פיגומים - מגזין להגות סוציאליסטית עכשווית

30/08/2024

הגיליון החתיך שלנו קיבל במה בעיתון ״הארץ״ תחת הכותרת ״נכנעים לצו האופנה״.
גם לכם קשה שלא להכנע?
לינק לרכישה ולטור המלא בתגובות :)

09/07/2024

03/06/2024

אנחנו במערכת 'פיגומים' מבקשים להביע סולידריות עם ענת מטר שעוברת מסע של הכפשות והסתה כנגדה מצד ארגוני הימין. ובהזדמנות זאת מזמינים אתכן ואתכם לקרוא את המאמר שהיא פרסמה אצלנו לפני תשעה חודשים בדיוק.

https://pigumim.org.il/art-marx

07/05/2024

חדש בפיגומים

⭐️בין וילה וילקולה לשוק הנדל"ן // יובל אונגר ⭐️

ספר המסות החדש של תהל פרוש מציע ביקורת נוקבת על הדרך שבה הקפיטליזם מתבטא בכל תחומי החיים שלנו ומנסח קריאה חדשה לקחת אחריות.

לקריאת המאמר 👈 https://pigumim.org.il/villekula-real-estate/

18/04/2024

אירועים לציון 1 במאי בחיפה.
מוזמנות ומוזמנים להירשם ולהשתתף [קישור להרשמה בתגובות].

08/03/2024

המשמעות של יום האישה // אלכסנדרה קולונטאי

למה עובדים חייבים לחגוג את יום האישה.

https://pigumim.org.il/meaning-of-womens-day/

23/01/2024

'יורשים' נראית כמו עוד אחת מהסדרות שמספקות לנו הצצה למועדון הסגור, הזוהר והרקוב מוסרית של עשירי תבל. אך הסדרה מצליחה לחמוק מן המלכודות הרגילות, לחשוף את מנגנון ייצור העושר, ולהבהיר אחת ולתמיד שלעשירים ולנו אין שום דבר במשותף | נגה שמיר

לקריאת המאמר 👇
https://pigumim.org.il/succession-myth-wealth

14/01/2024

היחס החצוי לתשוקה ההומוסקסואלית בחברה הקפיטליסטית נובע מהניסיונות הבורגניים לכונן זהות אישית שמבוססת על בעלות על קניין פרטי. דווקא שחרור של התשוקה הזאת מסייע לנו לחשוב על אופי חדש של יחסים בין אנשים | גי אוקנגם

לקריאת המאמר 👇
https://pigumim.org.il/family-capitalism-anus

עם צאת מאמרו של גי אוקנגם, פיגומים בערב מיוחד:
"תשוקה הומוסקסואלית בעידן הקניין הפרטי"
חמישי הקרוב 18.1.24 בשעה 19.30 בית הקהילות ברחוב מסדה, חיפה

07/01/2024

גי אוקנגם היה הוגה, יוצר ואקטיביסט מהשמאל החדש בצרפת, שניסח דרך חדשה ורדיקלית לחשוב על התשוקה בחברה שלנו. בקרוב נפרסם תרגום למאמר שלו שדן ביחסים בין הומוסקסואליות לקפיטליזם ומציע אופק לחברה חדשה ומשוחררת יותר. אנחנו שמחים להזמין אתכן ואתכם לערב עיון לכבוד התרגום.

תשוקה הומוסקסואלית בעידן הקניין הפרטי|פאנל של פיגומים

07/12/2023

טרור הוא אחד המושגים המבלבלים והשנויים במחלוקת בלקסיקון הפוליטי. הדרך להבנתו היא חיבור בין העבר להווה, בין אלימות מדינתית לאלימות מרדנית ובין תנועות לאומניות לתנועות דתיות | פרד האלידיי

לינק למאמר 👇
https://pigumim.org.il/terror-historical-perspective/

03/10/2023

על הסתירה בין האמנות להתפתחות החברה, בעקבות תרגום 'לביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה' | ענת מטר

למאמר 👇️
https://pigumim.org.il/art-marx/

02/10/2023

היום לפני 55 שנים, ב-2 באוקטובר 1968, התרחש טבח טלטלוקו במקסיקו סיטי כשהמשטרה רצחה מאות סטודנטים שהפגינו בשלווה, רגע לפני תחילת המשחקים האולימפיים בעיר.
באותה תקופה, פועלים וחקלאים עניים רבים נאבקו לשיפור תנאיהם, והממשלה הגיבה בדיכוי אלים במהלך מה שמכונה "המלחמה המלוכלכת". הציבור התקומם על המחיר העצום של עריכת האולימפיאדה, כמו גם על הדיכוי של המשטרה.
וכך, ב-2 באוקטובר כ-10,000 תלמידי בתי ספר וסטודנטים התאספו במחאה בכיכר 'פלאזה דה לאס טרס קולטורס' במקסיקו סיטי, וקראו: "לא רוצים אולימפיאדה, רוצים מהפכה!"
קצת אחרי שש בערב, 5,000 חיילים כיתרו את הכיכר והחלו לירות לתוך ההמון ולתוך בניינים סמוכים. במשך הלילה השתוללו חיילים ושוטרים, ריכזו, הכו והרגו מפגינים, עוברי אורח ותושבים. הרשויות והתקשורת טענו כי הכוחות הגנו על עצמם מפני ירי צלפים, אך מאוחר יותר התברר כי הצלפים שהחלו לירות היו גם הם חברים במשמר הנשיאותי.
סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA) עמדה בקשר הדוק עם הרשויות במקסיקו מכיוון שהייתה מודאגת מההפגנות נגד המשחקים האולימפיים, וצבא ארה"ב סיפק להם ציוד, נשק ותחמושת. שישה ימים לפני הטבח, משרד הביטחון הפדרלי של מקסיקו אמר ל-CIA כי "המצב יהיה תחת שליטה מלאה בקרוב מאוד".

28/09/2023

היום, ב־28 בספטמבר 1864, הוקמה בלונדון 'הסתדרות הפועלים הבינלאומית'. האינטרנציונל הראשון כפי שהוא מכונה לעתים קרובות, היה התאספות של ארגוני עובדים סוציאליסטים ואנרכיסטים מרחבי העולם, שהיו מחויבים לשחרור מעמד הפועלים. למרות זאת, הארגון בראשיתו היה של גברים בלבד ונשים לא הורשו להיות חלק ממנו עד 1865. האינטרנציונל נותר בשליטה גברית עד פירוקו ב־1876 כשהסיעה המרקסיסטית (האדומים) והאנרכיסטית (השחורים) נפרדו באופן סופי. דווח שכאשר הקנצלר והאריסטוקרט הגרמני אוטו פון ביסמרק שמע על הפירוק, הוא אמר: "חובשי כתרים, בעלי הון והנהנים מזכויות־יתר ירעדו אם השחורים והאדומים ישובו אי פעם להתאחד!"

18/09/2023

ביום זה, ב־18 בספטמבר 1809 פרצו מהומות "המחיר הישן" בתיאטרון קובנט גרדן בלונדון. הן פרצו בערב הפתיחה מחדש של התיאטרון, בהצגת הבכורה של במקבת', במחאה על העלאת מחירי הכרטיסים. התיאטרון המקורי נשרף, וכשנפתח מחדש מחירי הכרטיסים הרגילים עלו משלושה שילינגים ושישה פני לארבעה שילינגים. לאחר שההצגה הסתיימה סירב הקהל לעזוב את האולם. בתגובה בעלי התיאטרון, ג'ון קמבל, הזעיק את המשטרה, דבר שרק הביא להסלמה והמוחים סירבו להתפנות עד שתיים בלילה. לאחר מכן שכר קמבל מתאגרף מפורסם וכמה מידיו כדי לדגכא את המחאה, אך גם המהלך נכשל והביא להתגברותה של האלימות. המחאות ואי הסדר, שאופיינו בהומור עליזות, נמשכו במשך 64 ימים עד שקמבל נאלץ להחזיר את המחירים לקדמותם והצהיר על התנצלותו.

18/09/2023

היום, ב 11 לספטמבר 1973, הגנרל הימני אוגוסטו פינושה פתח בהפיכה נגד ממשלת השמאל הנבחרת של סלבדור אלנדה בצ'ילה. פינושה מונה ע"י אלנדה לעמוד בראש הכוח החמוש שלו בחודש הקודם, וניצל את עמדתו כדי לנצח על ההפיכה.
(אזהרת קריאה: פוסט זה כולל תיאורים גרפיים של אלימות ואלימות מינית).
ביומה הראשון, עצרה הממשלה החדשה אלפי אנשים - בעיקר פעילי זכויות עובדים ואנשי שמאל - ריכזה אותם באצטדיון הלאומי והרגה רבים מהם. הדיקטטורה הצבאים האזרית, שנתמכה ע"י מעצמות המערב כמו ארה"ב ובריטניה, השליטה מדיניות נאו-ליברלית, בהתאם לאידיאולוגיה הכלכלית הימנית הקשוחה של הChicago Boys. בעוד שבעולם נפעמו מההפיכה והכריזו על "נס כלכלי", במציאות רוב האוכלוסייה חוותה צניחה ברמת החיים, בשכר ובהיקף ההוצאה הציבורית על שירותי בריאות, חינוך ודיור.
כל עובד שניסה להתנגד נרצח, עונה, נכלא או "נעלם". דרך חביבה על המשטר להוצאה להורג, הייתה השלכת אזרחים ממסוקים אל האוקיינוס או אל הרי האנדים. בחוגי הימין הקיצוני חוגגים היום את אותן הרציחות עם "ממים של מסוקים".
במהלך 17 העוקבות, יותר מ3,000 בני אדם נרצחו בידי המשטר, ויותר מ-37,000 אחרים נשלחו לכלא או עונו באופן לא חוקי. אסירים רבים, גברים ובמיוחד נשים, נאנסו ועברו התעללות מינית על ידי סוהרים באופן שיטתי. בנוסף להתעללות השומרים, נשים הותקפו מינית באמצעות כלבים, חולדות ועכבישים, ואולצו לקיים יחסי מין עם בני משפחתן. רבים מילדי ההרוגים נמסרו לידי הכנסייה הקתולית או אומצו, פעמים מבלי ליידע אותם על מות הוריהם, ופעמים נמסר להם כי הוריהם מתו בתאונה.

06/09/2023

היום, ב־6 בספטמבר 1921, השתלטו עובדים על משרדי ההנהלה הראשית של נמל קורק (אירלנד), הניפו דגל אדום והכריזו על הקמתו של סובייט (מועצת פועלים) במחאה על סירוב הנהלת הנמל להעלות את שכרם. תוכניתם הייתה לגבות ישירות את התשלום מחברות הספנות. התערבותו של שר העבודה במשא ומתן הביאה להסכם ולפיזור הסובייט בתוך שעות. עם זאת, במאמר שפורסם על הפרשה נכתב כי "התפרצות זו של הבולשביזם האירי כפי שהייתה קצרת מועד, היא הייתה גם מבשרת רעות עד מאוד. כיום תנועת העבודה האירית ספוגה ברוח של מרד נגד כל העקרונות והמוסכמות של החברה המאורגנת. מצב ההפקרות והעדר החוק השורר במדינה בחודשים האחרונים אחראי בחלקו להתפתחות המרושעת הזו, והרעיונות הפרועים של המהפכה הרוסית נפלו על אוזניים קשובות. העובדה, שהניסויים הראשונים בקומוניזם מעשי – כמו פרשה זו בקורק וכמו ההשתלטות על עסקיו של מר קליב בברורי – קרסו תוך כמה ימים או שעות, היא נחמה פורתא עבור אירים מעמיקי מחשבה. משמעותם האמיתית טמונה במצב הרוח ובשאיפות שהם חושפים".

28/08/2023

ביום זה, 28 באוגוסט בשנת 1844 נפגשו קארל מרקס ופרידריך אנגלס בבית קפה בפריז. על אף היכרותם המוקדמת, במקום זה החלה להירקם חברותם ושיתוף הפעולה ביניהם. בשנת 1885 ציין אנגלס: ״כשביקרתי את מרקס בפריז בקיץ 1844, נוכחנו לגלות שקיימת בינינו הסכמה מוחלטת בכל התחומים התיאורטיים ומנקודה זו החלה עבודתנו המשותפת.״ אחד הטקסטים המשפיעים שכתבו יחד הוא ״המניפסט הקומוניסטי״, אחד מארבעת הספרים הנמכרים בהיסטוריה אשר מכר כ-500 מיליון עותקים. במניפסט, מרקס ואנגלס מציינים ש״דברי ימיה של כל חברה עד כה הם דברי הימים של מאבקים מעמדיים״.

20/08/2023

היום לפני 47 שנים, ב20 באוגוסט 1976, פרצה שביתת גרונוויק בלונדון כשפוטר דבשי בודיה ממפעל לעיבוד תמונות משום שעבד לאט מידי, ושלושה מעמיתיו יצאו להגנתו. שלושה ימים לאחר מכן התארגנה מול המפעל הפגנה נרחבת שהפכה את השביתה למאבק מפתח של מעמד הפועלים בכלל, ושל פועלות אסייתיות בפרט בבריטניה של סוף המאה ה20. השובתת ג'אבן דסאי אמרה למנהל המפעל לפני שהצטרפה לשובתים המפגינים: "מה שאתה מנהל כאן זה לא מפעל, זה גן חיות. אבל בגן חיות יש חיות ממינים שונים. חלקן קופים שרוקדים לצליל חלילך. אבל חלקן אריות שיכולים להוריד לך את הראש בביס אחד. אנחנו האריות האלה, אדוני המנהל." העובדים הפגינו מחוץ למפעל במשך כשנתיים, ואף כי לא עלה בידיהם להשיג את כלל מטרותיהם המוצהרות, הם שינו את תנועת העבודה הבריטית ואילצו את איגודי העובדים הלבנים להפסיק לראות במהגרי עבודה אסייתים ושחורים בתור המתחרים שלהם על מקומות העבודה, ולהכיר בהם כשותפיהם למאבק למען זכויות עובדים. עוד על ההיסטוריה של השביתה בקישור:
https://workingclasshistory.com/podcast/grunwick-strike-1976/

14/08/2023

היום לפני 134 שנה, ב־14 באוגוסט 1889 פרצה שביתה בנמל לונדון. עובדים ברציף הודו המערבית חדלו מעבודתם וקראו לעובדים אחרים להצטרף אליהם. תוך שבועיים 130,000 עובדי נמל הפסיקו את עבודתם, בעוד נשותיהם ארגנו שביתת שכר דירה. עובדים נוספים, כמו חייטים יהודים גם יצאו לשביתה עם דרישות משלהם. עובדי נמל אוסטרלים תרמו כסף כדי לתמוך בעובדי הנמל השובתים בלונדון. לאחר ארבעה שבועות המעסיקים נכנעו והסכימו להיענות לכמעט כל דרישותיהם של עובדי הנמל. העובדים קיבלו השראה למאבקם על ידי שביתה של "נערות גפרורים" בחברת "בריינט ומאי' פרצה בשנה שלפני כן. סכסוך עבודה זה סימן נקודת מפנה בהיסטוריה של מעמד העובדים בבריטניה, כאשר עובדים בלתי מאורגנים ובלתי קבועים כעובדי נמל קיבלו השראה להתארגן בעצמם ולהתחיל לנצל במאבקם.

06/08/2023

היום, ב־6 באוגוסט 1945, ארצות הברית הטילה פצצה אטומית על הירושימה וטבחה בעשרות אלפי אזרחים, למרות שפקידים רבים בצבא ובממשל האמינו שהפעולה היתה מיותרת. מספר קצינים בכירים בצבא האמריקאי אישרו שההפצצה לא היתה הכרחית כדי להכניע את יפן, ושלמעשה יפן ניסתה להיכנע.
הגנרל דווייט אייזנהאואר הסביר: "יפן ניסתה באותו זמן למצוא דרך כלשהי להיכנע מבלי להיות מושפלת. זה לא היה הכרחי לפגוע בה עם הדבר הנורא הזה." האדמירל ויליאם ד' לייהי, לשעבר יושב ראש המטות המשולבים הצהיר "שהשימוש בנשק הברברי הזה בהירושימה ונגסאקי לא היה בעל תרומה ממשית במלחמה שלנו נגד יפן. היפנים כבר הובסו והיו מוכנים להיכנע. התחושה שלי היא שבכך שהיינו הראשונים להשתמש בו, אימצנו סטנדרט מוסרי של ברברים בימי הביניים. אותי לימדו לא לעשות מלחמות בצורה הזאת, ולא ניתן לנצח מלחמות על ידי השמדה של נשים וילדים."
סקר ההפצצות האסטרטגיות האמריקאי קבע ש"יפן היתה נכנעת אפילו אם הפצצות האטומיות לא היו מוטלות, אפילו אם רוסיה לא היתה מצטרפת למלחמה, ואפילו אם שום פלישה לא היתה מתוכננת או נשקלת."
גורמים בתוך הממשלה היפנית ניסו לארגן כניעה, תוך כדי שמירה על מוסד הקיסרות שהיה בעל חשיבות דתית רבה, בעוד שארצות הברית התעקשה על כניעה ללא תנאי. אך למרות שזה היה לכאורה המחסום האחרון בפני השלום, ארצות הברית בכל זאת איפשרה ליפן לשמור על מוסד הקיסרות לאחר הכניעה.
נוכח הביקורת על הרג המוני של אזרחים, מספר פקידים אמריקאים המציאו סיפור על כך שנעשה שימוש בפצצות כדי להימנע מפלישה קרקעית ליפן, שהיתה עשויה להיות קטלנית יותר. אך הסיפור הזה הופרך רק ב־1947, לאחר שהמלחמה הסתיימה. הפרשנות הסבירה יותר היא שארצות הברית רצתה לשלוח מסר ברור לרוסיה לפני שהחלה המלחמה הקרה.

03/08/2023

שבע תזות על החרדה, על הדרך שבה היא מונעת פעילות מיליטנטית ועל אסטרטגיה אפשרית להתגברות עליה | המכון לתודעה פגיעה

לקריאת המאמר 👇️
https://pigumim.org.il/very-anxious/

02/08/2023

היום, ב־2 באוגוסט 1924, הסופר והמבקר השחור וההומוסקסואל ג'יימס בולדווין, נולד בהארלם, ניו יורק. מתוסכל מהגזענות הפושה בארצות הברית, הוא עבר לצרפת שבה בילה את מרבית חייו. יחד עם זאת, הוא חזר לארצות הברית במהלך המאבקים של התנועה לזכויות האזרח והיה פעיל במאבק נגד גזענות, למרות ההומפוביה הרשמית של התנועה. הוא עודד אי־ציות אזרחי ולקח חלק במצעד לוושינגטון ב־1963 ובמצעד מסלמה למונטגומרי ב־1965.
בולדווין האמין שגזענות היא כלי מרכזי של הקפיטליזם האמריקאי, ואמר לעיתונאי ג'ון וולקר: "גזענות היא חיונית למערכת כדי להפריד בין לבנים ושחורים, כך שיהיו מלאי של עבודה זולה... המחיר של כל סוג של סוציאליזם כאן [בארצות הברית] הוא חיסולה של מה שאנחנו מכנים בעיית הגזע."
ב־1968 בולדווין התחייב להימנע מתשלום מסים במחאה נגד מלחמת וייטנאם. עקב הפעולות ה"חתרניות" האלה, בולדווין היה נתון למעקב בלתי חוקי של האף.בי.אי , שצברה 1,884 דפים עם מידע עליו.

27/07/2023

היום לפני 35 שנים, ב־27 ביולי 1988, החל ככל הנראה (למעשה, התאריך המדויק אינו ידוע) טבח האסירים בבתי הכלא באירן. תומכי הארגון מוג'אהדין־י ח'לק, ארגון פוליטי מהפכני המשלב תפיסות פופוליסטיות שמאליות ואסלאם פוליטי שהשתתף במהפכה האירנית אבל מצא את עצמו באופוזיציה לשלטון שהתגבש בסופה, היו למטרה הראשונה של הטבח. אולם, בסוף אוגוסט החלו להירצח גם קומוניסטים ופעילי שמאל אחרים מקרב האסירים.
אסירים המזוהים עם השמאל נחקרו ביחס לאמונתם הדתית, ומכיוון שרובם היו אתאיסטים הם הוגדרו בתור "כופרים". פעילות שמאל רבות ניצלו, שכן רובן לא נתפסו כבעלות אוטונומיה מספקת כדי להיחשב "כופרות". עם זאת, רבות מהן הוכו באכזריות אם סירבו להתפלל. אישה אחת, מונירה ברדראן, העידה מאוחר יותר שכמה מחברותיה התאבדו באמצעות שתיית חומרי ניקוי כדי להימלט מהזוועות.
האייתוללה חוסיין עלי מונתזרי, ממנהיגי המהפכה ב־1979 ומי שהיה יורשו המיועד של המנהיג העליון האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, העריך כי באותה העת שהו בכלא כ־500 אסירים מארגוני שמאל וכי רובם נרצחו, נוסף על כ־3,800 אסירי מארגון מוג'אהדין־י ח'לק.
זמן קצר לאחר הטבח, נוצר קרע בין מונתזרי לבין ח'ומייני, על רקע התנגדותו של מונתזרי למעשים שהיו לתפיסתו הפרות יסודיות של זכויות האדם.

18/07/2023

היום, ב־18 ביולי 1918, ארבע סופרג'יסטיות – מרי ליי, גלאדיס אוונס, ליזי בייקר ומייבל קאפר – ניסו להצית את התיאטרון המלכותי בדבלין בזמן אסיפה בה נאם ראש ממשלת בריטניה, הרברט אסקווית'. הן הניחו מכל של אבק שריפה על יד הבמה וזרקו בנזין וגפרורים דלוקים לתא ההקרנה שהכיל סלילי סרטים דליקים ביותר. יום קודם לכן השליכה מרי ליי גרזן (שהיה עטוף בטקסט "גרזן זה מסמל את הכחדת המפלגה הליברלית לנצח") לתוך הכרכרה בה ישב אסקווית', שכמעט פגע בו ובמקום זאת חתך את אוזנו של חבר הפרלמנט הלאומי האירי ג'ון רדמונד. רדמונד הפך למטרה בשל ההתמקדות של הקמפיין שלו בשלטון עצמי אירי, שהובילה אותו לסרב להכניס סעיף המעניק לנשים את זכות ההצבעה. כל ארבעת הנשים הוחזקו בכלא במהלך משפטן, ובשביעי באוגוסט, מרי ליי וגלדיס אוונס נידונו לחמש שנות עבודות פרך, ג'ני ביינס (תחת השם ליזי בייקר) קיבלה שבעה חודשי עבודת פרך, והאישומים נגד מייבל קאפר הושמטו. ⁠

עוד על ההיסטוריה הקצרה של האלימות בה השתמשה תנועת זכות הבחירה לנשים: https://libcom.org/history/violence-suffragette-movement

14/07/2023

היום לפני 127 שנים, ב 14 ביולי 1896, נולד האנרכיסט הספרדי לוחם מלחמת האזרחים בואנוונטורה דורוטי. כשהיה בן 14 עזב דורוטי את בית הספר והחל הכשרה כמכונאי רכבות. בשנת 1917 לקח חלק בשביתה שדוכאה על ידי הצבא ובה נהרגו 70 פועלים, נפצעו למעלה מ-500 ונכלאו 2000.
מאוחר יותר הצטרף לקונפדרציה הלאומית של העבודה (הקונפדרציה הספרדית של האיגודים המקצועיים האנרכו-סינדיקליסטים), הוא נלחם נגד הדיקטטורה של מיגל פרימו דה ריברה ונאלץ לגלות לאחר מכן לדרום אמריקה. בצ'ילה ובארגנטינה ביצע שוד בנקים כדי לממן את תנועת העובדים שם.
לאחר כמה שנים עם עלייתו הצבאית של הגנרל פרנסיסקו פרנקו חזר דורוטי לספרד, הוא הצטרף ללחימה בברצלונה, במהלכה דוכאו ניסיונות ההפיכה ועובדי הקונפדרציה השתלטו על העיר. בעקבות האירועים הללו יוחסו לדורוטי דברים שכביכול אמר לעיתונאי לפיהם: "מעמד הפועלים הולכים לרשת את כדור הארץ אין לי ספק בכך. הבורגנות תפוצץ ותשרוף את העולם שבראה לפני שהיא תעזוב סופית את בימת ההיסטוריה. אנחנו לא מפחדים מהריסות. אנחנו שחרשנו את הערבות ובנינו את הערים יכולים לבנות שוב, רק שבפעם הבאה נעשה זאת טוב יותר. אנו נושאים עולם חדש בליבנו. העולם הזה גדל ברגע זה."
דורוטי עמד בראש טור של 3000 חברי מיליציה מהפכנית ונסע עימם לחזית סרגוסה כדי להילחם בלאומנים הספרדים. מאוחר יותר הוא ואנשיו הגיעו למדריד כדי להגן על העיר שהיתה מותקפת, במהלך הקרבות שם הוא נהרג. גופתו הועברה חזרה לברצלונה, שם חצי מיליון עובדים יצאו לרחובות כדי להשתתף בהלווייתו.

לקריאה נוספת 👇️
https://workingclasshistory.com/podcast/e39-the-spanish-civil-war-an-introduction/

06/07/2023

היום לפני 46 שנים ב 6 ביולי1977 נפתח הבר-ספרייה הפמיניסטי לה-סל (המלח). הקונספט של מרחב לנשים להתרועע ולקבל בו יעוץ משפטי חולל מהפכה בעולם התרבות של ברצלונה. שנה לאחר מכן, נפתחה במקום הוצאה לאור בהצהרה: "נפרסם ספרים שנכתבו על ידי נשים שהם ביטוי של נשים." הבר וההוצאה היו שתי יוזמות פמיניסטיות פורצות דרך בעיר שביקשו לכסות את "הצורך הדחוף של נשים לקבל מרחב, מידע, הזדמנות לביטוי ובמה לפעולה על מנת לחדור אל הרחוב והספירה הציבורית." לאחר משטרו של פרנקו אשר הסתיים אך שנה קודם לכן, לה-סל סיפק לנשים הזדמנות להימלט מעשורים של חקיקה בספרד הפשיסטית בה נשים נכלאו בפרטיות ביתן, מוכפפות לסמכויותיהם הגבריות של האב והבעל ובה נרדפה כל התנהגות החורגת ממוסר הכנסייה הקתולית.

28/06/2023

היום לפני 387 שנה, ב28 ביוני 1636, פתחו דייגים במיין בשביתה המתועדת הראשונה על תנאי עבודה בהיסטוריה, של מה שהיום נקרא ארה"ב. עובדי הדייג האנגלים באי ריצ'מונד היו כבולים למעסיקם בשל חוב עלות הנסיעה לאמריקה. שכרם נמנע מהם למעלה משנה, אז הם מרדו, השתלטו על ספינת הדייג ויצאו לדוג למען עצמם. מהגרי העבודה האנגלים כללו את ג'ון לנדר, שתואר כמנהיג הראשי וכן ויליאם האם, אוליבר קלארק, ג'ון בילינג, וויליאם פרייהיי וג'ון סימונס.

19/06/2023

היום לפני 92 שנים, 19 יוני 1931, הסוציאליסט הליברטריאני והפעיל האנטי־ציוני, עקיבא אור, נולד בברלין. מעורבותו הפוליטית החלה בעקבות השתתפותו במרד הימאים, שלאחריה הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית. מאוחר יותר עזב את המפלגה והקים יחד עם משה מחובר, עודד פילבסקי וירמיהו קפלן את מצפן, אירגון סוציאליסטי ואנטי־ציוני. חלק מכתביו ניתן למצוא באתר מצפן
👇️
https://matzpen.org/tag/%d7%a2%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%a8/

14/06/2023

לכבוד חודש הגאווה והמצעד החיפאי היום:
מאמרו של דותן ברום על הקשר בין קפיטליזם לגאווה.

היווצרותן של פוליטיקה וזהויות מיניות שלובה בהתפתחות הקפיטליזם. היכרות עם ההיסטוריה המשותפת שלהן היא הכרחית לפוליטיקה שתדאג לכלל הקהילה הגאה.
👇️
https://pigumim.org.il/capitalism-and-rainbows/

11/06/2023

היום לפני 80 שנה , ב-11.06.1943, קרל גוראת', אח מוסמך בן עשרים שנמשך לבני מינו, נשלח למחנה הריכוז אושוויץ. הוא נעצר תחילה ב-1939 אחרי שמאהב קנאי האשים אותו והוא נשלח למאסר.⁠
אחרי שחרורו הוא נשלח למחנה הריכוז נוינגאמה, שבו היה עליו לענוד משלוש ורוד המסמן אסירים להט"בים. כשעבד במחלקת הבריאות של המחנה הוא וחבריו ניסו להגניב אוכל לאסיר רוסים שהורעבו למוות. הנאצים גילו את התכנית שלהם והם גזרו על גוראת' להשלח לאושוויץ כפושע וכאסיר פוליטי, והוא סומן במשולש אדום.⁠
למרות שהוא חלה בדיזנטריה הוא הצליח לשרוד את שנות המלחמה ושוחרר ב-1945. עם זאת, כמה חודשים לאחר מכן הוא נעצר שוב על ידי הרשויות במערב גרמניה, שהמשיכו להחזיק בחוקים ההומופובים של הנאצים כתיקונם. המקרה שלו נידון על ידי אותו שופט, שבירך אותו במילים "כבר חזרת לכאן!" ודן אותו לעונש המאסר המירבי של חמש שנים. עורך דינו ביקש שהזמן שבו שהה במחנות ייחשב לחלק מהעונש, אבל בקשתו נדחתה.⁠
אחרי שחרורו, הוא לא הצליח למצוא עבודה במשך אסור בגלל האישומים שלו. כשהגיע הזמן למשוך את הפנסיה שלו, השנים שבהן היה במחנות הריכוז נוכו מדמי הפנסיה, כמו גם קצבאות האבטלה שלו.⁠
הוא מת ב-2003, אחרי שלא קיבל מעולם פיצוי על היחס כלפיו, בניגוד לכמה ניצולי שואה אחרים.⁠
הוא סיפר את סיפורו בסרט הדוקומנטרי משנת 2000 "סעיף 175", שנקרא על שם החלק הרלוונטי מחוק העונשין.⁠
⁠