אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה

17/07/2023

כשרציתי לשתף את הפוסט הזה, המציג את עמוד השער של גיליון הקיץ, פייסבוק שוב הצליח לנחש את כוונתי.🙃 פייסבוק הציג לי את השאלה שהתכוונתי להציג לכם - על מה את/ה חושב/ת?
אבל אשאל בכל זאת: כשאת/ה רואה את העבודה הזו של פסי גירש, מתוך הסדרה "צילום בסתר", על מה את/ה חושב/ת?

עבודה זו, יחד עם עבודות אומנות מרתקות נוספות, מוצגות בימים אלו בתערוכת "הפראה - מבטים על עידן האנתרופוקן", שאצרו בוגרי תוכנית יונה פישר לאוצרות עכשווית ומוזיאולוגיה בבית לאמנות ישראלית, המכללה האקדמית תל-אביב‒יפו

פסי גירש, תצלום מתוך הסדרה צילום בסתר, 2014, הזרקת דיו על נייר. על רקע נקי, בקומפוזיציה סימטרית ומוקפדת, מוצגים בעלי חיים, ספק ישנים, ספק מתים. האסתטיקה הנזירית מעצימה את ...

12/09/2022

14/06/2022

👇🏾

08/06/2022

לפני שלוש שנים פרסמנו כתבה שעסקה באזור מיוחד ולא מוכר לרובנו – אתר "הפרעת פלמחים" (או "גלישת פלמחים"). במרחק של כ-30 ק"מ ממערב לתל-אביב, בעומקים של 450–800 מטר, נמצאו גני אלמוגי עומק, ובהם מגוון מיני אלמוגים נדירים.
השורה התחתונה של הכותבים ‒ אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע ואדם וייסמן מבי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה Charney School of Marine Sciences‒ הייתה המלצה לשפר את ההגנה על הים העמוק של ישראל באמצעות הכרזת שמורות טבע ימיות באתרים רגישים כמו "הפרעת פלמחים".
היום, בעיתוי הסמלי של יום האוקיאנוסים הבין-לאומי, התבשרנו שהשרה להגנת הסביבה Tamar Zandberg תמר זנדברג הכריזה על "גלישת פלמחים" כשמורה ימית ייחודית ראשונה מסוגה, מחוץ למים הטריטוריאליים – שיותר ממכפילה את שטחה הימי המוגן של ישראל.
** קישור לכתבה בתגובה הראשונה.
** בתמונה: גני אלמוגים בעומק של כ-600 מטר בהפרעת פלמחים | באדיבות בית הספר למדעי הים ע״ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה

24/05/2022

אנו מזמינים חוקרות וחוקרים להציע מאמרים מחקריים בתחומים הבאים:
אנרגיה | תחבורה | חקלאות ומזון | תעשייה | פסולת | תכנון ובנייה | ייעור | כלי מדיניות: חקיקה, אסדרה, כלים כלכליים, חינוך והנגשת מידע | הנדסת אקלים

*הקישור לקול הקורא בתגובה הראשונה

אקלים ישראל תנועת האקלים בישראל הורים למען האקלים - טבעון והסביבה ועידת האקלים הישראלית איכות הסביבה - על סדר היום

20/05/2022

כרישים בחדרה כבר ראית?

🦈ההזדמנות המופלאה והכה זמינה לצפות בכרישים המתקבצים בשפך המים החמים מתחנת הכוח בחדרה, מעוררת התפעמות בקרב רבים. בין המתפעמים יש גם כאלה המתקרבים יתר על המידה לכרישים או דגים אחרים בקרבתם, דבר אשר מפריע לפעילות בעלי החיים ואף גורם לפגיעה בהם.

אז איך עושים סדר בבלאגן שנוצר? הדס גן-פרנק, מזמינה אתכם.ן לקרוא את הידיעה החדשה שלנו מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה בנושא שהתפרסמה 👈 באקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה : "מהסברה לאסדרה – ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרה" bit.ly/3wveBtX

החברה להגנת הטבע החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון כרישים בישראל Sharks in Israel חברת החשמל לישראל Israel Electric Corporation רשות הטבע והגנים המשרד להגנת הסביבה Greenpeace Israel - גרינפיס ישראל גרינפיס ים תיכון ישראל נחלים - החברה לפיתוח תיירות חדרה חוף הים-התיכון מחמל"י - מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים Immrac
החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון
Adi Barash Ziv Zemah Shamir

26/04/2022

היום לפני ארבע שנים ארע האסון הקטלני בנחל צפית שגבה עשרה חיים צעירים. על ייחודיות מערכת מזג האוויר ששררה, על חיזוי שיטפונות בזק, ועוד - במאמר חדש מאת פרופ' אורי דיין, ד"ר ברוך זיו, פרופ' איתמר לנסקי וד"ר פבל חיין, המתפרסם בגיליון האביב שלנו

מבוא בשיטפון הבזק הקטלני ביותר מאז קום המדינה, שנוצר בעקבות אירוע גשם חריג בעוצמתו, נספו עשרה מצעירי המכינה הקדם-צבאית "בני-ציון" ב-26 באפריל 2018. הגשם פקד את תת-אגן צפית...

23/03/2022

לעיתים קרובות מדי אתם מרגישים שמלוכלך ברחוב, בחוף הים, בפארק, או בטיול? זו מכת מדינה אך לא גזרת גורל!
המלצת מדיניות של מאמר שהתפרסם אצלנו מאומץ על-ידי המשרד להגנת הסביבה, כצעד ראשון לשינוי הנדרש!

👏 חדשות טובות! המשרד להגנת הסביבה והשלטון האזורי והמקומי, יוצאים למהלך לניקיון המרחב הציבור עם התנעת הקמת מנהלת ניקיון ארצית.

🔎 באקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה שמוציאה לאור האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, פרסמנו מאמר שבחן מהי המדיניות הנדרשת כדי לשפר את רמת הניקיון במרחב הציבורי בישראל: https://cutt.ly/TA7bXSZ

🔍 ד"ר Maya Negev מתארת במאמר את האתגרים המקשים על קידום נושא הניקיון בסדר היום הסביבתי: היעדרה של מדיניות מובחנת לטיפול בנושא הניקיון, מיקום נמוך של הנושא בסדר העדיפויות הסביבתי, תפיסה של הניקיון כמיושן וכקשור לאסתטיקה בלבד, מחסור בשיתופי פעולה בין-ארגוניים ובין-מגזריים, דלות אכיפה, אי-ניצול משאבים כספיים זמינים, והיעדר ידיעה מדויקת על היקף התופעה במונחים כמותיים מדידים.

🔎 ד"ר נגב סקרה במאמר תוכניות ששיפרו את הניקיון במרחב הציבורי במקומות שונים בעולם. לתוכניות שבלטו בהצלחתן נמצאו מאפיינים משותפים: הנהגה שמכינה תוכנית עבודה אסטרטגית ואחראית על הוצאתה לפועל, ביסוס התוכנית על מחקר איכותי וכמותי, הגדרת יעדים כמותיים להפחתת פסולת, ומעקב אחר ההתקדמות באמצעות ניטור כמותי.

🔍 המלצות המחקר הם שנושא הניקיון יוצב גבוה בסדר העדיפויות, וכי הטיפול בו ירוכז בידי קואליציה בין-מגזרית שתגבש תוכנית אסטרטגית, שתכלול מטרה אסטרטגית, יעדים כמותיים ואמצעים להגשמתם.

🔎 ד"ר נגב מעדכנת שמאז פרסום המאמר, בעיית הלכלוך במרחב הציבורי רק החמירה. משבר הקורונה תרם לכך הן עקב עומס מבקרים גדול יותר באתרי טבע, והן בשימוש רב במוצרים חד פעמיים ובהם מסיכות. זוהי מכת מדינה, אבל כזו שניתן לפתור אותה במדיניות נכונה, כפי שנעשה במקומות שונים בעולם.

🔍 הקמת מינהלת ניקיון ארצית היא צעד ראשון בכיוון הנכון. קואליציה בין-מגזרית היא מסגרת ארגונית מתאימה שיכולה לחולל שיפור משמעותי. אך בנוסף לכך יש למנות מנהל.ת מוכשר.ת במשרה מלאה, ולפתח חבילת מדיניות מקיפה, הכוללת תשתיות, חינוך והסברה, אכיפה, מדידה וקביעת מדדים להצלחה – למשל הפחתת כמות הפסולת במרחב הציבורי ב-50% תוך 50 שבועות. דרוש תקציב ייעודי לטיפול בנושא, למשל מקרן הניקיון, בה נצברו מעל ל-3 מיליארד ש"ח (נכון לסוף 2020).

הקמת המינהלת היא חלון הזדמנויות שיכול לחולל שינוי - אם אכן יושקעו המשאבים הדרושים. המאמר המלא בנושא שיפור רמת הניקיון במרחב הציבורי בישראל, כאן: https://cutt.ly/TA7bXSZ 🙏

02/02/2022

מחקר שהתפרסם אצלנו לפני שנה, נעשה אקטואלי עוד יותר בימים אלו

הסרטון מציג מחקר שבדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות ...

30/12/2021

מוזמנים לפתוח את השנה החדשה בהשקת גיליון!

אנחנו שמחים להזמין אתכם להשקת הגיליון המיוחד על נחלי ישראל, שתתקיים במסגרת הכנס לניהול וקידום נחלי ישראל, ביום חמישי, 6 בינואר, במועצה לישראל יפה (ת"א).

בכנס תוכלו לשמוע על חשיבותו של הגיליון, להאזין להרצאות של חלק מהכותבים בו, להשכיל משלל הרצאות ודיונים בהשתתפות בכירי העוסקים בחקר נחלי ישראל ובניהולם, ולהנות מתכנים מיוחדים נוספים. בנוסף, יקבלו המשתתפים שי: עותק מודפס של הגיליון.
לא כדאי לפספס!

הקישור לתוכנית ולהרשמה בקישור הראשון

12/12/2021

שרון מרק - לשעבר סגנית ראש עיריית אשדוד, וסגנית עורך אקולוגיה וסביבה - מוצאת תיקוף מדעי למה שרואות עיניה: מקור לכלוך בחופי אשדוד הוא חופי עזה. לבעיה הזו יש כמובן ממד נוסף שלא נראה לעין לרוב: ביוב גולמי הנשפך בחופי עזה מגיע לחופי דרום המדינה ואף לקרבה מסוכנת למתקן התפלה.
זיהום חוצה גבולות הוא אתגר סביבתי ראשון במעלה. קשים הדברים שבעתיים כאשר אין הידברות ורצון לשיתוף פעולה בין הצדדים (וזאת כמובן בלשון המעטה).

08/12/2021

8.12 הוא יום המִחזוּר הבין-לאומי.
באקולוגיה וסביבה אנחנו עוסקים בנושא של מִחזוּר כל השנה, אם כי כמובן שבתחום הפסולת מִחזוּר אינו חזות הכל אלא רק פעולה אפשרית אחת, ובינינו אפילו לא המועילה ביותר מכולן.
לנוחיותכם ריכזנו פה תכנים מחכימים בנושא מִחזוּר ושימוש חוזר: https://magazine.isees.org.il/?cat=2388
ותכני פסולת וצרכנות בכלל תוכלו למצוא כאן: https://magazine.isees.org.il/?cat=2384

צילום: עינת שטקלר

02/12/2021

שמחים לבשר על צאתו לאור של גיליון חדש בנושא נחלי ישראל. קבלו טעימה.
לקריאת הגיליון או לרכישת עותק מודפס כנסו לאתר אקולוגיה וסביבה

01/12/2021

היום נכנס לתוקף הצו של השרה להגנת הסביבה Tamar Zandberg תמר זנדברג על הכללת מכלי המשקה הגדולים במסגרת חוק הפיקדון. המטרה היא להקטין את שיעור הטמנת הבקבוקים על-ידי הגדלת שיעורי ההשבה והמחזור.
להרחבת תכולת חוק הפיקדון משמעויות כלכליות וסביבתיות רבות שישפיעו על גורמים רבים – היצרנים, היבואנים, הרשתות הקמעונאיות, הצרכנים, הרשויות המקומיות ותאגידי המחזור.
במאמר שהתפרסם אצלנו מובא ניתוח כלכלי המעריך את התועלת הרוחבית למשק בכ-3 מיליון ש"ח בטווח הקצר. יתרה מכך, הרחבת השימוש במכונות אוטומטיות לקליטת המכלים צפויה לצמצם את העלויות לקמעונאים וכך אף להגדיל את התועלת למשק הישראלי.
קישור למאמר בתגובה הראשונה

10/11/2021

ברכות למיטל פלג מזרחי על הבחירה בה כאחת מ-40 הצעירים המבטיחים לשנת 2021 של מגזין דה-מרקר! מיטל היא חוקרת אופנה בת–קיימא, רכזת של תוכנית 'שינוי כיוון', ולאחרונה פרסמה אצלנו מאמר מרתק: הטוב, הרע והבר-קיימא: כיצד הטכנולוגיה שינתה וממשיכה לשנות את פני תעשיית האופנה.
כדאי לקרוא! הקישור בתגובה הראשונה.

בתמונה: Meital Peleg , מתוך: פסטיבל אופנה בת-קיימא בדיזנגוף סנטר. צילום: שחר הילה מרוז

16/08/2021

ליבנו עכשיו עם הרי ירושלים – עם הצמחייה, עם בעלי החיים, עם התושבים ועם כוחות הכיבוי וההצלה.
בשבועות האחרונים אנחנו רואים ומזעזעים מתדירותן ההולכת וגוברת של שרפות ענק ומעוצמתן.
ממשק רעייה יעיל יכול לצמצם את סכנת השרפות על-ידי הפחתת כמות הביומסה הצמחית ביערות ובשטחים הפתוחים.
לפני מספר חודשים פרסמנו מחקר המחקר שאם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו.
ואיפה נעשה המחקר? בהרי ירושלים.

רוצים להיות מעודכנים בחזית הידע המדעי הסביבתי? קראו על כך ועוד ב'אקולוגיה וסביבה':
https://www.magazine.isees.org.il/?p=22365

המחקר מומן על-ידי קרן המחקרים, אגף הייעור, קק"ל. מבוא שורשיו של גידול הצאן במרעה נעוצים בתרבויות המזרח התיכון מזה אלפי שנים. לאורך השנים, וגם כיום, נוסף על ההיבטים היצר...

10/08/2021

כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים?
פרסום חדש מתוך גיליון הקיץ

כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים?

לאחרונה התפרסם במגזין אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה מאמר קצר על השאלה - האם פאנלים סולאריים עשויים למתן את האי-שוויון החברתי?
בשאלה, כמובן, מגולמת התשובה, אבל העיקר היא המסגרת שתאפשר את השינוי - שינוי במדיניות האנרגיה, ממודל זרימה לינארי (קליטה וצבירה במספר נקודות מצומצם, הובלה ומכירה לכל המשתמשים), אל זרימה מעגלית (רשת שבה יצרנים רבים, אוגרים, משתמשים, מוכרים) והתארגנות פוליטית וחברתית שתאפשר את השינוי הכלכלי.

המאמר נכתב בעקבות הכנס: עושר עילי בעיר מעגלית - שהתקיים במאי האחרון, בו עסקנו בשאלה הזו, יחד עם ארגונים שותפים למטרת קידום הנושא: The Heschel Center for Sustainability מרכז השל לקיימות , הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | Technion , @ממשק - יישום מדע בממשל , הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים , of the sun - קהילת השמש , פורום הדיור הציבורי

#אנרגיהמתחדשת
#קיימות
#טכנולוגיהבשירותהחברה
#צדקחברתי

את המאמר כתבה רונית פיסו, מנהלת החממה החברתית בטכניון בהכוונה של ד"ר מירב אהרון גוטמן, היו"ר האקדמי של החממה החברתית
תודה רבה למגזין אקולוגיה וסביבה על הפרסום המכובד.

בתמונה:
ילדי בית ספר ציבורי בריו (נבדה, ארה"ב) חוגגים התקנת מערכת פוטו-וולטאית בבית ספרם – דוגמה להצלחת פעילות הארגון Black Rock Solar שהוקם לשם יצירת מקורות הכנסה לבתי ספר, לאוכלוסיות ילידיות, לעמותות ולערים קטנות. צילום: Black Rock Solar, Flickr, CC BY 2.0

02/08/2021

הים יכול להיות מסוכן לרוחצים, אבל לא רק מהסיבות המוכרות. איך מגיעים למי ים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה, והאם הם מסוכנים למתרחצים?
מוזמנים לקרוא על: הימצאות חיידקים פתוגניים רבי יציבות בשפכי נחלים בשרון
(הקישור בתגובה הראשונה).

21/07/2021

שמחים להביא לכם את גיליון הקיץ!
חלק מהתכנים כבר התפרסמו באתר ונוספים יתפרסמו בו בשבועות הקרובים.

על שער הגיליון: ונוס, אלת היופי והפריון הנצחית במיתולוגיה הרומאית, מוקפת בספק בגדים, ספק סמרטוטים. מהי האמירה החברתית-פוליטית של האומן האיטלקי (מיכלאנג'לו פיסטולטו) ביצירה זו, ואיך היא קשורה לימינו בכלל ולגיליון הקיץ בפרט? כנסו לפה ותבינו https://www.magazine.isees.org.il/?p=30490
לכלל תכני גיליון הקיץ: https://www.magazine.isees.org.il/?issue=issue_64

16/06/2021

אנחנו שמחים ונרגשים מהשבעתו של פרופ' אלון טל Alon Tal לכנסת ישראל!
בטוחים שבכנסת ימשיך פרופ' אלון טל לקדם ערכים סביבתיים וחברתיים לטובת כלל אזרחי ישראל.
לאורך השנים זכה אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה לתמיכתו הנלהבת של פרופ' טל, שאף פירסם אצלנו כעשרה מאמרים בשלל מרהיב של תחומים (בריאות הציבור, אקולוגיה, מדיניות, דמוגרפיה, חשיבה סביבתית, חינוך סביבתי, ופסולת) מוזמנים לקרוא את האחרונים מביניהם: http://bit.ly/Alon-Tal
חה"כ טל, הצלחתך – הצלחתנו!

06/06/2021

לפני מספר ימים החליט המשרד להגנת הסביבה לבטל את התוכנית להקמת המתקן הראשון להשבת אנרגיה, במישור אדומים. מנימוקי ההחלטה: מתקן השבת האנרגיה אינו עולה בקנה אחד עם אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה לכלכלה מעגלית.
זהו זמן טוב להיזכר בשולחן הדיונים של הגיליון הקודם שלנו: לשרוף או לא לשרוף? רב-שיח בנושא פתרון הקצה הראוי לפסולת – המשך הטמנה או הקמת מתקני שרפת פסולת להפקת אנרגיה.
רוצים להיות מעודכנים בחזית הידע הסביבתי - קראו על כך ועוד באתר החדש של אקולוגיה וסביבה

מדינת ישראל צועדת לקראת השלבים המתקדמים לטיפול בפסולת, ויש להחליט על אסטרטגיית סילוק השאריות הנותרות לאחר פעולות ההפחתה, המיון והמִחזור. נדרשת הכרעה בין הטמנת הפסו....

03/05/2021

אקולוגיה וסביבה מברך את פרופ' תמר דיין על זכייתה בפרס מפעל חיים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. פרופסור דיין נבחרה בשל תרומתה יוצאת הדופן לפעילות המדעית בישראל ובשל פועלה להקמת מוזיאון הטבע בתל אביב ע"ש שטיינהארדט והכרתו כתשתית מחקרית מדעית בעלת ערך ציבורי.
פרס מפעל חיים של האגודה חוגג את פועלם של חוקרים מובילים בתחומי האקולוגיה ומדעי הסביבה ויוענק באופן רשמי בוועידה השנתית ה-49 למדע ולסביבה שתיערך ב 8-7 ביולי 2021, בליווי נאום זכייה מטעמה של פרופ' דיין.
זמן טוב להכיר מקרוב את פועלה של פרופ' דיין ואת תרומתה לאורך השנים לעשייה המדעית בישראל. לראיון שלנו איתה בכתב העת, הכנסו לקישור: https://www.magazine.isees.org.il/?p=16520

קהילת העוסקים במגוון תחומי הסביבה גדולה, ולא מאפשרת לכל אחד מאיתנו להכיר את כל האחרים. בקהילה יש מגוון מרשים של נשים ואנשים בעלי כישורים יוצאי דופן, הישגים ראויים לצ....

27/04/2021

ההגבלות החמורות של רשות הכבאות על הבערת מדורות גדולות בל"ג בעומר קלקלה לכם את התוכנית לחג או שדווקא שימח אתכם לדעת שהשנה ל"ג בעומר לא יהיה היום עם זיהום האוויר הכבד ביותר בשנה? האיסור הוא חד פעמי, ואולי בעצם לא. הוא מוטל כבר ארבע שנים ברציפות, וכחלק ממגמות שינוי האקלים באזורינו הקיץ מתחיל מעט מוקדם יותר ולכן ניתן להעריך ששכיחות השנים עם עומס חום כבד בל"ג בעומר רק תעלה.
לכן השאלה שחיוני שתישאל היא: האם מדורות הן מרכיב הכרחי בחגיגות ל"ג בעומר, או שבמקומן אפשר לבצע פעילויות אחרות שיביאו לידי ביטוי את רוח החג?

על כך מוזמנים לקרוא במאמר: הפיכת חג הרסני סביבתית לחגיגה בריאה וסביבתית – מחקר התערבות בנושא ל"ג בעומר, מאת ד"ר דורית קרת ופרופ' אלון טל מאוניברסיטת תל אביב
https://www.magazine.isees.org.il/?p=16859

22/04/2021

לגגות ירוקים תועלת רבה – למשל קיבוע פחמן, ויסות טמפרטורה של בניינים, ספיגת מי גשם ומניעת נגר – וקיימות שתי שיטות טיפול: גגות ירוקים אקסטנסיביים (ללא השקיה, הגינון ושכבת הצמחייה מזעריים) וגגות ירוקים אינטנסיביים (מאופיינים בשכבת מצע עמוקה, בגינון ובהשקיה).
למרות הגידול בהיקף הקמתם של גגות ירוקים בעולם, בישראל מספר הגגות הירוקים עדיין מצומצם, והתהליך להתאמת הפרקטיקה לתנאים המקומיים עדיין בהתהוות. מדוע אסדרה של גגות ירוקים אקסטנסיביים חשובה ומה יתרום להתאמתם לאקלים הים תיכוני המקומי?

קראו על כך במאמר באתר אקולוגיה וסביבה: https://www.magazine.isees.org.il/?p=22382

המאמר הוא פרי עטו של ד"ר Amiel Vasl ואחרים

מבוא הקמת גגות ירוקים (שכבת צמחייה על גג מבנים) בעת המודרנית החלה בגרמניה בתחילת המאה ה-20 במטרה להקטין את עוצמת הנגר באירועי גשם. ככל שעבר הזמן נזקפה תועלת נוספת לגגו....

12/04/2021

קצת לפני יום העצמאות אנחנו מביאים אליכן/ם את גיליון האביב של אקולוגיה וסביבה. סקרנים לגלות מה הביא איתו האביב? הנה טעימה אחת קטנה מתוך הגיליון, על מאמר שעוסק בדרכים הנכונות לניהול נמלי ישראל וכיצד ניתן להקטין את פגיעתם בבריאות הציבור ובסביבה:
נחיתת הזפת לאורך חופי הים התיכון הזכירה לכולם את החשיבות העצומה בהגנת הסביבה הימית מפני תקריות זיהום ים בשמן ובכלל. עם זאת, בעוד שיש להיות ערוכים טוב יותר לאירועי זיהום, יש להשקיע מחשבה בתכנון, בהקמה ובניהול חכם ושגרתי של מתקני תשתית, כגון נמלים מסחריים.

את הידיעה כתב רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה ימית, המשרד להגנת הסביבה, והוא הקדיש אותה לד”ר שמרית פרקול-פינקל ז”ל, מנכ”ל חברת Econcrete, שהקדישה חייה למבנים ימיים ידידותיים לסביבה ושאיבדה את חייה באופן טרגי בתאונת דרכים לפני כחודש.

למאמר המלא באקולוגיה וסביבה: https://www.magazine.isees.org.il/?p=22300