על פי "קביים של המידע אינטרנטי" (ויקיפדיה) בתקופות שונות של האנושות ברחבי העולם חוקקו חוקים לסיוע לאנשים עם לקויות כאלה או אחרות. חלק מהחקיקה הזו מוגדרת כיום כחקיקת סעד, חלק כחקיקת נזיקין וחלק כ"חקיקת נגישות". מן המשפט העברי, מוכר החוק, הקובע, כי; אדון חייב לשחרר עבד שנפגע גופנית באופן בלתי הפיך ("יצא בשן ועין") - חקיקת נזיקין, מצוות ביקור חולים - חקיקת סעד, והכלל "לפני עיוור לא תיתן מכשול" כמו גם הפטור מאחריות פלילית ל"חרש, שוטה וקטן" - חקיקת נגישות.
ההתפתחות ברפואה המודרנית, אפשרה לפצועים רבים לשרוד כ'נכים', אך ייאמר מיד, התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-19 שבעקבותיה באה התמסדות כלל עולמית של מערכי נגישות מידע והשכלה לעיוורים ולחירשים. דבר זה גיבש קהילות של עיוורים וחירשים עם מודעות למצבם. החקיקה בתחומים אלה, לרבות תחום הנגישות, לא הייתה שיטתית עד לאמצע המאה העשרים.
או-אז במהלך המאה הקודמת, אירעו מספר התפתחויות ששינו את יחס החברה לאנשים עם לקויות ועמה את חקיקת הנגישות, שהפכה לשיטתית, מסודרת ומושתת על העיקרון הבסיסי של שוויון הזדמנויות. בלא סידורי נגישות ושיקום מקצועי, כל מדינה, נאלצה לפרנס נכים רבים שיכולת פרנסתם אבדה/נפגעה.
ההתפתחות הטכנולוגית הכללית (ובמיוחד ההתפתחות של הנדסת אנוש, תורת החומרים, החשמל וה-מחשב) אפשרה ייצור של ציוד נגיש וציוד שמשפר נגישות (כגון; תותבים מתוחכמים ומכשירי שמיעה).
להתפתחות התחבורה והתקשורת, נודעה השפעה חוצה גבולות שהגבירה את המודעות הגלובלית לפתרונות נגישות מקומיים ולמאבקי נגישות מקומיים ואפשרה יבוא אישי של מוצרים נגישים ששיפרו את המודעות לנגישות והעלו את הדרישות של האזרחים לסידורי נגישות.
המהפכה בתפיסה הערכית-חברתית, בעיקר בשנות השישים שאבה השראה ממאבקי שוויון זכויות של בני מיעוטים, בעיקר ממאבק השחורים, בארצות הברית.
חקיקה בישראל
בארץ ישראל ישנם כ- 1,6000,000 אנשים עם מוגבלות. בשנת 1998 בלא כל התייחסות לנגישות, חוקקו בישראל מספר חוקים בגישה ההנגשתית. הבולט בהם הוא 'חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות'. בשנת 2005 הוא תוקן כך, שיכיל מושג זה ובין השאר הוסף בו פרק שלם על נגישות. פרק הנגישות בחוק השוויון, מגדיר נגישות; "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי."
לפי חוק זה, כל משרדי הממשלה, בתי המשפט ובתי העסק, לרבות בתי קולנוע, מסעדות פארקים ובתי מלון, חייבים ב'נגישות מלאה'. חובת הנגישות מדברת על בעלי המוגבלות הפיזית, מוגבלי הראייה, מוגבלי השמיעה, מוגבלות נפשית ומוגבלות קוגניטיביות. את רוב פתרונות ההנגשה, אמורות לספק הרשויות המקומיות.
מטרת נגישות-נט
אתר נגישות-נט, נועד על רקע ההקדמה והמצב בישראל כיום להביא לציבור בכלל ולעוסקים בנגישות את המודעות לנושא הנגישות ואנשים עם מוגבלות ולציבור כל בעלי המוגבלויות (נכים, נכי צה"ל, נפגעי פעולות איבה, נכי תאונות דרכים, נכי תאונות עבודה, נכים בגלל מחלה או מום, חרשים, בעלי לקות שמיעה, בעלי לקות ראייה ועיוורים, בעלי מוגבלות שכלית בעלי מוגבלות התפתחותית ובעלי מוגבלות נפשית) את המידע השוטף על מוסדות נגישים, אתרי מציאת עבודה, השכלה, תיירות, תרבות ופנאי בילוי, קניות נגישים ואודות ההתפתחויות בעולם הנגישות ואת החידושים ומוצרים לשירות אנשים אלה.
העמדת במה לדעות ויוזמות של חברי כנסת, בעלי עסקים גדולים, ראשי ובעלי תפקידים ברשויות מקומיות, הציבור הרחב של קידום והעלאת התודעה של רווחת בעלי המוגבלויות ובעיקר לטפל כעיתון-פורטל בתלונות נכים ובקיפוח על רקע נגישות ואי שוויון חברתי.
סיכום דבר
המידע באתר "נגישות-נט" הנו חדשותי ואינפורמטיבי בלבד ויכול גם לשמש כמקור מידע כללי ביותר באתר וכלל אינו מחייב אלא בא בפירוש כהמלצה בלתי מחייבת. הזכויות המחייבות נקבעות אך ורק על-פי חוק במדינת ישראל, הנחיות הוראות, פסיקות ופסקי דין של בתי המשפט.
השימוש במידע באתר זה, כאמור, אינם יכולים לשמש כבסיס לכל הליך משפטי שכזה או אחר, אינו בא כתחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על הנכתב באתר היא באחריות הקורא בלבד.
הגלישה באתר מהווה הסכמה לאמור בתנאי השימוש באתר כפי שהם. האתר פונה לנשים וגברים כאחד. השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד. אל; פורטל 'נגישות-נט' | https://negishut-net.co.il/
