, עו"ד חיה ארז ועו״ד חגי קלעי. על מאמרם "עצים פרטיים והטרגדיה של היער העירוני: היבטים סביבתיים, תכנוניים וקניינים בשימור ופיתוח תשתית העצים בעיר" (צפוי להתפרסם בכרך ל"ד (1)(2022).

תודה לחברי מערכת כתב העת לדורותיהם, על שנים של עשייה איכותית ומקצועית אשר הביאה את כתב העת להצלחה.

נתראה בחגיגות היובל 📚👩🏼‍⚖️

15/04/2022

אנו שמחים להזמינכם לחגיגות 40 שנה להיווסדו של כתב העת ׳מחקרי משפט׳ ✨

קישור להרשמה 👇🏼👇🏼
https://bit.ly/3M8iD0g

מאחלים חג אביב שמח,
מערכת ׳מחקרי משפט׳ 🌻

08/04/2022

אנו שמחים ונרגשים לפרסם מועד חדש לחגיגות 40 שנה לכתב העת ׳מחקרי משפט׳ ✨🎓

📩הזמנה רשמית תישלח בהמשך.

22/03/2022

Save the date! ✨
הגשת מועמדות לחברות בכתב העת לשנת הלימודים תשפ״ב נפתחה!

מערכת ״מחקרי משפט״ מזמינה אתכם למפגש היכרות בזום.

📆 מתי? יום ראשון ה-27.3.2022.

⏰ בשעה 16:00.

💻 קישור לזום: https://us02web.zoom.us/j/6768732248

בהצלחה במיונים,
מערכת כתב העת ״מחקרי משפט״.✍🏼

03/01/2022

דחיית אירוע 40 שנה לכתב העת מחקרי משפט 🎓

לאור העלייה החדה בתחלואת הקורונה אנו נאלצים להודיע על דחיית אירוע 40 שנה להיווסדו של כתב העת ׳מחקרי משפט׳.

מועד חדש לקיום האירוע ישלח בהמשך.⏰

מצטערים על אי הנוחות ומאחלים לכולם בריאות שלימה!🙏