https://soundcloud.com/dany-edelson

אתם זוכרים את השירים, Tel Aviv (2024)

17/08/2024

"כל המילים השמחות
פרצו, שוב, בהורה סוערת
טיפסנו עם כל הרוחות
אל פסגת החרמון הזוהרת

עם שחר הלילה נמלט
טובע העמק באור
דמשק באופק נבלעת
גלבוע נושק לתבור...

לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.

אילו היית כאן איתי
הייתי נותן לך מזכרת
את כל האורות, חמדתי
מהבניאס ועד הכינרת

הייתי מגיש לך מלכות
טובלת בים של זהב
משלג הייתי תופר לך
שמלה לבנה כשנהב

לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.

היינו גולשים במדרון
היינו שוטפים עם הרוח
שותקים בחדוות תימהון...
ונושקים זה לזו לקינוח

אך את לא נמצאת לצידי
ורק המקלע בידי
נשבעתי אבנה לך ארמון
ארמון במלכות החרמון...

לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים."
נפרדים בעצב רב מהפזמונאי, ושדרן הרדיו, יובב כץ ז"ל. שהלך לעולמו בגיל 88. לזכרו נספר את סיפורו של השיר שחיבר "מלכות החרמון" שהלחין אפי נצר ושרה להקת פיקוד הצפון עם הסולן מוצי אביב,

שני השירים המזוהים ביותר, עם יובב כץ הם השירים שכתב אחרי מלחמת ששת הימים – "בתי את בוכה או צוחקת" ו"מלכות החרמון" המוכר גם כ"כל המילים השמחות". שני השירים עוסקים ברמת הגולן, אף שיובב כץ בעצמו שירת במילואים בסיני, כמפקד סיירת שריון במילואים. אבל קשר מיוחד היה לו ליישובי הגולן במיוחד לקיבוץ גדות. שהיה בחזית מאז שנוסד בשנת 1949 ועד מלחמת ששת הימים. בתקופת טרם המלחמה ספג הקיבוץ הפגזות נוראות.
מכל הארץ הגיעו מתנדבים לעזור בשיקום הבתים ובעבודות המשק.

בין המתנדבים היו זוג צעיר חברי קיבוץ נען יובב וכרמית.כץ.. "את שני השירים כתבתי ממש בתוך מלחמת ששת הימים. בסיני." סיפר בעבר יובב כץ על כתיבת שני להיטיו הגדולים ביותר. הזוג הגיע לקיבוץ גדות בשנת 1958.
אחרי שמונה שנים, כשפרצה מלחמת ששת הימים, היה יובב כץ מפקד סיירת של גדוד שריון באוגדה של אריק שרון ולחם בחזית הדרום. הקרבות בחזית סיני נגמרו אחרי שלושה ארבעה ימים. מבחינתו של יובב הלחימה הסתיימה
אז הוא התפנה לשמוע ברדיו מה קורה בשאר הגזרות. שמע את הסיפורים על כיבוש הגולן וירושלים והתרגש מאד. ואז, כמו בסיפורים, התיישב יובב כץ בצל הג'יפ וכתב סקיצות לשני שירים. "בתי את בוכה או צוחקת", ו-"מלכות החרמון".

השיר הראשון שבוצע מהשניים היה בתי את בוכה או צוחקת,
יובב כץ שלח אותו לעזריה רפפורט שהפיק את תכנית הרדיו המיתולוגית בקול ישראל , חוחים וחיוכים. הוא העביר את המילים למנהל המוסיקלי של התכנית, דוד קריבושי שהלחין מיד ושילב את השיר בתכנית הראשונה ששודרה אחרי המלחמה. על סיפורו של "בתי את בוכה או צוחקת" כתבנו לפני שנתיים ומוזמנים לחפש אותו בפייסבוק.

מעודד מהצלחת השיר ברדיו נפתחו עבור יובב כץ כמה דלתות והוא יכל להציע שירים נוספים שלו. כך שלח את "מלכות החרמון " ללהקת פיקוד צפון, שמעון ישראלי היה הבמאי בתוכנית, "על הרמה", שהזניקה את "להקת פיקוד הצפון" לשורה הראשונה של הלהקות הצבאיות באותה השנה, 1968. הזמר הצעיר היה מוצי אביב, שעמד להשתחרר וקיבל "צ'ופר" לשיר את השיר. המנהל המוסיקלי היה פולדי שצמן, שקיבל את השיר מאפי נצר, שקיבל את המילים של יובב כץ.

השיר כתוב כמכתב של חייל המשרת בחרמון אל אהובתו. החייל המאוהב מפנטז על ביקור של חברתו אצלו במלכות החרמון. והוא מבטיח לה, שלו הייתה לידו הוא היה נושא אותה על כפיים מעל ערפילים וענן לקטוף כוכבים בשמים. הוא היה נותן לה במתנה את כל האורות מהבניאס ועד הכינרת. "מלכות החרמון " היה ללהיט ענק. במשך שלושה חודשים שהה בראש מצעד הפזמונים, והיה לשיר השנה של שנת 1968 גם בקול ישראל וגם בגלי צה"ל.

לאחר שהשיר היה להיט ידוע, ב-6 לאוקטובר 1973 יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, נכבש המוצב הישראלי של החרמון ע"י הסורים. אבדות רבות ספג צה"ל בניסיון להחזירו לידיו. וכך השיר "מלכות החרמון" לא נוגן בתחנות השידור הישראליות בעת מלחמת יום הכיפורים. רק בליל ה-21/22 באוקטובר 1973, כשברור היה כי מוצב החרמון חוזר שוב לידיים ישראליות, התקשר דובר צה"ל לגלי- צה"ל וביקש להשמיע את השיר עוד לפני שנמסר מידע על הכיבוש עצמו. לפעמים, מתברר, מקדימים השירים את החדשות.

שדרן הרדיו והפזמונאי יובב כץ ז"ל. הלך לעולמו בגיל 88 בהוספיס בית לאחר מחלה. כץ נולד וגדל בקיבוץ נען לציפורה ופרץ שהיו ממייסדי הקיבוץ. ב–1954 התגייס לחיל השריון ולחם כקצין במבצע קדש. לאחר שחרורו מצה"ל. במשך שנים היה במאי של להקות צבאיות ולהקות זמר אזרחיות . עיקר הקריירה שלו הייתה ברדיו, שבו שידר במשך עשרות שנים, גם שנים רבות אחרי שיצא לפנסיה. התכניות המזוהות עמו ביותר ברדיו, אותן הוא הוביל בהתמדה עשרות שנים, הן "שנינו ביחד וכל אחד לחוד" שעסקה בייעוץ פסיכולוגי ברדיו ו"מועדון הלילה השלישי". תכניות אחרות שהוא יצר, ערך והגיש הן "אלה הם חייך" (שעם הקמת הטלוויזיה עובדה לתכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה").

הפזמונאות לא הייתה עיסוקו המרכזי, אך הוא כתב שירים רבים, שחלקם היו ללהיטים גדולים כמו שיריו של אריס סאן "סיגל" ו"צלילי הלילה" ו"לאהוב את החיים" של דני גרנות, שהיה חייל בלהקת פיקוד דרום בבימויו.
ב–2015 התפרסם ספרו, "בתי את בוכה או צוחקת", אסופה מיצירותיו לאורך השנים, בהוצאת אופיר ביכורים. אנחנו עצובים וכואבים על לכתו של יובב כץ ז"ל.
איש יקר ואהוב. אהבת ארץ ישראל הייתה נטועה עמוק בליבו, ואנו משתתפים
בצער המשפחה והחברים. יהי זכרו ברוך.
Dany Edelson שדרן רדיו ומנהל הקהילה

***********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית

בהכנת הפוסט נעזרנו במאמר של עופר גביש באתר סיפורי שיר
צילום: אסף פרידמן

14/08/2024

"אֶת אוֹתוֹ הַבֹּקֶר לֹא אֶשְׁכַּח
כְּשֶׁטָּמַנְתְּ רֹאשֵׁךְ בְּתוֹךְ הַכַּר
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאֹהֶל נָח
וְרֹאשִׁי הֲלוּם שֵׁכָר.

כְּשֶׁלָּחַשְׁתִּי בְּאָזְנֵךְ אֶת שְׁמָהּ
אֶת יָדַי אָסַפְתְּ בְּיָד קָרָה
וְדִמְעָה אַחַת חַמָּה
אֶל כַּפּוֹת יָדַי נָשְׁרָה.

הִנֵּה יָמִים רַבִּים חָלְפוּ
וּשְׁתֵּי יָדַי עָיְפוּ
וְעֵינַיִךְ מַה יָּפוּ
כְּעֵינֵי רָחֵל.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לֵאָה
אוֹהֵב אוֹתָךְ גֵּאָה
אִם אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ לֵאָה
שְׁמִי לֹא יִשְׂרָאֵל.

אַל יֵמַר לִבֵּךְ עַל אֲחוֹתֵךְ
הֵן בָּנַיִךְ לְצִדֵּךְ יוֹשְׁבִים
אַל תַּפְנִי אִשָּׁה אֶת מַבָּטֵךְ
כָּל חֲלוֹמוֹתַי קְרוֹבִים.
מַה בְּקַשְׁתֵּךְ אִמְרֵי לֵאָה
שֶׁבַע הַשָּׁנִים חָלְפוּ מִזְּמַן
וְנוֹתְרָה רַק עוֹד שָׁעָה
טֶרֶם יִסָּגֵר הַגַּן.

הִנֵּה יָמִים רַבִּים חָלְפוּ
וּשְׁתֵּי יָדַי עָיְפוּ
וְעֵינַיִךְ מַה יָּפוּ
כְּעֵינֵי רָחֵל.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ לֵאָה
אוֹהֵב אוֹתָךְ גֵּאָה
אִם אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ לֵאָה
שְׁמִי לֹא יִשְׂרָאֵל."
שנתיים חלפו מאז נפרדנו מאגדת המוזיקה הישראלית המאסטרו צביקה פיק ז"ל . שניחן ביכולות מוזיקליות יוצאות דופן ושכמותן לא נראו לפניו.

את השיר הבלתי נשכח של צביקה פיק משנת 1974 שכתב אהוד מנור ז"ל.
על משולש האהבה של יעקב אבינו "אני אוהב אותך לאה" כולנו מכירים ואוהבים. מנור החליט לכתוב את השיר בסגנון "מכתב שלא נכתב" מיעקב ללאה, ושם בפיו של יעקב (או בשמו השני - ישראל) דברי פיוס ונחמה עבור האחות המקופחת. אהוד מנור ניסה לתאר בשיר את משולש האהבה המורכב בין יעקב אבינו לשתי נשותיו, לאה ורחל, מפרשת ויצא ונמלא בתחושות אי-צדק קשות. פרשת ויצא משכה אליה לאורך ההיסטוריה אנשי אמנות רבים
ןעורר השראה אצל משוררים ובהם אהוד מנור שקרא את הפרשה בסוף שנת 1973

מנור הרגיש שהגיע הזמן לעשות צדק עם דמותה של לאה. שורה אחרי שורה אהוד מנור עובר ומתקן את מה שקומם אותו. בבית הראשון יעקב "מתייחס" לבוקר בו גילה שלבן, אביהן של רחל ולאה, רימה אותו כשהבטיח לו את רחל, אבל למעשה הוא קיבל את לאה: "וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה" (בראשית כ"ט 25). אולם, השיר של מנור לוקח כיוון אחר מהטקסט המקראי, ולא מתמקד במעשה ההונאה של לבן אלא בטרגדיה של לאה – היא הרי ידעה שיעקב אוהב את אחותה ושדברי האהבה שאמר לה לפני שהוא גילה את התרמית, לא כוונו אליה.

הבית השני נכתב בנקודת זמן אחרת לגמרי,
לאחר שלאה ילדה את בניה ו-"שבע השנים חלפו מזמן" כאן הכוונה לשבע השנים הראשונות שיעקב עבד לכאורה עבור רחל אך בדיעבד עבור לאה, וַיַּרְא יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ; וְרָחֵל, עֲקָרָה (בראשית כ"ט 31)
תחילת הפזמון ("הנה ימים רבים חלפו ושתי ידי עייפו") מתייחסת לשבע השנים בהן יעקב עבד עבור שתי נשותיו – רחל ולאה. שבועתו "אם אשכח אותך לאה, שמי לא ישראל" מתייחסת לפסוק "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם" (תהילים קל"ז 5).

שמו של השיר - "אני אוהב אותך לאה" ,מתייחס בעקיפין לכתוב "וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה", וזאת בשעה שעל אחותה רחל נאמר "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (בראשית כ"ט 20), ואף משווה בינהן "וַיֶּאֱהַב גַּם-אֶת-רָחֵל מִלֵּאָה" (בראשית כ"ט 30).
בשירו של אהוד מנור יעקב יזעק "אני אוהב אותך לאה". הוכחה לכך נמצאת בפזמון: "אם אשכח אותך לאה שמי לא ישראל". את השם ישראל קיבל יעקב
רק כשחזר לארץ. מכאן ברור שלא יעקב הצעיר שר את השיר אלא ישראל שמתאבל על רחל האהובה ומוצא נחמה בלאה, שגם אותה, בניגוד לכל מה שהרגישה, הוא תמיד אהב מאוד.

לאחר כתיבת השיר פנה אהוד מנור אל צביקה פיק וביקש ממנו
לחן דרמטי ומרגש. וצביקה פיק הגאון המוזיקלי ידע להביא את כל כולו ללחן ולביצוע, השיר התפרסם באלבומו השני של הזמר שנקרא "מה עכשיו?"
משנת 1974. וריגש מדינה שלמה. הלחן של פיק מעניק לשיר אווירה רומנטית עד מאוד, הבתים בנויים בלחן מינורי ומהורהר. קצת מטיל ספק בסיפור האהבה "המקוטע והאסימטרי" שבין יעקב ללאה. לעומת זאת, הפזמון בנוי כעלייה הולכת וגוברת, יש בלחן המופלא הזה המון אהבה , כמיהה ועצב.

לאורך כשישה עשורים של פעילות מוזיקלית ענפה, צביקה פיק ז"ל הלחין וביצע שירי משוררים, כתב המנוני פופ ששינו והשפיעו על תקופות שונות,
לעד הוא יזכר כאחד המוזיקאים הישראלים הגדולים בכל הזמנים. הוא חידש את הנוף התרבותי הישראלי וחולל בו שינוי מהפכני. צביקה פיק שר 'מוזיקה ללב היא חודרת' - וזה משפט שמתאר בדיוק רב את שיריו ומנגינותיו שחדרו ללב ולתרבות הישראלית. לפני שנתיים נפרדנו ממנו בצער ובכאב גדול.
אך השירים והמנגינות שהותיר אחריו ימשיכו להתנגן אצלנו עוד שנים רבות.
יהי זכרו ברוך.
Dany Edelson שדרן רדיו
***************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

בהכנת הפוסט נעזרנו בפוסט מאת שרון כהן בקבוצת הסיפור מאחורי משנת 2020. בתגובות תוכלו להאזין למיטב שיריו היפים של צביקה פיק ז"ל בתוכנית שהוקלטה לפני שנתיים

צילום: סער יעקב, לע"מ

04/08/2024

"תַּחַת שָׁמַיִם רֵיקִים
נִשְׁעָן עָל מִלִּים בָּאֲוִיר
בַּיָּד עוֹד אוֹחֵז
אֶת הָרֵיחַ שֶׁל גּוּפֵךְ
הַמָּקוֹם שֶׁנָּגַעַתְּ בִּי שׂוֹרֵף
וְאַתְּ אֵינֵךְ.

תַּחַת שָׁמַיִם שְׁחֹרִים
עוֹמֵד מְקֻפָּל מִכְּאֵב
חוֹזֵר לְחַפֵּשׂ שׁוּב
אוֹתָךְ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה
לִרְאוֹת אִם אַתְּ עֲדַיִן בּוֹכָה
וְאַתְּ אֵינֵךְ.

בַּמָּקוֹם בּוֹ עָמַדְתְּ
נִשְׁאָר רַק אֲוִיר
בְּלִי חַמְצָן
וַאֲנִי עוֹמֵד,
נֶאֱחָז בָּאֲוִיר
נֶאֱחָז בְּאֲוִיר
וְאַתְּ אֵינֵךְ.

תַּחַת שָׁמַיִם שׁוֹתְקִים
אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הַקִּיר
מַבְטִיחַ לוֹ שׁוּב
לְהִשְׁתַּנּוֹת בִּשְׁבִילֵךְ
וְיוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא יֵלֵךְ
וְאַתְּ אֵינֵךְ."

הפזמונאית והסופרת חנה גולדברג חוותה אהבה גדולה ועזה
ואז הגיע שברון הלב והיא נפרדה ממנו. אז היא כתבה על זה שיר אהבה
שבור לב. אבל למה הוא נקשר למתקפה כימית?

באילו נסיבות נכתב "נאחז באוויר" על כך כותבת חנה גולדברג באתר האינטרנט שלה:

שנים חיפשתי את אהבת חיי, מגיל 17. כל החברות שלי כבר התחתנו,
הולידו ילדים, התגרשו, ורק אני המשכתי לחפש. האמנתי שיש מישהו בעולם הזה שהוא "אהבת חיי", וכל מה שאני צריכה לעשות זה רק למצוא אותו
ואז, זה קרה התאהבתי. הוא היה חכם, מצחיק, מושך, יפה. כל הזמן רציתי לנשק אותו. לא יכולתי להוריד ממנו את הידיים. הייתי כל-כך מאושרת. וחשבתי שמעכשיו והלאה אני פשוט אהיה מאושרת לנצח. אבל אחרי שנה הסתבר לי שהגבר הזה, אהבת חיי, עושה לי כל כך רע. הקשר הזה פשוט הרס אותי. נהייתי כל כך קטנה, חסרת ביטחון ואומללה. שנה שלמה התלבטתי מה לעשות: להישאר עם אהבת חיי, שהתגלתה כאהבה שלא בריאה לי, או להציל את חיי? החלטתי לעזוב אותו. זה היה המעשה הכי אמיץ שעשיתי בחיים. זה היה כמו לכרות לעצמי רגל. הכאב כמעט הרג אותי.. ואז כתבתי : "במקום בו עמדת נשאר רק אוויר, בלי חמצן, ואני עומד, נאחז באוויר, ואת אינך.".

בתוכנית שהקלטנו לפני 4 שנים ביום הולדתו ה 70 של גידי גוב שיתפה אותנו חנה גולדברג איך הגיע השיר לגידי גוב ולמה הוא נקשר למתקפה כימית שאיימה על ישראל?

" כתבתי את השיר אחרי פרידה מאוד כואבת. וכתבתי אותו על לחן שהביא לי איזשהו זמר. והלחן היה מאוד מלודי ועצוב וזה התחבר לכאב הפרידה שלי.
אבל כשהזמר ולא משנה מה שמו בא אלי והראיתי לו מה כתבתי לא התחבר לטקסט שלי ואמר שזה נורא עצוב ושובר לב. וביקש ממני לכתוב משהו אחר קצת פחות עצוב. ומה זה נאחז באוויר. ? אבל סירבתי לשנות את המילים.

וככה השיר נשאר דחוי במגירה . אחרי איזה תקופה ארוכה הגיע אלי גידי גוב לחפש שירים לאלבום חדש שבדרך. שנה קודם כתבתי לו שיר לפסטיגל.
וגידי התאהב בשיר מיד. נתתי את השיר לעובד אפרת כדי שילחין אותו. וכשגידי שר פעם ראשונה את השיר בסקיצה שהוא הקליט. הוא התקשר אלי ואמר שנורא קשה לו לשיר אוויר בלי חמצן.. אמרתי לו גידי, אני לא משנה
את המשפט הזה כי זה הלב של השיר . אני הרבה פעמים כן מוכנה להקשיב ולהתאים ולעשות שינויים. אבל הרגשתי שהשיר כ"כ מדויק ולכד את הרגש
וכל נגיעה בו זה פשוט לקלקל את השיר. אלון אולארצ'יק עשה את העיבוד לשיר. והעיבוד לקח את השיר לקצת יותר שמח. אבל איכשהו עם הקול של גידי
זה יצר את הקסם של השיר".

מועד יציאת השיר לרדיו בשביל לקדם את האלבום "אין עוד יום"
יצא בדיוק עם תחילת מלחמת המפרץ. והחשש בישראל היה לטילים עם
ראש נשק כימי מעיראק. ועם כל אזעקות הרדיו לא הפסיק להשמיע את "נאחז באוויר" על כך מספרת חנה גולדברג ?

"השיר יצא לרדיו בינואר 1991, בדיוק ביום שבו פרצה מלחמת המפרץ הראשונה, וסדאם חוסיין התחיל לירות עלינו טילים. כולנו חששנו מטילים כימיים. עם כל אזעקה נכנסנו לחדר האטום ושמנו מסכות אב"ך על הפנים. ובכל אזעקה השמיעו ברדיו את 'נאחז באוויר'. ופתאום התקשרו אלי מגלי צהל ושאלו: 'חנה, איך הספקת לכתוב שיר לכבוד המלחמה הכימית?' וככה שיר הפרידה שלי הפך ל…שיר המלחמה הכימית. למזלי, עם השנים, השיר התנתק מההקשר הזה וחזר למחוזות הרגש. ככה זה עם שירים, יש להם חיים משל עצמם".

ב-2013 במופע הגדול האחרון של להקת כוורת בפארק הירקון השיר קיבל משמעות נוספת כשגידי גוב הקדיש אותו לאישתו שנפטרה. זה היה רגע מרגש מאוד במופע."

נאחל המון מזל טוב בריאות ואהבה לאייקון הישראלי הנצחי גידי גוב.
שמציין יום הולדת 74. בקולו הממכר המענג המלא בקסם, הצליח גוב להטביע את חותמו בתחנות תרבות רבות במיתולוגיה הישראלית. מלהקת הנח"ל , לכוורת, גזוז, דודה, ״הלהקה״, זהו זה!, הכבש ה-16, דיזנגוף 99, לילה גוב, וקריירת סולו מפוארת ומרשימה. כל זה הפכו אותו לאחד הזמרים החשובים והמשפיעים על המוזיקה הישראלית, מזל טוב גידי גוב אנחנו אוהבים אותך מאוד . המשך להנעים את זמננו וימינו בשיריך המופלאים ובקולך המיוחד.
בתגובות תוכלו להאזין לפודקאסט עם מיטב שיריו היפים.

Dany Edelson שדרן רדיו.

********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.
צילום: אילן בשור

25/07/2024

"וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ
רַק בְּשֶׁלָּנוּ
בְּלִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת
וּכְבָר אַחֶרֶת.
וְאֵין טַעַם לְכַסּוֹת
כִּי בַּפֶּתַח נִכְנָסוֹת
הַתְּמוּרוֹת.

מִי שֶׁצָּמֵא לְכָל מֶחְוָה שֶׁל חֶסֶד
אָזְנוֹ תּוֹפֶסֶת
אֵיךְ הַקְּרִיאוֹת חוֹצוֹת אֶת הָרְחוֹב.
שׁוֹאֵל עֲדַיִן
שׁוֹאֵל מֵאַיִן
כֵּן מֵאַיִן כֹּחוֹת לִשְׁאֹב.

זֶה בָּזוֹ נַבִּיט
וְנִתְמַהּ שֵׁנִית
אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה.
לִפְעָמִים אֲנִי
לִפְעָמִים אַתָּה
כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.

מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ
לִבּוֹ לַבַּיִת
וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו.
אֶת מִי יַשְׁבִּיעַ
אֶת מִי יַרְגִּיעַ
וְעַל מָה יִתְפַּלֵּל עַד סְתָו.

זֶה בָּזוֹ נַבִּיט
וְנִתְמַהּ שֵׁנִית
אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה.
לִפְעָמִים אֲנִי
לִפְעָמִים אַתָּה
כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה. "
במיוחד בימים אלו ימי מלחמה ואבל, כולנו קצת זקוקים לנחמה ולחסד. והמשוררת והפזמונאית רחל שפירא, שהיום חל יום הולדתה, עוזרת לנו בשירה היפה למצוא את המילים הנכונות.

את "נחמה" כתבה רחל שפירא ב-1981 עבור הזמרת אילנית. וכמו רבים משיריה של שפירא קיבל השיר פרשנויות שונות ומגוונות ומעמד של שיר זיכרון. אף על פי שנכתב בנסיבות אישיות. כשנשאלה שפירא על מה נכתב השיר?
ענתה ככה: "המבט שלי מופנה תמיד למצבים של קושי".

בכתבה של רז שכניק על שיריה של רחל שפירא בידיעות אחרונות
הוסיפה עוד שפירא על ומה היא במיוחד אוהבת בו:
"השיר נכתב בנסיבות אישיות לגמרי וכמו שקורה הרבה פעמים הוא התקבל כתיעוד של אירוע ציבורי ומשודר הרבה באירועים ממלכתיים, לפעמים אני חוששת ששירים ששרים ומנגנים בטקסים ומאוד שגורים ככאלה, אחרי זמן מפסיקים להקשיב להם. אני רוצה לבקש מהמאזינים: תקשיבו מפעם לפעם למילים, כאילו אתם שומעים שיר כמו נחמה בפעם הראשונה. השורה שאני הכי אוהבת ונורא שמחה שכתבתי אותה בשיר: ופני הנוף ראי לחרדותיו".

רחל שפירא המחוננת והמופלאה כתבה שיר שכולנו יכולים למצוא בו רגע אישי. את הפינה הרגשית שלו, ואת הביטוי לכאב שלו, והמילים שלה מתמזגות
היטב עם הלחן המופלא שכתבה לו כלת פרס ישראל לזמר העברי
נורית הירש. והשיר כל כך מרגש שאפילו חוה אלברשטיין. הקליטה את השיר שנה אחרי הביצוע של אילנית.

גם השיר "נחמה" קיבל משמעות מצמררת אחרי 7 באוקטובר.
למשל בשורה 'ולכאורה עסקנו בשלנו, רק בשלנו, בלי לבקש גדולות ונצורות'. האנשים והתושבים בקיבוצים בדרום חיו בגן עדן שלם ויפה ולפתע השלווה מופרת ובפתח נכנסות תמורות האש והעשן. השיר הזה פשוט מבטא באופן מדויק את מה שכולנו מרגישים עכשיו והרגשנו אז.

בשירים המופלאים שרחל שפירא כותבת היא מטיבה לתאר רגשות והלכי רוח. ומצליחה בכך לגעת בנו, ולזכך את הרגשות הכמוסים שלנו. ורבים משיריה כבר הפכו מזמן לנכסי צאן ברזל,במוזיקה הישראלית.

נאחל למשוררת הנפלאה שלנו רחל שפירא המון מזל טוב לכבוד יום הולדתה
ה 79. בריאות אושר ואהבה ורוצים להגיד תודה על השירים הרגישים והיפים שאת מעניקה לנו. ושרק תמשיכי לזכות אותנו עוד שנים ארוכות
ביצירות נפלאות ומרגשות כמו שרק את יודעת לכתוב.
Dany Edelson שדרן רדיו
*********************************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבתו של רז שכניק בעיתון ידיעות אחרונות על הסיפורים מאחורי שיריה של רחל שפירא.
צילום: משה שי

20/07/2024

ציינו השבוע את יום הולדתו ה 80 של אחד מענקי הזמר העברי לדורותיו
קובי אשרת. יוצר ומלחין שבמשך יותר מ-50 שנה של יצירה בהן אשרת חולק
איתנו את כישרונו, ופונה לליבם של קהלים מגוונים בגילאים שונים מכל העדות והמינים, תוך כדי שיתוף פעולה עם אושיות תרבות במוזיקה הישראלית.

יצירותיו הן חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי, המלווה אותנו מינקות ועד בגרות בכל תחנות החיים - בפודקאסט מיוחד של אתם זוכרים את השירים
היה לנו את הכבוד והעונג לשוחח ולראיין טלפונית את קובי אשרת
וחזרנו אל מיטב שיריו היפים והבלתי נשכחים מ הללויה", "יחד" "אולי עוד קיץ",
"גשם בעיתו", "גלי", "16 מלאו לנער", "לך איתה", "עולה עולה", "בת 60", "ילדונת" ו"אין לך מה לדאוג"."גלגל ענק" ועוד רבים וטובים
לינק להאזנה בתגובות
Dany Edelson שדרן רדיו
קובי אשרת - Kobi Oshrat

*************************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית
צילום: שלומי יוסף

18/07/2024

"יש ערמה של חברה על הדשא
אני דברים כאלה מחבב
בנים בנות ביחד, זה יפה ש -
יש אומץ לפעמים להתערבב.

שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן.

מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל.

גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות.

כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
ואת גופי הופכת לפסנתר.

וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל.
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל.

ומתוכו אלי שוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."

שואל: "גם את ישנת?" - עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה.
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך."

אני שותק. שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם".

זה סיפור נחמד על אגדה שהייתה באמת - "אגדת דשא".

סיפורונו מתחיל בשנות ה 60 בקיבוץ משמרות. חי לו אז זמר מקומי ושמו דני חנוך. לדני היה קול צלול ונעים, והוא העריץ זמר גדול שכבר אז שמו הלך לפניו קראו לו אריק איינשטיין. יום אחד, לקראת טקס חתונה בקיבוץ של עוזי חגי ובח"ל איווה. פנה דני חנוך לאחיו הצעיר שלום חנוך "קח את חברך הטוב, מאיר אריאל, ויחד כתבו לי שיר על הווי הקיבוץ..." ביקש דני מאחיו הנער והוסיף:
"אם אפשר אשמח שהשיר ידמה בסגנונו ללהיטו הידוע של איינשטיין - "יצאנו אט." שכתבו חיים חפר ודוד זהבי. ואם תנסו לשיר את השיר על פי מנגינת "יצאנו אט" תגלו שזה מתאים.

היה זה אחד השירים הראשונים שכתבו השניים יחד בקיבוץ. רבים משיריהם נוצרו בהזמנה לאירועים בהם הופיעה להקת הקיבוץ, המשמרון, חלקם כפרודיות.

השיר נכתב והולחן בשנת 1961. מאיר אריאל היה אז בן 18, ואילו שלום חנוך היה בסך הכל נער בן 15 בלבד. מאיר אריאל כתב שיר שמתאר ערב קיץ בקיבוץ כשנערים ונערות רובצים ביחד על הדשא. והנה בחצי נמנום נרקמת לה עלילה אירוטית. שלום חנוך ראה את המילים של השיר והחליט שהוא רוצה לחבר לחן מקורי משלו.

לשיר היו כמה גרסאות טקסט שכתב לו מאיר אריאל. וגם היו לו מילים יותר נועזות, אשר שונו כשיצא לציבור הרחב. למשל במקום "חושבים במי להתאהב הלילה", כתב בהתחלה מאיר אריאל "חושבים על מי להתאמן הלילה", ומעבר לבתים המוכרים לנו שכולל תשעה בתים. בנוסחתו הידועה, יש שלושה בתים נוספים שלא נכנסו להקלטת השיר. בערבי הקיבוץ בשנות ה 60 היה השיר מעורר גלי צחוק. כאשר שלום חנוך ומאיר אריאל היו שרים אותו באירועים על הדשא של הקיבוץ. חנן יובל שגדל יחד עם החבורה מקיבוץ משמרות, סיפר שכאשר שמע את השיר באחד הערבים של החברה על הדשא אמר לעצמו,
'זה שיר יפה למה צוחקים ממנו,'

חנן יובל היה גם הראשון ששר את זה מחוץ לדשא שבקיבוץ משמרות .
וככה דודו אלהרר שמע את "אגדת דשא" והקליט אותו ראשון בשנת 1970. העיבוד שהוקלט לגרסת השיר נכתב על ידי אלברט פיאמנטה.
בשנת 1974, היה זה אושיק לוי שהקליט את השיר לאלבומו השני.
וגם אליל נעוריו של דני חנוך מבצעו המקורי של השיר בערבי הקיבוץ.
אריק איינשטיין ז"ל הקליט אותו לאלבומו 'סע לאט' והפך את השיר
לקלאסיקה ישראלית נצחית שכולנו אוהבים.

25 שנה חלפו מאז מותו בטרם עת,של המשורר והזמר מאיר אריאל ז"ל,
הוא היה וירטואוז לשוני של השפה העברית, שתמיד צרך וקידש את המילה,
את השיר, ואת הטקסט. כותב חד פעמי שידע לשלב את כתבי הקודש עם שפת הרחוב. כשהוא ליווה את עצמו עם הגיטרה מאיר אריאל נתן למילים לספר את החוויות האישיות שלו, ובזכות עושר הביטוי המופלא שלו הטקסטים והשירים שלו נכנסו עמוק ללב של כולנו. יהי זכרו ברוך
Dany Edelson שדרן רדיו
מאיר אריאל Meir Ariel

*******************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוסיקה הנוסטלגית הישראלית.

בתגובות תוכלו להאזין לפודקאסט שלנו עם מיטב השירים היפים שכתב והלחין
מאיר אריאל ז"ל.

בהכנת הפוסט נעזרנו במאמרו של אסף אשתר על השיר ושל איתי פלאות
צילום: רפי גולדמן

15/07/2024

"הַלְלוּיָּהּ לָעוֹלָם,
הַלְלוּיָּהּ יָשִׁירוּ כֻּלָּם
בְּמִלָּה אַחַת בּוֹדֶדָה
הַלֵּב מָלֵא בַּהֲמוֹן תּוֹדָה
וְהוֹלֵם גַּם הוּא, אֵיזֶה עוֹלָם נִפְלָא.

הַלְלוּיָּהּ עִם הַשִּׁיר,
הַלְלוּיָּהּ עַל יוֹם שֶׁמֵּאִיר,
הַלְלוּיָּהּ עַל מַה שֶׁהָיָה, יָהּ,
וּמַה שֶׁעוֹד לֹא הָיָה - הַלְלוּיָּהּ.

הַלְלוּיָּהּ לָעוֹלָם,
הַלְלוּיָּהּ יָשִׁירוּ כֻּלָּם
וְהָעִנְבָּלִים הַגְּדוֹלִים יְהַדְהֵדוּ בַּהֲמוֹן צְלִילִים
וְאִתָּנוּ הֵם יֹאמְרוּ, הַלְלוּיָּהּ.

הַלְלוּיָּהּ עִם הַשִּׁיר,
הַלְלוּיָּהּ עַל יוֹם שֶׁמֵּאִיר,
הַלְלוּיָּהּ עַל מַה שֶׁהָיָה, יָהּ,
וּמַה שֶׁעוֹד לֹא הָיָה - הַלְלוּיָּהּ.

הַלְלוּיָּהּ עַל הַכּל
הַלְּלוּ עַל מָחָר וְאֶתְמוֹל
הַלְלוּיָּהּ וּתְנוּ יָד בְּיָד
וְשִׁירוּ מִלֵּב אֶחָד - הַלְלוּיָּהּ."

הלב מלא בהמון תודה ואהבה לאחד מגיבורי התרבות שלנו - היוצר והמלחין האייקוני
קובי אשרת שהגיע לגיל גבורות וחוגג את יום הולדתו ה 80.

לפני 45 שנה עשינו היסטוריה והבאנו דאבל וזכייה שניה ברציפות בתחרות האירוויזיון ועוד על אדמת ארץ הקודש בירושלים, עם השיר "הללויה" שנכתב על ידי הפזמונאית שמרית אור והמלחין קובי אושרת.

הסיפור מאחורי "הללויה" יכול להחזיק לבדו ספר עב כרס:

לקראת פסטיבל הזמר והפזמון 1978, ששימש אז כמסגרת לבחירת השיר הישראלי לאירוויזיון, חברי להקת "הכל עובר חביבי" החליטו להצטרף למרוץ ופנו לשמרית אור ולקובי אשרת בבקשה שיכתבו עבורם שיר מתאים.

הרעיון שלהם היה לנצל את ההרמוניה הקולית המצוינת של ההרכב וליצור שיר מנצח. הם רצו שיר שמתחיל בשקט ויתגבר בהדרגה. התיישב לו קובי אשרת בביתו בבת ים על הפסנתר. היום היה יום שישי בבוקר. ילדיו כבר הלכו לבית הספר, שקט השתרר בבית, ואשרת התחיל לחפש את קצה החוט שיהיה אפשר להתחיל לרקום איתו מנגינה, ורק אחרי שעה וחצי היו לו שתיים וחצי של שורות מוסיקליות ללא מילים.

במקביל, שמרית אור ישבה בביתה ושברה את הראש. במשך כמעט 24 שעות היא ניסתה למצוא מילה שתהיה מוכרת לקהל זר, ואז הגיעה מילה אחת בודדה שמילאה את ליבה בהמון תודה - הללויה:

"חיפשתי מילה שתהיה ישראלית אבל גם בינלאומית, משהו שלא יפסלו בוועדת השירים ויסחוף את המדינה. זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. פתאום הייתה לי הברקה, המילה 'הללויה‭.'‬ זו מילה שמעוגנת עמוק בלב הנצרות אבל היא עברית לחלוטין" - סיפרה בעבר שמרית אור.

הטלפון מצלצל בביתו של קובי אשרת, על הקו שמרית אור. "קובי מצאתי את המילה הנכונה. אתה יושב?" אשרת התיישב ליד הפסנתר, בטלפון שמרית אור מקריאה לו את הבית הראשון וזה התלבש כמו כפפה ליד על המנגינה של אשרת, וכך בעצם נולד השיר.

קובי אשרת מספר:
"ידעתי מי תבצע את השיר "הללויה" - להקת הכל עובר חביבי. זה היה לי ברור. דמיינתי כיצד קולה של שלומית אהרון שר בחום, "הללויה לעולם / הללויה ישירו כולם", עם הליווי הקולי הנפלא של עמי מנדלמן, קיקי רוטשטיין ויובל דור. רק המחשבה על זה ממש ריגשה אותי.

הארבעה הסכימו לשיר את זה ונכנסנו להקליט באולפני קולינור, כדי שאשלח את ההקלטה לוועדה. אז שלחתי שני שירים נוספים - "נסיך החלומות" ו"ביקשתי"....

לא עבר זמן רב ומפיק התחרות, חנוך חסון, התקשר אליי ובישר לי ששני שירים, מהשלושה ששלחתי לתחרות, התקבלו. "נו, אז מה עוד התקבל מלבד השיר הללויה?", שאלתי אותו.

"קובי, השיר 'הללויה' לא התקבל", הוא השיב ואני הייתי המום. "הוועדה לא הסכימה לקבל את השיר. מבחינתה, זה לא מתאים לתחרות". יד ההשגחה העליונה התערבה. בכל זאת למה? כי אם השיר היה מתקבל לתחרות - הוא היה מתמודד מול השיר "אבניבי", ששר יזהר כהן, וכך לא היינו זוכים פעמיים ברציפות באירוויזיון. כאילו כוח עליון אמר לי, "חכה קובי, עוד לא הגיע זמנו של השיר הזה".

חברי 'הכל עובר חביבי' וקובי אשרת היו מתוסכלים ומאוכזבים מאוד מהחלטת ועדת הפסטיבל. אמנם הם היו יכולים לחכות לשנה הבאה, אבל על פי תקנון הועדה השיר חייב להיות חדש ולא מושמע באף מסגרת אחרת.

אשרת והכל עובר חביבי האמינו שיש להם ביד שיר מנצח, והם רצו לממש את הפוטנציאל שלו. אשרת ניסה לשלוח את השיר כמעט לכל פסטיבל מוזיקלי אפשרי בעולם אבל השיר נדחה.

"הכל עובר חביבי" החליטו לבצע את השיר במופע שערכו בהיכל התרבות בתל אביב שאמור היה להיות מצולם לטלוויזיה עם תזמורת חיל האוויר, ואשרת הכין עבורם עיבוד מיוחד לשיר, אבל הבמאי החליט שהתוכנית ארוכה מדי והחליט לוותר על השיר.

הגענו לפברואר 1979. קובי אשרת שלח שוב את השיר לחברי ועדת פסטיבל הזמר והפזמון באישורם של חברי הכל עובר חביבי והנה הפעם השיר התקבל - אבל הצרות לא נגמרו. להפך.

במהלך הופעה של הלהקה בחיפה, שלומית אהרון נפגעה ממכת חשמל ואיבדה את ההכרה. היא אמנם החלימה במהרה אך העדיפה לוותר על הופעה בפסטיבל הזמר, לנוח ולא להיכנס למתח נוסף בתקופה הקרובה, דבר שאילץ את הלהקה כולה לוותר על השתתפותה.

מחברי השיר החליטו למצוא ל"הללויה" ביצוע אחר. הם פנו לירדנה ארזי והציעו שתבצע את השיר, אך ארזי דחתה את ההצעה והעדיפה להנחות את האירוויזיון בעצמו.

שבועיים וחצי לפני הפסטיבל נאלץ קובי אשרת להתקשר למפיק חנוך חסון, ולהודיע לו שהוא נאלץ לוותר על השיר כי הוא לא מצא מבצע, ואז במקרה ממש במטה קסם נכנס למשרדו של חסון האמרגן שלמה צח, שהיה אז אמרגנה של גלי עטרי. שלמה שאל את חנוך חסון אם יש לו שיר לתחרות שמתאים לגלי עטרי, אז חסון השמיע לו את "הללויה".

שלמה צח לא האמין למזל הטוב שנפל עליו. הוא נפגש עם קובי אשרת שאמר לו
שהשיר מיועד ללהקה, אז צח ענה לו: "מה הבעיה? תקים להקה סביב גלי עטרי".
קובי אשרת יצא למסע אחר תואמי הגברים של הכל עובר חביבי ומצא שלושה זמרים אלמונים – שמוליק בילו, ראובן גבירץ ויהודה תמיר. במהלך החזרות על השיר שמרית אור הציעה שם ללהקה שזכתה לשם "חלב ודבש".

"הללויה" זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון ונבחר לייצג את
ישראל בתחרות האירוויזיון. עם זכייתם ידעו שמרית אור וקובי אשרת שתחושתם
הפנימית כלפי פרי יצירתם נכונה, ושאכן מדובר בשיר מיוחד.

גם שאר נציגי המדינות להשתתף בתחרות הימרו על "הללויה" כשיר עם פוטנציאל לזכייה, אבל אז הגיע הנציג השוויצרי שמדד עם סטופר ביד את אורך השיר וגילה ש'הללויה' חורג ב 17 שניות .

"כשהוא מדד את זמן השיר שלנו, הוא הכריז בניצחון שהשיר ארוך מדי ורץ להלשין למפקח הראשי של התחרות - פרנק נף. פרנק מיד זימן אותי ואמר לי במבטאו הכבד, "אם לא תקצר את השיר - הוא ייפסל". זה היה שלושה ימים לפני התחרות ומצאתי את עצמי עובד ללא הרף על קיצור השיר ותאמינו לי, זו הייתה משימה לא קלה בכלל, כי השיר נבנה כקוביות דומינו - תפילו קובייה אחת, וכל העסק יקרוס. בסוף הצלחתי להוריד קטע בסוף השיר וגם דאגתי טיפה להאיץ את הקצב. כך השיר הצליח להיכנס למסגרת שלוש הדקות, לפי התקנון, ולא שניה אחת יותר" - סיפר קובי אשרת.

יום התחרות הגיע. שעות אחדות לפני האירוויזיון הגיעו לשער של בנייני האומה שתי ילדות ירושלמיות ודרשו לפגוש את המשלחת הישראלית. הן סיפרו שסבתן הקשישה חלמה חלום, לפיו אם חברי הלהקה ייכנסו לבמה ברגל ימין, ואז יחזרו שש פעמים על הפסוק "ונח מצא חן בעיני ה'" הם יזכו בתחרות. חברי המשלחת לא לקחו סיכון ועשו בדיוק מה שנאמר להם.

בבנייני האומה בירושלים באותה שבת, לא היה שיר ולא היתה מדינה שהיו יכולים לקחת מאיתנו את הניצחון הביתי.

ההצבעה הייתה מותחת. ספרד וישראל הובילו את הטבלה לסירוגין. רגע לפני ההכרזה, ספרד, שהיתה המדינה האחרונה, הובילה. אבל היא עצמה, בהיותה אחרונה, לא יכולה היתה להצביע לעצמה וכך, שמונה הנקודות שהעניקה לישראל זיכו אותנו במקום הראשון בתחרות הזמר האירופית, והללויה דוז פואה לישראל - זכייה היסטורית שנייה ברציפות באירוויזיון.

"הללויה" של קובי אשרת זכה בתהילת עולם. הוא נחשב עד היום לשיר הישראלי
המצליח ביותר בהיסטוריה מבחינת מכירות, השמעות, הופעות וקאברים, וגם זכה
להוביל את חגיגות השבעים למדינת ישראל, ואפילו נוסף לו בית חדש שחיברה שמרית אור.

הללויה נשיר כולנו ונאחל המון מזל טוב לקובי אשרת שהגיע לגיל גבורות וחוגג יום הולדת 80. אשרת הוא מגדולי המלחינים, המעבדים והמפיקים הישראלים שטוו את הפסקול שלנו. מאחוריו מאגר להיטים וקלאסיקות ישראליות נצחיות שהלחין.

בהיכל הכבוד של המוזיקה הישראלית יש מקום של כבוד עבור אשרת, וקהילת אתם זוכרים את השירים רוצים לאחל לקובי אשרת המון מזל טוב, שפע של בריאות אושר ואהבה, ושנזכה לעוד הרבה שנים של נחת והצלחה מוזיקלית מצליחה ופורייה.

הלב שלנו מלא בהמון תודה אלייך על שיריך הנפלאים שמלווים את חיינו. מזל טוב קובי אשרת אנחנו אוהבים אותך מאוד.
Dany Edelson שדרן רדיו
קובי אשרת - Kobi Oshrat

****************************************
קהילת אתם זוכרים את השירים - החם של המוסיקה הנוסטלגית הישראלית

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבתו של חוקר המוזיקה וההיסטוריון נעם רפפורט על השיר באתר הבית שלו. הציטוטים של קובי אשרת הם מתוך מאמרו וגם בכתבתו של העיתונאי יובל ניב באתר Xnet.
צילום: נועם לבקוביץ'

13/07/2024

"יש לי הרגשה קצת משונה
כמו היתה פגישה זו ראשונה
כי לחזור אלייך זה כמו אל אהובה
שנותרה רחוקה.

כן, ישנן יפות ממך אולי,
יש מראות שאין בך בוודאי
אך כשפתאום לבד, רק את לי ארץ אהובה
חסרה, כן פשוט חסרה.

ושוב כחול ושוב לים -
אצלך כמו תמיד
ושוב קצת לח ושוב קצת חם -
אצלך כמו תמיד,
ובלילות אביב פורחים
שמיים, איזה כוכבים.
ושמש נחה על הגג -
אצלך כמו תמיד
ושוב עירי עוטפת חג -
אצלך כמו תמיד
ושוב שווקים וסמטאות
והצבעים והריחות.

מה עוד אספר מה אאדיר
את כמו תפילה, את לי כמו שיר.
ואם אדע שגם יש אהובים לך מלבדי
את תהיי כמו תמיד רק שלי."
לאורך למעלה מ-50 שנות קריירה ענפה. תרם היוצר והמלחין יאיר קלינגר, קלאסיקות ישראליות נצחיות. ואנחנו נברך אותו בהמון מזל טוב לרגל יום הולדתו ה 80.

יאיר קלינגר נולד ב-13 ביולי 1944, בתל-אביב.. משחר ילדותו אהב את הבמה – מוסיקה ומשחק. על אף משיכתו לענף האמנויות, לא חשב קלינגר על להקה צבאית אלא בחר להתגייס לנח”ל במסגרת גרעין הצופים “רגב”.
פריצתו הגדולה של קלינגר כמלחין הגיעה בשנת 1966, בעודו היה שחקן צעיר בקאמרי, הוא שלח שיר שכתב והלחין בשם “בואי ילדה” לוועדת פסטיבל הזמר והפזמון. לשמחתו בוועדת הפסטיבל החליטו שהשיר מתאים לשלישיית גשר הירקון ולעדנה גורן שביצעו את השיר לסירוגין בפסטיבל.

ב-1971 נסע יאיר קלינגר לפריז עם להקת "כרמון" לסיבוב הופעות של חודש ימים, ונשאר שם 11 שנים. שם הוא התוודע לתרבות הצרפתית ושיתף פעולה בעיקר עם אמנים ישראליים שפעלו בצרפת כמו מייק ברנט וריקה זראי. בצרפת הוא החל לכתוב מוסיקה לסרטים, הצגות ומופעים צרפתיים. והכיר מוסיקאי ישראלי נוסף, סילבן מרגי. ביחד הם הקימו את הצמד "סילבן ויאיר" שפעל במשך 11 שנים והופיע בצרפת ובישראל. הצמד, הופיע עם ריקה זראי בסיבובי ההופעות שלה. ובמקביל החלה זיקה של הצמד לישראל, שהתבטאה בין השאר בשליחת לחנים ושירים של קלינגר לפסטיבל הזמר והפזמון.

לקראת פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשל"ג, ( 1973) שעמד בסימן חצי יובל למדינת ישראל. נדרשו כותבי השירים לכתוב שירים שיש בהם ציונות ואהבת המדינה והארץ. ובשנה זו שלח יאיר קלינגר שיר שהיה מיועד לביצוע הצמד 'סילבן ויאיר'. "אצלך כמו תמיד".

את השיר הציוני ביותר שלו, כתב והלחין יאיר קלינגר כאשר הוא חי בפריז.
הוא נתקף בגעגועים הביתה לחברים ולמדינה ,שלף את מחברת השירים שלו וכתב שיר אהבה לארץ ולנופיה. קלינגר סיפר שאת מרבית הלחנים שלו הוא יוצר לפעמים תוך כדי שהוא מלווה את עצמו בזמרה של מעין ג'יבריש. או רעיון למשפט שממנו הוא ממשיך לפתח מילים לשיר. המשפט שעלה לו בשיר הזה היה "אצלך כמו תמיד", וסביבו בנה את השיר.

יאיר קלינגר כתב למדינת ישראל בגוף שני, שיר אהבה. התאהב בה,
מתגעגע אליה וחוזר אליה לאחר תקופה ארוכה, ויש לו הרגשה קצת משונה,
כמו הייתה פגישה זו ראשונה. "כי לחזור אליך", הוא אומר לה, "זה כמו אל אהובה שנותרה רחוקה". קלינגר שר לארץ ישראל
"הן ישנן יפות ממך, אולי. יש מראות שאין בך, בוודאי. אך כשפתאום
לבד, רק את לי ארץ אהובה חסרה, כן פשוט חסרה". ואי אפשר שלא להתאהב ולהתרגש ממילות השיר המבטאות אהבה עמוקה לארץ ישראל. לאדמתה. לשמש החמה ולחופי הים. לשווקים ולסמטאות בערי הארץ היפים. לצבעים ולריחות שיש רק אצלנו.

היוצר והמלחין יאיר קלינגר, נחשב לאחד הפוריים שבמלחיני ישראל, הלחין שירים ללהקות הצבאיות ולמיטב כוכבי הזמר בשנות השבעים והשמונים. בנוסף פרט לנחצ'ה היימן ז"ל, לא היה עוד מלחין פזמונים ישראלי שהגיע כמוהו לזמרי צמרת בחו"ל. כמו קלינגר. הוא אחראי על אינספור יצירות ישראליות נצחיות שמלוות אותנו עד היום, ביניהן ניתן למנות את:
'חלומות', 'קום והתהלך בארץ', 'כל נדרי', 'אדמה', 'עפרה', 'אני עושה לי מנגינות'. “אבשלום”. "דרישת שלום" “עגילי דמאר” ו”הביתה” של ירדנה ארזי . וזה רק חלק קטן מהקלאסיקות שתרם לזמר העברי לדורותיו.

מה אפשר עוד לספר ולהאדיר על היוצר האהוב שהגיע לגיל גבורות
וחוגג יום הולדת 80. קהילת אתם זוכרים את השירים מברכת את היוצר והמלחין יאיר קלינגר בשפע של בריאות והמון אהבה. המשך עשייה מוזיקלית פורייה ומצליחה. רוצים לומר לך תודה. על שיריך המרגשים שממלאים לנו את הלב.

ואת איחולינו אלייך נסיים בשיר שכתב יורם טהרלב ז"ל. ללחן של יאיר קלינגר ‘סוכת שלום’:
‘שרק יהיה מה שיהיה עד הנה, שיישאר לי פתח לחלום, כשהאהבה חמה עודנה – כילד קט שבעיניו התום”. מזל טוב יאיר קלינגר אנחנו אוהבים אותך מאוד.
Dany Edelson שדרן רדיו
Yair Klinger יאיר קלינגר
*******************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוסיקה הנוסטלגית הישראלית

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבה על השיר בבלוג של אורי הייטנר
צילום: מירי צחי