Bionima - Personal and Professional Development

14/09/2020

למה סטודנטים נושרים? מה משותף להם והאם ניתן לחזות זאת?
אומנם לא אנתרופולוגי - אבל עדיין רלוונטי... .
לקראת החזרה ללימודים (בתקווה) עוד חודש, אנחנו מפרסמים כאן סקירה של שלושה מאמרים של ניר רותם (אוניברסיטת מינסוטה), גד יאיר (האוניברסיטה העברית) ואלעד שוסטק (מומחה לסטטיסטיקה), כחלק מפרויקט מחקרי רחב שבחן את תופעת הנשירה במערכת ההשכלה הגבוהה.
המחקר התמקד בסטודנטים שנשרו מלימודי התואר הראשון והשני באוניברסיטה העברית בירושלים, אך להערכת החוקרים הם רלוונטיים לכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
לגבי התואר הראשון, הם גילו, בניגוד לרוב הספרות בתחום, שנשירה היא לא רק בגלל קושי אקדמאי או כלכלי. בנוסף, הם טוענים שיש לשים לב לסטודנטים מתקשים אקדמית החל בסמסטר הראשון ולסייע להם אקדמית. כלומר, לטענתם המנבאים הטובים ביותר לנשירה קשורים להישגים אקדמיים. כלומר, מהרגע שסטודנטים נכנסים לאקדמיה היא מצליחה, לטענתם, להתעלם מהבדלים ברקע החברתי שלהם. לכן הם גם ממליצים על סביבת למידה שאינה מבוססת על גישה של "המנצח לוקח הכול" כי אם כזו שמספקת אפשרויות לתיקון ושיפור הציון.

דבר נוסף שהם מראים הוא שתוכנית "ראויים לקידום" (תוכנית המקדמת סטודנטים שהיו בעלי זכאות כראויים לקידום), היא סיפור הצלחה אמיתי של הענקת אפשרות שנייה. לתפיסתם זהו אופק מבטיח של הרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה ופתיחת שערים, שגם אינו נושא בחובו סיכון משמעותי עבור המוסד (בדמות היקף נשירה גבוה). למעשה הם טוענים שהראויים לקידום עמידים יותר בפני קשיים אקדמיים לעומת עמיתיהם.

״מכאן שחובה על המוסדות למקד את מאמציהם במטרתם הראשונית, לימוד וביסוס קשר חיובי עם סטודנטים. המשימה החברתית של מערכת ההשכלה הגבוהה לגיוון הבאים בשעריה תרוויח מפעולה בסיסית זו של מיקוד משאבים בהוראה. במילים אחרות, אנו קוראים לפתיחת שערים בפני קהל רחב ותוכניות אקדמיות בעלות בסיס איתן״.

לגבי התואר השני, לטענתם היקף תופעת הנשירה בקרב סטודנטים לתואר שני הינו מצומצם. למרות זאת, הם כאן פורסים חמש קטגוריות שזוהו כמשמעותיות לסטודנטים בתואר שני ויכולים להקשות או להקל על הלימודים: עבודה-חיים, מוסדית, משפחה-אישי, שיקולי קדם-קריירה והטרדה. קטגוריות אלו לטענתם, מצביעים בתורם על ממדים שונים שנסיבות החיים מעמידות בפני סטודנטים לתואר שני.

בסוף הסקירה מציעים רותם, יאיר ושוסטק המלצות כיצד להשתמש בממצאי המחקר על מנת לפתוח יותר את מערכת ההשכלה ולתמוך במי שכבר בתוכה.

לסקירה המלאה, כמו גם קישורים למאמרים עצמם, בתגובות.

20/08/2020

23/07/2020

התוכנית הגרמנית להעסקה חלקית גובשה לטיפול במצבי שגרה שבהם חברות נקלעות לקשיים זמניים, אך היא מספקת מנגנון המאפשר התמודדות בשעת משבר מצרפי. על פי מנגנון זה, חברה גרמנ...

30/03/2020

שבוע טוב לכל בעלי העסקים, הוספנו עדכונים חדשים❗
בין העדכונים החדשים: חידוד ההגבלות והתנאים של מקומות עבודה | רישוי ורישיונות עבודה | עסקים שאינם נדרשים לאישור ועוד....
בנוסף, לאור הפניות הרבות והשאלות השונות שעלו בעמוד, ריכזנו תשובות לשאלות נפוצות והנחיות להתמודדות העסקים עם התפרצות נגיף הקורונה.
הכל בקישור
👇
https://www.sba.org.il/hb/PolicyAndInformation/Pages/news/ns11.aspx

30/03/2020

מתחילים את היום במדיטציה!
אנו שמחים להודיע על מדיטציה מונחית שנקיים בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי ושישי בשעה 07:00 בבוקר למשך שעה.
המדיטציות יחלו ביום שלישי -31.03.20 ואתם מוזמנים להשתתף און-ליין מבתיכם.

המדיטציות בימי ראשון,שלישי ושישי יועברו ע"י מאיה חורב. מאיה לומדת ומתרגלת בדרהמסלה, מעבירה מדיטציות בטושיטה מזה כארבע שנים, והיא תעביר לנו בכל מפגש מדיטציה מונחית שתתבסס על הלימוד וההנחיות של מורנו גלן סוונסון.

המדיטציות בימי שני ורביעי יועברו ע"י יעל שלו. יעל לומדת ומתרגלת משנת 1996, ומשתפת בדהרמה בעידודה והנחייתה של מורתה, הנזירה טובטן צ'ודרון, אם מנזר סרוואסטי. בכל מפגש יעל תעביר מדיטציית ריכוז, ואולי גם מדיטציה אנליטית בנושא לאם-רים.
אין צורך בהרשמה מראש. לפרטים נוספים וקישור לזום:
https://bit.ly/2yc3Qkk

09/03/2020

עולם ההשכלה משתנה. כיום, לא צריך להגיע פיזית לכתה כדי ללמוד. עומד לרשותנו מגוון עצום של קורסים מקוונים. לפניכם רשימה של פלטפורמות מומלצות.

15/07/2019

17/02/2019

מדוע האהבה כואבת? קטע מתוך ספרה של אווה אילוז, "מדוע האהבה כואבת" שפורסם בעברית ב2013. בקטע שפורסם ב'אלכסון', אילוז, פרופ' לסוציולוגיה בעברית, מנסה לנתח את הדרישה להכרה בתוך האהבה ואת המשמעות של אהבה ופגיעוּת העצמי. היא טוענת שאהבה המודרנית יכולה לתת לכל אחד מהאוהבים תחושת ערך אישי וחברתי, אך כשהאהבה נגמרת, נעלם גם תיקופו של העצמי:
"...בין שהדגש הוא על העדר הביקורת ובין שהוא על חיוניות פעולת האהבה, דומה שיש הסכמה שהתאהבות פירושה התגברות על תחושה של אי-נראות רגילה, והיא מולידה תחושת ייחודיות ותחושה מוגברת של ערך עצמי. העובדה שהאהבה מחזקת את תחושת העצמי של האדם – מתוך שהוא נאהב באופן לא ביקורתי ומתוך שהוא אוהב – עשויה להיראות אפוא רכיב עיקרי בהרגשת האהבה במגוון רחב של הקשרים חברתיים-היסטוריים. אבל אני טוענת שלתחושת הערך העצמי שמספקת האהבה במערכות יחסים מודרניות נודעת חשיבות מיוחדת ומכרעת, דווקא משום שבאינדיבידואליזם בן זמננו מונח על הכף הקושי לבסס את ערכו העצמי של האדם ומשום שעם המודרניות גדל במידה ניכרת הלחץ לבידול עצמי ולפיתוח תחושת ייחודיות. במילים אחרות, עד כמה שבעבר סיפקה האהבה תיקוּף סובייקטיבי, לא היה לתיקוּף זה תפקיד חברתי והוא לא בא על מקומה של הכרה חברתית (חוץ מאשר במקרים של ניידות חברתית, כאשר אדם ממעמד גבוה יותר נישא לאדם ממעמד נמוך יותר). להכרה הרומנטית היה אופי סוציולוגי מוגדר פחות. לטענתי, במערכות יחסים רומנטיות מודרניות חלה תמורה בעצם מבנה ההכרה, וההכרה הזאת עמוקה ורחבה כיום יותר מתמיד..."

לפרק באלכסון - https://alaxon.co.il/reading/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91%D7%AA/?fbclid=IwAR1GVOPh6iks8wh36XXmonwW61v5_tt5VEMElblM4772KOv0RCqCtCTn5-c

לפרקים נוספים שפורסמו בהארץ:
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2159672?fbclid=IwAR2ldfl97Z7nkO0G5LeuRPiY4wm0co17Y4z9U8553px6hCPpf39pFnQmPYc

על הספר עצמו:
https://www.keter-books.co.il/page_14219

19/01/2019

02/10/2018

ספר בראשית כמבוא לאנתרופולוגיה - לכבוד שמחת תורה בו מציינים (מי שמציין) את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש, אנחנו מעלים שוב את הרצאתה של תמר אלאור "קריאות אנתרופולוגיות בסיפורי ראשית ואחרית".
אלאור, פרופסור לאנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית, מראה כיצד ניתן ללמוד מבוא לאנתרופולוגיה דרך פרקים א-ג בספר בראשית עם עוד קצת עזרה מתרבויות נוספות. ההרצאה עוסקת בסיפורי מקור תרבותיים המתארים את ראשיתו של המין האנושי ומתמקדת, כאמור בתחילת סיפור בראשית יחד עם קוסמולוגיות נוספות, סאראמאגו וטקסטים נוספים.
בעזרת ניתוח תיאור סדר העולם המופיעים בטקסט המקראי, תפרוס אלאור את סיפור ראשיתו (ולסיום, גם את אחריתו) של האדם, זכר ונקבה, ושאלות הנוגעות ליחסים שבין בני האדם לסביבתם, ובינם לבין עצמם ואת יחודו של האדם.
ההרצאה מתחילה בערך בדקה 14 (אחרי קטע הפסנתר הבלתי נמנע) ונמשכת כשעה.
ההרצאה היא מתוך סדרת הרצאות 'מדוע' תשע"ג - המאורגנת על ידי הרשות לקהילה ונוער, האוניברסיטה העברית בירושלים.

להרצאה - https://youtu.be/kabPbjFR8do?t=14m5s

בונוס – מתוך אתר מט"ח – אלאור על "סיפור בריאת האישה כמבוא לאנתרופולוגיה" -
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8999
וגם קורס מכוון של אלאור "קוראים עולם – ספר בראשית כמבוא לאנתרופולוגיה", במסגת אבני פינה של האוניבסיטה העברית
https://ap.huji.ac.il/classes/53258-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%E2%80%93-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8

עוד על אלאור:
תמר אלאור על טקס הפרשת חלה ואנתרופולוגיה של 'התחזקות' נשית.
https://www.facebook.com/IsrAnthro/posts/%D7%A2%D7%9C-%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%A2-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-10-%D7%9E%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D-/717118765083370/

על הספר 'סנדלים - אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי'
http://www.am-oved.co.il/page_24225

אנתרופולוגיה לשבת - שולחן עגול על הספר 'סנדלים' של תמר אלאור.
https://www.facebook.com/IsrAnthro/posts/820892314706014…
אנתרופולוגיה לשבת - הסיפור הישראלי של הצורות', הקדמה ופרק מתוך ספרה של תמר אלאור - סנדלים, אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי:
https://www.facebook.com/…/a.6011754100110…/601176646677583/

על סגנון 'ישראלי', סנדלים והגמוניה תרבותית - סרטון קצר על מחקריה של אלאור:
https://www.facebook.com/IsrAnthro/posts/838336802961565

אנתרוטיוב - תמר אלאור על המפנה החומרי בהקשר ישראלי ועל קפסולת זמן של היווצרות סגנון מקומי
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=487912834670632&id=296886410439943

אנתרוטיוב - שיחה עם תמר אלאור על אנתרופולוגיה של מגדר, חרדיות ומיקומה של החוקרת בשדה המחקר.
https://www.facebook.com/IsrAnthro/posts/412187178909865

מסמני דרך - תמר אלאור על שרי אורטנר: מסמנת דרך באנתרופולוגיה של מגדר, מעמד, סמלים, כתיבה ועוד:https://www.facebook.com/IsrAnthro/posts/391370230991560

אנתרופולוגיה לשבת - תמר אלאור ומוטי רגב על כינונו של סגנון ישראלי 1973-1967.
https://www.facebook.com/IsrAnthro/posts/%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A8%D7%92%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-1973-1967-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9/1208564945938747/

07/09/2018

***

06/09/2018

ההשקפה כי פיצוח סודות המוח האנושי הוא הדרך הטובה ביותר להבנת הקיום האנושי נחשבת היום כמעט מובנת מאליה. אולם תפיסה זו, שנוטה לצמצם את האדם לכדי איבר אחד בגופו, אינה מע....

21/08/2018

"הלב הטוב" - קורס יום כיפור עם הנזירה לוסנג (ריטה)

ריטריט | 18-19/09/2018 | קיבוץ יחיעם

חכמה ולב טוב ופתוח הם המהות של הבודהיזם. ביומיים אלו נתמקד בלב הטוב. מה הם הדברים המונעים מאיתנו לחיות לפיו, למרות שלכולנו יש את הפוטנציאל לכך? כיצד אנו יכולים לפגוש את כל בעלי התודעה באומץ ובטוב לב חכם.

ומה נכון יותר עבור קורס ביום כיפור מאשר לתרגל סליחה גם לעצמנו וגם לאחרים? נלמד כיצד לשחרר בחכמה את סבל העבר, שנגרם לנו וגרמנו לאחרים, ומתוך לב טוב נבחר באומץ לסלוח ולהמשיך בחיים ללא מרירות ורצון בנקמה.

לפרטים והרשמה:

http://bit.ly/Ven-Losang2018-YomKipur

21/08/2018

מול פני המוות – סדרת מפגשים בנושא המוות
מפגש ראשון - 15.09.2018
מנחה: ליאורה פרייס

הארעיות והמוות הם נושאים מרכזיים בשיעורים שלימד הבודהה על מנת להביא אותנו למצב של הפסקת הסבל .
בעוד שברור לכולנו באופן הגיוני שיום אחד יסתיימו חיינו ונמות, קשה לנו להפנים עובדה זו. איננו משתמשים בה לצמיחתנו הרוחנית, ואנו נתקלים בקשיים רבים בעומדנו מול מותם של הקרובים לנו, או מול המחשבה על מותנו אנו.
בסדרת המפגשים המוצעת ננסה להתקרב ולהתיידד עם נושא חשוב ומרכזי זה. נעסוק באספקטים שונים של המוות כמו התמודדות עם פחד, עם כאב פיסי ונפשי, תהליכי פרידה, תהליך הגסיסה, ליווי אנשים הנוטים למות, האבל, וההזדמנות להפתח לשאלת משמעות הקיום שלנו.
כל מפגש יכלול מדיטציות שונות, שיעור מונחה, שיח בקבוצות ושיתוף.

המפגשים יתקיימו בשבת אחת לחודש, בין השעות 0930-1500, בכפר ורדים.

אופי המפגשים יהיה סדנאי/חוויתי ויתבסס על שיתוף ויצירת קשר ואמון בין המשתתפים. על מנת ליצור תנאים לאוירה כזו, חשובה גישה של אחריות הדדית ומחויבות להגעה לכל המפגשים.
המפגשים יתקיימו בתאריכים: 15.9, 10.11, 15.12, 12.1, 9.2, 9.3, 6.4.

יש להרשם מראש לסדרת המפגשים.

עלות המפגשים היא בדהנה – התשלום מתבסס על נדיבות ליבם של המשתתפים.

על המנחה:
ליאורה פרייס הינה תושבת יודפת, מתרגלת ולומדת בודהיזם טיבטי מזה 20 שנה, ומנחה במסגרת ידידי הדהרמה ובמקומות שונים נוספים. מלווה רוחנית מוסמכת ועובדת בבית הורים בחיפה ובמכון האונקולוגי במרפאת לין.

לפרטים והרשמה:
http://bit.ly/facing-death-2018

04/07/2018

קרן רש"י מגייסת
דרוש/ה מנהל/ת למיזם חברתי ארצי בנושא מנטורים לצעירים בסיכון

המיזם יניח תשתית לפעילות מנטורים כמלווים לצעירים המוגדרים בסיכון ברחבי הארץ.

דרישות התפקיד:
- היכרות עם תחומי הרווחה והשירותים החברתיים
- רקע וניסיון בפיתוח שירותים בשדה החברתי
- היכרות עם תחום הצעירים - יתרון
- ניסיון בעבודה עם מתנדבים/מנטורים - יתרון
- ניסיון בניהול
- ניסיון בהדרכת אנשי מקצוע
- יכולת גבוהה בהבעה בכתב (כתיבה מקצועית וניסוח) ובעל פה
- חריצות, אחריות ויחסים בינאישיים מעולים
- ידע וניסיון לעבוד בסביבת עבודה ממוחשבת
- נכונות למשרה מלאה, בשעות גמישות
- ניסיון בפיתוח שירותים אזוריים וארציים ובעבודה עם מחלקות לשירותים חברתיים
- עברית ברמת שפת אם; אנגלית ברמה גבוהה

מקום העבודה: קרן רש"י, כפר הנוער בן שמן
היקף המשרה: משרה מלאה (100%)

יש לשלוח קו"ח, תעודות השכלה ומסמכים רלוונטיים הנדרשים לתיאור התפקיד עד ליום 10.7.2018 לכתובת דוא"ל: [email protected]

09/04/2018

למרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב דרושה רכזת מתנדבות!
- - - - - - - - -
תיאור תפקיד:
עבודה במסגרת צוות מרכז הסיוע. אחריות כללית על מתנדבות המרכז ועל הפעילות האקטיביסטית פמיניסטית. דאגה לרווחת המתנדבות והתאמתן המקצועית לאפשרויות ההתנדבות המוצעות במרכז.

העבודה כוללת:
• גיוס, מיון והכשרת מתנדבות חדשות
• בניית קורסי הכשרה, הדרכה וליווי מנחות קורסי הכשרה
• מעקב אחר קליטתן במחלקות השונות במרכז
• ליווי המתנדבות לאורך ההתנדבות השוטפת במחלקות השונות במרכז
• הפקת פעילויות, העשרות והכשרות נוספות למתנדבות המרכז
• אחזקה כוללת של מתנדבות המרכז, תגמול והוקרה
• יוזמה וארגון פעילות אקטיביסטית
• שימור וטיפוח קשר עם ארגונים חיצוניים

דרישות התפקיד:
• יחסי אנוש מעולים
• אידיאולוגיה פמיניסטית
• יכולות ארגון, הפקה וביצוע מצויינות
• ניסיון בהנחיה והדרכה קבוצתית
• ידע תיאורטי נרחב בנושא של תקיפה מינית
• יכולת עבודה בצוות
• יכולת הובלה והפעלה של מתנדבות
• גמישות בשעות עבודה

העבודה בהיקף של 100% משרה

קורות חיים ניתן לשלוח עד ה- 22.4.18
למייל: [email protected]
רק פניות מתאימות תענינה.

28/03/2018

מאיה רומן:
רבים שואלים אותי - היי מאיה, מה זה בעצם פילוסופיה פמיניסטית של המדע? ועל מה בעצם את מדברת בקורס הזה שלך?
ובכן, עבורכם, אני מביאה כאן אנקדוטה מהשיעור הראשון שהעברתי בקורס.

בשיעור הזה דנו במאמרה המכונן של אמילי מרטין - הביצית והזרעון.
במאמר הזה מתארת מרטין את הדרכים שבהן סטריאוטיפים מגדריים מצאו את דרכם לתוך התיאורים של תהליך ההפרייה בביולוגיה.
מרטין עברה על מאמרים מדעיים בתחום והתמקדה בסוף שבה תיארו החוקרים את הביצית ואת הזרעון.
הביצית הומשגה כפאסיבית, לא עושה דבר, ממתינה שיגיעו אליה, כמו נסיכה במצודה. לעומתה, הזרעונים המושגו כאקטיביים - הם שוחים במהירות לכיוון הביצית, חודרים את המעטה שלה וגורמים לתחילת תהליך ההפרייה.
השפה הממוגדרת הזו חדרה עמוק ללב הביולוגיה ולדרכים שבהן הממצאים האלו מועברים לציבור. כדי להדגים את הנקודה הזו חשבתי, אולי בסדרה האלמותית "החיים" יש תיאור של התהליך, ואולי גם הוא יתאים לסטריאוטיפים שמרטין מתארת - ובכן, לא התאכזבתי.
בקישור המצורף (בתגובות) אפשר לראות את תהליך ההפרייה ושימו לב - לא רק שהביצית בו פאסיבית, היא בכלל לא נוכחת. לעומת זאת, הזרעונים לא רק אקטיביים, הם ממש מיליטריסטיים - יש להם פאקינג שריון וכדי לחדור אל הביצית הם יורים בחומה המקיפה אותה!

הסטריאוטיפים האלו הם לא רק דרך בעייתית להציג ממצאים מדוייקים, הם מעוותים את הממצאים עצמם. מרטין חושפת כי התברר שהזרעונים אינם אקטיביים כפי שאנו נוטים לחשוב. רוב תנועתם היא מצד לצד ולא קדימה, אל הביצית. למעשה, תהליך ההפרייה הרבה יותר דו-צדדי. כאשר הזרעון מתקרב לביצית היא מפרישה חומרים מסויימים שגורמים לו להיקשר אליה ויחד התגובה הכימית מפרקת את שכבת המגן החיצונית של הביצית. החלק העצוב?
גם אחרי שהתבהר כי התהליך עצמו שונה ופחות סטריאוטיפי מכפי שחשבו מדענים בתחילה, עדיין שפה ממוגדרת וסטריאוטיפית נכנסה לתוך התיאורים החדשים - עכשיו במקום לתאר את הזרעון כאקטיבי והביצה כפאסיבית, הביצה מתוארת כמי ש"לוכדת" את הזרעון, "לופתת" אותו בעזרת זרועותיה המפחידות - הביצית היא עכשיו הסטריאוטיפ של האלמנה השחורה. הסטריאוטיפים מתמידים גם כשהמדע משתנה.

הסוגייה הזו מבהירה לא רק איך המדע שלנו מושפע מסטריאוטיפים חברתיים. מרטין גם מראה את הפעולה המעגלית שנובעת מהתופעה הזו - הטבע הביולוגי ש"מתגלה" לנו הופך לכלי עזר כנגד טענות פמיניסטיות. כמה פעמים נתקלנו בטיעונים מהסוג "אין מה לעשות? זה הטבע, ככה חיות פועלות, ככה הגוף שלנו מתנהל".
מרטין מראה שהסטריאוטיפים החברתיים שהמדע כביכול מוכיח למעשה השפיעו על יצירתו מלכתחילה מה שמוביל למעגל קסמים - המדע מצדיק את הסטריאוטיפ שאחרי זה חודר למדע עצמו וחוזר חלילה.

פילוסופיה פמיניסטית של המדע עוסקת בדיוק בפירוק נושאים שכאלו - הדרכים שבהן המדע "מתלכלך" ואולי, למעשה, מושפע במהותו, מהזהות והסטריאוטיפים של מי שעוסקים בו.

(בתמונה: זרעונים אקטיבים מול ביצית פסיבית, קרדיט לZappys Technology Solutions בFlickr)
__
מאיה רומן עושה הרצאה על פילוסופיה של המדע עבור קמפיין ההדסטארט שלנו. רוצה לדעת עוד? הצטרפי>> https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=25994